הפאניקה בשווקים: כך פיספס פרופסור ישראלי את הזכויות על מדד הפחד - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפאניקה בשווקים: כך פיספס פרופסור ישראלי את הזכויות על מדד הפחד

מה זה מדד הפחד, את מי זה מעניין, למה מנהלי הבורסה לא מייבאים אותו לישראל, ומה קרה לו בימים האחרונים?

5תגובות

בכל פעם שאוחזת את שוק ההון טלטלה, בעיקר ירידות מחירים חדות, מככב בעיתונות הכלכלית בישראל ובעולם "מדד הפחד" (VIX). עם זאת, בישראל אין בכלל מדד רשמי כזה. ב–2008, כשהפחד בשווקים היה בשיאו על רקע המשבר הכלכלי העולמי, מנהלי הבורסה ניסו "לגייר" את מדד הפחד האמריקאי. חברת S&P, בעלת הזכויות על המדד המקורי, דרשה 50 אלף דולר בשנה ותוספת על כל נגזר - כלומר על כל פרמטר שתגזור הבורסה מהמדד - דרישה שנראתה מוגזמת בעיני מנהלי הבורסה של תל אביב, והם החליטו לוותר על יבוא המדד.

מי שהיתה מנכ"לית הבורסה באותם ימים, אסתר לבנון, הסבירה אז את ההחלטה ל-TheMarker: "השיטה שלהם היא לא דבר קדוש. אז אמרנו להם 'לא תודה'. במקור הומצא המדד בידי שני ישראלים, בהם מנחם ברנר (פרופ' למימון בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ניו יורק). אז החלטנו לעשות משהו ישראלי, מדד ברנר, אבל בכל מקרה זה לא גבוה בסדרי העדיפויות שלנו כרגע". שש שנים חלפו מאז, ועדיין אין לנו מדד מדד פחד וגם לא מדד ברנר. מי שהיה שותף של ברנר בהמצאת המדד הוא פרופ' דן גלאי, מייסד בית ההשקעות סיגמא.

המצאת מדד הפחד נזקפת לפרופ' רוברט ווילי מאוניברסיטת דיוק בארה"ב שפירסם אותו לראשונה ב-1993. ואולם גלאי טען בעבר בראיון ל-TheMarker כי הוא הציג בפני ווילי את הרעיון של מדד התנודתיות. "לאחר מכן התברר לנו כי ווילי פיתח מדד תנודתיות ל-CBOE. מדד זה מאוד מזכיר את המדד שפיתחנו והצענו לבורסת האופציות בשיקגו (CBOE) באוגוסט 1987", אמר גלאי, שציין כי הוא וברנר החלו בפיתוח מדד תנודתיות לבורסה האמריקאית ב-1986, ול-CBOE ב-1987.

אי–פי

"בעקבות מכתב חריף ששלחנו להם, הודיע לנו יו"ר CBOE דאז, אלגר צ'פמן, כי המדד יפורסם בלי מכשירים פיננסיים עליו - כלומר לא למטרות רווח. כאשר יצאו האופציות על מדד VIX ב-2006 - כבר היה מאוחר מדי לעשות משהו", אמר אז גלאי.

מדד הפחד עוקב אחר רמת התנודתיות (סטיות תקן) באופציות על מדדים. האופציות שנבחנות לצורך חישוב המדד הן לטווח קצר של עד 30 יום בבורסת האופציות בשיקגו, שכן הן מאופיינות במחזורי מסחר גדולים וברמת נזילות גבוהה - ולכן מועדות פחות לעיוותים. מדדי פחד רשמיים מתפרסמים באופן רשמי בארה"ב ובאירופה, וניתן להשקיע במגוון מוצרים המבוססים עליהם.

אף שאין בישראל מדד רשמי, ניתן למצוא בתוכנות המקושרות לבורסה מדדים לא רשמיים. על אחד מהם, המופיע בתוכנת איי־אונליין, אחראי  יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר. שלימד בקריה האקדמית קרית אונו, פירסם האוזר ב-2008 מחקר בתחום עם פרופ' רפי אלדור מהמרכז הבינתחומי ועם יואב ליבל מאיי־אונליין.

השלושה בחנו את הקשר בין מדד המניות למדד הפחד. הם גילו כי קיים קשר בין הרמות של מדד הפחד למחירי המניות ולתנודתיות בשוק ניירות הערך, אם כי הקשר חלש יותר מיכולת הניבוי ההפוכה - כלומר, הקשר בין מחירי המניות והתנודתיות לבין מדד הפחד.

תנודתיות בשווקים מאפיינת תקופות של חוסר ודאות. מכיוון שמדד הפחד בודק את רמת התנודתיות, המדד עולה ככל שהאי ודאות במשק רבה יותר או בתקופות של משבר, כמו זה שאנחנו חווים בימים אלה.

ביום שני נסק מדד הפחד האמריקאי ב-60% במהלך המסחר, והגיע לרמה הגבוהה ביותר זה ארבע שנים - 51 נקודות, שממנה נסוג מעט. בשבוע שעבר זינק המדד בכמעט 120%, הקפיצה השבועית החדה בתולדותיו. השיא השבועי הקודם נרשם בראשית מאי 2010, אז קפץ המדד ב–86%.

כשמדד ה-VIX האמריקאי עובר את רמת ה-20 נקודות, מקובל להתייחס לכך כאל נורה אדומה לשוק תנודתי למדי. בתקופות של משבר משמעותי, ערכי המדד מטפסים גם לסביבות 40 נקודות. בתקופות של רגיעה, או כשהמדדים קרובים לשיאם, צונחים ערכי ה-VIX לרמות של 15-10 נקודות.

המדד הישראלי הלא פורמלי נע בשנה האחרונה בעיקר בין 7 ל-12 נקודות, ושלשום זינק ב-28% לרמה של 25 נקודות, לאחר זינוק של 69% שלשום.

מאז הומצא מדד הפחד, התפתחו גם מכשירים נגזרים ממנו ועוקבים אחריו שמאפשרים לסוחרים מתוחכמים יותר לסחור בו. סוחרים שרוצים להשקיע במדד יכולים למשל להשקיע בקרן הסל הזרה VXX. עם זאת, אלו מכשירים מורכבים ותנודתיים שאינם מתאימים למשקיעים לטווח ארוך. באמצעות מכשירים אלו יכולים המשקיעים להמר, למשל, שהנפילות הנוכחיות בבורסה הן לא מגמה מתמשכת אלא רק תיקון זמני. מהלך כזה יכול להניב תשואה גבוהה בתוך מספר ימים קצר.

למעשה השימוש במדד הפחד רלוונטי באמת רק לסוחרים התוך יומיים אותם משקיעים המכונים ספקולנטים – הצמודים למסכים וסוחרים לטווחים קצרים מאוד. עבור כל היתר אין בו ערך של ממש מלבד אולי עוד אינדיקציה לגבי מצב הרוח בשווקים. משקיעים פרטיים לטווח ארוך או משקיעים מוסדיים שמנהלים קופות גמל וקרנות נאמנות לא עושים בו כל שימוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#