הרבה יותר זול לשנות את העולם עם הענן - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרבה יותר זול לשנות את העולם עם הענן

מחשוב ענן מאפשר הרבה מעבר לשירותים כמו דרופבוקס או ג'ימייל שכולנו מכירים משימוש יומיומי ■ במקום להשקיע בשרתים יקרים שדורשים חומרה, מקום, חשמל 
וכוח אדם, חברות רבות שוכרות מקום אחסון וכוח עיבוד מזדמן - וחוסכות מיליונים

6תגובות

מי שעוקב אחרי עולם התקשורת וה–IT בישראל לא יכול היה להחמיץ שורה של הודעות והכרזות על מחשוב ענן: בתחילת יולי הכריזה פרטנר על הקמתו של מרכז שרתים בשטח של 1,500 מ"ר, לצורך השקת מגוון שירותי הענן ללקוחות החברה וללקוחות נוספים שהחברה תנסה לגייס; בתחילת מאי הכריזה בזק בינלאומי על הקמת דאטה סנטר בהשקעה של 40 מיליון שקל; ובתחילת מארס הכריזה חברת מד–1 כי חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת דיימנשן דאטה (חברה בת של NTT היפנית) להקמת מתקן ענן בישראל, בהשקעה של 40 מיליון דולר. עבודות ההקמה במתקני מד–1 בטירת הכרמל ובפתח תקוה מתבצעות בימים אלה, ותחילת הפעילות מתוכננת לאוגוסט.

כל השרתים האלה מצטרפים לענף שהתחרות בו צפופה למדי ממילא. חברת בינת הקימה בשנתיים האחרונות מתקן ענקי של 1,700 מ"ר בהר חוצבים בירושלים, ושחקניות גדולות נוספות נמצאות בשוק הזה, למשל טריפל סי. מה הם עושים עם כל השרתים האלה, ולמי הם מיועדים? ננסה לעשות סדר בדברים.

במקום להחזיק 
חדר שרתים

המשתמשים הפרטיים מכירים את שירותי הענן מפתרונות כמו ג'ימייל, ששוכן אי שם בענן, או מפתרונות אחסון כמו דרופבוקס. עבור הצרכן הפרטי, הענן הוא בהחלט מהפכה בדרך שבה אנחנו משתמשים בטכנולוגיה. רק באחרונה הודיעה גוגל, למשל, על שירות Photos, המאפשר אחסון ללא הגבלה של תמונות וסרטים.

אי־פי

אבל זה רק צד אחד של המהפכה. חברות כמו בינת ובזק בינלאומי משקיעות בתשתית ענן כי לקוחות עסקיים מעבירים כיום בהדרגה את השירותים שלהם לענן — כלומר לשרת מרוחק, במקום להחזיק חדר שרתים בארגון. למה משרד עורכי דין בינוני צריך להחזיק שרת מייל, שרת אנטי־וירוס, מרכזיית טלפון ותוכנה לניהול לקוחות, אם ניתן לקנות את השירותים האלה מספקית האינטרנט שלו?

"היתרון בחווה החדשה הוא הפתרון לעסקים קטנים ובינוניים, שיכולים לנצל את תקציבם המוגבל יחסית בצורה יעילה יותר. פתרונות אלה חוסכים מהלקוח צורך להקצות כוח אדם יקר לטובת תחזוקת השרתים", אמרה רונית רובין, סמנכ"לית הלקוחות העסקיים בפרטנר, לאחר ההכרזה של החברה.

אפילו לקוחות עסקיים גדולים, כמו בנקים, מתחילים להעביר בהדרגה חלק מהשירותים שלהם לענן. הענן שמד–1 מקימה בימים אלה מיועד ללקוחות כאלה. כפי שמסביר מנכ"ל החברה, רוני שדה: "גם לקוח גדול רוצה כלי נוח שמאפשר לו להגדיל או להקטין את משאבי המחשוב לפי הצורך, להעביר חלק מהתהליכים לענן ציבורי או להחזיר אותם לענן הפרטי שלו".

באחרונה פורסם כי חברת ימאהה בצפון אמריקה החליטה להעביר את כל פעילות ה–IT שלה לתשתיות הענן של אמזון. החברה סוגרת בהדרגה 200 שרתים שישבו אצלה בחדר השרתים, במהלך שיחסוך לה יותר מחצי מיליון דולר. כך חברות יכולות להתמקד בליבת העסקים שלהן, במקום להתעסק ברכישת שרתים ובתחזוקתם, שהיא עבודה סיזיפית.

לעתים המכשלה במעבר לשירותי הענן היא שמרנות של מחלקת ה–IT, ולעתים זוהי הרגולציה. בכל אופן, המהפכה מתרחשת. גרטנר מעריכה את שוק הענן העולמי ב–17 מיליארד דולר ב–2015, נתון שצפוי להכפיל את עצמו עד 2018. על פי נתוני חברת המחקר IDC, ב–2015 יושקעו בתשתיות ענן ציבורי 21 מיליארד דולר, מה שמייצג קצב צמיחה שנתי של 25%.

