האזינו: כך מקבלים בכירים במשק תואר בהתכתבות מחרסון - ומציגים עצמם כדוקטורים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האזינו: כך מקבלים בכירים במשק תואר בהתכתבות מחרסון - ומציגים עצמם כדוקטורים

האוניברסיטה האוקראינית נהפכה לספקית תוארי דוקטור לישראלים בתיווכו של עקיבא פרדקין, שנידון למאסר בגין עבירות מרמה - הנה הרשימה

154תגובות

עם ישראל חובב ההשכלה הגבוהה נותן לא מעט כבוד לבעלי תואר דוקטור. כשמדובר בדוקטורים בכלכלה, הכבוד גדול במיוחד. מעטים האנשים שבודקים מאיזו אוניברסיטה מגיע התואר, ומי הנחה את בעליו.

הכבוד גדול, אך כתיבת עבודת דוקטורט אינה עניין פשוט כלל וכלל. נוכח זאת נוצרה בישראל תעשייה שלמה המאפשרת לקבל תואר דוקטור, ואפילו להציג אותו כאילו הגיע מארה"ב — גם אם התואר נעשה בהתכתבות מול אוניברסיטה באוקראינה, אינו מוכר על ידי משרד החינוך בישראל והמנחה — המתכנה פרופסור — הוא עבריין מורשע בעבירות מרמה.

Olaffpomona

הכירו את ד"ר עקיבא פרדקין, שהיה מנכ"ל המכללה למינהל ונידון לשמונה שנים בכלא באמצע שנות ה–90 בעבירות מרמה, שמתוכן ריצה שנתיים, עוד שנתיים העביר בשיקום וקיבל חנינה מנשיא המדינה דאז. פרדקין לא משך את ידו מעבודות אקדמיות גם כשישב מאחורי הסורגים. ב–1997 התפוצצה פרשת העבודות לאנשי שירות בתי הסוהר (שב"ס) — שביקשו מפרדקין, יחד עם אסיר מוכר אחר, האופנובק רוני ליבוביץ', לכתוב עבורם עבודות אקדמיות.

אחרי שחרורו מהכלא הקים פרדקין את PHD Institute. מאחורי השם המכובד מסתתר משרד ברמת גן שלדבריו של פרדקין, מייצג בישראל אוניברסיטאות מוכרות שפועלות בחו"ל ומציעות דוקטורט. פרדקין, שעד לפני כמה שנים היה ד"ר בלבד, טוען כי הוא פרופסור. על שאלתנו מהיכן קיבל את הדרגה הגבוהה לא התקבלה תשובה.

במקביל אליו פועלת חברה נוספת בשם בר אוריין, שבראשה עומד ד"ר גבי בוטבול, לשעבר פעיל בש"ס. גם ממנו לא הצלחנו לקבל תשובה מהיכן קיבל את תואר הדוקטור שלו. החברה הזאת פועלת בעיקר במגזר הדתי בירושלים, אך מציעה את שירותיה לכל המעוניין. משיחה עמם עולה כי בחברה מכירים היטב את פרדקין, ואינם מתחרים בו — אלא משתפים עמו פעולה.

פרדקין מציע דוקטורט בכלכלה ובמינהל עסקים מאוניברסיטת International University of Business and Law (IUBL) בעיר חרסון שבאוקראינה. הלימודים לתואר הם תמיד בהתכתבות — בניגוד לאופי הסנדרטי של לימודי דוקטורט "רגילים", שדורשים נוכחות פיזית של הסטודנט במוסד שבו הוא לומד ונמשכים לרוב שלוש שנים לפחות. את הדוקטורט מציע פרדקין ב–4,000–10,000 דולר לתואר. את הסכום מעבירים ישירות למוסד, אך המתווך גוזר לעצמו קופון שגודלו אינו ידוע.

לא מעט מן האנשים בעלי תארים כאלה שעמם דיברנו סיפרו כי פרדקין עצמו היה המנחה שלהם "ויש עוד מנחים מהאוניברסיטה בחו"ל". הם התקשו לתת את שמותיהם, אם הסכימו מלכתחילה לדבר על הנושא. בעל הדוקטורט בעצם לא פוגש את המנחה שלו מן המוסד שבחו"ל, וגם לא נדרש לראות אותו, או לבקר באותו מוסד. הכל קורה דרך המתווכים.

