מה היה קורה אם תנועת ש"ס לא היתה קמה? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראש השנה

מה היה קורה אם תנועת ש"ס לא היתה קמה?

בשלושת העשורים האחרונים הפערים החברתיים בישראל גדלו, אבל דווקא הפער בין אשכנזים למזרחים הצטמצם ■ האם לש"ס יש חלק בכך, או שהיא בכלל אשמה בעובדה שהפער לא נסגר עוד יותר? ■ סמי פרץ בשיחה עם פרופ' מומי דהן

21תגובות

יו"ר תנועת ש"ס, אריה דרעי, נוהג לטעון, בעיקר ערב בחירות, שהקיפוח העדתי חי קיים, ומציג לראיה כמה עובדות - ובהן נציגות דלה לשופטים ממוצא מזרחי בבית המשפט העליון ולחיילים ממוצא מזרחי בגלי צה"ל. העובדות נכונות. אבל קשה להתחמק מהתהייה אם אין תנועת ש"ס, שהוקמה בתחילת שנות ה-80, אחראית לכך, ולו במעט.

הרי התנועה אינה מעודדת גיוס לצבא - כיצד יוכלו בוחריה להתקבל לגלי צה"ל? והיא גם מסמנת להם את עולם הישיבות, ולא את האקדמיה, כיעד נכסף - כיצד יהיו שופטים בעליון? הפרדוקס הזה מעלה גם שאלה קריטית: האם קיומה של תנועת ש"ס קידם ישראלים ממוצא מזרחי, או שמא דווקא תקע אותם בשכונות ובפריפריה לנצח ומנע מהם להשתלב ולשגשג?

תומר אפלבאום

החשד שלי הוא שש"ס עשתה שירות רע לחלקים לא קטנים באוכלוסייה הישראלית ממוצא מזרחי. היא לא סיפקה להם כלים להצלחה ולהשתלבות בכלכלה ובחברה הישראלית, היא נגררה אחרי הקיצוניות של הזרם החרדי האשכנזי ולמעשה סיפקה לו כוח אלקטורלי שאיפשר את העמקת ההשתמטות מצה"ל ובעקבותיה את הקושי בהשתלבות בשוק העבודה. השאלה מה היה קורה לאותם אנשים אילו תנועת ש"ס לא היתה קיימת - מטרידה.

חלק מהעובדות והנתונים שש"ס מתארת נכונים. למשל, רוב מזרחי בבתי הסוהר. אבל מה עשתה ש"ס, שכמה מראשיה ישבו בעצמם בכלא, לטובת העניין?

נניח שהיתה קמה תנועה חברתית אחרת, שתכליתה לצמצם באופן דרמטי את מספר האסירים ממוצא מזרחי. תנועה שהיתה יודעת לזהות אנשים דקה לפני כניסתם לעולם הפשע ולהעניק להם מסלול אחר - עבודה, הכשרה מקצועית, מסגרת קהילתית תומכת. או לחלופין, תנועה פוליטית שהיתה שמה לה למטרה להגדיל את הייצוגיות של ישראלים ממוצא מזרחי בכל הפקולטות הנחשבות באקדמיה?

אחת ההתפתחויות החברתיות הדרמטיות של שלושת העשורים האחרונים היא מהפכת המכללות, שאיפשרה לרבים וטובים שלא היה להם סיכוי להתקבל לאוניברסיטאות לרכוש השכלה. זו היתה מהפכה חברתית אפקטיבית יותר מכל תנועה פוליטית.

דודו בכר

באותן שנים פעלו על ישראלים ממוצא מזרחי, בעיקר דתיים מהפריפריה, שני כוחות מנוגדים: מצד אחד ש"ס, שניגנה על הקיפוח העדתי והציעה להחזיר עטרה ליושנה, ומצד שני מהפכת ההשכלה הגבוהה, שפתאום מאפשרת רכישת השכלה, מקצוע והשתלבות ישירה בחברה הישראלית ללא התיווך של מפלגה עדתית.

הכוחות הללו מנוגדים. זוג צעיר ושומר מסורת בפריפריה, עם 2–3 ילדים וקשיי פרנסה, התפתה בקלות לשלוח את ילדיו לגני ילדים של ש"ס - במחיר סמלי פלוס הסעות. הוא ממוקד בהווה וביומיום הקשה. בחירה כזאת מושכת אותו לעולם הדת, גורמת לו לאמץ את סדר היום של ש"ס, הקיצוני יותר מזה שלו.

