איש הרפורמות של כחלון: "אין הוקוס־פוקוס. מחירי הדירות יתחילו לרדת רק בעוד שנה וחצי־שנתיים" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

איש הרפורמות של כחלון: "אין הוקוס־פוקוס. מחירי הדירות יתחילו לרדת רק בעוד שנה וחצי־שנתיים"

יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן מכולנו: "המטרה היא קודם כל לייצב את מחירי הדירות, ובהמשך לדאוג לירידה מתונה של 10%-5%"

20תגובות

"ועדת הרפורמות בכנסת תקדם ביעילות את החוקים הקשורים בנדל"ן ובמערכת הפיננסית, תוך שמירה על יציבות הבנקים. נפעל כדי להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ולקדם את חוק נתוני אשראי וחוק ביטוח פיקדונות. אנו מצפים להגשתן של הצעות החוק האלה בכנס החורף של הכנסת, שייפתח לאחר החגים" - כך אומר יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן (כולנו) בראיון ל–TheMarker.

כהן, שהכיר את משה כחלון עוד מתקופתו בליכוד, הצטרף לפוליטיקה לקראת הבחירות האחרונות, כשכחלון - שהוא כיום שר האוצר - הציע לכהן מקום ברשימת כולנו. ההצטרפות היתה כרוכה בלא מעט לבטים, במיוחד לאור העובדה שכהן מצא אתגר ועניין במגזר העסקי.

 ח''כ אלי כהן
אוליבייה פיטוסי

עם כינון הקואליציה הציע כחלון לכהן לשמש סגן שר הבינוי, אבל הוא סירב והעדיף להתמקד בפעילות פרלמנטרית. כהן מונה לעמוד בראש ועדה חדשה בכנסת, "ועדת הרפורמות", שבאמצעותה מבקש שר האוצר לקדם בהליך מזורז שורה של רפורמות. הוועדה כבר העבירה את התיקון לחוק התכנון והבנייה שלפיו ירוכזו במשרד האוצר סמכויות בתחום הנדל"ן. נוסף על כך היא מאשרת את הקמתה של רשות להתחדשות עירונית, שאמורה להגדיל את היצע הדיור בתוך הערים באמצעות פינוי־בינוי ותמ"א 38. כמו כן, הועברו אליה שורה של סעיפים מטיוטת חוק ההסדרים המקודם בימים אלה, כמו הקמת רשות חשמל מאוחדת ותיקון לחוק הבנקאות שיאפשר לחברות מימון חוץ־בנקאיות לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח. בעתיד צפויה להגיע לוועדה גם הרפורמה בחוק נתוני אשראי, שתביא להקמת מאגר ארצי של היסטוריית אשראי.

בחמשת חודשי כהונתו בכנסת הצליח כהן בין היתר לקדם את הצעת החוק להנהגת פנסיית חובה לעצמאים, בשיתוף ארגוני העצמאים, ואף העביר יחד עם ח"כ רועי פולקמן בקריאה טרומית בכנסת את הצעת החוק לתשלום דמי אבטלה לעצמאים. כהן מבקש לקדם שורה של יוזמות למען העסקים הקטנים והבינוניים, שהם לדבריו מנוע צמיחה חשוב.

עד בחירתו לכנסת שימש כהן משנה למנכ"ל הכשרת הישוב, שבה נהנה משכר בעלות של 2.29 מיליון שקל ב–2014. לכהן היכרות עם ענף הגז, שכן הכשרת הישוב עסקה בין השאר בקידוחי גז - אך הוא אינו מעורב בו עוד, מאחר שהחברה לא מצאה גז, ולכהן אין מניות בה.

אתה שלם עם מתווה הגז?

"המתווה סביר, במיוחד אחרי השיפורים האחרונים שנעשו ביחס למתווה הראשוני. פיתוח מאגר לווייתן יחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל. הישענות על מאגר אחד בלבד מביאה את מאגר תמר למצב של מונופול, ופוגעת בהשקעות המדינה ובהכנסותיה. יש לזכור שלווייתן התגלה ב–2010, ועיכוב ההסכם מנע כניסה של חברות בינלאומיות נוספות. במצב כזה לא בוצעו קידוחים — ואין עוד תגליות".

התגלית במצרים משנה כעת את המצב?

"האינטרס שלנו בפיתוח לוו­ייתן גדול עכשיו יותר".

לא כולם בכולנו תומכים במתווה הגז. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, הצביע נגדו בממשלה. למרות זאת, סיעת כולנו החליטה על משמעת סיעתית בעד המתווה, וח"כ רחל עזריה נאלצה להצביע בעד המתווה חרף ביקורתה עליו.

