בין "ישראל היום" לעיריית ירושלים: הקשרים העסקיים של היועצת הקרובה לנתניהו ובעלה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בין "ישראל היום" לעיריית ירושלים: הקשרים העסקיים של היועצת הקרובה לנתניהו ובעלה

פרח לרנר חשודה כי השתמשה בתפקידה ובקשריה כדי לסייע לעסקיו של בעלה, איש יחסי הציבור וקשרי הממשל אבי לרנר

41תגובות

חקירתם באזהרה של פרח לרנר, היו­עצת הקרובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובעלה, איש יחסי הציבור וקשרי הממשל אבי לרנר, הצליחה להדהים רבים במערכת הפוליטית. רוב השחקנים במערכת הזאת, שכבר ראתה כמעט הכל, לא חשבו שמה שהתחיל בבדיקה בנציבות שירות המדינה — על רקע הכוונה למנות את לרנר למנכ"לית משרד הקליטה — עשוי להגיע לפתחה של המשטרה, ולהיהפך לחקירה באישורו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

התדהמה נבעה גם מכך שלרנר היא דמות אהודה במסדרונות הכנסת — הן מצד הקואליציה והן מצד האופוזיציה. קשה למצוא דוברים שיסכימו למתוח עליה ביקורת, גם מאחורי הקלעים.

לרנר נחקרה בשבוע שעבר במשטרה בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים. החקירה, ביחידת החקירות והמודיעין להב 433, נפתחה בשל חשד שלפיו פעלה במסגרת תפקידה והשתמשה בקשריה לקידום עניינים הקשורים לעסקים הפרטיים של בעלה. ביום רביעי שעבר ערכו אנשי היחידה חיפוש בביתם של בני הזוג ובמשרדי העסק הפרטי של הבעל, לרנר קום.

 הם נחקרו באזהרה במשך כשמונה שעות במשרדי היחידה, ובסיומה שוחררו בערבות כספית ותחת איסור יצירת קשר עם מעורבים. חקירתם מלווה על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

לרנר בחרה שלא לשוחח עם התקשורת מאז החקירה. היא שכרה את שירותיו של איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש, העובד בין היתר עם איגוד הבנקים, בנק הפועלים ופייסבוק ישראל. ממשרדו הועברה התגובה הבאה: "פרקליטה של פרח לרנר, ד"ר יעקב וינרוט, מסר כי 'גברת לרנר השיבה לכל השאלות שהופנו אליה. הוא משוכנע שבתום החקירה יתברר כי אין כל ממש בחשד כלשהו והיא פעלה כדין בכל עניין ועניין כעובדת מדינה מסורה'".

המשטרה תפסה בחיפוש מחשבים ומסמכים. בני הזוג לרנר נחקרו באזהרה במשך כשמונה שעות במשרדי היחידה, ובסיום החקירה שוחררו בערבות כספית ותחת איסור יצירת קשר עם מעורבים. חקירתם מלווה על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

אחת הנשים 
החזקות בליכוד

לרנר היא אחת הנשים החזקות בליכוד ואחת הבכירות היחידות בלשכת ראש הממשלה. היא משמשת חלק מצוות היועצים המצומצם של נתניהו, שמתווה את האסטרטגיה של הלשכה, ואחראית בין השאר על הקשרים בין לשכת ראש הממשלה לכנסת. במסגרת זאת היא משמשת לא פעם "מצליפה" — ודוחקת בחברי הכנסת להצביע בהתאם לאינטרסים של ראש הממשלה והקואליציה. לרנר, האהודה מאוד בכנסת, דואגת לכך שיוזמותיו של נתניהו ומהלכים ממשלתיים יזכו לרוב בכנסת, בוועדת השרים לחקיקה, בוועדות השרים האחרות ובממשלה.

בחודשים האחרונים היא היתה מעורבת בין היתר בסוגיית אישור מתווה הגז ואישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים. בתחילת ספטמבר ביקש נתניהו להעלות להצבעה בכנסת את העברת סמכויותיו של שר הכלכלה, אריה דרעי, לעקוף את הממונה ההגבלים — כך שהסמכות תופקד בידי כלל הממשלה. לרנר המליצה לנתניהו לדחות את ההצבעה, לאחר שהתברר שאין לממשלה רוב בעניין. לרנר גם היתה מעורבת במגעים שנערכו מטעם נתניהו עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת, ובפגישת נתניהו עם חברי כנסת מסיעה זאת, שבה הודיע על הקצאת 900 מיליון שקל מתקציב המדינה למגזר הערבי.

