"שרמי לוי יקנה ממקום אחר": החקלאים שיצאו לקרב של חייהם - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שרמי לוי יקנה ממקום אחר": החקלאים שיצאו לקרב של חייהם

לחקלאים במושב אחיטוב, המספקים 60% מתצרוכת המלפפונים בישראל, נמאס מהקופונים שגוזרות עליהם החברות הסיטוניות שמתווכות ביניהם לרשתות השיווק ■ האם הם יפסיקו לספק מלפפונים?

116תגובות

טייסי הקרב של חיל האוויר מכירים היטב את מושב אחיטוב שבעמק חפר, אף שרובם לא ביקרו בו מעולם. הסיבה נעוצה במבנה הייחודי שלו, שבמבט מלמעלה נראה כמו דג או טיפה שבחלקה העליון כתם חום קטן ועגול ומסביבו כתם לבן מוארך ורב ממדים. המבנה המיוחד הזה הפך את מושב העובדים הוותיק לנקודת ציון פופולרית עבור הטייסים, ועוזר להם להתמצא בשטח.

בניגוד לשכניו בחבל הארץ האטרקטיבי שבין נתניה לחדרה, באחיטוב אין תנופת בנייה. מרבית 250 הבתים במושב ישנים, למעט חלק מההרחבה שנמצא בלב המושב ומאכלס בעיקר בנים ובנות ממשיכים. לא תמצאו בו שטחים מסחריים, לא מסעדות טובלות בירק ולא ספא מפנק או צימרים מושקעים. בעצם, מרבית התושבים מתמחים בדבר אחד: גידול מלפפונים. כך, אותו כתם לבן שנשקף מהאוויר הוא 3,000 דונם של חממות — שבתוכן מגדלים חקלאי המושב את הירק הירוק.

אייל טואג

100 משפחות ביישוב, כמעט מחצית התושבים, מתפרנסות מגידול מלפפונים, מייצרות מדי שנה 60 אלף טון ירק, ומספקות 60% מסך תצרוכת המלפפונים בישראל. היתר מגיעים מהיישובים החקלאים מסביב, ומעט מחברון ומיישובים ערביים כמו ג'ת. כל התוצרת משווקת בשוק המקומי — כי למלפפונים חיי מדף קצרים ויצואם אינו משתלם.

באחיטוב גאים במלפפונים שלהם, שהעניקו להם לאורך השנים חיים נוחים ואיפשרו למושב להתפתח ולשגשג. חלק גדול מהתושבים הם דור שני ושלישי שהלכו בעקבות הוריהם, דור המייסדים, ונהפכו גם הם למגדלים. המושב אמנם אינו שיתופי וכל חקלאי מייצר מלפפונים למחייתו ועבור בני משפחתו, אבל החקלאים מאוחדים מאחורי מזכירות היישוב שמסייעת בבניית תשתיות, בחלוקת מים חשמל ובעצם בכל מה שצריך. כיום מקווים חקלאי אחיטוב להשתמש בכוחם כגוף מאוחד במאבק שאליו יצאו — על תנאי השיווק של תוצרתם — שלטענתם הוא מאבק על עתידם הכלכלי, ובו הם מאיימים להשבית בשבוע הבא, ללא התרעה מוקדמת, את אספקת המלפפונים לשוק.

"אנחנו מושב אובדים"

עדות למאבק שמנהלים חברי המושב ניתנת כבר בכניסה אליו, עם שלטים גדולים שמקבלים את פני הבאים, בהם אמירות על הגזל הגדול שנעשה לחקלאים. "אנחנו מושב אובדים", כתוב באחד מהם; "רוצים להתפרנס בכבוד", נכתב באחר.

אייל טואג

"המצב כרגע הוא בלתי אפשרי", אומר חזי דניאל, מגדל מלפפונים ומזכיר המושב. "יש חקלאים שנקלעו למצוקה ולא יכולים לשלם אפילו עבור המים שבהם השתמשו. אם לא יקרה משהו מהר, יהיו חקלאים שיסגרו את המשק". חקלאי אחר ביישוב, שכבר סגר את המשק, אומר: "שתו לי את כל הכסף. נמאס לי, אז סגרתי הכל ועכשיו אני עובד כשכיר בחממה של מישהו אחר".

