מיליונרים, חברות ועולם תחתון: איך מתמודדים עם פולשי הקרקעות? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיליונרים, חברות ועולם תחתון: איך מתמודדים עם פולשי הקרקעות?

למרות כמה פינויים שזכו באחרונה להד תקשורתי, מתקשה רשות מקרקעי ישראל להתמודד עם כ-2,000 פלישות בשנה לקרקעות המדינה ■ מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע: "יש לנו 1,500 תיקים פתוחים בבתי המשפט. שם נמצא צוואר הבקבוק"

18תגובות
רשות מקרקעי ישראל

בניגוד לסוגי עבריינות המזוהים עם מאפיינים חברתיים, אתניים וסוציו־אקונומיים מסוימים, את הפולשים לקרקעות שאינן שייכות להם - קשה לאפיין. רק בחודשים האחרונים דווח בתקשורת על עבירות של פלישה לקרקעות שבוצעו על ידי עבריינים קטנים, ראשי משפחות פשע, גופים עסקיים גדולים ומכובדים, חברי גרעינים תורניים ואנשי ההתיישבות העובדת, במקומות שונים ובהיקפים שונים. כזכור, גם לשר הבינוי יואב גלנט יש רקורד של פלישה לקרקע ציבורית ליד נחלת ביתו במושב עמיקם.

באופן מפתיע, הטיפול בפלישה לקרקעות מדינה מונח על כתפיהם של לא יותר מ–60 איש - פקחי חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לשם השוואה, זהו מספר פקחים קטן מזה שעומד לרשותה של עירייה גדולה ממוצעת בישראל.

אייל טואג

השוואה של מספר הפלישות למקרקעי ציבור שאותרו לעומת אלה שפונו, מעלה כי ייתכן שכוח האדם הנמוך נמצא בעוכריה של חטיבת השמירה על הקרקע. 1,814 פלישות למקרקעי ציבור ומדינה אותרו על ידי היחידה ב–2014, ופחות מחצי מהן פונו - כ–882 בלבד. במחצית הראשונה של 2015 פונו 507 מתוך 1,683 פלישות שאותרו, לפי נתוני רמ"י.

נוסף על כך, על פי נתוני הרשות, ניכר חוסר שוויון בטיפול בפלישות באזורים גיאוגרפיים שונים. חטיבת השמירה על הקרקע מורכבת מארבעה מרחבי פעולה - צפון, דרום, ירושלים ומרכז - ובכל אחד מהם פועלים פקחים, משפטנים ואיש מיפוי. אף שבמרחבי הצפון והדרום מספר איתורי הפלישות ב–2014 גבוה משמעותית מזה שבמרחבי תל אביב וירושלים, וגם שטחם הפיזי גדול משמעותית - לכל מחוז מוקצה כוח אדם זהה בגודלו, המונה 15 פקחים.

כך, בעוד שבמרחב ירושלים אותרו בשנה שעברה 148 פלישות וגם פונה מספר זהה שלהן, במרחב הצפון פונו רק מעט יותר ממחצית מהפלישות - 338 מתוך 635. "אין ספק שעל הפקחים מוטל עומס רב", אומר מנהל חטיבת השמירה על הקרקע, ישראל סקופ. "אבל הדבר הנדרש ביותר מבחינתי כיום, זה קודם כל עורכי דין. שם צוואר הבקבוק. רק באזור המרכז יש לנו 1,500 תיקים משפטיים שנמצאים בהליכים שונים".

למרות זאת, הצליחה החטיבה להביא בקיץ האחרון לכמה פינויים יוקרתיים של פלישות לקרקעות. המקרה הבולט ביותר, שזכה להד תקשורתי לא מבוטל, הוא פינוי "מתחם הרכב" בגבול תל אביב־חולון מפלישת הקרקע, שהוגדרה על ידי רמ"י כגדולה בתולדות ישראל. מתחם עצום של כ–30 דונם, שהקיף מכל צדדיו את משרד הרישוי בחולון, הסמוך לצומת חולון, הוחזק על ידי סוחר הגרוטאות וחלקי החילוף דאלק חמיס. בפינוי הקרקע במתחם באו לסיומם 25 שנה של מאבקים משפטיים. עד למועד כתיבת שורות אלה, הושלמו בשטח חודשיים של עבודות פינוי אינטנסיביות, שבמסגרתן פונו עשרות מבנים ועשרות אלפי גרוטאות שמילאו את המתחם - והקרקע הוחזרה לידי עיריית תל אביב.

