מאבקי שליטה בידיעות אחרונות - לקראת האיחוד בין הפרינט לדיגיטל - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאבקי שליטה בידיעות אחרונות - לקראת האיחוד בין הפרינט לדיגיטל

לאחר שנים של הידרדרות עסקית, ב-2016 צפויה קבוצת ידיעות אחרונות לעבור שינוי - העיתון היומי, אתר ynet ו"כלכליסט" ירוכזו תחת קורת גג אחת בראשל"צ ■ מאחורי הקלעים מנהלים בכירי הקבוצה מאבקי שליטה, וממתינים להכרעת מוזס

13תגובות

בתחילת שנות ה–70, כאשר עלתה על הפרק ההצעה שקבוצת ידיעות אחרונות תעבור למשכנה הנוכחי בדרך בגין בתל אביב, ניסה ישראל שלו, אז איש הכספים החזק של העיתון, לזרז את העסקה ככל האפשר. אבל מו"ל העיתון דאז, נח מוזס, לא מיהר לשום מקום.

בספרה "העיתון" מספרת עדי מרקוזה־הס כיצד התלבט מוזס לגבי הרכישה מידיה של חברת אגד, שהחזיקה שם בנכס, וסירב לקבל החלטות. הוא המתין, ובינתיים ניסה לטוות קשרים בתוך אגד כדי לשפר את תנאי העסקה. ההססנות הזאת היתה לצנינים בעיניו של שלו, אבל בסופו של דבר העסקה יצאה אל הפועל וב–1973 עבר העיתון למשכנו החדש.

אביגיל עוזי

43 שנה אחרי, בתחילת 2016, תציין קבוצת ידיעות אחרונות שוב אירוע היסטורי - מעבר למשכן חדש. הקבוצה תעבור לבניין חדש שיאכלס את כל פעילות הקבוצה תחת קורת גג אחת בראשון לציון, ברחוב שייקרא על שמו של נח מוזס המנוח. בית ידיעות אחרונות, שכולל מגרש של שמונה דונמים צמוד לקניון עזריאלי, נמכר ב–2013 לקבוצת עזריאלי תמורת 374 מיליון שקל, והיא תקים בו את המגדל הרביעי, שיכלול מסחר ומשרדים.

אלא שהפעם המעבר אינו רק גיאוגרפי. חמש החברות המרכזיות בקבוצת ידיעות עשויות לעבור מהלך של סינרגיה חלקית, תחת קורת גג אחת, במטרה לחסוך בהוצאות. במסגרת זו הקבוצה, שמונה כיום כ–2,500 עובדים, אמורה להפחית את כוח האדם שלה במאות משרות. עדיין לא ברור בכמה משרות מדובר, וההחלטות בעניין ייתקבלו בהמשך.

לגוף כמו ידיעות אחרונות קשה לבצע שינוי כזה. זהו גוף אדיר ממדים, עם דנ"א ארגוני מיושן, שמתקשה להגיב מהר לשינויים. בצמרת הארגון עומדת קבוצה של בכירים, שחלקם מנהלים ביניהם מאבקי כוח, וכולם מנסים ללחוש על אוזנו של מנהל ריכוזי אחד - המו"ל החזק נוני מוזס, שלא ממהר לקבל החלטות.

המעבר הזה הוא טלטלה אדירה בקבוצת התקשורת הגדולה בישראל, שיחד עם כל זרועותיה היא כנראה עדיין המשפיעה בישראל. המהלך יגיע לישורת האחרונה בחודשים הקרובים, לאחר אינספור התלבטויות והרבה מאבקים פנימיים בצמרת הקבוצה. גם כעת יש נושאים שעדיין לא הוכרעו, ואמורים להיסגר בהמשך.

ניר קידר

כפילות תפקידים וחוסר סינרגיה

קבוצת ידיעות אחרונות ידעה מאבקים פנימיים כמעט לכך אורך שנות קיומה. מהפוטש הגדול של עזריאל קרליבך, שערק מהעיתון ב–1948 יחד עם קבוצת עורכים והקים את "מעריב", ועד 1985 - השנה שבה נהרג נח מוזס בתאונת דרכים, ובנו הצעיר נוני נטל את השליטה בעיתון לידיו, אחרי מאבק בבני משפחתו ובעורך העיתון דאז, דב יודקובסקי.