האלטרנטיבה היא השכלה. אבל השכלה עולה כסף. ש"ס לא מימנה להם לימודים גבוהים. היא סיפקה רק גני ילדים, בתי ספר וישיבות. מה היה קורה אילו התנועה היתה מפעילה את השפעתה הפוליטית (שהביאה אותה בשלב מסוים לשיא של 17 מנדטים) כדי לקדם ישראלים ממוצא מזרחי לאו דווקא בעולם התורני?

האי־שוויון העדתי דווקא הצטמצם

פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית בירושלים חוקר כבר שנים רבות סוגיות שונות של אי־שוויון וצמיחה. בשנים האחרונות הוא חקר את שאלת הצלחת כור ההיתוך הישראלי והגיע למסקנה מעניינת: אף שהאי־שוויון בחברה הישראלית זינק בשלושת העשורים האחרונים, דווקא האי־שוויון העדתי הצטמצם.

לפי המחקר, הפער בין ההכנסות של ישראלים יוצאי אסיה ואפריקה לאלה של יוצאי אירופה ואמריקה היה 40% בשנות ה–90, וכיום הוא 25% בלבד. עדויות אחרות לצמצום הפער הן ייצוגיות גבוהה יותר למזרחיים בעשירונים העליונים וצמצום הייצוג שלהם בשני העשירונים התחתונים.

אז מה קרה כאן בעצם? האם הנוכחות של ש"ס בזירה הפוליטית אחראית לכך איכשהו? אולי הפער הצטמצם הודות לכלכלת המקורבים שמתפתחת לעתים כשמפלגה מסוימת נמצאת בשלטון? ש"ס הרי כיהנה במרבית הממשלות מאז הקמתה, ותמיד היו באמתחתה משרדים שיצרו ג'ובים.

ואולי המצב בכלל הפוך, וקיומו של הפער הלא נמוך עד היום הוא עדות לכך שש"ס היא גורם מעכב בתהליכים שהתפתחו כאן בשלושת העשורים האחרונים. כלומר, אילו ש"ס לא היתה קיימת, הפערים היו מצטמצמים אף יותר. השאלה רלוונטית בשל המקום של ש"ס בקרב מצביעים יוצאי ארצות האסלאם. רבים מהם נתנו את קולם לש"ס אף שהקשר שלהם לדת רופף.

ש"ס הרוויחה בתקופות מסוימות משני העולמות: גם חרדים, גם מזרחים. זו תופעה שלא תמצאו בקרב מצביעי יהדות התורה. שם, כל קול לובש שטריימל. לש"ס הצביעו חובשי כיפות שחורות וסרוגות, וגם כאלה שלא חבשו כיפה. גם הייצוגיות של מצביעי ש"ס בקרב העשירונים שונה מהפרופיל של מצביעי יהדות התורה. לש"ס יש מצביעים בכל חמשת העשירונים התחתונים, ליהדות התורה יש מצביעים בעיקר בעשירון התחתון.

עופר וקנין

מספר המנדטים של ש"ס בבחירות האחרונות - 7 בלבד - הוא הנמוך ביותר שהשיגה זה 20 שנה. לא עזרו לה קמפיין "מזרחי למזרחי" והתגייסות אנשי רוח מזרחים צעירים, כמו המשורר רועי חסן. הסחורה של ש"ס נשארה הפעם על המדפים.

פרופ' מומי דהן, מה היה קורה אלמלא תנועת ש"ס היתה מוקמת? האם הפערים היו קטנים או גדולים יותר?

"התופעות שאני מתאר במחקר כמעט בלתי קשורות לסיפור של ש"ס. ש"ס הוקמה ומשרתת מגזר מסוים באוכלוסייה, המגזר של יוצאי ארצות האסלאם שמקפידים בקיום מצוות. הסיפור הגדול במחקר שלי הוא צמיחת האשה המזרחית, שבאה לידי ביטוי בעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובעלייה גדולה ברמת ההשכלה, שני דברים שלא תואמים את יעדי ש"ס. רואים עלייה ניכרת בהשכלה של גברים. אנשים שמכונים מזרחיים כובשים את המכללות והאוניברסיטאות".

