מאחורי הקלעים: כל הדרך לעסקה המפתיעה של השנה בהיי-טק הישראלי - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאחורי הקלעים: כל הדרך לעסקה המפתיעה של השנה בהיי-טק הישראלי

ההחלטה של איל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, שהגיע הזמן לרכוש את איזיצ'יפ, המחיר שאלי פרוכטר דחה על הסף והרגע שבו התיישבו זה לצד זה והסבירו למה בעצם כולם מרוויחים מהמיזוג ■ כל הדרך לעסקה המפתיעה של השנה בתעשיית השבבים הישראלית

5תגובות

על אף שניסה להיראות מרוצה, מנכ"ל איזיצ'יפ, אלי פרוכטר, נראה קצת מאוכזב במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר שבה הוכרז המיזוג המפתיע בין החברה שייסד למלאנוקס. אחרי הכל, המנכ"ל החזק של חברת השבבים, שיגרוף לכיסו 16 מיליון דולר עם השלמת העסקה, לא ציפה שכך יסתיים מפעל חייו. "יש נימה של עצב במכירה. בכל זאת, איזיצ'יפ היא הבייבי שלי", אמר. "קיוויתי שאיזיצ'יפ תקנה את מלאנוקס, אבל יצא הפוך, וזה ממש לא משנה".

המיזוג נולד במאי, אז העריך איל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, המייצרת פתרונות קצה חיבוריים לשרתים ומערכות אחסון, כי מצבה של איזיצ'יפ, המפתחת מעבדי רשת לנתבים, עשוי להוביל לכך שהפעם, בניגוד לעבר, החברה עשויה להיות בשלה להירכש על ידי מלאנוקס, בעיקר עקב ההתפתחות השלילית ביחסיה עם הלקוח הגדול שלה, סיסקו. ולדמן פנה ישירות לפרוכטר, עמו שמר על קשר רציף לאורך השנים שבהן ניהלו שניהם את שתי החברות השוכנות זו לצד זו בפארק ההיי־טק ביקנעם, והשניים התחילו ברצף פגישות במסעדות באזור, בין היתר במסעדה המזרחית אל באבור.

 איל ולדמן (מימין) ואלי פרוכטר מודיעים על המיזוג בין מלאנוקס לאיזיצ'יפ
תומר אפלבאום

פערי המחיר היו גדולים. הצעת הפתיחה של מלאנוקס העניקה לאיזיצ'יפ תג מחיר של 15 דולר למניה, מחיר שאותו פרוכטר דחה על הסף. המשא ומתן נמשך חודשים ארוכים, עד שסוכם על מחיר של 25 דולר למניה, שהסתכם ב–811 מיליון דולר, וביום חמישי שעבר התייצבו שני המנכ"לים כתף אל כתף במסיבת העיתונאים ברמת החייל בתל אביב והעתירו תשבוחות איש על רעהו.

אף שהנוכחים הבחינו כי שמחתו לא שלמה, פרוכטר אמר כי אין אדם מתאים יותר מולדמן להוביל את החברה הממוזגת. ולדמן בתורו שפע מחמאות לאיזיצ'יפ, ודיבר על הדרך שבה המיזוג יצעיד קדימה את מלאנוקס. למרות דבריו של פרוכטר, ספק אם בשנים האחרונות היתה התלבטות מי מבין שתי החברות תרכוש את רעותה, שכן נכון להיום מלאנוקס גדולה משמעותית מאיזיצ'יפ - בהיקף הפעילות הכספית, בשווי השוק ובמספר עובדיה. "עבור בעלי המניות ועבור פרוכטר זה תרחיש סביר, ובהחלט לא הרע ביותר", אומר מקורב לצדדים שנכח במסיבת העיתונאים. "בכל זאת החברה איבדה לקוח מרכזי, ויש ספק גדול לגבי מה יהיה עמה בעוד כמה שנים, והנה בא ולדמן על סוס לבן ונתן פרמיה של 70% על השווי שלה" (יחסית למחיר מניית איזיצ'יפ במועד תחילת המו"מ, זו פרמיה של 70%. עם זאת, המניה צימצמה בחודשים האחרונים את הפער והתקרבה מאוד לשווי שננקב לה בעסקה, ח"ע).