בימים הקרובים תיאלץ נציבות שירות המדינה להחליט אם להשעות את לרנר מתפקידה בלשכת ראש הממשלה. עורך דינה, וינרוט, ייצג אותה בין היתר מול הנציבות בסוגיית ההשעיה. על פי הערכות, לרנר לא תוכל להמשיך בעבודתה הנוכחית כל עוד מתנהלת נגדה חקירה בחשדות חמורים.

בחודשים האחרונים מתכוון שר הקליטה, זאב אלקין, למנות את לרנר למנכ"לית משרדו. כעת נראה כי סיכוייה של לרנר להתמנות לתפקיד זה נמוכים ביותר, אף שאלקין מעדיף להמתין לה ומאמין בחפותה. אלקין הביע תמיהה בסוף השבוע האחרון על הכוונה להשעות את לרנר מתפקידה כיועצת ראש הממשלה לקשר עם הכנסת, ואמר כי "היו עובדי מדינה אחרים תחת חקירות, והם לא הושעו מתפקידם. הבדיקה בנושא של פרח לא חדשה, והיתה גם על דעתה. החקירה נולדה כתוצאה מתלונה אנונימית מרושעת".

בנימין נתניהו, פרח לרנר
אוליבייה פיטוסי

נתניהו, ששהה בשבוע שעבר בארה"ב, עודכן על חקירתה של לרנר. לדברי מקורות פוליטיים, "גורמים מכמה כיוונים עסקיים ופוליטיים שמתנגדים למינויה של לרנר למנכ"לית משרד הקליטה פעלו לסכל את המינוי באמצעות הגשת התלונה. כעת החקירה של לרנר תארך חודשים רבים ואף שנה, ואם היא תושעה מעבודתה, הדבר יהווה פגיעה חמורה בה".

אינטרסים מוצלבים

אבי לרנר הוא הבעלים של חברת יחסי הציבור לרנר קום, שממשיכה לעבוד כרגיל. לפי פרסומים של החברה, היא עוסקת גם בקשרי ממשל, אך מקורבים לאבי לרנר טוענים כי תחום זה אינו פעיל. ללרנר אין אישור לשמש שדלן בתחומי משכן הכנסת.

לרנר מונה בתחילת 2015 לאיש יחסי הציבור של העיתון "ישראל היום", שבבעלות מקורבו של נתניהו, שלדון אדלסון. לקוחות בולטים אחרים שלו הם המועצה האזורית גוש עציון וראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. הוא עבד גם עם הליכוד בבחירות האחרונות, לגיוס תמיכה מהמגזר הדתי־לאומי.

לרנר הוא גם קרוב משפחתו של ארי הרו, שהיה ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה — תפקיד שמתוקפו היה ממונה על פרח לרנר. הרו סיים באחרונה את תפקידו בלשכת נתניהו.

חקירתה של פרח לרנר במשטרה נפתחה בסמיכות לפרסום ב–TheMarker ביולי האחרון, שבו נפרשו נושאים שונים שבהם האינטרסים שלה הצטלבו לכאורה עם האינטרסים העסקיים של בעלה. הנושא צף אל פני השטח בעקבות כוונתו של שר הקליטה אלקין למנות את לרנר לתפקיד מנכ"לית משרדו (אלקין מכהן גם כשר למורשת ולירושלים, אך לרנר מיועדת רק לתפקיד מנכ"לית משרד הקליטה). בנציבות שירות המדינה גילו כי לרנר מעולם לא חתמה על הסכם ניגוד עניינים מול עסקי בעלה.

מלשכת ראש הממשלה נמסר עם הפרסום ב–TheMarker ביולי כי לרנר מעולם לא פעלה בניגוד עניינים, וכי הפעם הראשונה שבה התבקשה לחתום על הסדר ניגוד עניינים היתה במסגרת הליך מינויה לתפקיד מנכ"לית משרד הקליטה.