אבל גם לאחר שנוני מוזס ביצר לחלוטין את השליטה בעיתון בידיו, בסיוע של חברות מנהלים סביבו, המאבקים הפנימיים לא פסקו - למשל, סביב פיטוריו של העורך אילון שלו ב–1999. הלהבות עלו במיוחד עם הקמת אתר האינטרנט ynet, מיזם דיגיטלי שעלה לאוויר באופן רשמי ב–2000, ושעורכי העיתון, משה ורדי ושלו, התנגדו לו. השניים חששו מכך שהערוץ החדש להפצת המידע עלול לכרסם בכוחם.

במשך השנים נוצר נתק מוחלט ומאבק חריף בין מערכת העיתון המודפס לבין ynet, שפעלו כל אחד באופן עצמאי לחלוטין. המאבקים התפשטו גם לתחום הסחר והמכירות, והתעצמו עוד יותר עם הקמת העיתון הכלכלי והאתר "כלכליסט", שגם הם פועלים כיחידה עצמאית ונפרדת.

ידיעות אחרונות יכול היה להרשות לעצמו להתנהל באופן כזה, תוך כפילות תפקידים וחוסר מובהק בסינרגיה, כל עוד שוק המדיה היה רווחי והניב לבעלי העיתון תשואה גבוהה. אבל בעשור האחרון העיתון סבל מירידה עקבית בהכנסות. הירידה נבעה מהמגמה העולמית של התכווצות בהיקפי הפרסום בעיתונות המודפסת, שבישראל הגיעה לצניחה של 60% בעשור האחרון. לצד זאת, פעילות הדיגיטל אמנם צמחה בזריזות, אבל זו לא פיצתה על הירידה מההכנסות בפרינט, הן בגלל התמחור הנמוך של פרסום בדיגיטל והן משום שהכסף הגדול באמת זורם לשחקניות הבינלאומיות שאינן מייצרות תוכן, גוגל ופייסבוק.

המכה הכואבת ביותר הגיעה משלדון אדסון, שהקים ב–2007 את "ישראל היום" והציף את השוק במאות אלפי עותקים של עיתונים חינמיים, כולל בסופי שבוע, מהלך שגרם לירידה במנויים של "ידיעות אחרונות" ולצניחה במחירי הפרסום בשוק. לא לחינם הפעיל מוזס לחצים רבים כדי להעביר חקיקה שתפגע או תמנע את הפצת "ישראל היום".

כוח השוק של "ידיעות אחרונות" העניק לה יציבות פיננסית שלא היתה למתחריה - "מעריב" שקרס כמה פעמים, ו"הארץ" שמכר אחזקות בוואלה ו–40% ממניותיו נמכרו למשקיעים. גם מכירת המניות של קבוצת ידיעות אחרונות בחברת HOT ב–2010–2012 הזרימה לקבוצה מאות מיליוני שקלים.

ynet ו"ידיעות אחרונות" בדרך למיזוג

אבל כעת למוזס אין ברירה, ובשנים האחרונות הוא מוביל מהלך לאיחוד כל זרועות הפעילות המרכזיות של הקבוצה לבניין אחד בראשון לציון, שבנייתו נשלמת בימים אלה. לבניין יעברו עיתון "ידיעות אחרונות", אתר ynet, המגזינים של ידיעות, עיתון "כלכליסט" וחברת ידיעות טכנולוגיות.

לקראת המעבר, ובמסגרת מהליכי הקיצוצים, מונה לראשונה מנכ"ל לידיעות, ינון אנגל, מוותיקי העיתון. אנגל צפוי למלא את התפקיד כשנתיים, שבמהלכן יהיה הדמות שתוביל בעיקר את הקיצוצים הכואבים בקבוצה - ואחר כך יפרוש מהעיתון. גורם נוסף שתיכנן לפרוש התבקש להישאר בעיתון בזמן המעבר הוא יעקב כפיר, משנה למנכ"ל העיתון והאחראי על כוח אדם.

אבי בן טל
ירון ברנר

המעבר הזה גורם לזעזועים רבים בצמרת הקבוצה. חלקם כבר הוכרעו, חלקם עדיין לא. המאבק המרכזי היה סביב עצמאות אתר ynet. במשך השנים שרר תיעוב של ממש בין שני הגופים - העיתון "ידיעות אחרונות" ואתר ynet - ולעתים אף חרם. הניתוק היה בשני רבדים: המערכות העיתונאיות כמעט לא שיתפו פעולה זו עם זה, ולצד זאת המחלקות המסחריות פעלו במנותק. בעמוד השער של העיתון גם לא הופיעה הפניה לאתר.

