ההתאוששות המדהימה של חברת הסייבר אימפרבה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההתאוששות המדהימה של חברת הסייבר אימפרבה

בתוך יום אחד באפריל 2014 צנחה מנייתה של חברת אבטחת המידע אימפרבה ב-43%, בעקבות אזהרת רווח וחשש לעצירה במכירות ■ אז איך היא התאוששה וכמה היא שווה היום?

תגובות

באפריל 2014 הורידה חברת אבטחת המידע אימפרבה את תחזית הכנסותיה ב-14% לעומת תחזיתה המוקדמת. המניה הגיבה בצניחה של 43% בתוך יום. החברה הסבירה את עדכון התחזית בהתארכות של פרקי הזמן עד לסגירת עסקות גדולות של 100 אלף דולר ויותר, ובתחרות הגוברת על עסקות אלה. מעט יותר משנה חלפה, ומתברר שחששות המשקיעים לא התממשו. החברה הגדילה ב-35% את מספר העסקות הגדולות והציגה צמיחה נאה בהכנסות, ובאחרונה אף חצה לראשונה שווי השוק שלה את רף ה-2 מיליארד דולר.

הצמיחה של אימפרבה היא ככל הנראה תוצאה של שני תהליכים: הראשון, בדומה לחברות רבות שעוסקות באבטחת מידע, היא נהנית מהשקעות גוברות במוצרי אבטחה בעקבות מתקפות סייבר מתוקשרות, למשל לסוני ולטארגט בארה"ב. השני, ביצוע של כמה שינויים פנימיים, ובהם מינויו של המנכ"ל אנתוני בטנקורט באוגוסט 2014. בטנקורט החליף את שלמה קרמר, שייסד את החברה ב-2002 עם עמיחי שולמן ומיקי בודאי, בעוד קרמר ממשיך לכהן כיו"ר החברה. לפני כן שימש בטנקורט, 54, מנכ"ל חברת קובריטי (Coverity) במשך שלוש שנים וחצי - חברה פרטית שמספקת פתרונות למפתחים באיתור ותיקון בעיות איכות.

"כשאתה מסתכל על חברות מבחוץ, לפעמים הן נראות לך מדהימות, ואז מבפנים אתה רואה שלא הכל ורוד, ולפעמים הפוך", אומר בטנקורט. "אצל אימפרבה, בגלל מחיר המניה הנמוך, היא נראתה לחלק מהאנשים קצת פצועה. זה אף פעם לא היה נכון, היא תמיד היתה בריאה מאוד. זה לא הגיוני שחברה כמו שלנו תעלה בחזרה בכזאת מהירות אם היא לא היתה טובה מראש".

עופר וקנין

אימפרבה, שרשומה כחברה אמריקאית, מעסיקה כיום כ-800 עובדים, מהם כ-375 עובדים בישראל שמתמקדים במחקר ופיתוח. לחברה יש כ-4,000 לקוחות בכ-90 מדינות, וברבעון הראשון של 2015 רשמה הכנסות של 44 מיליון דולר - גידול של 41% לעומת הרבעון המקביל ב-2014. החברה היתה רווחית ב-2013, אך ברבעונים האחרונים היא רושמת הפסדים, בדומה לחברות אבטחה רבות שמשקיעות סכומים גבוהים יחסית במחקר ופיתוח. ההפסד הנקי ברבעון הראשון היה 19 מיליון דולר, והחברה נסחרת לפי מכפיל מכירות של 10. לשם השוואה בתחום אבטחת המידע, חברת סייבר ארק נסחרת לפי מכפיל מכירות של 13, וצ'ק פוינט לפי מכפיל מכירות של 9.

לדברי בטנקורט, מהלכי החברה בחודשים האחרונים התמקדו בחידוד המסר השיווקי ללקוחותיה. "חטיבת המכירות לא נוהלה כפי שאני הייתי מנהל אותה. היא נוהלה כך שלא הצלחנו לשים את הידיים שלנו על הרבה עסקות. אנחנו שמים כיום דגש על הגדלת המכירות ללקוחות קיימים. בנוסף, השקענו באינטגרציה של המוצרים שלנו, והבאנו עוד מנהלים מחברות ציבוריות שיעזרו במהלך הזה".

