אתר התיירות הכי מפורסם שאתם לא מכירים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מה היה קורה אילו

אתר התיירות הכי מפורסם שאתם לא מכירים

אחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל הוא כפר כנא - כפר קטן ליד נצרת ■ אז איך זה שלא ביקרתם בו עד עכשיו - ואיך זה שאין בו אפילו בית מלון אחד?

38תגובות

אם תעשו בגוגל חיפוש "כפר כנא", תגלו בעיקר חדשות עצובות: מאות תושבים התעמתו עם שוטרים על רקע הריסת בית ביישוב; תושב תקף שוטרים בסכין, נסוג - ונורה למוות; מתיחות בכפר כנא;  וזה נמשך. מה עוד עולה בחיפוש? סתם דברים שאפשר למצוא על כל מקום בישראל: איתור סניפי דואר, דירות להשכרה, מפת הרחובות.

כפר כנא

שום דבר בחיפוש הזה לא יגלה לכם שכפר כנא הוא אחד מאתרי התיירות המבוקשים בישראל  שאליו מגיעים בשנה כחצי מיליון תיירים, כ-1,370 תיירים ביום בממוצע. כפר כנא, כך מתברר, הוא תחנה חשובה בציר התיירות הצלייני של ישראל, הכולל גם את ירושלים, בית לחם, נצרת והכנרת. ואולם בניגוד ליתר מוקדי התיירות האלה, כפר כנא נותר זנוח ושומם. ביישוב אין אף מלון, אף מסעדה שמציעה חוויה קולינרית, וכמעט אין מה לעשות במקום למעט ביקור בכנסיות.

וכך, היישוב שיכול היה להיות מוקד תיירות שוקק ופעיל, המהווה מקור פרנסה אדיר ל-20 אלף תושביו, נותר רק תחנה קצרה בדרך. באים, חונים (בקושי, כי אפילו חניון מסודר לאוטובוסים אין), רואים ועוזבים, יחד עם כל הפוטנציאל הבלתי ממומש.

הכפר שמוזכר בכל חתונה נוצרית

עופר וקנין

כדי להתחיל את הסיפור על כפר כנא צריך לחזור כ-2,000 שנה אחורה. אז הוזמן בחור צעיר בשם יהושע לחתונה בקהילה הגלילית כפר קנה, שבה חיה אז אמו מרים. החתונה היתה עליזה והיין נשפך כמים, עד שנגמר. האם, שכבר ידעה על יכולותיו המופלאות של בנה, תקעה בו מבט וביקשה שיעשה משהו. יהושע, הוא ישו, לא איכזב - והמים המקומיים נהפכו ליין. היה זה הנס הראשון שעשה ישו בדרכו לתהילת עולם  נס שהפך את המקום שבו נמצא כיום כפר כנא, הסמוך לנצרת, למקום קדוש מאוד לנצרות.

את הכפר הקטן הזה מזכירים בכל חתונה נוצרית. המהדרין שותים יין שיוצר על ידי יצרנים ויקבים באזור, וזוגות צליינים מגיעים בכל שנה כדי לחדש את נדרי חתונתם באחת מארבע הכנסיות היפיפיות שבכפר. מיד לאחר מכן הם עולים שוב לאוטובוסים ונוסעים לבזבז את כספם במקום אחר.

"האוכלוסייה המקומית יכולה היתה להתפרנס בכבוד מהמספר העצום של התיירים כאן", אומר הגיאוגרף ותושב המקום, פרופ' ראסם חמאיסי מאוניברסיטת חיפה, "אבל במקום זה יש כיום בכפר 23.5% אבטלה, ומרבית התושבים מחפשים בעיקר עבודת כפיים מחוץ לכפר. פיתוח התיירות היה מוציא את האוכלוסייה, שמדורגת באשכול הסוציו־אקונומי השני, ממעגל העוני, והמדינה היתה מרוויחה הרבה מאוד דולרים, שהיו יוצאים על השירותים כאן".

עופר וקנין

"זה לא שהמדינה אינה משקיעה בכלל בכפר כנא", ממשיך חמאיסי להסביר לנו, בעודנו צועדים יחד ברחוב הכנסיות מרוצף האבן. "היא פשוט משקיעה מעט מדי ולאט מדי". ברקע נשמע צלצול פעמונים, ומן הסמטאות עולים ריחות של קפה, שמן זית וזעתר. הרחוב היפה הזה, המרכז את כל ארבע הכנסיות המדהימות ביופיין של כפר כנא, מדגים היטב את הפוטנציאל הבלתי ממומש של המקום. הרחוב שופץ בעלות של כ-6 מיליון שקל ב-2000, בעקבות תוכנית מתאר שהוכנה ב–1993.