מי ש"שתו" לחקלאים את העסק והן לטענת החקלאים הסיבה למצבם הקשה — הן החברות הסיטוניות שמתווכות בין החקלאים לרשתות השיווק, ובחלק מהמקרים נמצאות בבעלותן. "לאורך השנים התפרנסנו לא רע מחקלאות", אומר דניאל, "אבל משנה לשנה תנאי השיווק הורעו. אנחנו אמנם מגדלים את אותה כמות מלפפונים ושיטות העבודה השתכללו ונהפכו לחסכוניות יותר, אבל תנאי השיווק הלכו והחמירו. אנחנו משווקים את התוצרת שלנו לגופי תיווך גדולים, שהחליטו שלנו מגיע פחות — ולהם יותר".

שיווק תוצרת חקלאים לרשתות שיווק נעשה כיום באמצעות גופים מתווכים המחזיקים ברישיונות לקנות את התוצרת החקלאית ולשווק אותה במרוכז, בהם ביכורי השדה דרום, שנמצאים בשותפות עם ביכורי ביתן, חברה אחות של הרשת הקמעונית יינות ביתן, ביכורי השדה צפון וביכורי השקמה, שבבעלות רשת רמי לוי.

"בהתחלה עבדנו ישירות מול רשתות השיווק באמצעות חברות סיטוניות שהן הקימו, ונראה היה שכולם היו מרוצים", אומר דניאל. "זה היה נוח לחקלאים, אפילו ברמת האריזה, כי הרשתות הביאו אריזות פלסטיק וחסכו לחקלאים את הכסף של הקרטונים. בשלב מאוחר יותר נכנסו לשוק הקמעוני גורמים נוספים. אלה היו מתווכים, כמו ביכורי השדה דרום, שעד אז רכשו סחורה מהחקלאים ומכרו לצרכנים המוסדיים, דוגמת צה"ל, בתי חולים ובתי מלון. הם עשו חיים קלים לחקלאים, הכל היה מרוכז במקום אחד, גדול, חסכו באריזות ועוד. המחיר הקובע היה של מועצת הצמחים, שמפרסמת בכל יום מחיר נקוב לסחורה שמבוסס על סקרים יומיים שנציגים מטעמה עורכים. מהסכום הזה המתווכים ניכו עמלה שהיתה סבירה, אבל עם הזמן זה השתנה, העמלה גדלה ונכנסו כל מיני אלמנטים חדשים שפגעו בחקלאים והקטינו את הפדיון משמעותית. הם לוקחים עמלות ככל העולה על רוחם — מורידים לנו על פחת ועל איכות לא טובה, גובים יותר על אריזה, עושים מה שהם רוצים".

העמלה גדלה מ–10% ל–40%

בכתבה של יורם גביזון שפורסמה ב–Markerweek ב–24 ביולי, תוארה דרך הייסורים שעבר שאולי פרץ, חקלאי ממושב צרופה שליד זכרון יעקב, שנענש על ידי חברת ביכורי השדה דרום לאחר שסירב להיכנע לדרישתה להעביר תרומות מהפדיון עבור המלפפונים שגידל, בלי שהתייעצו אתו או הראו לו הוכחות להעברת התרומות. מבחינת פרץ, הדרישה הזאת, שהיתוספה לעמלות תופחות וקיזוזים הולכים וגוברים, היתה אחת יותר מדי — והוא החליט לצאת למאבק בסיטונית הירקות והפירות הגדולה במדינה, שבו חשף חלק מהקשיים שעמם מתמודדים החקלאים מול המתווכים. בביכורי השדה דרום טענו אז שהסיבה להפסקת ההתקשרות עם פרץ נעוצה בהתנהגות בלתי הולמת שלו.

