ג'רמי קורבין: ראש הלייבור הוא שמרן שקורא לעצמו רדיקל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ג'רמי קורבין: ראש הלייבור הוא שמרן שקורא לעצמו רדיקל

מפלגת האופוזיציה הגדולה בבריטניה סוערת: ג'רמי קורבין, חובב חמאס וחיזבאללה, שמאלן מרקסיסט, נבחר לראשות המפלגה; ניתוח מראה שהוא בעצם לא רדיקלי אלא שמרן חסר מעוף שסיכוייו לשרוד עד הבחירות הבאות דלים

8תגובות

כשבקעו תוצאות הבחירות לראשות הלייבור מהרמקולים, הקהל שהתאסף בהייד פארק הגיב בקריאות שמחה אדירות. בקבוקי שמפניה נפתחו. רבים התאספו שם לעצרת תמיכה בפליטים באירופה שנערכת אחרי הצהריים, אבל רבים גם הגיעו לאתר שבאופן מסורתי נחשב לאזור של הפגנות מחאה בציפייה לאחד מהאירועים המסעירים ביותר בפוליטיקה הבריטית: בחירתו של ג'רמי קורבין, אולי החבר השמאלני ביותר בבית הנבחרים, כמנהיג מפלגת הלייבור ויו"ר האופוזיציה בבריטניה. כשהגיעה ההודעה, היא היתה אפילו דרמטית יותר ממה שציפו: לא רק שקורבין זכה, הוא זכה בניצחון מוחץ: 59% מהבוחרים הצביעו עבורו והוא לא הזדקק לסיבוב שני בבחירות.

התוצאה מסמלת שני דברים. ראשית, הניצחון מסמל את מידת ההשפעה של מתפקדי שמאל חדשים למפלגה ושל התומכים בקורבין אחרי ההפסד בבחירות במאי. עד הימים האחרונים לפני הבחירות, היו ספקות אם הם יצביעו לקורבין.

בנאומו הראשון כראש המפלגה, חלק קורבין שבחים למתמודדים מולו וקרא לאיחוד בשורות המפלגה. חברי פרלמנט שתקפו בעבר את המועמדות שלו ופקפקו ביכולותיו להנהיג, פירסמו הודעות תמיכה בדבר האיחוד הדרוש ושיתוף הפעולה. אבל העובדה היא שמפלגת האופוזיציה הגדולה בבריטניה מונהגת כעת על ידי אדם שהקולגות שלו בפרלמנט בקושי מכירים, שלא לדבר על ההתנהלות הפוליטית שלו. הבחירה בו מטלטלת את הפוליטיקה הבריטית.

רויטרס

יש כמה שאלות מרכזיות הקשורות בבחירתו של קורבין. האם הוא ימשיך לתמוך בממשלת הצללים שהציג או שירכיב ממשלה חדשה כזו? האם בוועידת המפלגה בעוד כשבועיים ינשבו רוחות מלחמה או שמא ישמעו קריאות לאחדות? האם קורבין, המקושר לארגונים וממשלות דחויים בעולם - הוא כינה את חמאס וחיזבאללה "חברים", הגיש תוכנית בטלוויזיה האיראנית וממליץ על "רוסיה היום", מכלי התעמולה של הנשיא ולדימיר פוטין -  ייחשף למידע ביטחוני רגיש כמו קודמו בתפקיד אד מיליבנד?

מפלגת הלייבור והנהגתה פנתה שמאלה במהלך שנותיו של מיליבנד בראשות המפלגה, שהפסידה תבוסה צורבת בבחירות השנה. האיגודים המקצועיים הגבירו את השפעתם על המפלגה, ותומכיה שצידדו בעבר בבלייר נטשו. המפלגה החדשה ומנהיגיה שואבים השראה דווקא ממרגרט תאצ'ר, שהאידיאולוגיה חסרת ההיסוסים שלה הזיזה את הקונצנזוס הבריטי לכיוון השוק החופשי. הם מאמינים שכח הרצון יגבר על המציאות הפוליטית.

