"כיום כל אחד יכול 
לעשות משהו גדול" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סינגולריות

"כיום כל אחד יכול 
לעשות משהו גדול"

פיטר דיאמנדיס, מייסד אוניברסיטת הסינגולריות, משוכנע שמעולם לא היה טוב יותר לחיות בכדור הארץ, ושהעתיד יהיה טוב עוד יותר

תגובות

"לפני 1,000 שנה היחידים שיכלו לעשות משהו בסדר גודל לאומי היו המלכים", אומר פיטר דיאמנדיס, אחד המייסדים והיו"ר של אוניברסיטת הסינגולריות. "לפני 100 שנה אלה היו התעשיינים שבנו פסי רכבת ומפעלים. כיום, כל אחד יכול לעשות משהו גדול. ההון היה פעם משאב מוגבל, כיום לא. למשל, בסיוע של מימון המונים יש צעירים וגימלאים שעושים דברים מדהימים".

דיאמנדיס, רופא ומהנדס, מוכר בעיקר בשל תחרות EXPRIZE שייסד, ושבה מוצע פרס כספי גדול - 10 מיליון דולר - למי שיפתח חללית מאוישת לשימוש חוזר. הוא טוען שהעולם והאנושות עומדים בפתח עידן מפתיע של שפע. "פעם היכולות האנושיות היו מוגבלות, כיום כבר לא – כפי שאני מתאר בספר שלי, "עולם של שפע: העתיד טוב יותר מכפי שחשבתם". בכנס השני של הקרן של הנשיא לשעבר קלינטון, הוא שאל אותי: 'מדוע אתה כל כך אופטימי, האם אינך צופה בחדשות'? עניתי לו שאני משתדל, אבל אני בעיקר מביט על המידע ועל הנתונים. העלות של תקשורת ירדה בשיעור של כמיליון אחוזים; עלות האוכל ירדה במאות אחוזים; גם מחיר האנרגיה צנח. הטכנולוגיה הופכת את כדור הארץ למקום שטוב יותר לחיות בו. בעוד 20 שנה כבר לא יהיו מדינות עם עוני קיצוני. פעם שלושה רבעים מתושבי כדור הארץ היו עבדים, כיום פחות מ־10%. אנחנו חיים בתקופה הרגועה והשקטה ביותר שהיתה מעולם, במונחי מלחמות".

מדוע אחרים לא רואים את הדברים כמוך, למרות הנתונים?

"בגלל שהמדיה בנויה כדי להציג לצופים חדשות. תשעה מתוך עשרה סיפורים הם חדשות רעות. האם זו באמת המציאות, או שזו השפעה של המוח הקדמון שלנו, שבנוי לתת תשומת לב לחדשות רעות – למשל לדברים שמאיימים עליו. המחסורים שאנחנו מדמיינים לעצמנו הם קונצפטואליים, ובדרך כלל לא נכונים. בתחום האנרגיה מדברים על מחסור בנפט, אבל יש אינסוף אנרגיה שמגיעה מהשמש. גם אין מחסור ביהלומים – אנחנו יודעים לייצר אותם. מים? גם לא. רוב כדור הארץ מכוסה במים, ואין בעיה להפוך אותם למי שתייה. בריאות? לא. השכלה? גם לא. זמן? תוחלת החיים מתארכת".

Pdiamandis

דיאמנדיס נותן עוד דוגמאות: "אנחנו כאן ליד משרדי גוגל. יש להם את פרויקט גוגל X, שבאמצעותו הם מנסים לעשות דברים גדולים. רוב החברות והאנשים מנסים לעשות משהו שיביא לשיפור של 10% בתחום מסוים, אבל אם תעשה זאת, תתחרה בכל האחרים שרוצים את אותו הדבר, את אותם 10%. אם תלך בכיוון אחר ותנסה להביא לשיפור של פי עשרה, לא תהיה לך תחרות, כי אף אחד לא מספיק משוגע כדי לעשות זאת. והעניין הוא כזה: כדי לעשות פי עשרה עליך לעשות דברים אחרת לחלוטין, וכמות המאמץ הנדרש לשם כך אינו פי עשרה. ניתן לעשות כיום דברים כאלה יותר מאי פעם בעבר כי לכולם – או לרבים מאוד, כולל נער בהודו – יש כיום יותר מידע ממה שהיה לעשירים לפני כמה שנים.

"ראיינתי את מנכ"ל טסלה אילון מאסק, את לארי פייג' מגוגל, את ג'ף בזוס מאמזון ואת ריצ'רד ברנסון מנכ"ל וירג'ין, וגיליתי שיש ביניהם כמה דברים משותפים. מאסק, למשל, לא הגיע לפיתוח משגרי חלל או מכוניות חשמליות כי זה היה כדאי, אלא כי הוא חשב שאלה דברים חשובים; ברנסון מתמקד בניהול ובקרה של סיכונים; בזוס מדבר על ניסוי וטעייה, וחשיבה לטווח ארוך; פייג' על אופטימיות, על כך שזה עולם מלהיב ושאם אתה פסימי, לא תרצה להשקיע ולא תרצה לעשות שום דבר.

"אנשים לא רוצים שינוי. לכן כשחל שיבוש במוכר והידוע, למשל כאשר קמה חברה כמו אובר, הרשויות אומרות: עצור. אבל זה מחזיק רק עד הרגע שבו הבוחרים ילחצו לקבל את החידושים האלה, ואז הפוליטיקאים יתנו לחידושים להיכנס. הרעיון הוא כזה: אנחנו חיים בעידן שבו הדבר המרכזי הוא שינוי, וקצב השינוי הולך וגדל. מי שלא משתנה – יעלם. בשנים הקרובות יעלו על הרשת מיליארדי משתמשים חדשים, וקצב השינוי יהיה מדהים".

 

מתוך שיחה עם תלמידי תוכנית המנהלים באוניברסיטת הסינגולריות, מאי 2015



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#