"ולדמן לא סופר אף אחד ממטר, אבל הוא ידע לפרגן לפרוכטר"

הפרגון מקיר לקיר בין השניים אינו מובן מאליו. הן פרוכטר, 60, והן ולדמן, 54, הם טיפוסים דומיננטים בחברות שייסדו. ולדמן, קצין לשעבר בגולני, כבר הוכיח שלא יהסס להיכנס עם הראש בקיר כשהוא מאמין שהוא צודק. הנטייה הזאת באה לידי ביטוי כשהתעקש לפני שנתיים למחוק את מלאנוקס מהמסחר בבורסת תל אביב, מאחר שהחוקים המקומיים של הבורסה לא איפשרו לו לכהן במקביל כמנכ"ל וכיו"ר (זאת אף שתקופה קצרה אחרי המחיקה מתל אביב מונה למלאנוקס יו"ר אחר במקומו). פרוכטר, בוגר יחידת 8200, שעל פניו הוא טיפוס סולידי יותר מוולדמן, "הוא איש עם אגו לא פחות מוולדמן", אמר לנו השבוע אדם שעבד בעבר עם השניים. "זה שפרוכטר צנוע לא צריך להטעות. רק שהוא יותר מבוגר, ויכול להיות שעם הזמן יש לך פחות אנרגיות".

דודו בכר

למרות זאת, בחודשים האחרונים הצליחו שני המנהלים לסגור ביניהם את המיזוג, כנראה הרבה בזכות הערכה הדדית, שעליה מעיד אותו אדם, "ולדמן הוא טיפוס שלא סופר אף אחד ממטר, אבל הוא ידע לפרגן לאלי".

עם זאת, שני המנכ"לים אמרו השבוע כי לא דובר במו"מ קל. כששאלנו את ולדמן אם המו"מ היה קשה, הוא השיב כי "קשה זה עניין יחסי. המו"מ ארך חצי שנה. אני לא חשבתי שזה עניין קשה. בכל מו"מ יש נקודות לא נחמדות ולא נעימות, ולהיות בנקודות האלה זה חלק מהעניין".

היו מתמודדים נוספים על רכישת איזיצ'יפ?

ולדמן: "הבנתי שהיו עוד חברות שהסתכלו על החברה, אבל רכישה על ידינו יותר טובה מרכישה על ידי גורם זר".

היה ברור שפרוכטר עוזב עם המיזוג? ניסית לגרום לו להישאר?

"אלי אמר מראש שהוא עוזב".

"אייל ואני דיברנו כל השנים והיינו בקשר שוטף", אומר פרוכטר. "תמיד היו דיבורים על זה שאולי יום אחד החברות יתמזגו. אבל במקרים הקודמים שבהם עלה הרעיון, זה לא כל כך הסתדר גם כי היה ריחוק בין החברות מבחינה שיווקית, וגם מבחינות אחרות אנחנו היינו בקונסטלציה עם סיסקו ומארוול, שכיום פחות קיימת (סיסקו היתה הלקוח הגדול ביותר של איזיצ'יפ. מארוול היא מעין קבלן משנה של החברה, שבאמצעותו היא מייצרת את מעבדי הרשת שהיא מוכרת, ח"ע).

"השיחות התחילו אחרי שפירסמנו את תוצאות הרבעון הראשון והודענו על המצב מול סיסקו (במאי דיווחה איזיצ'יפ כי סיסקו החליטה לפתח את הדור הבא של המעבדים, ולא תשתמש בדור השישי של מעבדי איזיצ'יפ־NPS. סיסקו תישאר לקוח של איזיצ'יפ לפחות עוד שנתיים, אבל העתיד לוט בערפל, ח"ע), והמניה ירדה", אומר פרוכטר. "התחילו הדיבורים והמחיר ההתחלתי לא התאים לנו כחברה. היה פער גדול במחיר בינינו, שהצטמצם כשהמניה התאוששה אחרי שהתוצאות של הרבעון השני התפרסמו, ובהמשך כשהודענו על זכיות במכרזים של Data Centers (מרכזי מידע) עם המוצר החדש שלנו, NPS. בסופו של דבר הגענו לעמק השווה. התחלנו עם פער גדול מאוד במחיר, ההצעה הראשונית היתה קרובה לשווי השוק דאז, וזה נסגר בזה שקיבלנו מה שרצינו".

אלי פרוכטר, מנכ"ל איזיצ'יפ
חגי פריד

היו מועמדות אחרות לרכישה שלכם?

