האיש שמוותר על משכורת של יותר מ-40 אלף שקל בחודש - ורוצה לעבוד בהתנדבות - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שמוותר על משכורת של יותר מ-40 אלף שקל בחודש - ורוצה לעבוד בהתנדבות

אחרי שהצליח לשקם את העיירה הדרומית שבראשה הוא עומד, החליט יו"ר המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון שהגיע הזמן לקפוץ למגרש של הגדולים, הגיש ברגע האחרון מועמדות לתפקיד יו"ר קק"ל - ובטוח שרק הוא יכול לתקן את הארגון שאיבד את דרכו

43תגובות
אייל טואג

מיכאל ביטון היה עסוק מאוד השבוע. ראש מועצת ירוחם — שהחליט בדקה ה–90 להצטרף למרוץ לתפקיד יו"ר קק"ל מטעם מפלגת העבודה, ולהתמודד מול היו"ר המכהן אפי שטנצלר ומול נחמן שי ודני עטר — מנסה בימים שנותרו עד ההצבעה, בין טיפולי שיניים לניהול המועצה, להגיע לכמה שיותר מ–1,800 הנציגים שעתידים לבחור במועמד המתאים לתפקיד המיוחל. בעבודה מעריכים כי הקרב האמיתי על ראשות הקרן יתנהל בסופו של דבר בין עטר לביטון, מה שיוצר מאבק בין שני מחנות במפלגת העבודה — מחנה הוותיקים של יו"ר המפלגה יצחק הרצוג, והמחנה של ח"כ שלי יחימוביץ', שנהנה מתמיכה של צעירים ו"מתפקדים חופשיים".

מיכאל ביטון, סוגר דילים?

"לא ממש. להפתעתי אין דילים. יש מחנות ונאמנים פה ושם, אבל הרבה אינדיווידואלים אומרים לי: 'זאת החלטה שלי, מאחורי הפרגוד אצביע לפי מצפוני'. זה מעורר תקווה. אני יודע שיש כיוון טוב".

תנצח?

"נראה לי שכן. אני רואה את התגובות. אנשים שאני לא מכיר יוצרים אתי קשר ואומרים 'סוף־סוף יש למי להצביע'. השטח רוצה להחליף את שטנצלר. מפלגת העבודה משלמת מחיר יקר על כך שנציגה בראשות קק"ל נראה לא טוב ומייצר כותרות רעות".

דני עטר יו"ר קק"ל
אייל טואג

שטנצלר גורם נזק לקק"ל?

"הוא יכול היה לייצר תהליכים, שקיפות, רלוונטיות ונגישות אישית וארגונית לכל מי שהיה אמור להיות באינטראקציה עם קק"ל, כמו רשויות מקומיות, אבל הוא פעל לא נכון. הוא יצר תרבות ארגונית לא ראויה, שבה לא ברור מה נעשה בארגון ולמה ההנהלה לא מוכנה להיות תחת ביקורת, והוא גם הגיע לעימות גדול ומיותר עם הממשלה. אז כן, הוא גרם נזק".

ואתה בא לתקן?

"אני חושב שקק"ל משמעותית מאוד למדינה בכל ההיבטים — קרקעות שקריטיות ודרמטית לבעיית הדיור, משאבים שיש לקרן שלא תמיד מנוצלים עד הסוף. בקק"ל יש אמנם לא מעט עשייה יפה, אבל אני יכול לעשות את זה יותר אפקטיבי, בהיקפים, ביעילות ובשקיפות. לצערי זה לא נעשה ככה כיום, ולכן החלטתי לקפוץ למים ולקחת אחריות על הדבר הזה".