חשוב להזכיר כי בתהליך הסטנדרטי של לימודי דוקטורט, תפקידו של המנחה דרמטי והוא נדרש למומחיות גדולה בתחום. בנוסף, לא כל אקדמאי מקבל אישור להנחות לדוקטורט, והאוניברסיטה מאשרת לו זאת לאחר הליך מקצועי מעמיק.

למי שמחליט להצטרף לתהליך שמציע פרדקין הוא מספר כי האוניברסיטה בחרסון מוכרת על ידי רשימת אונסק"ו, ומכיוון שמדובר ברשימת מוסדות בינלאומיים — היא מוכרת גם בישראל. זו היתה המנטרה שנשמעה מכל אחד מבוגרי הלימודים, אלא שהטיעון הזה אינו מדויק, בלשון המעטה.

משרד החינוך אינו מכיר בתוארי הדוקטור מחרסון. בנוסף, באתר המכון של פרדקין, תחת הקישור "רשימת אונסק"ו", מופיע אתר WHED (World Higher Education Database) — הכולל רשימת מוסדות בעולם שאליה ניתן להיכנס תמורת תשלום של 850–2,100 יורו. חלק נכבד מהמוסדות המוכרים בישראל כלל אינם נמצאים בה. הארגון המפרסם את הרשימה השיב לנו מפורשות כי הרשימה, "הוקמה ב–1950 בחסות אונסק"ו ואינה שייכת לאו"ם". זה לא מונע מהדוקטורים מחרסון לספר כי הדוקטורט שלהם מוכר בכל העולם.

המועמד המועדף על השר שטייניץ

יצחק לקס, כיום יו"ר חברת השיכון הממשלתית עמידר, הוא בעל דוקטורט מחרסון, אבל הוא לא לבד. לצדו יש עוד מאות ואולי אלפי אנשים בישראל, ובהם כמה מנהלים בכירים במגזר הפרטי והציבורי. אופיר בשן היה דירקטור בחברת החשמל בשלוש השנים האחרונות. הוא היה המועמד המועדף על יובל שטייניץ כאשר כיהן כשר האוצר.

בימים אלה מבקש שטייניץ למנות אותו כדירקטור בחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז), ובעתיד הנראה לעין אף לתפקיד יו"ר החברה. בעבר היה בשן דירקטור בתעש. בשן חותם על הודעות האי־מייל שלו במלים: "אופיר בשן, ד"ר לכלכלה". בקורות חייו הוא כותב "Ph.D בכלכלה, אוניברסיטת IUBL מקליפורניה".

לדברי בשן, מדובר בשלוחה של אוניברסיטת IUBL שבחרסון — אלא שחיפוש מאומץ אחרי השלוחה הזאת עלה בתוהו. פרטיה, כמו מספר טלפון או כתובת אי־מייל, אינם מופיעים אפילו באתר האוניברסיטה עצמה. חיפוש מאומץ גם דרך מקורות אחרים לא העלה שלוחה אמיתית ופעילה בקליפורניה בפרט או בארה"ב בכלל.

בשן, כמו האחרים, מודים ביושר כי כף רגלם לא דרכה בשלוחה מעולם. הם גם לא ביקרו מעולם בחרסון. עם זאת, לפחות אחד מהבוגרים מספר כי את התשלום, כ–20 אלף שקל, שלח לחשבון בנק בלוס אנג'לס וגם קיבל אישור מעורך דין שהשלוחה הזאת קיימת. גם אם היא קיימת או היתה קיימת בעבר — ברור כי האוניברסיטה היא באוקראינה, כמו שברור שתוארי הדוקטור שלה אינם מוכרים על ידי משרד החינוך הישראלי. זה לא מפריע לבעלי התואר להתעקש כי בידיהם דוקטורט אמריקאי.

מקורות החיים של בשן ניתן להתרשם כאילו את כל השכלתו רכש במשך שנים בחו"ל. "מהנדס תעשייה וניהולB.Sc Coventry" ו"MBA מינהל עסקים, התמחות במימון, Heriot Watt", הוא כותב. אין הוראות חוק לכתיבת קורות חיים, והם ככל הנראה נראים מרשימים יותר בלי מושגים כמו "שלוחה בישראל" או "תואר דוקטור בהתכתבות מאוקראינה". בשן מלמד כמרצה מן החוץ בקמפוס האילתי של אוניברסיטת בן־גוריון. בקורות חייו הוא כותב רק "מרצה לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון".