פרוכטר: "היתה מצדנו פנייה לעוד חברות. נייר העמדות הראשוני שעליו סיכמנו לא נתן למלאנוקס בלעדיות, ורצינו לדבר גם עם קונים פוטנציאליים אחרים. כל חברת סמיקונדקטור (מוליכים למחצה) שיחסית קרובה לשוק שלנו יכולה להיות רוכש פוטנציאלי לאיזיצ'יפ. התקדמנו במסלול הנוכחי. בסוף מגיע הרגע שבו מתאים יותר לבנות חברה גדולה. אתה רואה מסביב סטארט־אפים ישראליים נמכרים בנזיד עדשים לחברות אמריקאיות, וזה נגמר בסגירה של הסניפים הישראליים. כאן זה סיפור אחר".

הזינוק במניית איזיצ'יפ בחודשים האחרונים עשוי להעיד כי גם אם התקשורת היתה מופתעת מהעסקה, היה מי שהריח את קיומה. בסופו של דבר, לפי המתווה שאותו צריכים עדיין לאשר בעלי המניות של החברות, בעלי המניות של איזיצ’יפ יקבלו תשלום במזומן של 25.5 דולר עבור כל מניה של איזיצ’יפ שבה יחזיקו בעת השלמת העסקה.

ספק עם בעלי המניות יתנגדו לעסקה. כפי שאמר לנו השבוע אחד המוסדיים המושקע בחברה, "קשה להתווכח עם מי שמכיר את החברה הכי טוב בעולם - המייסד שלה - שחושב שעדיף לחברה לא להמשיך לבד. התחרות גוברת והסיכונים גברו. כנראה שנוצר המצב והעיתוי הכי נכונים למכור. אני לא חושב שאיזיצ'יפ שווה הרבה יותר, ועדיין לא הערכתי שהיא תירכש. לאור האובדן של סיסקו חשבתי שיש יותר סיכוי שאיזיצ'יפ תרכוש חברות, וגם אם חשבתי שמישהו ירכוש אותה, לא חשבתי שזו תהיה מלאנוקס. הערכתי שמתחרות או לקוחות שלה מסין ירצו לרכוש את החברה או הטכנולוגיה שלה. מלאנוקס, לעומת זאת, לא מתחרה ישירה וכרגע לא פונה לאותו שוק, אבל בכל מקרה, כמחזיק איזיצ'יפ פחות משנה לי מי קונה - משנה כמה הוא משלם".

עבור הבורסה של תל אביב, המיזוג הוא מכה נוספת שבה חברת טכנולוגיה מרכזית תימחק מהמסחר. מבחינות אחרות, המיזוג הוא מהלך חיובי. מעבר לכך שהוא יעשיר לא מעט מעובדי איזיצ'יפ, ובראשם פרוכטר, זהו צעד שמבטל את האפשרות שאיזיצ'יפ תירכש על ידי ענקית בינלאומית שתוציא את הידע והמומחיות של החברה אל מחוץ לגבולות ישראל. מדובר גם על צעד שמבסס את מלאנוקס כחברה ישראלית גדולה בתחום השבבים ותמשיך גם היא להתקיים כחברה עצמאית, לפחות בטווח הקרוב. עבור כ–2,000 העובדים הישראלים של שתי החברות ביקנעם, זו בהחלט בשורה.

עם זאת, העסקה עדיין הפתיעה את שוק ההון הישראלי, ואם הייתם שואלים לפני שלוש שנים את שני המנכ"לים על מיזוג בין שתי החברות, לא בטוח שהם היו קופצים על הרעיון.

"מכשול שהוריד את עצמו"

מי שאינו בקי בענף השבבים היה עשוי לחשוב שמדובר במהלך מתבקש. ואולם גם אם שתי החברות פועלות בענף השבבים וההנהלה של שתיהן יושבת ביקנעם, איזיצ'יפ ומלאנוקס אינן מתחרות. איזיצ'יפ מפתחת מעבדי רשת לנתבים (מעבדי רשת את'רנט). הנתבים (Routers) הם הרכיבים ברשת האחראים להחלטות להעברה של חבילות נתונים - בהתאם לכתובת היעד, לעומסים ברשת, למרחקים שאליהם נשלח המידע, לעלויות העברתו ועוד. במלים אחרות, אלה הם הרכיבים ברשת שמנתבים את המידע ליעדו. מעבדי הרשת של איזיצ'יפ מוטמעים בנתבים ומאפשרים הגברה ניכרת של כמות המידע ומהירות העברתו, ועם לקוחותיה נמנות חברות הנתבים וציוד התקשורת הגדולות בעולם.

