המומחה לסיכונים שמחזיק בתואר דוקטור שאינו מוכר בישראל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המומחה לסיכונים שמחזיק בתואר דוקטור שאינו מוכר בישראל

עוד ועוד עדויות מגיעות על התרחבות תופעת בעלי תואר הדוקטור ממוסדות שאינם מוכרים כלל בישראל ■ והפעם - מנכ"ל חברה ליעוץ ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות

12תגובות

אחרי שלמדנו על "אוניברסיטת" יורק שמחלקת תארי דוקטור ואפילו פרופסורה לשלל עורכי דין (חשבתי שוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תתקשר אחרי הפוסט הזה, אבל איפה, מה להם ולאתיקה) ועוד אחת באוקראינה, שהעניקה בהתכתבות את התואר לד"ר" אהוד רופא, עד מומחה בבתי משפט וזה שאפי רוזנהויז והשופרסל שילמו לו כדי לקבל חוות דעת.

הכירו את  ד"ר גדעון בן נון, שעומד בראש אג'יו, "חברה פרטית העוסקת ביעוץ ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות". בן נון, שהקים את החברה ב-2006 ומתגאה ב-25 שנות ניסיון - מאוד אוהב את המושג "דוקטור" שמופיע באתר החברה לא מעט פעמים, צמוד היטב לשמו. באתר גם כתוב: "בעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים ומימון מהמכללה למנהל, ותואר דוקטור במימון מה-SMC - Swiss Management Center בשוויץ. בלימודי הדוקטורט ביצע את עבודת המחקר הרחבה בעולם בתחום הסיכון, אפיון מבנה ההחלטות בתחום הסיכון והציג מודל חדשני לכימות רמת הסיכון".

אייל טואג

נו. מרשים. לא נותר אלא לבדוק עכשיו את המוסד המכובד.

פניתי למשרד החינוך, משם נמסר בפשטות - "זה אינו מוסד מוכר בשווייץ ולכן הדוקטורטים משם לא מוכרים". שוב – זה אינו מוסד מוכר בשוויץ, משם הוא פועל בעיר ZUG.  כיוון שאינו מוכר בשוויץ בודאי שאינו מוכר בישראל. בן נון דווקא טען, בדקות הספורות שדיבר איתי, לפני שטרק את הטלפון, ש"הרבה אוניברסיטאות מכובדות לא מוכרות בישראל". כשביקשתי דוגמה הוא התקשה לנקוב באחת.

האם מדובר בקמפוס קיים או בעוד דוקטורט בהתכתבות? חיפוש אינטנסיבי אחרי תמונות של פעילות בקמפוס העלתה חרס. בן נון טוען שיש לימודים און ליין, כפי שהאתר מציע, אבל גם רגילים, כמו שהוא מתעקש כי למד. כך או כך, אין חולק על עובדת אי ההכרה בתואר בישראל.

צריך להבהיר שוב נקודה עצובה. על פי חוקי המדינה יכול כל אדם לקבל תואר דוקטור, נגיד ברביצה על החוף, מאוניברסיטת האיים המלדיביים. אם ינסה, למשל, ללמוד, או ללמד, במוסד ישראלי, או להתקבל לעבודה באחד ממוסדות מדינת ישראל - התואר הזה לא יוכר, מה שאומר לא מעט על ערכו, אבל להשתמש בתואר הוא יכול  באופן חופשי לחלוטין.

כיוון שידי המל"ג או משרד החינוך כבולות, יכולים ה"דוקטורים" להוציא שם רע לאלה שהוציאו את הנשמה במוסד שמכבד את עצמו, ואכן קיבלו את התואר הנכסף על פי כל כללי האקדמיה. הבעיה האמיתית נובעת כמובן ממצג השווא, שהרי האדם הסביר לא בודק בדיוק היכן עשה ה"דוקטור" את התואר, והאם הוא שווה את הנייר עליו כתובה התעודה.

כל זמן שלא יקום פה חבר כנסת שיעביר בחוק הרשאה לשימוש בתואר דוקטור רק ממוסודות שהרגולטור אישר, נמשיך לשמוע על הדוקטורים, שיהפכו לעדים מומחים בבתי משפט, יאדירו את שמם ליד התואר עורך דין, או יחשבו למומחים גדולים בתחום ניהול הסיכונים. וזו צריכה להיות לשון החוק - עשית את ה"תואר" הלא מוכר בשוייץ? נהדר, רק שם תוכל להשתמש בו, כנ"ל באוקראינה או ב"יורק", שהיום בהוואי. בישראל נותנים כבוד לתואר גבוה מהאקדמיה. בינתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#