האמריקאים פיצחו את הגרעין האוקראיני - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צהוב עולה

האמריקאים פיצחו את הגרעין האוקראיני

אוקראינה מספקת את עיקר השמן המופק מחמניות, 
אבל את הגרעין פיצחה דווקא ארצות הברית

תגובות

אולי זה יפתיע כמה בעלי פיצוחיות, אך המוצר העיקרי המופק מחמניות הוא לא גרעיני עפולה, אלא שמן, תחום שבו אוקראינה שולטת ומספקת כ־60% מהביקוש העולמי. שמן חמניות מזוקק הוא בעל נקודת עישון גבוהה ולכן נעשה בו שימוש רב בתעשיית החטיפים, הקוסמטיקה והמזון המהיר. גרעיני חמניות לא מעובדים מבוקשים להזנת ציפורי נוי, עופות מאכל ואוהדי כדורגל. גרעינים מקולפים הם מרכיבים הכרחיים בחטיפי בריאות.

גרעיני חמניות שחורים קלויים נאכלים בשקיקה ובטכניקות שונות ברחבי המזרח התיכון, מזרח אירופה, ספרד, סין וארצות הברית. אבל האמריקאים, כרגיל, מצטיינים גם בתחום הפיצוח ושמים בכיס הקטן את החובבנים מישראל. אמנות פיצוח הגרעינים באמריקה התחילה אצל האינדיאנים, כי החמנייה היא צמח יליד צפון אמריקה שהובא לאירופה על ידי הספרדים רק במאה ה־15. אולם מאז ירדה קרנו של הפרח האינדיאני הצהוב, והוא חזר לתודעה האמריקאית רק במאה ה־20, עם גלי המהגרים מאירופה והמזרח התיכון.

הפריצה הגדולה של החטיף המתפצח החלה במקום הכי אמריקאי שיש: במגרשי הבייסבול. פעם נהגו שחקני בייסבול אמריקאים ללעוס טבק כדי להפיג את עצבנותם. כשהחליטו שטבק לעיסה הוא מגעיל, מטנף ומזיק לבריאות – עלו למגרש גרעיני חמניות קלויים. אלא שהאמריקאים סירבו לאמץ את שיטת הפיצוח של המהגרים מהמזרח התיכון: חוסר היעילות שבפיצוח גרעין בודד בכל פעם, אינו הולם את הרוח האמריקאית. לכן הם תחבו לפיהם חופן של 20־10 גרעינים בבת אחת.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוקטובר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

טכניקת הפיצוח האמריקאית דורשת שליטה עילאית בשרירי הלשון, שבאמצעותה מפרידים גרעין בודד מהחופן שבירכתי הפה ומסיעים אותו לעבר השיניים החותכות; שם הוא עובר פיצוח, שלאחריו הלשון דולה את הגרעין הפנימי האכיל, דוחפת את הקליפות לעבר השפתיים, שיורקות אותן, מסיעה את הגרעין המחולץ לעבר השיניים הטוחנות, ולאחר לעיסה קצרה מעבירה את התוצר המעובד לבית הבליעה, ואז מסיעה גרעין חדש לפיצוח.

למרות העליונות הברורה בפיצוח גרעינים ספורטיבי, בכל מה שקשור לגידול חמניות אמריקה מפגרת בהרבה אחרי יריבותיה לשעבר מהגוש הקומוניסטי – אוקראינה ורוסיה. בשנה האחרונה גידלה אוקראינה כרבע מתפוקת החמניות העולמית, כ־10 מיליון טונות, ורוסיה דולקת אחריה עם כ־9 מיליון טונות. ארצות הברית מגדלת בקושי מיליון טונות.

אבל ביצוא גרעיני חמניות גולמיים ארצות הברית דווקא כן מתלבטת, והיא אפילו המובילה העולמית: 142 אלף טונות בשנה, כפול מאוקראינה. הגרעינים שלה כה אהובים עד שיצרנים מקומיים, בטורקיה למשל, מדביקים לשקיות שלהם שמות של מדינות בארצות הברית. אמריקה פיצחה שוב את הגרעין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#