בכתבה נחשף גם שכרם הגבוה של בעלי ביכורי השדה דרום, האחים אילן וששי שבע, המגיע ל–300 אלף שקל בחודש, והעובדה שהמונופול שהקימו יחד עם הרשתות רמי לוי ויינות ביתן אמנם פורק בהוראת הממונה על ההגבלים העסקיים, אך כפי שגם טוענים החקלאים ממושב אחיטוב אלה עדיין שומרים על "קשר עסקי הדוק".

"ביכורי השדה דרום הם רק חלק מהבעיה", אומרים החקלאים באחיטוב, "אבל הם לא לבד. המתווכים לומדים אחד מהשני וכולם ביחד מרוויחים על גב החקלאי. הבעיה היא יותר רחבה, ואין מי שיפקח עליה".

אילן שבע
ניר קידר

"אני למשל, עבדתי עם חברות תיווך שונות", אומר החקלאי אלי רודה מאחיטוב. "בהתחלה הכל היה בסדר. גבו ממני עמלה בגובה 10% מהפדיון, שהיתה סבירה, בלי תוספות והורדות מיותרות. ואז, עם השנים העמלה החלה לצמוח. תחילה ל–12%, אחר כך ל–14%, ובסוף זה הגיע גם ל–36% ו–40%, עם תוספות וכל מיני שטיקים שנועדו להוריד את התשלום שאני מקבל על התוצרת".

"דפוס פעולה אופייני שלהם עובד כך", אומר דניאל. "סחורה מגיעה ביום רביעי בערב לתימורים, המקום שבו פועלים ביכורי השדה דרום וביכורי השקמה, כתוצרת מסוג מובחר. ביום חמישי בבוקר מתקשרים לחקלאי ואומרים שהאיכות לא מסוג מובחר, ולכן התשלום עבורה יהיה מופחת. המפקח מטעמם רק שכח שגם אצלנו יש מבקר שעשה את בקרת האיכות הזאת ושלח את הסחורה בסוג מובחר. אבל המתווך מנסה להוריד לנו את המחיר בכל דרך — ומצליח".

אז למה לא לקחת את הסחורה בחזרה?

דניאל: "חקלאי שמקבל טלפון ביום חמישי, מה הוא יעשה? למלפפונים יש חיי מדף קצרים, חמישה־שישה ימים. עד שישלחו לו את הסחורה בחזרה והוא ימיין אותה שוב זה כבר יום ראשון, וזה מאוחר, אז החקלאי אומר 'טוב, תוריד איכות'. המשמעות היא הפחתה של 30% בפדיון".

רודה: "אלה לא רק התוספות. יש להם, למתווכים, טריקים שבמקום עמלה הם כותבים הנחה, וככה משלמים פחות מס".

"אנחנו קוראים לזה חשבון הפתעה", אומר יוני מאירי, החקלאי הצעיר בחבורה של אחיטוב. "המתווכים עושים מה שהם רוצים, אתה שולח סחורה למתווך ומקבל את החשבון בסוף החודש ותמיד מופתע. פה הם הורידו קצת בגלל איכות, פה תרומות, פה הנחות ופה כי היה מבצע בסופר. כל המחאה הצרכנית עכשיו היא על הגב שלנו".

"שלחנו מכתב, הבטיחו לחזור אלינו - ולא חזרו"

בחממת המלפפונים של מאירי, המשתרעת על שלושה דומים, חם מאוד. הפועלים התאילנדים יצאו להפסקה לאחר שקטפו את הסחורה והמקום שומם. השהות בתוך החממה כמעט בלתי נסבלת, וזאת גם הסיבה, לדברי מאירי ודניאל, שכמעט בלתי אפשרי למצוא ישראלים שיסכימו לעבוד בענף. "השיתו על החקלאים מס מעסיקים לעובדים התאילנדים כדי שהם יעדיפו להעסיק ישראלים, אבל הישראלים לא באו והמס נשאר". לדברי מאירי, הוא עובד כבר עשר שנים בחממה, "אבל לא לאורך זמן".

