מי יפקח על הטכנולוגיה שעורכת מחדש את הגנום האנושי? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יפקח על הטכנולוגיה שעורכת מחדש את הגנום האנושי?

טכנולוגיה חדשה בשם CRISPR מאפשרת למדענים לערוך את הגנום של בני אדם וחיות בצורה יעילה יותר מאי פעם ■ ההמצאה הזאת מסוגלת להציל ולהאריך חיים - אך עם האפשרות לבחור תכונות מסוימות על פני אחרות, מגיע הצורך ברגולציה עדכנית

2תגובות

הגנום נכתב באמצעות ארבע אותיות בלבד. היכולת לקרוא, ללמוד ולהשוות רצפי דנ"א עבור בני אדם ואלפי מינים אחרים, היא כבר עניין שבשגרה. טכנולוגיה חדשה מבטיחה לאפשר לערוך מידע גנטי במהירות ובזול. ההמצאה הזאת עשויה לתקן פגמים גנטיים איומים שיכולים להרוס חיים. אך גם מבשרת על האפשרות הרחוקה של הורים שייצרו ילדים לפי הזמנה.

הטכנולוגיה מכונה CRISPR–Cas9, או פשוט CRISPR. היא כוללת פיסת רנ"א, שליח כימי הבונה את הדנ"א, שנועדה להתמקד בחלק מסוים בדנ"א; ונוקלאז, אנזים המסוגל לחתוך החוצה גנים לא רצויים, ולהדביק במקומם חדשים. למעשה, הטכנולוגיה מאפשרת להוציא חלק לא רצוי מהגנום ולהחליפו בחלק רצוי. יש שיטות אחרות לעריכת דנ"א, אך CRISPR טומנת בחובה את ההבטחה לעשות זאת בפשטות, מהירות ודיוק.

בלומברג

חוקרים מנסים לעשות שימוש במגוון העצום של יישומים אפשריים של CRISPR כדי לפתח טיפולים לכל דבר, מאלצהיימר, דרך סרטן ועד איידס. אם רופאים יוכלו להחדיר בדיוק את הגנים הנכונים למערכת החיסונית של חולה סרטן, כדי שיצודו את התאים הסרטניים וישמידו אותם, כל תחום האונקולוגיה עשוי להשתנות.

השיטה עשויה גם להאיץ את התקדמות הטיפולים הגנטיים - החדרת גנים נורמליים לתאים של אנשים הסובלים ממחלות גנטיות כמו טאי זקס או סיסטיק פיברוזיס.

דיון אתי סוער 
בין החוקרים

יידרשו שנים, אולי אף עשורים, בטרם CRISPR יוכל לשמש ליצירת תינוקות לפי הזמנה, אך הבעיות שנושא זה מעלה מעוררות כבר כעת דיון סוער. באפריל, מדענים בסין חשפו כי ניסו להשתמש ב-CRISPR כדי לערוך את הגנום של עוברים אנושיים. אף שעוברים אלה לא התפתחו, ניתן יהיה יום אחד להנדס עוברים מסיבות רפואיות או לא רפואיות.

זהו רוביקון שלא כולם ירצו לחצות. מדענים רבים, בהם אחד הממציאים של CRISPR, רוצים להשעות את עריכתם של תאים תורשתיים - אלה שמהם נוצרים הדורות הבאים. האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים מתכננת ועידה שתבחן את האתיקה שבשימוש ב-CRISPR. הדיון נחוץ במיוחד. CRISPR יכולה להיות מתנה אדירה, אך היא גם מעלה שאלות קשות.

אלה נחלקות לשתי קטגוריות: מעשיות ופילוסופיות. המחסום המיידי הוא מעשי. מלבד חיתוך הדנ"א המיועד, CRISPR מוצא לעתים קרובות גם יעדים נוספים. במעבדה זה אולי לא משנה. בבני אדם זה עשוי לגרום לנזק אדיר. ייתכן כי אצל אנשים הסובלים ממחלה נוראית, זהו סיכון מתקבל על הדעת. אך לשם בחירת מאפיינים בעובר, כשתופעות הלוואי צפויות להיות מורגשות בכל תא, הרף צריך להיות גבוה. ייתכן כי יידרש דור נוסף של מחקר כדי להבטיח שהטכנולוגיה בטוחה. עד אז, זוגות שלהם מחלות גנטיות, יצטרכו להסתפק בהפריה חוץ־גופית ולבחור עוברים בריאים.