אבל יש הרבה אנשים, לאו דווקא חרדים, שאימצו אורח חיים חרדי יותר בהשראת ש"ס, ויתרו על שירות צבאי ושילובם בשוק העבודה נתקע. ש"ס לא מנעה מהם השכלה גבוהה והכנסה גבוהה?

"אני לא בטוח שאני מסכים לכך שש"ס מנעה מהם את הדרך. ש"ס בעיקר נתנה, ועדיין נותנת, מענה לאנשים שהעולם התורני הוא מרכזי בהוויית חייהם. לא בטוח שקהל היעד שלה הוא זה שהיה עשוי להגיע לאוניברסיטאות".

אתה מצייר את ש"ס כחרדית, אבל קהל מצביעיה כלל במשך השנים הרבה מאוד אנשים שאינם חרדים, שחלקם שירת בצבא ועבד למחייתו. המקום של ש"ס בקרב ישראלים ממוצא מזרחי שונה מהמקום של יהדות התורה בקרב ישראלים ממוצא אשכנזי.

"אני מבחין בין הצבעת מחאה לבין אימוץ דרך חיים, שזה דבר הרבה יותר משמעותי. איך אני יודע שחלק מהקולות שש"ס קיבלה היו הצבעת מחאה? כי בבחירות הבאות הם לא שיחזרו את ההישג. שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה הזאת היה אמור לגרום לכך שהציבור שמצביע לש"ס באופן קבוע פחות או יותר יתרחב וילך, אבל זה לא קורה. וזה קשור בממצאים של העבודה שלי.

"זו השערה לא־ודאית, אך העלייה בתשואה של ההשכלה בעצם משכה אנשים בעלי השכלה נמוכה. כוח המשיכה הזה היה חזק כל כך, שבמובן מסוים הוא מנע את ההתרחבות של קהל מצביעי ש"ס. דרעי הלך לכלא וקמפיין 'הוא זכאי' הצליח לנגן על מיתר מסוים, אבל כיום אנחנו יודעים שזה היה ניגון בר־חלוף. הם לא מצליחים לשחזר את ההצלחה הזאת".

אוליבייה פיטוסי

ש"ס מתיימרת להצטייר כתנועה חברתית. המסרים שלה מדברים על השקופים, אבל היא לא באמת מחלצת אותם מהעוני שלהם.

"ש"ס נותנת מענה לאנשים שומרי מצוות. היא לא באמת מייצגת את האנשים העניים באופן כללי. ברגע שיעמוד העניין הכלכלי, מיקום בסולם ההכנסות אל מול העולם התורני, ש"ס תבחר בעולם התורני ותפקיר את השיקול החברתי כלכלי. היא נציגה אותנטית של חלק מסוים מאוד באוכלוסייה המזרחית, זה ששומר מצוות. להם היא דואגת. אותם היא מייצגת".

אבל זו בדיוק הבעיה, שבקרב המזרחים תמצא אנשים שמוכנים להצביע לש"ס ולתת להם את קולם אף שהם מתונים יותר בתפישת עולמם. הם משרתים אג'נדה חרדית אף שאינם מקיימים אורח חיים חרדי.

"אם אתה מתאר אמונות דתיות של יהודים יוצאי ארצות האסלאם, אז הן באמת משקפות התפלגות רציפה יותר של אמונות. אצל אשכנזים זו התפלגות דו־קוטבית. או שאתה דתי או שאתה חילוני. במובן הזה, אם נשווה את זה לפירמה שיש רצף בין המוצרים שלה, השוק של ש"ס גדול יותר. המצביעים של ש"ס הם לא מזרחים באופן כללי אלא בעיקר מזרחים בעלי השכלה נמוכה. ככל שההשכלה נהפכה לדבר משמעותי יותר, קשה לה יותר להרחיב את הקהל".

ללא ש"ס, הלובי לפטור מצה"ל היה נחלש

אז ש"ס יותר קידמה או יותר בלמה מזרחים?