תואר הדוקטור מקליפורניה נותן לבשן לא מעט פריווילגיות. על פי כללי האוניברסיטה, אדם ללא תואר שלישי אינו יכול ללמד סטודנטים אלא לתואר ראשון — אבל לבשן יש דוקטורט, ולכן הוא מלמד לתואר שני. הוא גם מתוגמל כדוקטור, כלומר בסכום גבוה מזה שהיה משולם לולא התואר. יתרה מזאת, בשן הוא חבר בנבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, שאליה נבחרו 500 איש מתוך 7,000 מועמדים. לולא התואר "דוקטור" לא היה מקבל את הניקוד הנדרש, ולא היה יכול להיבחר כדירקטור בנתג"ז. ברשות החברות הודו כי תארים אלה לא נבדקו לעומק וכי מעתה יחלו לבדוק זאת.

בשן מפרט בקורות חייו המעודכנים ל–2014 קריירה עסקית מפוארת. הוא כותב כי היה הבעלים של חברה בשם טל ים לפרויקטים הנדסאים, וכן של חברת IERM Holdings ל"עיתוק מומחים" לישראל, ומכר את חלקו בשתיהן. כיום הוא "בעלים שותף, ניהול ויזמות בחברת Placidus, המתמחה בהמרת כוח סיבובי לאולטרסאונד בשותפות עם נאס"א, Caltech ו–JPL קליפורניה, ארה"ב". ניסיונות להגיע אל החברות האלה ובעליהן העלה חרס. הטלפונים של החברות הישראליות מנותקים, וברשת אין עליהן היסטוריה ממשית, אף שאצל רשם החברות הן רשומות כחברות פעילות. גם לחברה האמריקאית שפועלת בשיתוף נאס"א התקשינו לגלות עקבות.

בשן התבקש להפנות אותנו אל שלוש החברות האלה, אך סירב לשתף פעולה. בתגובתו אישר את מה שכתב בקורות חייו, אך על כל הנושאים שעליהם נשאל, כדוגמת עסקים שהתקשינו לאתר בישראל ובחו"ל או מי היה מנחה הדוקטורט שלו, קיבלנו תשובה קבועה: "הגבתי לך בפירוט. אין לי מה להוסיף מעבר לכך".

מלשכת שר האנרגיה נמסר: "בשן הוא בעל ניסיון ניהולי מרשים ואושר לדירקטור בתעש, ב.מ.י נכסים (חברה ממשלתית נוספת; טח"ס), חברת החשמל ונתג"ז על ידי רשות החברות והוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי על ידי שלושה שופטים בדימוס — השופט שלום ברנר, השופטת טנה שפניץ והשופטת בלהה גלאור. החלטת רשות החברות והשופטים בעיניינו נעשתה אחרי שבחנו הן את ניסיונו המקצועי והן את הרקורד האקדמי שלו" (עוד על מינוי בשן, ראו בוקסה).

מטעמו של יצחק לקס נמסר בעבר בתגובה: "הטענה כאילו מדינת ישראל אינה מכירה בתואר אינה נכונה ושקרית. ישראל מכירה בתואר כמו שכל העולם מכיר בתואר — מתוקף הכרת אונסק"ו באוניברסיטה. בנוסף, משרד החינוך הוציא הודעה שאינו מכיר בתעודות של השלוחה הישראלית, אבל לימודיו של לקס היו ישירות מול האוניברסיטה, ולכן הודעה זו אינה רלוונטית לגבי התואר של לקס".

הדוקטורט מחרסון של סמנכ"ל בדואר

גם לשלמה קוגן, סמנכ"ל משאבי האנוש בחברת דואר ישראל, העוברת כיום תהליך רפורמה משמעותי, יש דוקטורט מחרסון בחסות פרדקין. לדברי קוגן, מדובר בתואר בינלאומי. כדי להוכיח זאת הוא גם שולח את רשימת אונסק"ו, ומכתב ממשרד החינוך שאומר שהתואר מוכר ב–2011 באוקראינה, אך מפציר בו לבדוק שוב את הקריטריונים להכרה בישראל. את התואר הראשון קיבל קוגן אחרי שש שנים מהמסלול האקדמי של המכללה למינהל, בתחילת שנות ה–90. תואר שני הוא כבר עשה באוניברסיטת דרבי הידועה לשמצה.