פזרנות ושיקולים פוליטיים

ביום שני הקרוב יבחרו 1,800 צירי ועידת מפלגת העבודה את מועמדם לראשות קק"ל, גוף שנוסד כארגון ציוני ב–1901, במטרה לאסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בפלשתינה והכשרתן להתיישבות יהודית, וכיום מחזיק 2.5 מיליון דונם, מרביתם באזורי הביקוש, שהם 13% מאדמות המדינה. הונו של הארגון נאמד בכ–9 מיליארד שקל, ומגיע ברובו מהקרקעות שבבעלותו, ששוויין על פי המאזן הוא 8 מיליארד שקל. בשנים האחרונות עלה שמו של הארגון בהקשרים לא מחמיאים, עם פרסום כמה תחקירים אודות ההתנהלות בו, בראשם תחקיר של רביב דרוקר מערוץ 10, שחשפו את הפזרנות והשיקולים הפוליטיים בחלוקת הכספים, התשלומים הגבוהים לשליחים בעולם והעלויות המופקעות של גיוס תרומות. נשמעה ביקורת גם על העובדה שההתנהלות של הארגון, בראשותו של שטנצלר, אינה שקופה ואינה נתונה לביקורת משום סוג.

בשביל מה אתה צריך את כאב הראש הזה?

מיכל פתאל

"יש לי שני משפטים להגיד לך על זה — במקום שאין איש אהיה איש, וצריך לרדת לשורש הדברים. קק"ל נולדה מקופה קטנה של אנשים עניים שהגיעו מפולין, גרמניה ומרוקו, ושמו את המטבעות שהיו להם כדי לקנות קרקעות בארץ ישראל. אבל בדרך הארגון איבד את הדרך, ואנחנו נחזיר אותו לבסיס, לדרך הערכית".

ואז מה? תמנף את זה לכוח פוליטי?

"אני לא מתכוון להשתמש בתפקיד כמנוף. הוא עומד בפני עצמו. המטרה שלי היא לצמוח ולהוביל ארגון של מיליארדים. זאת משימה מספקת".

אמרת שגם אם תבחר תמשיך בתפקידך כראש מועצה. לא עמוס מדי?

"אני מאמין שאוכל לעשות את שני הדברים. כשקק"ל תתנהל כמו שצריך, היו"ר לא יצטרך להיות מעורב בכל החלטה, ובירוחם הקמתי צוות מעולה, שיודע לעבוד".

אמרת גם שתעשה את זה בהתנדבות.

"נכון. אני עובד מועצה, מרוויח חצי משכר יו"ר קק"ל (כלומר, כ–24 אלף שקל בחודש, ע"ג), וזה מספיק לי".

ביטון, יו"ר מועצת ירוחם בחמש השנים האחרונות, נחשב לסיפור הצלחה. הוא בן 45, נשוי ואב לחמישה ילדים, ובן להורים שעלו ממרוקו לירוחם. הוא נשר מהתיכון בכיתה י"א, שירת בגולני, התנדב בקבוצות הכנה לצה"ל, השלים בגרויות וסיים תואר ראשון במדעי ההתנהגות ובספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בניהול מלכ"רים באוניברסיטה העברית. הוא ניהל את המתנ"ס המקומי ועבד בסוכנות היהודית לפני שנבחר לראש המועצה ב–2010.

ח"כ נחמן שי
מיכל פתאל

תקופתו של ביטון נחשבת לשיא בהתפתחות העיירה. לאחר שנים שבהן נחשבה ירוחם לסמל לכישלונה של הפריפריה, והופעותיה בתקשורת היו בדרך כלל בהקשר לגירעונות הכבדים ולמצבן העגום של עיירות הפיתוח, היא נהפכה לסיפור הצלחה. החינוך השתפר, הופקו בה אירועי תרבות, נבנו שכונות חדשות, והוקם מלון חברתי עם דירוג ארבעה כוכבים שכולל 48 סוויטות, בהשקעה של כ–20 מיליון שקל. בנוסף, קבוצת הרובוטיקה של העיר, המורכבת מתלמידים משלושת התיכונים בה, ושמהווה מקור גאווה גדול לביטון, זכתה בפרס הראשון בתחרות הרובוטיקה העולמית של ארגון FIRST. אפילו האגם המלאכותי שלה, שבמשך שנים רבות סבל מהזנחה, שוקם. בהתאם לזה, אחרי עשרות שנים שבהן נע מספר התושבים שלה סביב 9,000, תוכניות ההתרחבות של ירוחם כוללות הכפלה של מספר תושביה תוך עשר שנים.