"אם תלחץ אותי לפינה, אגיד שמצבם של מזרחים מסוימים היה טוב יותר אילו ש"ס לא היתה קמה, כי אולי הם היו בוחרים במסלול של השכלה והצלחה בזירה הכלכלית ביתר קלות. לעומת זאת, אלמלא ש"ס, אנשים שהעולם התורני חשוב להם לא היו מקבלים מענה ראוי לאורח החיים שלהם. במובן הזה היא שיפרה את מצבם של חלק מהמזרחים, ואולי מנעה במידה מסוימת בחירה של חלק מהמזרחים במסלול של הצלחה בזירה הכלכלית".

תסתכל על רשימת היישובים שבהם ש"ס חזקה. כולם נמצאים באשכולות הסוציו־אקונומיים הנמוכים. איזו קבוצה גדולה יותר, זו שקיבלה מענה מש"ס או זו שהיא חסמה את דרכה להשכלה ולשגשוג?

"מבחינת הקהל האותנטי של ש"ס, התנועה בהחלט נתנה מענה לצרכים תורניים שאי אפשר לפקפק או לזלזל במידת המרכזיות שלהם לחייהם. יש לך טעות יסודית - צריך להבחין בין הרטוריקה שלהם, שנועדה להרחיב את מספר המצביעים, לבין היעדים האמיתיים שאליהם חותרים חרדים מזרחים או אשכנזים. מבחינתם, מודל מוצלח הוא זה שבו הילד גומר ישיבה ומוצא שידוך בגיל צעיר. בכך ניתן לתמצת את העניין. זה לא המודל שישראלי ממוצע רואה לנגד עיניו. ש"ס היא לא תנועה חברתית, זה קשקוש. זו תנועה תורנית שפונה למגזר מסוים בקרב המזרחים. זו האמת השלדית של תנועת ש"ס".

למעשה, יש כאן סיפור הצלחה גדול של הרב שך, רבם של החרדים האשכנזים, שיזם את הקמת ש"ס כדי להרחיב את שוק המצביעים למפלגות החרדיות. האג'נדה החרדית - ישיבות, קצבאות, פטור משירות - קיבלה חיזוק אלקטורלי אדיר גם מצד לא חרדים.

"זה תיאור נכון. ש"ס בעצם נולדה כדי לתת מענה לאפליה בתוך העולם התורני. החלוקה למזרחים ואשכנזים תקפה בעיקר לעולם החרדי. האוכלוסייה החרדית המזרחית עדיין מתבטלת בפני האוכלוסייה החרדית האשכנזית. במובן הזה, תנועת ש"ס לא התמודדה באמת עם האפליה כלפי מזרחים שומרי מצוות בתוך העולם התורני. השתיקה הרועמת של קברניטי ש"ס במקרים האחרונים של האפליה בקבלת תלמידים או תלמידות היא העדות הניצחת לכישלון בתחום הזה".

אז אם ש"ס לא היתה מוקמת, ייתכן שהמפלגות החרדיות היו מקבלות הרבה פחות קולות ואז היו כאן פחות תלמידי ישיבה ויותר מתגייסים לצבא?

"אם הייתי צריך לנחש, אולי היו במקרה כזה יותר מתגייסים לצבא או יותר משכילים מזרחים, אבל במידה מוגבלת - זה לא היה משנה את המצב מקצה לקצה. יכול להיות שאלמלא הכפלת הכוח של המגזר החרדי בעקבות הקמת ש"ס, הלובי לפטור משירות צבאי היה חלש יותר וניתן היה להבקיע את חומת ההתנגדות מוקדם הרבה יותר ובמידה רבה יותר. אבל זה גם אומר שאנשים בעולם התורני המזרחי לא היו מקבלים מענה".

גם כוחו של 
ליברמן מצטמצם

ובכל זאת, דרעי יודע לנגן היטב על נימי הקיפוח. הנתונים שהוא מציג, שעולים גם במחקר של דהן, מראים כי עדיין קיים פער גדול בהכנסות בין אשכנזים למזרחים, אך שהוא מצטמצם.

אז אולי דרעי צודק?

"אני בשום אופן לא טוען במחקר שלי שהפער העדתי נמחק. אני טוען שהוא הצטמצם מאוד ב–15 השנים האחרונות. אבל לשמוע טענה כזאת מצד מישהו שהיעדים המרכזיים שלו הם להכשיר את הילד הרך לעולם הישיבות, להימנע משירות צבאי ולהיות פרק זמן מאוד ארוך בבגרותו מחוץ לשוק העבודה? דרעי לא רשאי לקבול על כך שאותו אדם לא מגיע לבית המשפט העליון או לאוניברסיטה. אלה טענות שיכולים להשמיע רק אנשים שרואים בחלום הישראלי מודל שמדריך את אורח חייהם - לימודי ליבה, אוניברסיטה כיעד נכסף, שירות צבאי משמעותי.