כך, ב–2002 פירסם העיתונאי נחמיה שטרסלר כתבה ב"הארץ" תחת הכותרת "לדרבי חוקים משלה", וטען כי השלוחה, שהגיעה לישראל חמש שנים קודם לכן והיתה מוסד פרטי ויקר, אינה עומדת בדרישות הכניסה הסטנדרטיים לתארים בישראל וחוששת מפיקוח אקדמי. זה היה אחד משטף פרסומים על השלוחה, שנהפכה באישור המל"ג למקלטם של לא מעט אנשי המגזר הציבורי, שהעדיפו לעשות בה את תואריהם האקדמיים. בוגרת מוכרת של השלוחה היא סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום. תנאי הקבלה היו "נוחים" — תעודת בגרות מלאה ללומדים מתחת לגיל 30, ומעליו — 12 שנות לימוד. פסיכומטרי לא נדרש, וגם לא רמת סף באנגלית. עלות הלימודים במוסד הסתכמה ב–20 אלף שקל בשנה.

לדברי קוגן, את לימודי הדוקטורט הוא עשה בהתכתבות באוניברסיטת דרום אפריקה, אך למרות ההשקעה המאומצת משום מה לא קיבל משם את התואר, אלא דווקא מאוניברסיטת IUBL מחרסון. כמו בשן, גם הוא מסרב להסגיר את שמו של המנחה שלו.

אגב, לקס, שאף הוא כאמור בעל דוקטורט מחרסון, נקב בשם המנחה שלו — ויקטור איוונוביץ, שעקבותיו האקדמיים לא נמצאו בשום מקום.

מדואר ישראל נמסר: "שכר הסמנכ"לים בחברה המועסקים בחוזה אישי, ובכלל זה שכרו של קוגן, אינו נגזר מתארים אקדמיים. אין לתארים כלשהם השפעה על גובה השכר. הם אינם מקנים הטבה, קידום או תוספות שכר. ההחלטה על קבלתו של קוגן לתפקיד נקבעה בוועדת איתור והתבססה על ניסיונו המקצועי ותוצאות האבחון, שהיו גבוהות מיתר המתמודדים. תנאי הסף לקבלה לתפקיד, לצד ניסיון תעסוקתי, היה תואר ראשון, ויתרון ניתן לבעלי תואר שני. בשל כך לא היתה רלוונטיות לתואר השלישי של קוגן, והוא לא שוקלל בניקוד שהביא לקבלתו לתפקיד".

קוגן מסר כי "ככל הידוע לי, אוניברסיטת IUBL שבחרסון מוכרת על ידי הרשימה הבינלאומית של גופים אקדמיים שפירסם אונסק"ו, ומשכך היא מוכרת בישראל ובכל העולם. זאת, גם בהתאם לאישור משרד החינוך הישראלי מ–2011. אין מניעה מלעשות שימוש בתואר, שאינו מקנה שום תוספת שכר, תמורה, הטבה או קידום בדירוג".

"הפרופסור": מנכ"ל פירמת ראיית החשבון

אייל הורוביץ הוא מנכ"ל פירמת רואי החשבון בייקר טילי, וגם מלמד חשבונאות במסלול האקדמי של המכללה למינהל. להורוביץ שני תארים ראשונים, אחד בחשבונאות מהמכללה למינהל ועוד תואר במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה, אבל תואר שני אין לו. זה לא הפריע לו להתקבל דרך פרדקין ל"מסלול ישיר לדוקטורט במינהל עסקים".

בשיחה עם הורוביץ הוא מספר שהדוקטורט שלו במינהל עסקים הוא מאוניברסיטת IUBL בלוס אנג'לס. כמו בשן וקוגן, גם הורוביץ מסרב לנקוב בשם המנחה שלו לעבודת הדוקטורט, אך טוען בתוקף: "עשיתי אותה כדת וכדין". הוא יודע שפרדקין ישב בכלא, "אבל זה היה בעבר".