בעבודתם של בני הזוג יש נקודות רבות שנראות משיקות, ומעלות פוטנציאל להצטלבות אינטרסים או ניגוד עניינים לכאורה. למשל, פרח לרנר פעלה נמרצות בכנסת, במסגרת תפקידה, לסיכול "חוק ישראל היום" — הצעת החוק שביקשה למנוע את חלוקתו חינם של העיתון המזוהה עם ראש הממשלה נתניהו. אבי לרנר, מצדו, הוא איש יחסי הציבור של העיתון. לשניהם היה אינטרס משותף לסכל את החוק.

מקורות פוליטיים אמרו בסוף השבוע החולף כי נתניהו, המקורב מאוד לאדלסון, הוא שהורה לשרים ולחברי כנסת להתנגד לפני כשנה ל"חוק ישראל היום". לדבריהם, "לרנר פעלה בנושא זה בשמו של נתניהו, בלא כל קשר לבעלה, שהיה איש יחסי ציבור של 'מקור ראשון', שנרכש על ידי 'ישראל היום', ואחר כך נהפך לאיש יחסי ציבור של 'ישראל היום'".

בפריימריס האחרונים בליכוד, לרנר היה גם איש יחסי הציבור של אלקין. עניין משותף שמקשר בין לשכת נתניהו ואלקין לאבי לרנר קשור בעיריית ירושלים. לרנר עובד עם ראש עיריית ירושלים, ברקת, ובמסגרת תפקידיו מתקשר לעתים עם לשכת ראש הממשלה. בסוף 2014, למשל, ערכו אבי לרנר והרו פגישה משותפת עם ברקת. העיתונאי בן כספית הזכיר זאת באחד מטוריו בשנה שעברה, שהתמקד בברית בין השר נפתלי בנט לנתניהו. לטענת כספית, באותה פגישה ביקש הרו מברקת לפעול למינויו של אייל גבאי ליו"ר הרשות לפיתוח ירושלים — לאחר שנתניהו ביקש לקרב אליו את בנט, שחפץ במינוי הזה. בסופו של דבר המינוי לא יצא לפועל.

ערב הבחירות הבטיח נתניהו להחזיק בידיו את תיק ירושלים. במסיבת עיתונאים שקיים עם ברקת, שלושה שבועות לפני הבחירות, אמר נתניהו: "אשמור על תיק ירושלים במשרד ראש הממשלה תחת הנהגתי ותוך שיתוף פעולה הדוק אתך, ראש העיר, כדי להמשיך את הפיתוח של ירושלים. זו ההתחייבות שלי לתושבי ירושלים". עם זאת, לפני כמה חודשים החליטה הממשלה להעביר את האחריות לענייני ירושלים למשרד בראשות אלקין. הדבר נעשה בתיאום עם נציבות שירות המדינה, אגף התקציבים באוצר ומשרד התפוצות.

ברקת זעם על הכוונה להוציא את תיק ירושלים ממשרד ראש הממשלה, בניגוד להבטחה שקיבל לפני הבחירות. לפי מקורות בליכוד, ברקת שאף להתמנות בעצמו לשר מיוחד לענייני ירושלים. ימים אחדים לפני כינון הממשלה, כשנתניהו התכוון למסור את תיק ירושלים לאלקין, הוזעק ברקת לאחר חצות לבית ראש הממשלה, והשניים נועדו במשך כארבע שעות. ברקת הביע בפגישה מורת רוח ממסירת תיק ירושלים לאלקין — אבל לא הצליח לעצור את הצעד.

"היו הרבה פעמים משני צדי המתרס"

אלקין אמר ל–TheMarker כי "אין לי ספק שלרנר תצא ללא רבב מהפרשה הזאת. היא אחת מעובדות המדינה הכי מוערכות במערכת הפוליטית. היא זוכה להערכה מכל קצוות הקשת הפוליטית ובקרב דרגים מקצועיים". שר הקליטה הוסיף כי "כעת עושים לה עוול גדול במיוחד בהיבט הליווי התקשורת של האירוע. כל מי שמכיר את בני הזוג יודע שהם עשו הפרדה ולא עירבבו בין העיסוקים שלהם. הרבה פעמים הם היו משני צדי המתרס. לכן, אין לי ספק שהיא בסופו של דבר תצא זכאית מהאירוע הזה".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), שהיה בין ממליציה של פרח לרנר למשרת מנכ"לית משרד הקליטה, אמר כי "אף שלרנר פועלת מטעם הקואליציה, ואני מטרתי לקעקע את הקואליציה — היא תמיד פועלת במקצועיות והגינות, ואני מאחל לה שתצא זכאית לחלוטין. מובן שצריך לתת לרשויות למצות את פעולתן בעניין".