לפי הערכות החקלאים באחיטוב, ייצור ק"ג מלפפונים מסתכם ב–2.20–2.5 שקלים. ומה קורה כשרמי לוי מחליט למכור ק"ג מלפפונים ב–99 אגורות? "בחלק מהמקרים רמי לוי לוקח את זה על עצמו, ובאחרים מתקזזים עם החקלאים בלי לשאול או להתייעץ אתנו".

מקור בענף הקמעונות לא מתרשם מטענות החקלאים באחיטוב: "הם מרוויחים טוב מאוד מהמלפפונים, ואם הם לא שורדים, זה לא בגלל המחירים או תנאי השוק. הם שולטים בשוק עם 60% מהתצרוכת והמחירים שהם רוצים גבוהים. כיום מחיר המחירון הוא 7 שקלים לק"ג. כדי להרוויח אני צריך למכור ב–10 שקלים, וזה מחיר לא סביר". לדבריו, "למה לא פותחים את השוק ליבוא? שיאפשרו לנו תחרות חופשית עם יבוא, לא רק כשיש חוסר. אנחנו נביא מכל מקום. רק כדי שיהיה זול".

לדברי דניאל, "המצב כרגע הוא שהמתווכים לומדים אחד מהשני במקרה הטוב, או משתפים פעולה במקרה הפחות טוב. המונופול שהוקם בתימורים וכלל את רמי לוי, יינות ביתן וביכורי השדה דרום בוטל בחקיקה, אבל בפועל הוא עובד, חי ובועט. בשביל לתאם מחירים לא צריך שיהיה רשום שהעסק נמצא בבעלות משותפת".

יחד עם המגדלים השכנים במושבי חוף הכרמל שלחו בחודש שעבר חקלאי אחיטוב מכתב לרשתות השיווק והמתווכים, ובו דרישה למנגנון תשלומים הוגן ומפוקח. "האנדרלמוסיה השוררת בסחר בירקות ובמלפפונים בפרט הביאה מגדלים רבים, בהם באחיטוב, לסגירת משקיהם ורבים נקלעו למצוקה כלכלית קשה", נכתב. "המגדלים החליטו להכניס את ענף המלפפונים למתכונת מסודרת של עבודה מול הלקוחות, כאשר התנאים המוצגים יהיו שווים לכולם. מגדלים רבים בחוף הכרמל וביישובים השכנים לאחיטוב תומכים, וחלקם אף מצטרפים למתכונת העבודה החדשה".

למכתב צורף חוזה חדש ובו הופיעו התנאים הבאים, שאולי מעידים על הכאוס ששורר בענף: "המחיר הקובע לצורך תשלום בגין אספקת המלפפונים הוא מחירון מועצת הצמחים כפי שמתפרסם באתר המועצה מדי יום. כל מחירון אחר המתפרסם על ידי גופים פרטיים ואחרים לא יהווה בסיס או טיעון למחירי המלפפונים בכל תאריך שהוא. מהתמורה ברוטו בגין התוצרת ששווקה ניתן לקזז את היטלי מועצת הצמחים ודמי החברות בארגון מגדלי הירקות, בשיעור שייקבע על ידי המועצה והארגון מעת לעת. מהתמורה ברוטו בגין התוצרת ששווקה ניתן לקזז בנוסף את העמלה בשיעור 17%, שבה מגולמים שימוש באריזה, שימוש במשטח, עמלת תחנת הקליטה במושב, פחת ועמלות נוספות. כמו כן, מהתמורה ברוטו ניתן יהיה לקזז סך של 90 שקל למשטח לא כולל מע"מ, בגין הובלת המשטח. למען הסר ספקות, נבהיר כי אין לקזז כל סכום נוסף מהתמורה בגין התוצרת ששווקה כמו מבצעים לקראת חגים, פתיחת סניפים חדשים וכו'".

עוד נכתב כי "סיווג האיכות ייקבע בתחנות קליטת התוצרת במושב אחיטוב וקביעת התחנה תהיה סופית ובלתי משתנה. יתר על כן, תעמוד לרשתות השיווק הזכות להעמיד בתחנה מבקר איכות משלהן שיסווג את האיכויות במקצועיות ובהגינות וגם קביעתו זו תהא סופית ובלתי משתנה".