בעוד שהפעילות העיקרית של חברות מתחרות כמו פאלו אלטו וצ'ק פוינט היא הגנה על הרשת הארגונית כולה, אימפרבה מתמקדת באבטחה על נכסים דיגיטליים ומאגרי מידע, גם אם הם נמצאים בענן, ועליהם היא מגנה באמצעות מערכת שמשמשת טבעת אבטחה פנימית.

חברה ישראלית נוספת שעוסקת בשמירה על מידע רגיש היא סייבר ארק. ואולם יש הבדל בין פעילות שתי החברות: אימפרבה יוצרת כספת שמאבטחת את מאגרי המידע החשובים, שיכולים להכיל למשל מידע רפואי, מספרים של כרטיסי אשראי או מידע עסקי של החברות, ואילו סייבר ארק מתמקדת בניהול הרשאות ובשמירה על ה"דלת" של הכספת. מוצר נוסף של אימפרבה מגן על השרתים של החברה הלקוחה מפני מתקפות שמונעות מתן שירות באמצעות יצירת עומס על השרת (DDOS).

אירועי הסייבר המתוקשרים עוזרים

"הפריצות בשנה האחרונה לרשתות תקשורת בחברות כמו סוני, מיקרוסופט ולרשת ביטוח הבריאות אנת'ם, שינו לדעתנו את השיח. חברות עברו מהגנה היקפית להגנה על מידע ואפליקציות", אומר בטנקורט. "בגלל השנה האחרונה נפגעה תחושת הביטחון של מרבית החברות. גם חברות שעדיין לא נפגעו מרגישות שזה עוד צפוי לקרות, ושהדבר הכי טוב שהן יכולות לעשות זה לשמור על הנכסים שלהן. המצב הזה כאן כדי להישאר, והפתרונות לא נהיים פשוטים יותר".

"אימפרבה חיכתה לשינוי בשוק, שבו החברות מבינות שאם הן לא יגנו על מאגרי מידע ונתונים, אז הן נמצאות בסיכון. אם אחראי האבטחה בארגון חושב שתהיה פריצה לארגון שלו, הדבר הכי חשוב לו זה להגן על המידע, כי הוא ממש לא רוצה שהחברה תופיע על השער של 'פייננשל טיימס' או 'וול סטריט ג'ורנל'.

"יש שינוי בדגש של החברות, שבא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות שלנו ובפעילות העסקית, וכן בסוג הלקוחות שלנו. ברבעון הראשון התוצאות שלנו ושל סייבר ארק ופאלו אלטו היו טובות מאוד. עם זאת, אני לא חושב שזה מצב שבו הגאות מרימה את כל הספינות למעלה, אבל היא כן מרימה את הספינות של החברות שמציעות פתרונות חיוניים לאיומים הנוכחיים", אומר בטנקורט. כדי להמחיש את הנקודה הוא מציין את חברת ורוניס הישראלית, שפיתחה מערכת לניהול וניטור גישה לקבצי מידע ארגוניים, ככזאת שרשמה תוצאות חלשות מהצפוי, אם כי לדבריו היא חברה טובה.

רויטרס

מלבד חברות האבטחה המסורתיות, בשוק פועלות גם חברות עם חטיבת אבטחה עצמאית, כמו יבמ. לעתים החברות האלה רק משלבות מוצרי אבטחה שפיתחו במוצרים שהן מוכרות, כדי לסייע ללקוחות להתגונן מפני האיומים של פריצה לרשת ארגונית. חטיבות האבטחה הפנימיות האלה הן לעתים אפילו גדולות יותר מאימפרבה מבחינת ההכנסות, אך בטנקורט מדגיש פעמים רבות במהלך הראיון את דעתו השלילית על פעילות החברות הגדולות, שלא עוסקות באבטחה באופן מסורתי. בשיחת הוועידה האחרונה עם אנליסטים הגדיר בטנקורט את הפעילות הזאת כ"תחביב לסופ"ש".

"לפני שנה היה ללקוחות נוח להגיד שיבמ מאבטחים אותם. אז זו היתה החלטה נכונה, אבל זה היה לפני כל ההתקפות, ולפני שהשיח השתנה. אני נוסע 200 אלף מייל בשנה במטוס, ורואה 150 לקוחות. יש לי הרבה שיחות עם אחראים על אבטחת מידע בחברות ועם מנכ"לים ודירקטורים, ואני רואה שלסמן וי זה כבר לא מספיק טוב".