"אנו הסיעה היחידה שהגישה השגות למתווה, וחלק מבקשותינו יושמו. בסופו של דבר כל חברי הקואליציה הצביעו בעד המתווה, לרבות חברים מהאופוזיציה. גם חברי הכנסת בכולנו שהרגישו פחות בנוח עם המתווה, סברו עדיין שאין הצדקה לפעול נגדו, ושיש מקום להמשיך להשקיע ברפורמות המרכזיות שלשמן נבחרנו".

לחצו עליך להצביע בעד?

"שום לחצים לא הופעלו. פעלתי לפי מיטב הבנתי בנושא. להערכתי, התועלת מקידום המתווה עולה על הנזק מדחייתו. לא נפגשתי עם נציגי חברות הגז".

כחלון דיבר אתך על המתווה?

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד (מימין) ושר האוצר, משה כחלון
מיכל פתאל

"הוא לא דיבר אתי, ונמנע מהשתתפות בכל הדיונים הסיעתיים שהיו בנושא".

נמתחת ביקורת ציבורית על כך שכחלון היה צריך לעמוד בהב­ט­ח­תו לבוחר ערב הבחירות, ולפעול להוזלת הגז, בעוד שלאחר הבחירות הוא הדיר את רגליו מהעניין, נוכח חברותו עם קובי מימון.

"הוא החליט שלא לטפל בנושא, בעקבות חוות דעת משפטית - ואני מקבל את החלטתו".

בבחירות הבטחתם להוריד את מחירי הדיור, אבל ההשפעה כרגע אינה ניכרת. המחירים עולים, ויש ביקוש שיא למשכנתאות.

"הפתרון במחירי הנדל"ן הוא לא הוקוס־פוקוס. המטרה היא קודם כל לייצב את המחירים, ובהמשך לדאוג לירידה מתונה של 5%–10%. אני מעריך שהמחירים יתחילו לרדת בעוד שנה וחצי־שנתיים מהיום. ללא קשר לרמת המחירים הכוללת, אנו פועלים לכך שאוכלוסיית היעד, שהיא זוגות צעירים ומחוסרי דיור, יזכו להנחה של 200 אלף שקל בממוצע ברכישת דירה - גם בפריפריה וגם במרכז - באמצעות תוכנית מחיר למשתכן".

בינתיים, הממשלה אישרה השבוע כניסה של 20 אלף פועלי בניין מסין, למרות הביקורת של היועץ המשפטי לממשלה.

"אנחנו רוצים להגדיל את היקף הבנייה ולקצר את זמן הבנייה, ולשם כך נדרשת הגדלה של כוח אדם. במסגרת החלטת הממשלה דאגנו שיישמרו זכויותיהם של העובדים מסין, כך שכוח האדם יגיע רק באמצעות חמש חברות ממשלתיות סיניות, ולא תאגידים פרטיים. קבענו גם שהקבלנים ישלמו את דמי התיווך, בשיעור של 12% לעובד, והעובד ישלם לתאגיד. כמו כן אנח­נו מעודדים העסקה של ישראלים בענף, ובאחרונה הוגדלו בכ–8,000 מכסות העבודה לפלסטינים".

"החלשים מסבסדים את החזקים"

האם תעמדו בהבטחתכם להפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים?

"כן. קידום מערכת בנקאות תחרותית ויעילה הוא חיוני לצמיחה במשק וליציבות של מערכת הבנקאות. אנו פועלים לפירוק הריכוזיות במערכת הבנקאות באמצעות הגברת התחרות בשוק האשראי. היעדים שונים עבור המג­זר הצרכני ועבור המגזר העסקי. הדגש במגזר הצרכני הוא הקטנת המרווחים והעמלות, בעוד שבעבור עסקים קטנים ובינוניים, הדגש הוא על הגדלת מקורות האשראי. גידול באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים יסייע ישירות לצמיחה במשק, ובד בבד יגדיל את התחרות בענפי הפעילות השונים, ויסייע בעקיפין בהורדת יוקר המחיה. אני מברך על דבריה בעניין של המפקחת על הבנקים, חדוה בר. בנק ישראל הוא שותף חיוני ומלא למהלך".

מה דעתך על כוונתה של המפקחת לאפשר לבנקים לשווק ביטוח?

"הדבר מצדיק בד בבד את העמקת פעילותן של חברות הביטוח בשוק האשראי. כיום הן פועלות במתן אשראי, אך לגופים הגדולים בלבד, בעוד שהריכוזיות נמצאת בעסקים הקטנים והבינוניים. במצב זה יש להגדיל את הפעילות של חברות הביטוח בתחום האשראי".