בקיץ פונו גם פלישות קרקע שבוצעו על ידי גופים עסקיים גדולים ולגיטימיים, כמו חברת הליסינג והשכרת הרכב שלמה סיקסט. החברה גידרה לעצמה שטח פתוח של 3 דונמים בקרבת צריפין לצורך הקמת חניון לצי הרכב שלה. פלישה זו אירעה בדיוק שנה לאחר שפלישה קודמת של החברה באותו אזור פונתה. לאחר כמה חודשים שבהם ניהלה רמ"י הליכים נגד שלמה סיקסט, ולאחר שהרשות כבר נערכה לפינוי בכוח של המקום יחד עם המשטרה, נעתרה החברה ופינתה את השטח ביוזמתה במהלך יולי. פלישה בהיקף קטן יותר בוצעה על ידי חברת רמי שבירו, שהקימה ביתן מכירות בסמוך לפרויקט שהיא מקדמת ברמת השרון, על שטח חקלאי פתוח, וגם היא פונתה מיוזמת החברה ביולי.

אייל טואג

"השאיפה שלנו היא להגיע למצב שבו הפולש תמיד יתפנה מעצמו. זה חוסך לנו משאבים וזמן, ולו זה עשוי לחסוך הרבה כסף", מסביר סקופ. הוא מתגאה בכך שמתוך כל הפינויים שבוצעו עד כה, יותר מחצי הם "פינויים עצמיים" - כלומר, כאלה שנעשו בעקבות הוצאת צו מבית משפט, אך ללא מעורבות של המדינה בפינוי השטח בפועל.

"אנחנו רואים שיעור גדל והולך בשנים האחרונות של פינוי מרצון. בינתיים, ב–2015 הגענו לפינוי עצמי ב–62% מהמקרים, לעומת 47% ב–2014", הוא אומר. "במלאכת השכנוע אנחנו משתמשים בעיקר בנימוקים כלכליים. הפקחים מסבירים לפולש שמצב שבו אנו נגיע עם צו בית משפט וכוחות משטרה להרוס את עבירות הבנייה שלו יעלה לו הרבה מאוד כסף - ולא פעם הפולשים משתכנעים. עבור חברות מוכרות יש כמובן גם שיקול של הפסקת הפרסומים השליליים בעקבות הפלישה, שפוגעים להם במוניטין".

תפקידי החטיבה הם בראש וראשונה שמירה על קרקעות המדינה מפני פלישות, איתור פלישות, ולאחר מכן פתיחה בהליכים לפינוי - ואלה עשויים להתארך שנים ארוכות. מאחר שרמ"י מוגדרת כגוף עסקי, חלק ניכר מזמנם של אנשי החטיבה מוקדש לדיווח לחטיבה העסקית של הרשות אודות זמינות הקרקע שבכוונתה לשווק - אם יש פלישות לקרקע שאינן מאפשרות זאת וצפויות להביא לדחייה בשיווק, או אם יש במקום, למשל, מערומי פסולת בניין, הפוגעים בשווי הקרקע. משימות נוספות של החטיבה הן איתור חריגות בנייה במגזר החקלאי ומאבק בגנבי חול.

ברוח ימים אלה, את עיקר המאמץ מרכזת החטיבה בקרקעות בייעוד מגורים. כך למשל, פלישה שבוצעה לקרקע חקלאית לשעבר, שהשתייכה בעבר לבית הספר החקלאי יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב, זמן קצר לפני שיווקה במסגרת מכרז מחיר למשתכן - טופלה על ידי מספר רב של פקחים וקיבלה עדיפות על פני הטיפול בכל פלישה אחרת שבוצעה באותה תקופה, חמורה ככל שתהיה. הפולשים לקרקע תפסו מגרש שיועד לבניית 108 דירות, כחלק משכונה חדשה של ראשון לציון, ופונו בתוך כמה שבועות מרגע הפלישה.

