ביהמ"ש פינה עסקים שעיכבו הקמת מגדלי רובינשטיין במתחם חסן עראפה בת"א - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש פינה עסקים שעיכבו הקמת מגדלי רובינשטיין במתחם חסן עראפה בת"א

בעלות העסקים טענו כי הן דיירות מוגנות, אולם בית המשפט דחה את הטענות ■ בכך נסללת הדרך לבניית שניים מהמגדלים המתוכננים במתחם

תגובות

בית המשפט המחוזי הורה לפנות שתי דיירות ממתחם חסן עארפה בתל אביב. הדיירות טענו, כי הן דיירות מוגנות, משום שזכות הדייר המוגן עברה אליהן בירושה. ואולם בית המשפט קבע כי טענה זו נדחית שכן כל אחת מהן נטשה את העסק המוגן של אבותיהן.

מתחם חסן עארפה משתרע על פני 80 דונם בין הרחובות יצחק שדה, מנחם בגין והמסגר בתל אביב. על המתחם מתוכננים להיבנות 14 מגדלים בשטח כולל של 270 אלף מ"ר למשרדים, מסחר, מלונאות ומגורים

מוטי קמחי

חברות בנייני רובינשטיין ושותפיות אומנינט הן בעלות זכויות במתחם ומקדמות הקמת שני מגדלי משרדים, ואולם אחת הבעיות שהחברות צריכות להתמודד איתן הוא בעלי עסקים שפועלים במקום.

סיפור הדיירות המוגנת של שתי הדיירות, הוא סיפור בן למעלה מ-70 שנים, שמתחיל בשנת 1942, שאז נחתמו הסכמי השכירות הראשונים של שניאור קוריצקי שזכויותיו עברו לבנו עמיאל קוריצקי שנפטר ב-2001 ואלמנתו, נירה קורציקי טוענת שזכות הדיירות המוגנת עברה אליה. דבורה אבינרי היא דיירת משנה שבעלה המנוח גדעון שנפטר ב-1983 ואביו אבנר שנפטר ב-1987 הפעילו במקום עסק למצברים בשם מצברי אבינרי.

בית המשפט המחוזי בראשות השופט חגי ברנר קבע כי שתי הדיירות אבדו את הזכות לדיירות מוגנת וצריכות להתפנות מהמגרש. הוא קבע כי יש שלושה סוגי זכות, הראשון הוא דייר מוגן מקורי, זה שאיתו נעשה הסכם השכירות; הסוג השני הוא דייר נגזר, קרי מי שהפך לדייר מוגן לאחר פטירתו של הדייר המקורי; והסוג השלישי הוא דייר נדחה, והכוונה היא למי שנכנס בנעליו של הדייר הנגזר לאחר מותו והוא למעשה הגלגול השלישי של זכות הדיירות המוגנת.

בעלה של קוריצקי היה דייר נגזר וכדי שזכות זו תעבור לנירה לאחר פטירתו היא היתה צריכה להמשיך להפעיל את העסק המשפחתי, אך היא לא עשתה כך ולמעשה עבדה כעורכת דין במשרד יגאל ארנון בין השנים 2010-1970. לכן קבע ברנר כי לקוריצקי אין זכויות במגרש ודינה להתפנות.

אבינרי היתה שוכרת משנה ובית משפט השלום השאיר את זכויותיה, אבל המחוזי הפך את ההחלטה הזו, בגלל שאבינרי לא המשיכה לקיים את העסק המקורי של בעלה ואביו למכירת מצברים והפכה את המגרש למגרש חניה. "הכלל הוא שתחולתו של החוק מותנית בכך שהדייר ימשיך בכל העת לנהל במושכר את אותו עסק ממש שניהל המנוח", כך לפי פסק הדין. "התכלית הסוציאלית של החוק היא שלא לגדוע את מקור פרנסתו של היורש עם פטירתו של הדייר, ומנגד, ברגע שהיורש מצא לו עיסוקים מכניסים אחרים, אין עוד סיבה שהחוק יפרוש את מצודתו עליו".

בנייני רובינשטיין ושותפויות יוצגו על ידי עו"ד אורי פרימו ורם מוסרי ממשרד המבורגר עברון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#