המאבק המסחרי נסב סביב השאלה אם ynet יפעל כגוף עצמאי או יוכפף למחלקה המסחרית של ידיעות. ב–2007, עם פרישתו של מנכ"ל ynet יעקב נצר ומינויו של אבי בן טל לתפקיד, הוחלט כי ציון פרץ, המשנה למנכ"ל והאחראי על האגף המסחרי, יקבל את הסמכות על ynet. אלא שאנשי האתר לא רצו להיות תלותיים בעולם הישן, והאמינו כי פעילות הדיגיטל צריכה להיות מנותקת.

בית ידיעות אחרונות בתל אביב
אריאל שליט

כמו בנושאים רבים אחרים, לקח למוזס זמן רב להכריע. הוא ראה את פרץ ובן טל מתקוטטים, ורק לפני כשנתיים הכריע: בן טל, אחד המנהלים המוערכים בקבוצה, קיבל סמכות בלעדית לניהול המסחרי של ynet, כולל תחום הפרסום, רכש חברות והרחבת תחומי הפעילות, למשל לתחום הביטוח. בן טל זוכה לגיבוי מחיים רוזנברג, משנה למנכ"ל ידיעות אחרונות ומקורב למוזס. באחרונה הוא מונה לנהל את כל פעילות הדיגיטל של הקבוצה.

עיקרון ההפרדה הניהולית בין ynet ל"ידיעות" נמשך, ויימשך גם לאחר המעבר לראשון לציון. אבל בתחום המערכתי חל מהפך רשמי. כל עוד יון פדר עמד בראש מערכת ynet, נשמרה העצמאות המערכתית של האתר. זה הוביל למאבקים חריפים מול העיתון, עד כדי כך שלעתים כתבי "ידיעות" ניסו לסכל אייטמים של כתבי ynet.

עופר וקנין

פדר פרש ב–2013 מעריכת האתר, ולתפקיד מונה ערן טיפנבורן. כמה חודשים לאחר מכן מונה אלון גודשטיין, המשנה לעורך "ידיעות אחרונות", לכהן במקביל גם כמשנה לעורך ynet. הזיווג הזה לא עלה יפה. שתי המערכות החלו עם השנים לשתף פעולה יותר ויותר בנושאים נקודתיים, אך כל מערכת נוהלה באופן עצמאי.

לפני כחודשיים, כ–15 שנה לאחר הקמת ynet, הכריע מוזס לטובת העולם הישן: רון ירון, העורך של "ידיעות אחרונות", ישמש גם כעורך העל של ynet, ותחתיו יעבוד טיפנבורן. עובדים בקבוצה אומרים שזהו לא רק מינוי רשמי. ירון מופיע באופן תדיר במשרדי ynet בחדר השמור לאנשי "ידיעות אחרונות", מעורב בפעילות המערכת ובעיקר מנסה לשלב בזהירות בין פעילות הפרינט לדיגיטל. על הפרק עומדת אפשרות להעלות לראשונה דף אישי לכל כתב של "ידיעות אחרונות" באמצעות ynet. סוגיה אחרת היא העלאה של כל תוכני "ידיעות אחרונות" לאינטרנט, כדי שתהיה להם נוכחות בזירה הדיגיטלית.

השלב הבא הוא מיזוג מערכות מלא, לפחות בשלב ייצור התוכן, בין ynet לבין "ידיעות". היעד הסופי הוא שכל עיתונאי ייצר תוכן הן עבור אתר ynet והן עבור העיתון. מצב כזה קיים כיום בכלי התקשורת הגדולים בישראל, אבל ב"ידיעות" המאבקים הפנימיים והתזוזה האטית מנעו מהלכים כאלה.

איחוד של כל המחלקות

במסגרת המעבר לראשון לציון הגיעה הקבוצה להסכם עם ארגון העיתונאים, שמייצג את ועד העובדים, לפרישה מרצון של 60 עיתונאים מכל חלקי מערכת העיתון. השלב הראשוני של פרישת העובדים כבר החל, ובעקבותיו ממונים כתבים שאמורים לסקר הן עבור העיתון והן עבור האתר.