מעבר לכך, אף שהביולוגיה עמוסת נתוני ריצוף גנטי כיום, יש לה תפישה מעורפלת בלבד של מקורות הדברים המעניינים והמורכבים ביותר בבני האדם. ככל הנראה יהיה קשה מאוד לתגבר אותן בפקודות "גזור והדבק" מהירות. לרוב יהיה צורך לבצע ויתורים על יכולות מסוימות לטובת אחרות. נראה שתפריט לפי דרישה עוד רחוק מאתנו. אך המדע מתקדם, וכפי שהריצוף הגנטי מעיד, המהירות שבה הוא מתקדם יכולה להיות מרשימה. כך שצודקים המדענים שכבר מתחילים לחשוב על רגולציה של CRISPR.פירוש הדבר מענה על השאלות הפילוסופיות. יש מי שיתנגדו ל-CRISPR מכיוון שהוא מאפשר לבני אדם לשחק את אלוהים. אך הרפואה מתערבת באופן שגרתי בטבע הדברים - מצילה למשל אנשים מזיהומים וטפילים. ההזדמנויות לטפל בסרטן, להציל ילדים ממחלות גנטיות ולהבין סוכרת, מהוות הצדקה לבחון את הנושא.

סיכון בביצוע 
שינויים תורשתיים

שאלה קשה יותר היא האם נכון בכלל לערוך את תאי ההורשה האנושיים, לבצע שינויים תורשתיים. הדבר אסור ב-40 מדינות ומוגבל ברבות אחרות. אין סיבה לאיסור על מחקר או שימוש רפואי: יש מדינות המתירות, בצדק, מחקר בעוברים, כל עוד הם תוצרים של הפריית מבחנה ואינם גדלים מעבר ל-14 ימים. בריטניה מתירה לתורמים לספק דנ"א מיטוכונדריאלי (של תאי אם) בהפריה כדי לחסוך מילדים סבל מיותר, אף שהשינוי יועבר הלאה. CRISPR מתמודדת עם ההתנגדות על רקע השינוי התורשתי הבלתי-הפיך: אם ניתן לערוך גנים החוצה, ניתן גם לערוך אותם בחזרה פנימה.

שאלה עמוקה יותר מתייחסת לשימוש ב-CRISPR כדי לבצע שינויים ממוקדים בגנום של אדם מסוים. מגיע השלב שבו ריפוי (הסרת גנים הגורמים לסרטן השד או אלצהיימר למשל) מיטשטש לשיפורים גנטיים. יש מי שעשויים לראות בנמיכות קומה או קוצר ראייה בעיות שיש לתקן. אך גם כאן הגישה הנכונה היא ליברליות זהירה: על החברה מוטל להצדיק מדוע ומתי לא ראוי לערוך את הגנום.

לא מוקדם מכדי להתבסס על עקרונות אלה ולחשוב על החוקים. יש כמה מדינות שבהן יש פרצות בחקיקה או אכיפה קלוקלת, מה שמאפשר למדענים במימון פרטי או למרפאות פריון לבצע מחקר CRISPR בלתי מבוקר.

הגישה השמרנית והאטית של הרשות לאמבריולוגיה והפריית בני אדם של בריטניה, בהחלטתה על שימוש בדנ"א מיטוכונדריאלי, יכולה לשמש מודל. על רגולטורים גם לפקח על השימוש ב-CRISPR במינים לא אנושיים. שינוי הגנום של חיות כדי לחזק מאפיינים רצויים - למשל, יצירת יתושים שלא יכולים להעביר מלריה, יכולה להביא ליתרונות אדירים. אך הסיכון של השלכות בלתי־צפויות פירושו כי צריך לאסור על שינויים שכאלה אלא אם ניתן להחזיר את הגלגל לאחור באמצעות הליכים שהוכיחו את עצמם כבר במציאות.

אם CRISPR יימצא בטוח בבני אדם, יהיה צורך במנגנונים להתמודדות עם הסכמה מודעת ושוויון. עריכה גנטית מגדילה את האפשרות כי הורים יקבלו החלטות שאינן בהכרח משרתות את האינטרסים של ילדיהם. הורים חירשים עשויים להעדיף כי גם ילדיהם יהיו חירשים, למשל. הורים שאפתנים עשויים לרצות להגדיל את האינטיליגנציה של ילדיהם בכל מחיר - גם על חשבון מאפייני אישיות אחרים. ומה אם יהיה אפשרי להתאים גנים כדי לסייע לילדים להיות חכמים יותר - האם באמת צריך לאפשר זאת רק לעשירים?

צריך לחשוב על נושאים אלה. אך דילמות אלה לא צריכות להאפיל על היתרונות של CRISPR או לפגוע בהתקדמותו. לעולם יש כעת כלי בהישג יד לשיפור הבריאות, להארכת חיים ולהגדלת איכות החיים. צריך לקבל אותו בברכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#