לדברי כהן, "היו לי שיחות עם הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, דורית סלינגר, על עידוד כניסה של חברות הביטוח למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים". כהן סבור כי "בסיס הלקוחות הרחב של חברות הביטוח יכול להיות אפקטיבי לתחרות מול חברות כרטיסי אשראי, וכניסתן יכולה להוריד משמעותית את המרווחים והעמלות. חברת ביטוח יכולה להציע כרטיס אשראי למבוטחיה בסיכון אפסי".

אתה לא חושש שבעצם חברות הביטוח ייכנסו לנעלי הבנקים, ושריכוזיות אחת תוחלף באחרת?

"מה שיקרה הוא שלקוח יוכל לקבל אשראי מהבנק, מחברות 
כרטיסי אשראי עצמאיות וכן מחברות הביטוח. ללקוחות יהיו 
חלופות, והם יבחרו את החלופה הכי זולה, נוחה וכדאית. כמו כן צריך לאפשר לחברות הביטוח להעמיק את פעילותן בתחום המשכנתאות ובליווי בנייה, לאור הגידול הצפוי במגזר הנדל"ן, וכן במכירת מוצרים פיננסיים שיוזילו את העמלות.

"העמלות בשוק הפנסיה גבוהות, ולעצמאים ולגופים הקטנים אין כוח מיקוח, ולרוב הם משלמים את עמלות המקסימום. זה מטריד אותי. יש כאן סבסוד של החלשים את החזקים. בכוונתנו לבחון מסלול חיסכון פנסיוני בסיסי מוזל, או רשות פנסיה ממלכתית לבעלי שכר נמוך".

"בתקציב יש בשורות"

משרד האוצר עידכן בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה ל–2015 ל–2.6%; כלומר המשק מדשדש, ונטען שהתקציב שהוגש ל–2016–2015 בעצם אינו תקציב מחולל צמיחה.

"שיעור צמיחה של 2.6% הוא מאכזב. הגידול באוכלוסיית ישראל הוא בשיעור של 2% בשנה, ואם מביאים זאת בחשבון - הצמיחה הריאלית לנפש היא מתחת ל–1%. אם מביאים בחשבון גם את התרומה של תגליות הגז והאנרגיה, אזי מדברים על צמיחה כמעט אפסית. לכן, תקציב שלא כולל השקעה במנועי צמיחה חוטא למטרתו. בתקציב האחרון נעשו צעדים, והושם דגש על מנועי צמיחה, רפורמות וכלים שיעודדו את הצמיחה, כמו האצת הפרישה של תשתית הגז, הורדת רמת המיסוי לעסקים, מתן ערבויות ליצואנים ורפורמות בבנקאות ובמחירי המזון".

ובכל זאת, בקרב רבים יש תחושה שכחלון וכולנו אינם מספקים את הסחורה שהבטיחו לפני הבחירות.

"השפעתה של כולנו בכלל - ושל שר האוצר בפרט - ניכרת בתקציב שהוגש ל–2016–2015. אני חושב שבתקופה קצרה נכללו לא מעט רפורמות בתקציב, והביקורת היתה שחוק ההסדרים כולל דווקא יותר מדי רפורמות. השפעת התקציב שהושג, והמהלכים הנלווים, תבוא לידי ביטוי ב–2016, אבל התקציב כולל בשורות משמעותיות.

"במהלך של חמישה חודשים ראינו את האינטנסיביות של הצעדים שננקטו בתחומי הנדל"ן, הבנקאות, יוקר המחיה והחיסכון הפנסיוני. התקציב אחראי וחברתי, שומר על מסגרת הגירעון ומבטיח שדירוג האשראי של ישראל יישאר איתן - ועם זאת כולל בשורות חברתיות משמעותיות והשקעה במנועי צמיחה לעתיד".

אחת הרפורמות היא הקמת רשות חשמל מאוחדת, שהועברה לוועדת הרפורמות - ומלווה בהדחתה של אורית פרקש הכהן, היו"ר הנוכחית של רשות החשמל.

"הקמת רשות חשמל מאוחדת היא נכונה. עם זאת, אעמוד על כך שלא יהיה מצב שבו פעילות החשמל תופרט לידי מונופולים פרטיים. הרשות החדשה תתמוך בצעדים במשק החשמל וביעילות במשק החשמל. נזמן את כל הגופים הרלוונטיים ונשמע את התייחסותם, ואני בטוח שהקו שנוביל ייתמך על ידי הקואליציה והאופוזיציה".