ברמה הפיזית, איחוד המערכות יבוצע כמעט במלואו עם המעבר לראשון לציון. קומת המערכת תכלול חדר חדשות גדול שבו יישבו כל הכתבים יחד, וייצרו תוכן עבור העיתון והאתר. לכל פלטפורמה יהיה דסק עריכה נפרד, שיהיה אחראי על גיבוש התכנים ועריכתם. הבניין החדש יעוצב בפשטות ובאיפוק, ולא כמו סביבת עבודה לצעירים שמקובלת בחברות ההיי־טק. לא יהיה בו, למשל, חדר כושר, או מקלחון.

בכל הקשור לחלק הניהולי והמסחרי, ynet יתנהל כגוף עצמאי. על פניו, מחלקה מסחרית משותפת היתה יכולה ליצור הכנסות גבוהות יותר לאור העוצמה המשותפת של עיתון ואתר. בפועל, יש עסקות משותפות - בעיקר שיתופי פעולה של תוכן שיווקי - של העיתון והאתר. אבל הוחלט כי כדי למקסם את ההכנסות, נכון יותר למכור בנפרד את מוצרי הפרינט והדיגיטל.

ואולם בעוד שהמאבק בין ynet ל"ידיעות אחרונות" כבר הוכרע, הקרב הגדול הוא בין יואל אסתרון, המו"ל של "כלכליסט", לבין רבים בהנהלה הבכירה של "ידיעות אחרונות". אסתרון מתעקש להשאיר את "כלכליסט" עצמאי ולהפעיל מערכת תוכן ללא מעורבות של "ידיעות אחרונות". הוא גם רוצה להשאיר את כל הצוות המסחרי תחת הנהגתו.

ואולם בצמרת "ידיעות אחרונות" יש רבים שסוברים אחרת. הם כנראה מכירים את המספרים ויודעים שקשה להחזיק מערכת נפרדת לחלוטין שמהווה בעצם כפילות מול "ממון" של "ידיעות אחרונות". בכירים בצמרת "ידיעות אחרונות" רוצים לראות איחוד מוחלט בין "כלכליסט", "ממון" והמדורים הכלכליים ב–ynet. מוזס עדיין לא החליט כיצד לפעול בעניין, ובשלב זה "כלכליסט" ממשיך להיות עצמאי. 

ובכל זאת, קבוצת ידיעות אחרונות אמורה לחסוך הוצאות רבות לאחר המעבר. מחלקות שונות בשרשרת הייצור, כמו גרפיקה ושירות הצלמים יאוחדו. חברת תפן הובילה את הייעוץ לקראת האיחוד בין המחלקות השונות שעד כה פעלו בנפרד. המעבר עצמו אמור היה להתבצע באופן הדרגתי, כאשר ידיעות טכנולוגיות תעבור ראשונה לראשון לציון. אלא שבאחרונה הוחלט כי המעבר יבוצע במודל אחר - כל החברות יעברו יחד למשכן החדש בראשון לציון במארס־אפריל 2016.

האם הקבוצה תצליח להתאושש מהמשבר?

ההידרדרות של שוק המדיה היא זו שהחריפה את מצבו של "ידיעות אחרונות", וגרמה לעיוות חמור יותר באופן התנהלותו. מזה שנים רבות, עוד מתקופת קרליבך, העיתון הואשם בהטיה של הסיקור העיתונאי ובהפעלת מערכת העיתון לשירות הבעלים וחבריו.

מצב זה החמיר בשנים האחרונות. במסגרת מאבקיו של העיתון הוא הטה באופן בוטה את הסיקור העיתונאי נגד אויביו, בעיקר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסגרת המאבק ב"ישראל היום". מנגד, הוא חיפש מודלים עסקיים שיאפשרו לו לפצות על הירידה בהכנסות, ואלה הגיעו בעיקר משיתופי הפעולה המסחריים שהשתלבו בפעילות המערכתית באופן בעייתי.

ההתכנסות הזאת של הקבוצה בבניין אחד בראשון לציון והפחתת ההוצאות עשויה לאפשר לקבוצה להתאושש מהמשבר וליהנות מיציבות עסקית גבוהה יותר. במצב כזה, העיתונאים והעורכים יקבלו כוח רב יותר להיאבק למען חופש מערכתי וסיקור הגון וישר.

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#