לדברי הורוביץ, "עשיתי את העבודה כמו אלפי אנשים אחרים שעשו אצלו". הוא אף שמח לבשר שהדוקטורט כבר קטן עליו. לדבריו, באחרונה קיבל שדרוג, כשהאוניברסיטה העניקה לו תואר Affiliated Professor, או בעברית — חבר סגל המצטרף לפרק זמן קבוע למחקר או ללימוד סטודנטים באותו מוסד. את התואר האקדמי המכובד קיבל הדוקטור, אף שאינו חוקר באקדמיה ומעולם לא ביקר במוסד הזה. לטענתו קיבל את התואר "על סמך יכולותי, כישורי ו–28 שנות לימוד של סטודנטים".

הורוביץ אכן לימד במסלול האקדמי של המכללה למינהל שנים רבות, ואף קיבל את התואר מרצה בכיר עוד לפני הדוקטורט ובוודאי הפרופסורה, אלא שבשנה הבאה לא ילמד שם. מהמכללה נמסר: "בשל שינוי במערך הלימוד בהתמחות בחשבונאות, הורוביץ סיים את עבודתו במכללה בסוף שנת הלימודים תשע"ה, ב–30 בספטמבר 2015, ולא ילמד כאן בשנת הלימודים הקרובה". האם הורוביץ אכן חבר סגל בחרסון? בדיקה באתר האוניברסיטה בשבוע שעבר לא העלתה את שמו. הורוביץ סירב להגיב על כך.

אלוף משנה שמלמד אתיקה

בנצי גרובר הוא אלוף משנה במילואים, שבשירות המילואים שלו מלמד את חיילי ישראל אתיקה צבאית. שמו גם מופיע בלא מעט אתרי מרצים, שבהם הוא מציע הרצאות על מנהיגות. ליד שמו מופיע תמיד התואר "דוקטור".

גרובר, בעל תואר ראשון ושני ממכון לב, מתפאר בקריירה עסקית מפוארת. לטענתו, הוא עסק בין היתר בתחום המחשבים שנים רבות, הביא לארץ מעבדות רפואיות וגם הקים חברת נדל"ן. כיום הוא בעיקר דירקטור בחברות שונות, למשל בבית ההשקעות תמיר פישמן.

את הדוקטורט שלו, בכלכלה כמובן, עשה גרובר אצל פרדקין, שגם היה המנחה שלו. גם הוא מספר שהתואר הוא מלוס אנג'לס. "העבודה שעשיתי היתה עוברת בגדול גם באוניברסיטה העברית", הוא מספר. לשאלה למה לא פנה לאוניברסיטה העברית הוא עונה: "כי היו מבקשים ממני 8,000 קורסים, וזה לא היה פרויקט חיי". על פרדקין הוא אומר: "הוא הצליח לשכנע אותי שהכל כשר".

מנהל תחום התיירות בחברה ממשלתית

אייל מתן, שעד לא מזמן כיהן כמנהל תחום התיירות בחברה הממשלתית לפיתוח הרובע היהודי — גם הוא מתגאה בתואר דוקטור. כיום הוא שותף עם אשתו בחברה שעורכת אירועים כמו שבת חתן. מתן מספר שהגיע לדוקטורט דרך ד"ר גבי בוטבול. "יש להם שלוחה למגזר הדתי בירושלים", הוא מספר, "אתו הייתי בקשר, הכל נעשה דרכו".

למתן יש תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת דרבי, שכבר הוזכרה, ואת התואר הראשון שלו עשה, לפי הפרופיל שלו שהעלה בלינקדאין, ב–Jerusalem College . מכללת ירושלים פועלת כיום כסמינר לבנות.

עבודת הדוקטורט שלו בכלכלה נעשתה בהנחיית פרדקין, וגם הוא מספר שיש לו תואר דוקטור מלוס אנג'לס. האם היה שם? מובן שלא, "אבל את התשלום העברתי לחשבון בנק בלוס אנג'לס, וגם קיבלתי אישור מהעורך דין שהתעודה תקפה". כמה זה עלה? "כ– 20 אלף שקל, שנשלחו ישירות לשלוחה".