בראיון שהעניק לאשר שכטר, שהתפרסם 
ב–Markerweek בשנה שעברה, אמר ביטון כי "צריך לזכור שירוחם עברה משבר חריף מאוד ב–2003–2005, עד רמה של חוסר תפקוד קשה, סגירת מתנ"סים, מערכות חינוך מפורקות. עמרם מצנע עשה פה עבודה יסודית של שיקום ויצירת מהלך חיובי, והמשימה שלי היתה לשמור על הצמיחה, לממש דברים שהתחילו אז ולהציג יוזמות משלנו".

פוליטיקאי קטן או אסטרטג

אחד מהישגיו הבולטים של ביטון הוא החתימה על הסכם ששם קץ לשנים של סכסוכים בין רמת נגב לירוחם בנוגע לחלוקת ההכנסות מקרית ההדרכה של צה"ל. על פי ההסכם, רמת נגב תוותר על ההכנסות מקרית ההדרכה, שצפויות לפי הערכות להסתכם ב–4 מיליון בשנה, ושטח הקריה כולו יועבר לידי ירוחם. בתמורה לוויתור הסכימו הרשויות לפתח יחד את האזור שסביב קרית ההדרכה, להקים אזור תעשייה משותף שאת ההכנסות ממנו יחלקו שווה בשווה ולשתף פעולה בנושאים אחרים.

איך הבשילה ההחלטה להתמודד על התפקיד?

"כבר הרבה שנים אני רואה את מה שקורה בקק"ל ונחמץ לבי. ראיתי אנשי קק"ל שעובדים בשטח ועושים עבודה טובה, ואין להם גב. אנשי שטח בחינוך ובהתיישבות עושים עבודה נפלאה, אבל יש בעיה בצמרת. בשנה האחרונה התחלתי לחשוב על האפשרות שאהיה יו"ר קק"ל בהתנדבות. חשבתי לעצמי אם זאת העת וחיכיתי לראות אם יהיה מתמודד שיידע לעשות את העבודה כמו שאני חושב שצריך, ואז לא אצטרך להתמודד".

אז המתמודדים האחרים לא מספיק ראויים?

"אני לא רוצה להגיד מלה רעה על המתמודדים האחרים".

חוץ מעל שטנצלר.

"לגביו, אני עומד מאחורי דבריי - הארגון לא מתנהל כמו שצריך".

יש לך שאיפות פוליטיות?

"אדם צריך לצמוח בזמן ובמקום הראוי. כשהוא מקבל משימה, צריך לעבוד כאילו היא היחידה".

אבל יו"ר קק"ל נבחר בהליך פוליטי.

"תהליך המיון הוא פוליטי, אבל כשפוליטיקאי נבחר לתפקיד ממלכתי הוא יכול להיות אחד משניים: פוליטיקאי קטן או אסטרטג. בתפקידי כראש מועצת ירוחם הוכחתי שגם במקום שבו הפוליטיקה קשה — ובכל עשור היתה ועדה קרואה — אפשר לעשות פוליטיקה אחרת, עם דין אחד לכולם, גביית חובות, או ביטול עובדים לא חוקיים. כשמוניתי לראש מועצה היו 20 עובדים לא חוקיים, נשארו אפס.

"את הגישה הזאת, שטובת הכלל והחוק והיושר הם הדבר האמיתי, ולא טובות הנאה לפוליטיקאים, אני מאמין שאוכל להביא לקק"ל. זה לא יקרה ביום אחד, כי זה ארגון עם תרבות ארגונית רעה. אמנם יש בו עובדים טובים בשטח, אבל זה ארגון של הנהלה עם שומנים מיותרים והשקעה לא נכונה של הכסף. ארגון שמשקיע עשרות מיליוני שקלים במיתוג במקום שיישם את זה בעשייה. קק"ל של היום משקיעה בשיווק ובכתבות בטלוויזיה במקום בעשייה. בירוחם השקעתי בסך הכל 20 אלף שקל בשיווק, אבל יש עשייה — ולכן רואים אותה".

אתה מדבר על עשייה, אבל למה בעצם צריך את קק"ל? לא עדיף שיחזירו את הקרקעות למדינה, שהכסף יתועל למקומות אחרים?