תומר אפלבאום

לעומתה, מלאנוקס היא יצרנית פתרונות קצה חיבוריים לשרתים ומערכות אחסון. עיקר עיסוקה הוא ייצור שבבים בתחום התעשייה שנקרא אינפיניבנד - שבבים שמאפשרים תקשורת מהירה יותר בין שרתים. השבבים של מלאנוקס משפרים את מהירות העברת הנתונים והיכולת לאחסן את המידע.

במהלך השנים הצליחו שתי החברות להגיע לעליונות טכנולוגית בתחומן. מעבדי הרשת של איזיצ'יפ היו מהירים ויעילים בהרבה משל המתחרות, ונכון ל–2012, מתוך שבע יצרניות הנתבים הגדולות בעולם, חמש בחרו במעבדים של איזיצ'יפ, בעוד השבבים של מלאנוקס שיפרו את מהירות העברת הנתונים והיכולת לאחסן את המידע בצורה שאף מתחרה לא הצליחה.

כתוצאה מכך, באמצע 2012 היו איזיצ'יפ ומלאנוקס הכוכבות של בורסת תל אביב. בחמש השנים שקדמו ליוני 2012 שילשה איזיצ'יפ את ערכה בדרך לשווי של כ–4 מיליארד שקל, שהכניס אותה למדד ת"א 25 - הכולל את החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה. מלאנוקס, מצדה, הציגה בשמונת החודשים הראשונים של 2012 תשואה של כ–300% בדרך לשווי שוק של כ–18 מיליארד שקל.

אלא שמאז הרבה מניות שתי החברות החליפו ידיים בנאסד"ק ובבורסת תל אביב, משום ששתי החברות תלויות בסדרה של ענקיות תקשורת בינלאומיות שרוכשות מהן את הנתבים וציוד התקשורת. ההאטה הגלובלית בתחום התקשורת בשנים האחרונות פגעה בתוצאותיהן, והקריסה במלאנוקס נבעה מכך שציפיות השוק כי החברה תמשיך לצמוח בקצב הנחשוני שהציגה עד ל–2012 התבדו. נכון להיום נסחרת מלאנוקס בארה"ב לפי שווי של 2 מיליארד דולר (כ–8 מיליארד שקל); ואיזיצ'יפ, גם אחרי זינוק של כ–50% בשוויה בארבעת החודשים האחרונים, נסחרת בשווי של פחות מ–3 מיליארד שקל. את הסיבות לעסקה הנוכחית ניתן למצוא, בין היתר, בירידת השווי של שתי החברות.

עופר וקנין

הצלחתה של איזיצ'יפ נבעה מכך שעם לקוחותיה נמנו חברות התקשורת הגדולות בעולם - סיסקו, ג'וניפר, ZTE, וואווי, אריקסון ו–ECI. אלא שזאת היתה גם חולשתה. התלות המוחלטת בשורת לקוחות גדולים האחראים לנתחים גדולים מהכנסותיה, הביאה לכך שכל רמז או החלטה של אחד מלקוחות הענק האלה על כך שיאמץ או לא יאמץ את מוצרי איזיצ'יפ בדור הבא של המוצרים שלו גרם לזעזועים אצל הספקים ביקנעם.

ב–2005, למשל, היתה זו ג'וניפר שדיווחה כי היא עובדת על פתרון פנימי בתוך החברה, שיחליף את ההישענות על הספק החיצוני מיקנעם. השנה הגיעה המכה הגדולה, כשהלקוח הגדול ביותר של איזיצ'יפ, סיסקו, האחראית ל–35% מהכנסות החברה ועל חלק הארי של הרווח, הודיעה שהיא בוחרת לפתח בעצמה את הדור הבא של מעבדיה, והפילה את מניית איזיצ'יפ. אין ספק כי להחלטת סיסקו היה משקל בהחלטה של איזיצ'יפ לקבל את הצעת רכש של מלאנוקס.

כששאלנו השבוע את ולדמן אם הסיבה לעסקה היא המצב של איזיצ'יפ פוסט סיסקו, הוא אמר: "אלי ואני דיברנו על זה כמה שנים, ועכשיו הוא הזמן שבו נוצרו התנאים הנכונים גם מבחינת איזיצ'יפ - חלק מזה זה המצב שלה מול סיסקו. כשהסתכלנו על העסקה בעבר פחדנו מהתגובה של סיסקו במקרה שבו נרצה לרכוש את איזיצ'יפ. עכשיו זה מכשול שהוריד את עצמו".