מפרדקין נמסר: "מאחר שפורסמו נתונים לא נכונים, העניין הועבר לטיפול משפטי, ולכן לא אוכל להתייחס". מעורך דינו של פרדקין נמסר: "מרשי ישב בכלא שנתיים בשל עבירות שונות מאלה שצוינו, לאחר מכן במשך שנתיים של שיקום לימד בשלוחת UCDH בהוד השרון. כמו כן, פרדקין קיבל חנינה מהנשיא לשעבר עזר ויצמן, וכל זאת לפני 20 שנה". עוד נמסר כי "אתר WHED נמצא בבניין אונסק"ו בפריז. זהו ארגון השייך לאונסק"ו. מספר ההכרה של האוניברסיטה באוקראינה הוא AE4583244 , וניתן למצוא אותו בקלות באתר משרד החינוך האוקראיני". מבוטבול ובר אוריין לא נמסר תגובה.

ממשרד החינוך נמסר: "מדובר בתואר שמונפק עבור ישראלים שלמדו באמצעות הנציגות הישראלית שפועלת כאן. כנראה שאוניברסיטת IUBL מעולם לא היתה מוכרת גם באוקראינה".

3 חודשים, 30 אלף שקל ויכתבו לכם "99% מהדוקטורט"

כותב עבודות הדוקטורט אדוארדו סלבין הוא חלק מתעשייה פורחת המשרתת אנשים שרוצים לכתוב דוקטורט, אבל עסוקים מכדי לעשות זאת בעצמם. בשיחה עמו הוא מספר כי עקיבא פרדקין "מפנה אליו תלמידים", אבל לא רק הוא. מתברר שיש ביקוש גדול לשירותיו. סלבין מבהיר שהוא רק "עורך" את העבודה, אבל עם התפתחות השיחה הוא מספר כי הוא כותב " 99% מהעבודה", כולל הכנת וניתוח השאלונים עבור עבודת השטח. "בשפה עממית אומרים שאני כותב את העבודה", הוא אומר. הנושא נקבע על ידי בעל הדוקטורט, יחד אתו, על פי "הנושאים החמים בשוק".

הצגתי את עצמי כמי שמדברת בשמו של מנכ"ל של חברה גדולה. סלבין לא התלהב מהאנונימיות שאותה יידרש לנקוט אם יכתוב את העבודה, אבל הבטיח להיות דיסקרטי. לדבריו, פרק הזמן לכתיבת דוקטורט הוא שלושה חודשים עד שלוש שנים ("כי בישראל, בניגוד לחו"ל, לא מעריכים אותך אם אתה כותב את העבודה מהר"). העלות: עד 30 אלף שקל.

ה"עורך" מתפאר כי כתב עבודות דוקטורט להרבה אנשים, בתחומים רבים, עבור מוסדות בחו"ל וגם בישראל. לשאלה אם מדובר בתהליך חוקי הוא עונה תשובה יצירתית: "ראיתי חברה שעושה את זה באוקספורד, אז חשבתי: 'או, כנראה שזה מותר'".

מסלבין נמסר: "העבודה שאני מבצע נקראת עריכה אקדמית והנחיה בכתיבת עבודות אקדמיות. שירותי העריכה כוללים בדיקות טכניות שונות ומגוונות. כמו כן, אני מבצע חיפושים במסגרת הנקראת מידענות אקדמית. עלות השירות היא עד  30 אלף שקל, תלוי בסוג ואורך השירות. לגבי הטענה כי אני כותב עד 99% מהעבודה: ניסיתי להסביר שאני יכול לסייע בכמעט כל הצרכים של הדוקטורנט ולא שאני כותב את הדיסרטציה. אני מקבל הפניות מחברים, מכרים, סטודנטים לשעבר שלי ועוד. מספר ההפניות שקיבלתי מעקיבא פרדקין ניתנות לספירה ביד אחת.

"לרוב אני מעניק שירות לפחות שלושה חודשים. מרבית הפונים מעוניינים לקבל הכרה עתידית של התואר, ולכן הם מגישים את הדיסרטציה שלהם בתוך שלוש שנים. לא רק אני נותן שירותים בהנחיה ועריכה עבודות אקדמיות בישראל, אם כי לרוב השירותים הניתנים מפוצלים לכמה בעלי מקצוע, כמו מתרגמים, עורכים באנגלית ושיטות מחקר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#