בין 2009 ל–2012 הוציא משרד התיירות הזמנות לביצוע עבודות תשתית בכפר כנא בהיקף של 4.2 מיליון שקל - אך מהם הושקעו בפועל רק 2 מיליון שקל. "למרות הפוטנציאל הברור, המדינה לא השכילה לייצר מעטפת תיירותית משמעותית, שתשאיר כאן את התייר הזקוק לשפע אטרקציות כדי לא לעזוב אחרי חצי שעה - מוסדות תרבות, אוכל, אירועים, מקומות בילוי, וכמובן תשתית בסיסית", מסביר חמייאסי.

בתזמון מושלם לדבריו, רגע לפני שאנו יוצאים מהכניסה היוונית־אורתודוכסית, מגיעה קבוצת תיירים מרומניה, שבראשה צועד כומר לבוש שחורים. שפת הגוף של התיירים חושפת את חרדת הקודש. המטפחות כרוכות סביב שיער הנשים, והמבקרים ממעטים בדיבור. הם יחוו שם כמה דקות של התעלות, שבסופן יחזרו אל האוטובוס. במקרה הטוב, הם ירכשו בדרך מזכרת קטנה מאחת החנויות המפוזרות משני צדיו של רחוב הכנסיות, שכמותן אפשר למצוא בכל אתרי התיירות הנוצריים בישראל.

בכנסייה הפרנסיסקנית הסמוכה אנחנו פוגשים קבוצה נוספת, הפעם מניגריה, וגם את רונלד הגרמני - תייר לא אופייני. הוא הגיע לבד לחודש בישראל, וישן בבית הארחה הסמוך לכנסייה. "קצת התפלאתי מהמחיר -120 שקל ללילה בחדר משותף. אני לא רגיל למחירים כאלה לאכסניות", הוא אומר.

ואכן, בתי הארחה בנצרת גובים 60–90 שקל ללילה, וייתכן כי מיעוט התיירים הלנים בכפר כנא משפיע על רמת המחירים. גם רונלד מודה כי למעט ביקור בכנסיות, אין חוויות נוספות בכפר כנא, וכי לא יישאר במקום מעבר ללילה אחד.

עופר וקנין

אין השקעות

"יש כאן פוטנציאל אדיר של תיירות, שעדיין לא ממומש", מזדרז להסביר נביל אבו דהוד, יו"ר העמותה לפיתוח התיירות בכפר כנא. "עשינו מחקר, וגילינו שעל כל השקעה של שקל בתשתית, ניתן לקבל פי שמונה־עשרה הכנסות לכפר ולמדינה. לא חבל לוותר על זה?"

גם במועצה המקומית כפר כנא מפנים אצבע מאשימה למשרד התיירות. "הכנו תוכנית־אב לתיירות, הקמנו עמותה לקידום התיירות - אבל משאבים, לצערי, אין כמעט. פנינו למשרד התיירות, אבל אין אוזן קשבת, אנחנו לא מקבלים מינימום של המינימום של התקציבים. אנחנו על ציר מרכזי של דרך ישו, ועדיין התייר שמגיע לכפר כנא נמצא כאן דקות ספורות בלבד", אומר אסלאם אמארה, מנכ"ל המועצה המקומית.

"הניסיון שלנו מול משרדי הממשלה מראה שכשהמדינה רוצה, היא מבצעת", אומר עלאא חמדאן, מנהל הפרויקט לקידום תיירות משותפת ביישובים הערביים בעמותת סיכוי. "המדינה עשתה את זה בכפרים הצ'רקסים והדרוזים: השקיעה בלימודים של מורי דרך דרוזים וצ'רקסים, השקיעה בשילוט, עודדה כלכלית הקמת צימרים, יצרה את קמפיין 'כפר ביקרתם' - וכיום יש יותר מ–600 יחידות לינה בכפרים האלה, לעשרות אלפי תיירים מקומיים וחיצוניים. למה שזה לא יקרה גם כאן, במקום שיש לו יתרון בולט על כל האחרים?"

חמדאן צודק. משרד התיירות בהחלט השקיע בשנים האחרונות בתיירות בכפרים דרוזיים וביישובים ערביים. רק בפרסום ובשיווק של מיזם "כפר ביקרתם" בכפרים הצ'רקסיים והדרוזיים הושקעו ב–2011–2014 4.45 מיליון שקל, ואושרו מענקים בסך 6 מיליון שקל להקמת יחידות אירוח ועסקים קטנים. בין 2010 ל–2014 אישר משרד התיירות פרויקטים בעלות של 17.9 מיליון שקל לשחזור ושדרוג התשתיות התיירותיות ביישובים כמו פקיעין, בית ג'אן, ריחניה וחורפיש. נוסף על כך, היו השקעות קטנות יותר, שנועדו לעודד הקמת בתי אירוח. ואולם נדמה כי דווקא כפר כנא, בעל הפוטנציאל הרב מכולם, נותר בצד.