שני חוקים נוספים שיגיעו לוועדתך בחורף הם חוק נתוני אשראי וביטוח פיקדונות. עד כמה תדאגו לאזרח הקטן?

"היום הלקוחות הם שבויים של הבנקים, כי היכולת לעבור מבנק לבנק היא נמוכה. חוק נתוני אשראי מתייחס להקמת מאגר נתוני אשראי, מעין תעודת זהות בנקאית שתפתח חלופות בפני לקוחות. כך, לקוח בנק יוכל לפנות לבנקים נוספים עם 'תעודת הזהות' ולנסות לקבל אשראי זול יותר. נבדוק שלא יורעו תנאיהם של הלקוחות החלשים".

אתה לא מוטרד מדליפה של מאגר המידע?

"נדאג לשמור על חיסיון המידע של המאגר, ונבדוק שהמאגר ינוהל על ידי גוף שיהיה מהימן בפיקוח של משרד המשפטים ובנק ישראל".

"עם פנסיה, העצמאים יזדקנו בכבוד"

מתי תקודם הצעת החוק לביטוח פיקדונות בבנקים קטנים?

"הצעת החוק שהגשתי, יחד עם ח"כ יואב קיש, מיועדת לסייע לבנקים חדשים - לרבות אינטרנטיים וחברתיים - להתחיל את פעילותם, ולבנקים קטנים לצמוח. לפי ההצעה, המדינה תיתן ערבות של עד 250 אלף שקל לחסכונות של לקוחות בתאגידים בנקאיים שנתח השוק שלהם אינו עולה על 5%. הגבלת נתח השוק נועדה לייצר הגנת ינוקא לבנקים קטנים וחדשים, ולהימנע מעלויות הביטוח המיותרות בבנקים הגדולים.

"ביטוח פיקדונות לבנקים הקטנים יביא להגברת התחרות, ויסייע לשחקנים קטנים או חדשים בענף לזכות באמון של הציבור. המפקחת על הבנקים אמרה שהיא מתכוונת לקדם את המהלך.

"בכנס החורף אקדם שני חוקים שהובלתי ואני גאה בהם: חוק פנסיה חובה לעצמאים, שאותו גיבשתי יחד עם ארגוני העצמאים, ומטרתו להבטיח שלעצמאים המגיעים לגיל פרישה יהיה ביטחון כלכלי כדי שיוכלו להזדקן בכבוד; וכמו כן הצעת חוק שהגשתי להעלאת תקרת ההנחה לרכישת הדירה למתגוררים בדיור הציבורי, לאחר ששנים לא עודכנה תקרת ההנחה, בעוד מחירי הנדל"ן עלו בכמעט 70%. החלת החוק מהווה מנגנון משמעותי לצמצום מעגל העוני - ותסייע גם לעשירונים התחתונים להגשים את חלום הבעלות על הדירה".

כמי שבא מהמגזר העסקי, איך אתה רואה את מצבו של שוק ההון כיום?

"הרגולציה המכבידה הובילה לגסיסה של שוק ההון. אנחנו רואים שבחמש השנים האחרונות מספר החברות הנסחרות בבורסה בישראל ירד מ–700 אל מתחת ל–500. בשוק בנקאי ריכוזי כמו שלנו, יכולת הגיוס משוק ההון היא חיונית במיוחד. העובדה היא שמרבית החברות הישראליות, במיוחד בתחום ההיי־טק, נודדות לבורסות מעבר לים, וזאת בהמשך להעברת חלק מהפעילויות לחו"ל. לכן ההפסד שנוצר למשק אינו מבוטל".

כמשנה למנכ"ל הכשרת הישוב הרווחת פי כמה משכרך כחבר כנסת. המעבר השתלם?

"היתה לי התלבטות. בשיחה המכרעת עם כחלון, כשהוא אמר לי שיש בפנינו הזדמנות לעזור למאות אלפי משפחות, הנחתי בצד כל שיקול אחר והחלטתי לפנות למגזר הציבורי ולהתמקד בתחומים שבם רכשתי ניסיון. יש אמנם ויתור גדול של הכנסה, אך לא חייתי בעבר ברמת חיים ראוותנית, ולכן אפשר בהחלט לחיות בכבוד עם שכר של חבר כנסת. הסיפוק שיש בקידום נושאים כלכליים שבהם אני מבין, ונושאי רווחה שקרובים מאוד ללבי, כמו הדיור הציבורי והקהילה אתיופית, הוא רב. לשמחתי, הסיפוק בהחלט מצדיק את הוויתור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#