אז מי שבחר באורח חיים "ישראלי" - צבא, השכלה, עבודה - שיפר את מצבו. אילו קמה מפלגה חילונית מזרחית, הדבר היה יכול לקדם ישראלים ממוצא מזרחי ולצמצם עוד יותר את פער ההכנסות?

"מרבית המזרחיים שאינם חרדים פרופר רוצים להיות ישראלים. זה מסכם את העניין. כך גם לגבי מרבית האשכנזים. בסקרים שבהם שואלים מהי הזהות שלהם, האנשים מצביעים קודם כל על זהות ישראלית, הרבה לפני כל זהות אחרת, כולל המזרחית. זה דבר מאוד משמח. אני מאמין בגישה אוניברסלית שאינה מותנית בשאלת הזהות של האדם - ערבי, מזרחי או כל תיוג אחר. אני חושב שזוהי הסיבה שכך לא קמה תנועה כזאת, מזרחית שאינה חרדית, וכנראה גם לא תקום".

אז למה קמו מפלגות רוסיות חילוניות?

"אלה תנועות בנות חלוף שקמות סמוך להגירה או קצת אחריה, ולאחר זמן מסוים בוחריהן נטמעים לתוך החברה הישראלית. לרוב המכריע של יוצאי ברית המועצות תהיה פחות ופחות זיקה למפלגה מהסוג הזה. כוחו של ליברמן לא מתרחב, אלא מצטמצם. ישראל ביתנו עצמה יותר ויותר כלל ישראלית ופחות רוסית".

אז אנחנו בסוף עונת המפלגות העדתיות?

"לא להתבלבל. עניין הזהות ימשיך למלא תפקיד. אלא שזהויות מסוימות ייהפכו לפחות ופחות חשובות".

לפני אפליה מתקנת, להסיר את החסמים

במחקר אתה מצביע על שיפור במצבם של יוצאי אסיה ואפריקה במדד הייצוגיות. חלקם בשני העשירונים התחתונים יורד. אבל הוא גם מסביר שזה יכול לקרות כתוצאה מכך שקבוצה חברתית מסוימת שנמצאת בעשירונים התחתונים מתרחבת במהירות. במקרה הזה, ערבים וחרדים. האם פירוש הדבר שאפשר להסיק שהשיפור במצבם של המזרחים הלא חרדים הוא יחסי?

"יש כמה מדדים שלפיהם אני שופט אם הפער הצטמצם: ראשית, ההבדל בשכר בין מזרחים לאשכנזים, בלי קשר לקבוצות אחרות. שנית, הייצוגיות בעשירונים העליונים הוא יחסי. אם מישהו עולה, מישהו אחר יורד. באופן טבעי, קורה גם שהמצב של מזרחים משתפר ביחס לאשכנזים, גם בגלל מה שקורה מתחתם".

הצמיחה בעשורים האחרונים היא מוטת כישורים והשכלה. אתה מאמין בצמצום פערים באמצעות אפליה מתקנת לקבוצות חלשות - למשל מכסות לערבים, אתיופים וחרדים במוסדות אקדמיים או בשירות הציבורי?

"החסמים שניצבים בפני האוכלוסייה הערבית גדולים. גם בהקצאת תקציבים בתחום החינוך וגם בכניסה לשוק העבודה. אם החסמים היו מוסרים, האי־שוויון היה מצטמצם והם היו משתתפים במסיבה של צמיחה מוטת כישורים והשכלה. הייתי מתחיל מחיסול כל האפליות שיש כרגע. הרבה לפני שמדברים על העדפה מתקנת. אם המצב היה נותר ללא שינוי, היה מקום לשקול העדפה מתקנת. אני לא מתלהב מזה משום שהדבר בעצם פוגע באלה שבעבורם נעשית ההעדפה המתקנת. הם מתויגים ככאלה שקיבלו את מקומם בגלל זהותם, ולא בגלל כישוריהם".