עופר וקנין

"אם יבקשו, יקבלו"

במשרד התיירות טוענים כי הסיבה להפסקת ההשקעה בכפר כנא בשנים האחרונות היא שבסיורים שערכו נציגי המשרד במקום, התגלה כי רמת התחזוקה של התשתיות שבהם כבר הושקעו כספים בעבר ירודה. ואולם התמונה שראינו בסיור שלנו בכפר שונה לחלוטין: המרצפות ברחוב הכנסיות, השילוט, הניקיון והמראה הכללי של הרחוב - לא הזכירו הזנחה או אי טיפול בתשתיות. המקום נראה יפה ונעים לעין.

התפישה הכללית של משרד התיירות מסבירה אולי למה המקום נראה כמו שהוא נראה. במשרד מחזירים את הכדור לידי המקומיים. "המשרד לא קיבל בקשות לסייע ליזמים המעוניינים להשקיע בעסקים תיירותיים בכפר כנא", אומרים במשרד התיירות. "קול קורא שפירסם המשרד באחרונה, שהציע סיוע וליווי לעסקים קטנים תיירותיים לאורך דרך הבשורה, לא הניב בקשות סיוע. ככל שהרשות המקומית תגיש בקשות למימון ותתחייב להעמיד השתתפות מצדה והתחייבות לתחזוקה, תבחן הוועדה בחיוב השקעה בתשתיות תיירותיות קיימות".

פרופ' חמאיסי שומע את הדברים - ומתקומם: "אי־אפשר להפיל את קידום התיירות בכפר כנא על הרשות המקומית החלשה, שבשבע השנים האחרונות נוהלה בכלל על ידי ועדה קרואה", הוא אומר. "גם כיום היא נאנקת תחת גירעונות גדולים".

ומה עם יזמים מקומיים?

חמאיסי: "בשום מקום לא קמים יזמים מקומיים ללא דחיפה משמעותית מהמדינה. נדרשים פה מיקוד ומשאבים. כפר כנא צריכה לעלות בסולם העדיפויות של משרד התיירות, אחרת לא יקרה פה כלום".

אומרים שיש כאן פעילות מוסלמית תוססת, שלא מאפשרת לתיירות צליינית להתפתח - כך שלא משנה כמה ישקיעו, זה פשוט לא יקרה.

"זאת גזענות, בורות וטיפשות. אמנם 80% מאנשי הכפר הם מוסלמים ויש פה פעילות פוליטית כמו בכל כפר, אבל כולנו חיים בכבוד ובשלום ביחד. בימים אלה נבנה מרכז שלום עולמי, שיכלול מסגד וכנסייה זה לצד זה. בהקמתו השקיע גם הוותיקן. האימאמים באים לברך בחג המולד, כמו הכמרים בחגים המוסלמיים. הכפר שקט וצמא להשקעה שתשאיר פה את התיירים כמה ימים, ותביא לכאן גם תיירים ישראלים. כרגע זה לא קורה".

בתגובה לטענות שמשרד התיירות אינו משקיע בכפר כנא, נמסר מהמשרד כי "יש החלטות ממשלה שתכליתן השקעה ביזמות תיירותית, וכפר כנא נכלל בהן. הוועדה תבחן מתן כספי עידוד וסיוע לתיירנים ככל שיתקבלו פניות להקמת עסקים תיירותיים במקום. המשרד מעוניין לסייע ולפתח את התיירות בכפר כנא".

נקודה של אור

את הפוטנציאל הנחבא של כפר כנא הצליח לגלות באחרונה דני בן־שמחון, שהקים את מרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל בכפר כנא. עמותת סינדיאנת הגליל משלבת פעילות מסחרית עם עבודה, בדגש על תעסוקת נשים. לפני עשר שנים העבירה העמותה את המפעל לייצור שמן זית לאזור התעשייה של כפר כנא, ומאז היא מעסיקה שם צוות עובדות מהכפר ומהסביבה.

המרכז היפהפה, שייפתח באופן רשמי רק בסוכות, כבר פועל בשיתוף פעולה עם מורי הדרך שעובדים בכפר כנא ומביאים אליו תיירים. ניתן למצוא בו מוצרי מזון רבים - חלקם אורגניים, ורובם מוצרי סחר הוגן שמיוצרים כולם במקום (שמן זית, זעתר, סירופ חרובים ועוד) - וכן להשתתף בסדנת קליעת סלים, לצפות בסרט ולפגוש את הנשים המקומיות שמצאו שם עבודה, חלקן בפעם הראשונה בחייהן.

"אנחנו מקבלים תגובות נלהבות מתושבי המקום, מנשים ומפעילים בתחום התיירות, שמברכים על היוזמה, ומאמינים שביחד אפשר לחולל שינוי", אומר בן־שמחון. "פריחת המקום תלויה מאוד במדינה. אם תהיה החלטה מלמעלה לסייע, אנשים יקפצו על המציאה וייזמו. יש כאן משאב שבכל מקום אחר בעולם היה זוכה להשקעה מאסיבית הרבה יותר. ברור שבתנאים הנוכחיים, כפר כנא יישאר רדום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#