"העדיפות נקבעת לפי מספר יחידות הדיור שהפלישה מונעת את קידומן", אומר סגן מנהל החטיבה, שי קרפ. זיהוי הפלישות לקרקע, לדבריו, נעשה בכמה דרכים עיקריות. "אחד ממקורות המידע העיקריים הוא אזרחים - חלק גדול מהם שכנים - שכותבים ושולחים לנו תמונות", הוא אומר. "עוד מקור הוא ועדות מקומיות, שפונות אלינו במקרים שבוצעה בשטחן פלישה. ולבסוף, יש גם אמצעים טכנולוגיים שמסייעים בזיהוי הפלישות, כמו צילומי לוויין".

"לפעמים דופק לנו הלב - אבל אחד אף אחד עוד לא פגע בנו"

לדברי סקופ, כל אחד מהפקחים מקבל תא שטח, שנמצא באחריותו הבלעדית, וכל מה שקורה בו הוא באחריותו. "פקח טוב - לא יהיה דבר ששונה בגזרה שלו, בלי שהוא יידע על זה עוד באותו שבוע", הוא אומר, ומפרט את רשימת הדרישות מהכפופים לו: 
"הפקח צריך לדעת לקרוא תב"ע (תוכנית בניין עיר), תוכניות מדידה וחוזים, וגם לשלוט בתוכנות מיפוי. נוסף על כך, הוא צריך לדעת לדבר עם כל סוגי האוכלוסייה. הפולש יכול להיות מיליונר מרמת השרון, ובאותה מידה עבריין משולי החברה".

כל אחד מפקחי היחידה מצויד בג'יפ 4X4 מאסיבי - גם בגלל הצורך המעשי, שכלי הרכב יהיה בעל יכולת נסיעה בשטחים לא בנויים, אך גם מטעמים פסיכולוגיים - ליצירת רושם חזק בסביבה שמכבדת כוח. "הפקח הוא בעל הבית בשטח, והוא צריך לשדר נראות מתאימה", אומר סקופ. "במקרה של מתחם הרכב של דאלק חמיס, הפקח שלנו היה צעיר - בשנתו הראשונה בתפקיד. לכאורה, זה תיק שהצריך מעורבות ישירה שלי או של פקחים בכירים, אבל ידעתי שאם פעם אחת הפולשים ידברו אתי במקום עם הפקח בשטח - מאותו רגע הם לא יספרו אותו. לכן, נתנו לו את כל הגיבוי הנדרש - אבל בשטח מי שעמד מולם זה הוא".

לא פעם נדרשים אנשי החטיבה להתעמת עם עבריינים מסוכנים. רק באחרונה הסתיים הליך משפטי נגד משפחתו של ראש ארגון הפשע שלום דומרני, שעל פי פסיקת בית המשפט, תיאלץ לשלם למדינה 70 אלף שקל פיצויים בגין פלישת עבר לקרקעות מדינה במושב עוצם שבחבל לכיש. "היינו במקומות שבהם בוצעו פלישות של בכירי העולם התחתון וארגוני פשיעה, כמו יוסי הררי, יצחק אברג'יל ודומרני. אני לא אגיד שלא דפק לנו הלב - אבל איש לא פגע בנו", אומר סקופ.

בין אם בגלל אופי העבודה האגרסיבי ובין אם מסיבות אחרות, למגזר הנשי אין ייצוג משמעותי בפעילות היחידה - ורק 5% מכוח האדם שלה בשטח הם נשים - שלוש פקחיות מתוך 60.

שנת מאסר בפועל לגנב חול

אייל טואג

עבירות הפלישה למקרקעי מדינה אינן שמורות רק למגזר העברייני הקלאסי. לא פעם מדובר בעבירות שמבצעים אזרחים מהשורה, ואף כאלה שנחשבים למלח הארץ. כך למשל, חלק ניכר מעבירות הפלישה למקרקעי המדינה מרוכז במגזר המושבים.

מושב בן זכאי שבשפלה הוא דוגמה למושב שקרקעותיו, שהוקצו על ידי המדינה בייעוד חקלאי, משמשות בפועל לעשרות שימושים שונים, הכוללים פלישות, חריגות ועבירות בנייה בעלות השלכות חמורות על איכות הסביבה. במושב פועלים באין מפריע עסקים לפינוי ומיון פסולת, הנחשבים לעסקים מזהמים במיוחד, ואלפי טונות של פסולת בנייה מושלכים ומוטמנים בקרקעותיו - לעתים תמורת תשלום לחברי המושב שהם בעלי הנחלות שבתחומן נעשות העבירות. בשלושה משקים במושב פועלים עסקי השכרת עגורנים, והאזור כולו נושא אופי של אזור תעשייה מזהם.