"לאיזיצ'יפ אין יותר מדי דרכים לקדם את המוצר שלה"

השבוע שהו ולדמן ופרוכטר בארה"ב, אך לא בנסיעה משותפת. פרוכטר נסע כדי לעדכן לקוחות ובעלי מניות אודות העסקה; ולדמן שילב פגישות שקבע מראש עם הרצון לעדכן שותפים עסקיים על המיזוג.

אחרי 25 שנה בתחום (15 מהן באיזיצ'יפ), יוצא פרוכטר למעין פנסיה. כששאלנו אותו השבוע אם לא שקל להישאר כמנכ"ל של חטיבה בתוך מלאנוקס, הוא השיב לנו כי "אחרי כל כך הרבה שנים כמנכ"ל חברה, אני לא יכול להיות מנכ"ל של חטיבה".

השאלה הגדולה כרגע היא מה יהיה עתידה של החברה הממוזגת. מהרבה בחינות, העסקה היא הודאה של שתי החברות בצורך לצאת מהנישות שבהן הן פעלו עד כה. את עיקר הדומיננטיות שלה בתחילת הדרך השיגה מלאנוקס דרך טכנולוגיית הקישוריות אינפיניבנד שהתחרתה בטכנולוגיית הקישוריות את'רנט. "אלי אף פעם לא האמין באינפיניבנד, ובסוף באמת טכנולוגיית האת'רנט ניצחה, ובזכות זה סיסקו עלתה לגדולה - כי היא זו שקידמה את טכנולוגיית האת'רנט", אומר אדם שמכיר את שני המנכ"לים. "אלי תמיד אמר שאת'רנט תנצח, ומלאנוקס באמת משלבת כיום גם את'רנט במוצרים שלה. מבחינת ולדמן, הרכישה הזאת היא הודאה במגבלות של טכנולוגיית האינפיניבנד והרצון לחזק את יכולת האת'רנט בחברה".

"אני לא חושב שהיה מועמד אחר שהתחרה על החברה", אומר האנליסט סרגיי וסצ'ונוק מבית ההשקעות אופנהיימר, המסקר את שתי החברות. "הרכישה היא חלק מתהליך קונסולידציה בתעשיית המוליכים למחצה. ראינו באחרונה כמה עסקות ענק בענף: באפריל נרכשה יצרנית השבבים פריסקייל על ידי חברה הולנדית תמורת 12 מיליארד דולר; במאי שילמה אווגו 37 מיליארד דולר כדי למזג לתוכה את יצרנית השבבים האמריקאית ברודקום; וביוני התבשרנו כי אלטרה נרכשת על ידי אינטל תמורת 17 מיליארד דולר. גם מלאנוקס לא רוצה לפספס את הרכבת הזאת. מבחינת מלאנוקס, ההיגיון המרכזי ברכישה הוא לגשת למוצר NPS החדש של איזיצ'יפ שפונה לשוק ה–Data Centers ולמנף את המוצר לשוק הענן, שמהווה את מנוע הצמיחה המרכזי עבור מלאנוקס.

"NPS עדיין לא מניב הכנסות", מוסיף וסצ'ונוק, "וכרגע איזיצ'יפ פונה לשוק ספקיות שירותי הטלקום, כשהיא מספקת מעבדים ליצרניות נתבים מרכזיים של חברות הטלפוניה המובילות, אך שוק זה נמצא בדעיכה נוכח מגבלות תקציביות של חברות הטלקום.

"לעומת איזיצ'יפ, מלאנוקס פונה לשני תחומים: היא מוכרת ציוד שמיועד ל'מחשבי על' כמו אלה שבהם נאס"א משתמשת, וזה תחום שהגיע לרוויה ולא צומח כמו פעם, אבל למלאנוקס כן יש את תחום הענן שצומח, ואת ה–Data Centers של חברות גדולות כמו פייסבוק וגוגל. אלה מקומות שבהם לאיזיצ'יפ אין דריסת רגל. לאיזיצ'יפ אין גישה שיווקית לחברות בשוק הענן, וגם הלקוחות שלה לא מוכרות לחברות שפועלות בתחום הזה", מנתח וסצ'ונוק את הסינרגיה של הלקוחות שאותה יכולות איזיצ'יפ ומלאנוקס להרוויח מהמיזוג.