קורבין מציע לסלק את ספקי השירותים הפרטיים ממערכת הבריאות הממלכתית, להחזיר את בתי הספר העצמאיים בבריטניה לשליטת הרשויות המקומיות, להלאים את הרכבות, לנפח את מדינת הרווחה ולתעש מחדש את הכלכלה – בקיצור, לחזור לסטטוס קוו שלפני תאצ'ר. בכך הוא מחמיץ הזדמנות  - לענות על צרכיהם של בוחרים צעירים שמנותקים מהפוליטיקה וזקוקים לרעיונות העונים על האתגרים שברוח הזמנים – דיגיטליזציה, אוטומציה וגלובליזציה. כל הרעיונות שמעלים כלכלנים בשמאל לא נמצאים שם – דיויד גרבר, רוברטו אונגר, פול מייסון – שכולם מנסים להתמודד עם תופעות כמו מידע חופשי וכלכלת שיתוף.

ולכן האיש הרדיקלי הזה של השמאל הוא בעצם שמרן. הוא מציע הגנה נוסטלגית לחברים שלו מהפאב, במקום ניתוח עדכני של מצב הכלכלה.

ייתכן שקורבין ישרוד בתפקיד עד הבחירות הכלליות הבאות בבריטניה ב-2020. מפלגתו מפולגת ולא יודעת להיפטר כראוי ממנהיגים לשעבר. ניצחונו הגורף של קורבין מעניק לו מנדט עצום. הסימנים הראשונים מעידים כי הוא ריאליסטי מספיק כדי לנסות לפחות ליישב את המחלוקות עם המתנגדים לו במפלגתו. הטון בנאום הניצחון שלו היה מרוכך והתגלו סימנים כי הוא ימנה דמויות מהשמאל המרוכך במפלגתו לתפקידי מפתח בממשלת הצללים.

אבל סביר יותר להניח שהוא יפרוש מהתפקיד לפני הבחירות הבאות. למרות כל המילים היפות שאמרו חברי המפלגה אחרי בחירתו, סביר להניח שבטווח הבינוני ישרור שם כאוס. יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי ליישב את המחלוקות בין המתנגדים לו לבין חברי הפרלמנט מהשמאל שסייעו לעלייתו. גורמים בסביבתו של קורבין טוענים כי האיום הגדול ביותר עבורו עשוי להגיע מהשמאל. (זה רק עניין של זמן עד שאחד מהתומכים שלו לשעבר יתחיל לקורא לו "טורי" – שמרן – כינוי השמור לכל אחד שחשוד בטומאה אידאולוגית). בינתיים, רבים מהמעגל הקרוב לקורבין הם חסרי ניסיון והשפעה במפלגה. כמה מחברי ממשלת הצללים שלו, יחכו עד שהוא יאבד מכוחו. כמה מחברי המפלגה המופיעים באופן בולט בכלי התקשורת, לא ירצו להגן על היו"ר החדש שלהם בשידור. מספר הדיונים שיתנהלו בנושאי מדיניות יוכלו לגרום לפילוג משמעותי במפלגה. בין נושאי המחלוקת ניתן למנות את סוריה, אירופה, הרחבת שדה התעופה, הוצאות הממשלה והגירה.

ולכן השאלה היא כמה זמן הוא יחזיק מעמד? רגע הסכנה המשמעותי עבור קורבין יהיה בבחירות המקומיות בלונדון, בוויילס ובסקוטלנד במאי 2016. הבחירות לפרלמנט האירופי ב-2019 יסמלו רגע נוסף שבו ביצועיו יישפטו. אבל המבחן האמיתי יהיה כזה: כשמספיק חברי פרלמנט מהלייבור יחששו שהם יאבדו את הכיסא שלהם בבחירות הבאות ויהיה להם מועמד בולט מספיק כדי שהם יתאחדו סביבו – אז המנהיג החדש של הלייבור יהיה אבוד.

אם ככותב טור מותר לי לנחש, הייתי צופה שאחרי התחזקות קלה בסקרים בשבועות האחרונים, מפלגת הלייבור תתחיל להיחלש ועמה מעמדו של קורבין ואז, אחרי שבבחירות המקומיות בשנה הבאה תשיג הלייבור תוצאה גרועה, הוא ייכנס ל-2017 ואז יוחלף על ידי דמות מהשמאל הרך במפלגה שיוכל לאחד את הקצוות השונים. אבל אי אפשר לסמוך על התחזית הגסה הזו. הפוליטיקה הבריטית היא מאוד לא צפויה, שברירית וסוערת בשנים האחרונות. ואולי הכי הרבה מפתיעה היום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#