מבחינת החברה, השינוי בתפישת האבטחה, שלא להסתמך רק על אבטחה היקפית, כאן כדי להישאר לפחות חמש עד שבע שנים, והוא בא לידי ביטוי כבר בתחזית ההכנסות שלה ל-2015, שאותה העלתה לאחר הרבעון הראשון. גודל השוק של אימפרבה מוערך ב-4.3 מיליארד דולר, והחברה צופה שהכנסותיה השנה יסתכמו ב-202–207 מיליון דולר - צמיחה של 24% לעומת 2014, בדומה לשוק כולו.

"אמרנו לוול סטריט שהמטרה שלנו היא להגיע ל-30% צמיחה, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה עד אז. בזה אני מתמקד עכשיו. אחד ממנועי הצמיחה שלנו זה מנויים למוצר האבטחה של מאגרי מידע בענן, שאחראי ל-19% מההכנסות שלנו וצומח ב-89% בשנה. מנוע צמיחה נוסף הוא מכירה של מוצרים נוספים ללקוחות קיימים, מכיוון שכיום רק 28% מהלקוחות שלנו מחזיקים יותר ממוצר אחד", אמר בטנקורט.

"זו תהיה טעות 
לקבל הצעת רכש"

קרמר הקים את אימפרבה שלוש שנים לאחר שעזב את צ'ק פוינט, אותה ייסד עם גיל שויד ומריוס נכט. בשנים האחרונות נהפך קרמר לאחד המשקיעים הבולטים בעולם בתחום אבטחת המידע. בין השאר הוא השקיע בפאלו אלטו ובסטארט-אפים רבים, ששניים מהם נמכרו לצ'ק פוינט בשנה האחרונה, לאקון סקיוריטי והיפרווייז. "קרמר הוא האדם המשפיע ביותר בתעשיית האבטחה העולמית, אין לו מתחרה. הוא היזם והמשקיע החשובים ביותר בעולם בתחום הזה", מפרגן בטנקורט ליו"ר שלו.

איך היכולות שלו באות לידי ביטוי באימפרבה?

"קרמר הוא כמו האבא של החברה, ויש לו גם תמריץ שזה יצליח בגלל האחזקות שלו בחברה, שעומדות על 14%. התרומה שלו היא גם בהיבט האסטרטגי, למשל בנוגע למיזוגים ורכישות, וגם בקשר לשווקים ולמוצרים הראש שלו עובד בצורה שונה, והתובנות שלו באות ידי ביטוי בסל המוצרים שלנו.

שלמה קרמר
שרון ברקת

"חברת דל, שהיא לקוח שלנו, השתמשה במוצר של יבמ. במשך שלוש שנים הם נאבקו כדי לפרוש אבטחה על 1,000 מאגרי מידע, ולא הצליחו. הם העיפו את יבמ ובאו אלינו, ובתוך חצי שנה סיימנו את המשימה. שישה חודשים לעומת אף פעם. זה לא מפני שהחברות האלה רעות, אלא מכיוון שיש לנו התמחות. יש לנו צוות מחקר ופיתוח מעולה ועובדים שנושמים את התחום הזה. למתחרות שלנו, שהן לא חברות אבטחה מסורתיות, אין את זה. כשאנחנו מנהלים משא ומתן עם לקוחות אנחנו עושים להם תצוגת תכלית (Proof Of Concepts), ואם הם ישוו את הביצועים שלנו למתחרים, ב–80% מהפעמים הם יבחרו בנו. אם נפסיד, זה רק משיקולים פוליטיים, או שפיספסנו משהו בתהליך המכירה".

יש תהליך של מיזוגים ורכישות בעולם הסייבר. אתה חושב שיכול להיות שחברת ענק תרכוש חברה בסדר הגודל שלכם?

"בדיוק דיברתי באחרונה עם קרמר על סבירות שחברות קטנות, כמו אימפרבה, יירכשו על ידי חברות גדולות. זו אפשרות. עם זאת, אני לא יודע מה יהיה האפקט של לחבר את היכולות שלנו, שמתאימות להתקפות מסוג מסוים, ליכולות אחרות. כמנכ"ל החברה אני מחויב לדירקטוריון ולמחזיקי המניות, ואני אעשה מה שטוב בשבילם. עם זאת, האינסטינקט שלי כיום הוא לבנות את העסק, לצמוח וליצור רווחים".