"אחת המטרות של קק"ל היא שמירה על קשר עם יהודים בבריטניה, בארה"ב ובאוסטרליה. זה ארגון שיוצר כפר יהודי גלובלי. תפקיד נוסף הוא להשלים יכולות של המגזר השלישי. במדינת ישראל יש עולמות שלמים, שלצערנו בגלל קושי תקציבי ונושאי ביטחון הם לא מטופלים, כמו נושא הסביבה הירוק והחינוך לסביבה, למורשת ולציונות. קק"ל יכול להיות גוף יזמי שמשלים את העשייה של הרשויות והמדינה. אז בשביל המטרות האלה צריך את הארגון, אבל רק אם יוסיף כבוד ולא יוסיף שערוריות כל יום.

"נוסף על כל זה, אני מאמין שקק"ל הוא גוף שיתקיים עוד שנים רבות, בגלל חוקים והסכמים שלא יופרו, ולכן אני רוצה לדאוג שהיא תתפקד ברמה הגבוהה והחדשנית ביותר שאפשר".

במשך השנים עלו המון טענות נגד קק"ל: על מוסד השליחים בחו"ל, על הג'ובים הפוליטיים עבור פעילי המפלגות בכנסת, על חגיגות הפינוקים למקורבים ומעל הכל - על חוסר השקיפות. תטפל בבעיות, או לפחות בחלק מהן?

"בוודאי. באופן מיידי אדאג לכך שתקציב קק"ל יהיה שקוף, כך גם תהליכי קבלת ההחלטות והקצאות הכספים. הנהלים יהיו מסודרים, יוקמו ועדות מתאימות, יהיה מבקר פנימי לארון ומבקר חיצוני וכל מה שצריך. אני מאמין שאור השמש הוא המחטא הכי טוב".

תסכים להיות כפוף למבקר המדינה?

"בוודאי".

תסכים להעברת הקרקעות של הקק"ל לידי המדינה, ולכך שזה ייהפך לארגון שמטפל בייעור ובמאגרי מים בלבד?

"קרקעות קק"ל מנוהלות על ידי המדינה — וטוב שכך. כל הרעיונות והסיסמאות, הטריקים ואיומי הסרק להיפרד ממנה שהעלה שטנצלר כחלק מהמאבק שהתחולל על ניהול כספי קק"ל היו מיותרים ולא במקום. קק"ל והמדינה צריכות לעבוד יחד. הקרקעות מניבות לקק"ל משאבים משמעותיים והם צריכים לחזור לקהילה, לפריפריה, לפריפריה החברתית, לפרויקטים בנגב ובגליל. צריך לתעל את הכספים האלה כדי לחולל שינוי איפה שנדרש".

אם הקרקעות יישארו בידי הקק"ל, מה דעתך על כך שלפי תקנון קק"ל אי־אפשר להשכיר דירות לערבים?

"קק"ל צריכה להיות רלוונטית גם למגזר הערבי, אבל לא צריך להתבלבל — זה ארגון של העם היהודי, ויש גם לויאליות והוגנות. קהילות יהודיות בעולם קנו והשקיעו משאבים בישראל ויש להן מניות בארגון".

איפה הבעיות בניהול הנוכחי של קק"ל?

"יש הרבה חלקות יפות בקק"ל ועובדים מסורים, ואני לא הולך להחריב את זה. אבל כיום בשביל לקבל 1,000 שקל מקק"ל צריך לדבר עם שטנצלר ולהיות פוליטיקאי. הארגון בניהולו של שטנצלר היה לא נגיש. לא יכולת לפגוש את היו"ר אם לא היית מקושר פוליטי. וגם אם פגשת אותו, אין סיכוי שתקבל סיכום פגישה או תדע איך הדברים עובדים. בקק"ל כיום קבלת ההחלטות היא פוליטית באופן מוחלט, שזה לא לעניין. יש קריטריונים ודרך להסתכל על דברים, אובייקטיבית ובשקיפות מלאה. יש לך כסף, תהיה עדין ואל תנהל מיליארדים כסוד כמוס".

ואתה הולך לשנות את כל זה?

"אם אבחר, הכל ייפתח. יוקמו ועדות, תהיה אסטרטגיה וניהול יעיל ושקוף". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#