בנוסף, נכתב כי ההתנהלות לא תהיה מול כל חקלאי נפרד אלא מול כולם יחד, כדי למנוע "הפרד ומשול", כפי שנעשה לטענתם כיום: "הכתובת לבירורים וסיכומים בכל הקשור לאמור לעיל תהא מזכירות המושב בלבד כאמור בכותרת מזכר הבנות זה, ואף מגדל אינו מוסמך לנהל משא ומתן כלשהו על התנאים או כל נושא אחר הקשור בשיווק התוצרת מאחיטוב".

לדברי דניאל, "פנינו למתווכים ואמרנו: אנחנו רוצים לעבוד אתכם בתנאי סחר שונים מאשר היום, ככה וככה הנחה, עלויות הובלה, שיהיה מסודר. דמי ניהול נכונים לכולם. שלחנו להם את המכתבים כשהחוזה ערוך ומוכן וכתבנו שאנחנו מצפים לתגובה תוך ככה וככה ימים. רק ביכורי השדה דרום נפגשו אתנו. העלינו להם שתי הצעות שיכול להיות שהיו בסיכומו של דבר מובילות אותנו למקום טוב יותר. הבטיחו לחזור אלינו — ולא חזרו".

לא שקלתם להקים גוף שיווק משלכם למלפפונים?

דניאל: "היה ניסיון כזה לפני שנתיים של החבר'ה הצעירים במושב, ליצור קואופרטיב כמו שקיים בעין יהב. זה מותר לנו לפי החוק והרעיון היה שכל מגדלי אחיטוב יעבדו תחת הקואופרטיב הזה לשיווק, אבל זה לא עבד".

אז מה עכשיו?

"המתווה שלנו אומר: ברגע שלא נענים לדרישות שלנו — נעבור לעבוד עם שלושה מתווכים חדשים וקטנים יותר — כחול ולבן, יופי של יקרות ודוד חי, שעמם הגענו להסכמות. נשקול גם להחריף את המאבק ולא לאפשר למשאיות להיכנס למושב ולהוציא את הסחורה" .

למה מראש לא עברתם למתווכים האלה?

"מטעמי נוחות. למשל, של אריזה. לא קל לעבור משווק".

מה המשמעות של המעבר הזה?

"שרמי לוי ויינות ביתן, למשל, ייאלצו לקנות ממקום אחר — וזה יעלה להם יותר".

וגם לנו, הצרכנים.

"בהתחלה כן. על אף שהרווחים של המתווכים ורשתות השיווק היום עצומים, לא בטוח שהם יעבירו את הייקור לצרכן. בכל מקרה, לדעתי הם לא יעמדו בזה. אם הם ייאלצו לקנות בשווקים הסיטוניים, הם לא ישרדו ויהיו חייבים לחזור אלינו".

"צריך לזכור שאם המצב הזה יימשך, חקלאים יסגרו משקים ולא יהיה ייצור של מלפפונים", אומר רודה, "ואז ממילא המחירים יעלו. אנחנו רוצים מחיר הוגן. רוצים שאנשים יקנו ירקות כי זה בריא, אבל במחיר סביר, לא במחיר מצחיק".

רמי לוי מסר בתגובה כי "העמלות הנגבות הן הוגנות ואין בהן סעיפים מיותרים ומוגזמים". לדבריו, מונופול התיווך פורק והוא אינו משתף פעולה עם המתחרים. לגבי המחירים הנמוכים, טוען לוי שאת הפער רק הוא ספג — ולא החקלאים. "אנחנו עובדים בשיתוף עם החקלאים ורוצים שהם ירוויחו, אבל גם המחיר לצרכן צריך להיות סביר".

מביכורי השדה דרום נמסר: "תנאי הסחר עם המגדלים נקבעים בתנאי שוק של קונה ומוכר מרצון, ואיננו מנהלים אותם באמצעות התקשורת".

מביכורי ביתן נמסר: "אין תגובה".

אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#