ובכל זאת, לפי המחקר שלך, מצבנו השתפר?

"אני שופט מדינה לפי שלושה פרמטרים: רמת ההכנסה לנפש, האי־שוויון והמוביליות. באיזו מידה הצינורות פתוחים לזרימה של אנשים כלפי מעלה. למעשה, בישראל אין לנו נתונים על מידת המוביליות הבין־דורית. המחקר הזה בעל ערך כי הוא מספק לנו הצצה למידת המוביליות בדרך עקיפה. רואים שקבוצה מסוימת נהנתה ממידה יפה של מוביליות, אבל רק בתקופה האחרונה.

"אלה נתונים שיכולים להשתנות. הכיוון, אילו הייתי צריך לשער, הוא דווקא של העצמה. ככל שיש יותר מודלים חיוביים של חיקוי, המאמץ להגיע למוסדות להשכלה גבוהה קטן יותר מזה שנדרש מהדורות הקודמים".

אתה מתאר הצלחה של כור ההיתוך, אבל יש כרטיסי כניסה לכור ההיתוך הזה - שירות צבאי למשל. איזה סיכוי זה משאיר לערבים?

"במשך הזמן, מקום המדינה ועד היום, אומץ כאן אורח חיים מסוים. אחד הביטויים שלו הוא מספר הילדים, ובו כבר אין הבדל. גם בגיל הנישואים אין הבדל. ולכן מצפים שלא יהיה הבדל בהשכלה או בהכנסה. במובן הזה כור ההיתוך הצליח בצורה בלתי רגילה. בין שבאת ממרוקו ובין שבאת מפולין, אתה מאמץ את אותו אורח חיים. וזה לא אורח החיים שהיה לא במרוקו ולא בפולין. אימצנו מודל ישראלי חדש.

"דמוקרטיה וכלכלת שוק לא היתה לא במרוקו ולא בפולין. וגם לא ערכים ליברלים. נכון שבחברה הישראלית יש קבוצה שהיא לא חלק מאותו אורח חיים, והיא כוללת 30% מהחברה הישראלית. אם אתה לא משרת צבא ולא לומד לימודים שמתאימים לזירה המודרנית, צפויים לך חיים מאוד קשים".

אז על הערבים בישראל נגזרו בהכרח חיים קשים?

"אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני החברה הישראלית הוא שילוב החרדים והערבים לתוך החברה הישראלית. אני כן חושב שבשני המקרים אפשר לשמור על התכנים התרבותיים המרכזיים. אם יש רצון להיכנס למסלול של השכלה או חינוך שמכשיר לעולם העבודה המודרנית, אז הכניסה פתוחה. לגבי הערבים, דרוש עוד מרכיב, והוא לנקות באופן יסודי את כל מרכיבי האפליה כלפיהם מגן הילדים ועד לשוק העבודה".

הנתון המעניין ביותר במחקר הוא שפער ההכנסות בין אשכנזים למזרחים מצטמצם דווקא בתקופה שבה הפער בהכנסות בכלל האוכלוסייה מתרחב. מה ההסבר לכך?

"הגידול באי־שוויון הכללי תרם לצמצום הפערים באי־שוויון העדתי. ההסבר הטוב ביותר לכך הוא העלייה בתשואה של השכלה ומעבר לכלכלת שוק. שאלתי את עצמי אם המזרחים הם הנהנים החדשים מכלכלת המקורבים שקיימת במשק - אם למשל נניח שכלכלת המקורבים של מפא"י היתה של אשכנזים וכלכלת המקורבים של הליכוד היא של מזרחים. אבל אני לא מוצא ביסוס לטענה הזאת".

המחקר שלך קובע שכור ההיתוך הצליח. עד כמה הוא מושפע מהעובדה שאתה עצמך, יליד מרוקו, הצלחת?

"כשהתחלתי את המחקר, ניגשתי אליו בהיסוס מסוים בגלל חשש מתיוג. אבל להגנתי אוכל לומר שמחקר שעשיתי לפני קצת יותר מעשור הראה שהפערים מתרחבים. ההגנה הטובה ביותר נגד הטיות אפשריות היא שהעבודה חשופה לכל חוקר ומדען, ואם לא עשיתי את עבודתי כראוי, ניתן יהיה להפריך אותה עם אותם נתונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#