"HPC, השוק שרוב הכנסות מלאנוקס הגיע ממנו עד שהיא עשתה את מהלך הכניסה לשוק 
ה–Data Centers, הוא שוק נישתי. Data Centers, לעומת זאת, זה שוק בחיתוליו שאתה לא יודע מי ינצח בו בסוף. גם שם למעשה מלאנוקס היא נישה — כאשר היא מספקת פתרונות לחיבוריות בין השרתים", אומר וסצ'ונוק. "החזון של ולדמן הוא להגיע לליבת השרתים ולפתח מוצר שיודע לנהל תעבורה ברמה גבוהה, ולמעבד NPS של איזיצ'יפ יש כמה יתרונות שהופכים אותו מתאים ל–Data Centers, כי הוא בר תכנות ויודע לשרת את כל האפליקציות. הוא גמיש ומתאים 
ל–Data Centers של חברות ענן, אבל הבעיה של איזיצ'יפ היא שאין לה יותר מדי דרכים לקדם את המוצר שלה".

"יש עובדים במלאנוקס שמעריצים את ולדמן כמו אלוהים"

"הלקוחות יראו את המיזוג הזה לחיוב", אומר פרוכטר, "יש השלמה טובה מאוד בין החברות. מלאנוקס מביאה עמה מוצרים משלה, כולל בתחום האבטחה. בהיבט של הלקוחות, אנחנו מביאים ה–Carriers והם את ה–Data Centers, ועכשיו יש מוצרים שמשלימים אחד את השני ולקוחות שמשלימים אחד את השני, כך שבסך הכל יש פה הרחבה גם של מוצרים וגם של שווקים. איזיצ'יפ, עם קו המוצרים החדש שלה, פונה ל–Data Centers כשוק יעד חדש, ולשם מוכרת ממלאנוקס. יחד אתם נוכל להכניס מוצרים ללקוחות האלה במהירות הרבה יותר גבוהה ובווליום גבוה יותר".

האדם המרכזי שבו תלויה התשובה לשאלה אם המיזוג יצליח, הוא ולדמן. אדם שמכיר אותו מקרוב העריך השבוע כי דווקא העובדה שמדובר באדם לא פשרן תעמוד לטובתו. "ככל שהמנהל קשה יותר — יש פחות חיכוכים ובזבוז זמן על דיונים. מעבר לזה, ביחס לאנשי פיתוח הוא בסדר גמור. יש עובדים במלאנוקס שמעריצים אותו כמו אלוהים".

ולדמן עצמו אמר במסיבת העיתונאים כי ישמור על מרבית כוח האדם של איזיצ'יפ, והבהיר בכך כי לא יהיה חיסכון משמעותי בעלויות כוח האדם בחברה הממוזגת. בשיחה שערכנו עמו השבוע הוא הוסיף כי "כן יהיה חיסכון שינבע מסינרגיה בעלות המוצרים. מלאנוקס מייצרת כמויות גדולות יותר של מוצרים בעצמה. בתקופה הקרובה הייצור של איזיצ'יפ יישאר דרך מארוול, אבל בעתיד כולו יתבצע דרך מלאנוקס. המוצרים החדשים יהפכו להיות ישירות דרך מלאנוקס".

המשמעות של העסקה היא שמלאנוקס תישאר חברה עצמאית, או שהיא עדיין יכולה להירכש?

ולדמן: "אני לא יכול להגיד שלא. אנחנו בסך הכל חברה ציבורית, והמטרה שלנו היא שבעלי המניות שלנו יקבלו את ההחזר הכי גדול על הכסף שהם השקיעו. אני לא פה כדי לשמור על מקום העבודה שלי. עם זאת, אנחנו כן רוצים להמשיך לגדול. לאיזיצ'יפ יש טכנולוגיות עיבוד מידע שאין לנו, ואנחנו חושבים איך נביא הטכנולוגיות האלה לתוך מלאנוקס".

עד כמה האחד ועוד אחד של מלאנוקס ואיזיצ'יפ יכול לעלות על 2?

"הוא יכול להיות גם 4. תהיה לנו יכולת להכניס את מוצרי איזיצ'יפ לתוך מוצרי המערכת של מלאנוקס, תהיה יכולת להגדיל את מאגר הלקוחות של מלאנוקס באמצעות השווקים של איזיצ'יפ — וזה יאיץ הפיתוחים העתידיים שלנו. זו רכישה חשובה לכלכלה הישראלית. זה מהלך טוב. במקום שהכסף והרווחים ילכו לחו"ל — הם יישארו פה. מלאנוקס, שפרושה מתל חי עד רעננה, תהיה עכשיו גם בקרית גת (שם מחזיקה איזיצ'פ מרכז פיתוח). נעבוד קשה כדי להצליח". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#