באותן הקרקעות מקודמת תוכנית לבניית שכונה של יותר מ–1,000 דירות, שמיועדת להיות מסופחת לשטחה של יבנה - אך שיווק הקרקע לא יוכל להתבצע לפני שהקרקע תפונה. לדברי סקופ, בעוד שבאזורים העירוניים רוב עבירות הבנייה מטופלות במהירות יחסית על ידי העיריות, במועצות האזוריות אכיפה מסוג זה כמעט אינה מתבצעת - והאחריות לאכיפה נגד עבירות כמו אלה שנעשות במושב בן זכאי, וכן במושבים נוספים בסביבה, מוטלת על רמ"י ומשאביה הדלים. דוגמה נוספת להתנהלות מסוג זה מספק מושב שדה עוזיהו שבקרבת אשדוד, שם אותרו לא פחות מ–84 שימושים חורגים בנחלות, ובכללם גם מפעלי חברת נגב קרמיקה, שפעילותם במקום אינה חוקית.

יו"ר ועד מושב בן זכאי, אורי גואטה, מסר בתגובה: "בעניין פסולת הבניין, אני באופן אישי נלחם בזה ומגיש תלונות למשטרה, אבל אין לנו עזרה בנושא, וזה מעבר לכוחותינו לרדוף אחרי קבלנים משכונת יבנה הירוקה שבונים ליד המושב. לגבי העגורנים, גם העניין הזה בטיפול, ואני יכול להתחייב שעד אמצע 2016 כל העסקים האלה יפונו. מעבר לכך, עבירות בנייה הן מכת מדינה, וקיימות גם במושבים וגם בערים. זה לא סוד שקשה להתפרנס כיום מחקלאות - וזה אחד הגורמים לכך. חבל שנטפלים בעניין הזה דווקא למושב בן זכאי".

מקבוצת נגב נמסר בתגובה: "במסגרת התקשרותה של נגב עם קבלן לוגיסטיקה חיצוני, הקבלן שכר שטח אחסון במושב שדה עוזיה. עם היוודע על אי עמידתו של הקבלן בתנאי הרישוי, נגב פועלת מיידית להעברת הסחורות למחסן חלופי ולהשלמת המהלך עד לסוף השנה".

מתנועת המושבים נמסר כי "התנועה רואה חשיבות עצומה בסוגיית התעסוקה החלופית במושב, בהיותה הכנסה משלימה לחברי מושבים שנפלטו מחקלאות. עם זאת, איננו תומכים בתופעה של שימושים שאינם במסגרת החלטות רמ"י ושהופכים את המושב לאזור תעשייה. הרשות מצדה חייבת לשפר משמעותית את הטיפול בחבר המושב שרוצה להיכנס לתהליך של הסדרה חוקית, ולא להעביר אותו שבעה מדורי גיהנום ביורוקרטיים".

פעילות נוספת שבה משקיעה היחידה משאבים רבים, יחד עם המשטרה והסיירת הירוקה, היא המאבק בגנבי חול. לדברי סקופ, במשך שנים רבות כמעט לא היתה כל מודעות בציבור לגניבת החול, והבעיה הזו לא היתה בראש סדר העדיפויות של גורמי האכיפה. כתוצאה מכך, פעלו גנבי החול באין מפריע באזורי הדיונות של ראשון לציון, יבנה ואשדוד.

אייל טואג

בשנים האחרונות השתנתה הגישה, אך הענישה נותרה מקלה יחסית, ולרוב גנבי החול רק נקנסו - ולא מעבר לכך. לדברי סקופ, השנה נרשם הישג בעניין זה, כשבאופן תקדימי נגזר על גנב חול עונש של שנת מאסר בפועל על ידי בית משפט השלום בראשון לציון.

"גניבת חול היא תופעה קשה", אומר סקופ. "מבחינת הגנב, זה כסף מזומן בכיס שמשלם לו הקבלן שמקבל את החול. הדרך היחידה למנוע את התופעה זאת הרתעה. אם ישפטו וירשיעו את הגנב והוא יישב בכלא - אנשים יתחילו לעשות חשבון ולא יעזו להסתכן".

אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#