מהו עתיד התעשייה מצד הלקוחות. הם הרי לא רוצים לדבר עם הרבה חברות שונות?

"אני חושב שהחברות הלקוחות צריכות להתמקד באיזה מוצר יאבטח את המידע שלהם הכי טוב. כשמדברים על התקפות סייבר, בדרך כלל מדברים על מידע כמו כרטיסי אשראי או קניין רוחני. אני מאמין שחברות הענק ישמחו לעבוד עם כמה חברות שונות, אם הן יבלמו את ההתקפות הרעות, ואני לא חושב שזה ישתנה. אני לא מאמין בחברות שעושות הרבה סוגי אבטחה. יש חברות שינסו לעשות הכל טוב, אבל אני לא חושב שהן יצליחו. זה קשה מדי לפתח את כל הדיסציפלינות הנחוצות כדי לעשות את זה טוב.

"אני לא חושב שמיזוגים עם חברות גדולות יותר יספקו את המענה המיטבי ללקוחות, אף שאני צופה שיהיו ניסיונות לרכישות מצד חברות גדולות. גארדיום (Guardium) היתה חברה נהדרת לפני שנרכשה על ידי יבמ ב-2009, אולי אפילו טובה מאתנו. אבל מאז היא איבדה את החדשנות, בגלל עזיבה של העובדים המוכשרים".

נרכשו שתי 
חברות ישראליות

אימפרבה, שכאמור אינה רווחית כיום, גייסה במארס 128 מיליון דולר בהנפקת מניות, לפי מחיר של 39 דולר למניה, 42% פחות ממחיר המניה כיום. הכסף שגויס אמור לשמש לפעילותה השוטפת ולרכישות. "הייתי ארבע שנים בדירקטוריון של חברת ProofPoint (חברת אבטחת מידע ציבורית), ולמדתי שם לשלב צמיחה אורגנית עם רכישות. בינתיים אנחנו מחפשים רכישות, אך אין משהו על הפרק. אנחנו מחפשים טכנולוגיות כדי לחזק את המוצרים וכדי לשמור על מעמדנו התחרותי. במקביל, אנחנו גם בוחנים תהליכים תפעוליים בתוך החברה, כשהמטרה שלנו היא לגרום ללקוחות לרכוש מוצרים נוספים".

בתחילת 2014 רכשה אימפרבה שתי חברות אבטחה ישראליות, סקייפנס (Skyfence) ואינקפסולה (Incapsula). סקייפנס, שהוקמה ב-2012 על ידי עופר הנדלר ומיכאל קנטרוביץ', פיתחה שירות להגנה על שימוש ארגוני במערכות תוכנה כשירות (Software as a Service). המשקיעים העיקריים בחברה היו קרמר ובודאי, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת טראטסיר, שנמכרה לפני כשנתיים ליבמ.

אינקפסולה הוקמה ב-2009 על ידי גור מארק גפן וגור שץ. היא פיתחה שירות ענן לאחסון ולאבטחת אתרים, שמתפקד כפיירוול להגנה על אתרים. הרעיון המקורי היה של קרמר ושל שץ, לשעבר מנהל פיתוח המוצרים באימפרבה, שהשקיעה באינקפסולה לפני רכישתה.

"אנחנו נותנים לשתי החברות אוטונומיה, יש להן משרדים משלהן, וגם השמות שלהן הם אימפרבה-קפסול ואימפרבה-סקייפנס. אנחנו רוצים שהם ישמרו על החדשנות, ושיהיו גמישים ומהירים", אומר בטנקורט.

מה אתה חושב על התעשייה בישראל ועל התרומה של הצבא לתחום האבטחה?

"אחד היתרונות של אימפרבה זה החיבור לתעשיית האבטחה הישראלית, שיש בה תובנות חשובות על הבעיות. רוב העובדים שלנו הגיעו מיחידות בצבא שעוסקות בסייבר, והם יוצאים מהצבא עם ראייה אחרת של השוק. לכן השוק הישראלי מתקדם מאוד בנושא הזה, ויש לו יתרון גדול על מה שקורה בעולם, ובעמק הסיליקון בפרט. הידע של אלה היוצאים מהצבא מאפשר לחברות האבטחה לנתח מה יהיו הפרצות בעתיד, ולהקדים תרופה למכה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#