חברי כנסת נוספים שיבחו את לרנר, אבל אמרו שאינם רוצים להתבטא כל עוד נערכת חקירה.

המינוי של לרנר למנכ"לית משרד ממשלתי אושר 
למרות התנגדותו של נציב שירות המדינה

 

הכוונה למנות את פרח לרנר, יועצת ראש הממשלה לענייני הכנסת, למנכ"לית של משרד ממשלתי, אושרה בוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה ביולי. האישור התקבל ברוב של שני חברים בוועדה נגד אחד — נציב שירות המדינה, משה דיין, העומד בראש הוועדה. דיין התנגד למינוי על רקע העובדה שלרנר נעדרת ניסיון ניהולי. ככל הידוע, זהו מקרה תקדימי שבו הוועדה מאשרת מינוי למרות התנגדותו של הנציב.

ועדת המינויים בשירות המדינה אחראית על מינוי מנכ"לים למשרד הממשלה. בוועדה שאישרה את מועמדות לרנר היו שלושה חברים: דיין, נגה קינן ואריה בר, לשעבר מנכ"ל משרדי הפנים והשיכון. קינן היתה דמות המפתח באישור המינוי של לרנר. קינן מקורבת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומונתה על ידו לחברה בוועדת המינויים בנציבות שירות המדינה. בכך הפך נתניהו את קינן, אשת עסקים מהמגזר הפרטי, לאחת האנשים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על מינויים בכירים בשירות הציבורי. קינן עומדת בראש פורום סמנ"כלי הכספים ופורום בכירי המשק — שני גופים פרטיים. נתניהו הרבה לנאום בפני גופים אלה — ואף קיבל מהם פרס של כבוד ביוזמתה של קינן.

לא עומדת בתנאי הסף

המועמדות של לרנר אושרה עוד לפני שהתחילה להתחוור לנציבות שירות המדינה, ואחריה למשטרה, סוגיית ניגוד העניינים לכאורה הקשורה בה ובבעלה, אבי לרנר. דיין התנגד למינוי מפני שלרנר לא עמדה בפרמטר הנדרש של ניסיון ניהולי. דיין אמר כי ניסיון ניהולי הוא קריטריון סף שיש לעמוד בו. לרנר מעולם לא עסקה בניהול, ולפני שמונתה ליועצת של נתניהו היתה עוזרת פרלמנטרית.

ככל הידוע, נציב שירות המדינה התלבט רבות לפני שהחליט להתנגד למינוי. זאת, מכיוון שלרנר מילאה תפקיד מרכזי מאוד בעבודה הממשלה והכנסת, והיתה אחראית על העברת התקציב בכנסת במשך שנים רבות. גם בנציבות שירות המדינה חשבו כי היא עשויה להיות מנכ"לית טובה, אבל פחדו מתקדים שיאפשר מינוי של אדם בלי ניסיון ניהולי לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי, ומהמסר שהדבר ישדר לממנים והמועמדים במשרות אחרות בשירות הציבורי. רוב המועמדים שמגיעים לנציבות שירות המדינה מקבלים יחס נוקשה בהרבה בכל הנוגע לעמידה בתנאי סף — לא דנים במועמדותם אם לא עמדו בהם, ובוודאי שלא מגמישים את התנאים במיוחד עבורם.

לכן הנציב החליט להתנגד למינויה של לרנר, אף שהיתה מצוידת בהמלצות רבות מגורמים מכל גווני הקשת הפוליטית והמקצועית. מלבד המלצתו של נתניהו, ההמלצות בכתב כללו גם המלצות מיו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג; שר הרווחה לשעבר, זבולון אורלב; החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני כלכלה וחברה, אבי ליכט; ומיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שהתפטר לאחרונה מתפקידו, פרופ' יוג'ין קנדל. לרנר קיבלה המלצה לוועדה גם מהיועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, ומנגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר.

 

  1.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#