"גם ארגונים גדולים מבינים כיום שהם צריכים לזוז מהר יותר ולבדל את עצמם, וזה נכון גם לחברות טלקום, בנקאות ומלונאות", אומר הראל יפהר, מנכ"ל אמזון בישראל. "יש לנו אלפי לקוחות בישראל. בכנס שעשינו באחרונה, מלבד הסטארט־אפים הציגו גם חברות כמו yes וקומברס. תדיראן טלקום לקוחה שלנו בתחום המרכזיות בענן, ואפילו עם בנק הפועלים אנחנו משתפים פעולה בתחום פיתוח האפליקציות. להחזיק שרתים זה אומר להוציא כסף על חומרה, להחזיק שטח רצפה, מערכות קירור, חשמל, עדכוני תוכנה, כוח אדם. הענן מאפשר לחברה להעביר תקציבים לחדשנות על חשבון תחזוקה. במקום שהעסק ישקיע בלהשאיר את האורות דלוקים, שישקיע בפיתוח אפליקציות, בהנגשת שירותים ללקוחות, בבינה רשתית ובתובנות עסקיות. מחשוב ענן הוא כבר לא רק לסטארט־אפים".

הראל יפהר
עופר וקנין

כוח מחשוב מתפרץ

עבור סטארט־אפים, מחשוב הענן הוא הרבה יותר מזה. אם ארגונים מסורתיים טובלים את הרגל בזהירות במחשוב ענן, ומעבירים בהדרגה רק שירותים מסוימים, בעולם ההזנק להקים שירות בענן זו כמעט ברירת המחדל.

חברה חדשה שרוצה להקים כיום את הפתרון הבא שישנה את העולם, אינה צריכה עוד לרכוש שרתים יקרים כדי להקים את השירות, כפי שהיה נהוג במשך שנים. החברה יכולה להשתמש בשרת מרוחק — מחשב בענן, לפי צורכיה. הדבר מנמיך את רף הכניסה לחברות חדשות, מפחית משמעותית את מחיר ההתנסות (ולעתים הכישלון) — ולכן מעודד חדשנות. אפשר לומר בזהירות שאם יש אחראי לקדחת החדשנות שיוצרת סטארט־אפים, יישומים ופתרונות חדשים בעולם הטכנולוגי של השנים האחרונות — זהו מחשוב הענן.

במשרדים של חברת סטארט־אפ טיפוסית, בוודאי בישראל, תמצאו מחשבים לרוב, אבל אפס שרתים. את כל כוח המחשוב המשמעותי מקבלת החברה מחברת ענן מתמחה. כך, חברות יכולות להגדיל את משאבי המחשוב שהן רוכשות בענן, יחד עם הגדילה האורגנית שלהן, ולצמצם את משאבי המחשוב אם פעילות החברה מתכווצת. הענן גם מאפשר לחברות כוח מחשוב מתפרץ — שיוודא כי השירות לא יקרוס גם אם תהיה עלייה חדה ופתאומית במספר המשתמשים או שימוש חריג.

אימוץ הענן, לטענת יפהר, מביא מעט מרוח היזמות גם לחברות גדולות יותר. לדבריו, "הענן משנה את התרבות הארגונית. בעולם הישן, אם מישהו היה רוצה לבחון שירות חדש, הוא היה הולך למחלקת ה–IT, שם היו שולחים אותו למחלקת הרכש, ומשם למחלקת הכספים — ובמקרה הטוב אחרי עשרה חודשים היו מקצים לו שרת. ואם הפרויקט היה נכשל, הוא שרף לארגון 200 אלף שקל. בענן הוא מקבל את השרת מיד ומשלם רק על מה שהוא צורך — כך מקטינים את מחיר הכישלון".

לא רק לאחסון

עד עכשיו דיברנו רק על כוח מחשוב בענן, או בשמו המקצועי IaaS, ראשי תיבות של Infrastructure as a Service. אבל זו רק שכבה אחת. יש חברות שרוצות לרכוש מהענן גם יכולות נוספות, הנקראות PaaS — Platform as a Service. גוגל, למשל, הוסיפה לענן שלה את שירות Cloud Bigtable, המאפשר ניתוח של כמויות אדירות של מידע. זהו שירות שבו גוגל השתמשה לצורכיה הפנימיים, וכעת שיחררה אותו כשירות בענן לכל דורש.

לדברי ניר חינסקי, מנהל הענן של גוגל באזור המזרח התיכון ואפריקה, "רוב הלקוחות משתמשים רק ב'מכונות', בכוח המחשוב שבענן, וייתכן שזה יישאר כך גם בחמש השנים הקרובות. אבל בעיני זה לא ניצול נכון של כל היכולות של הענן. השירותים המנוהלים שאנחנו נותנים על פלטפורמת הענן הם אחד מגורמי הבידול שלנו".

יש גם שכבה שלישית, המכונה SaaS — או Software as a Service. אלה שירותים של ממש, שחברות יכולות לקנות מספקיות שירות בענן. למשל, תכונות לניהול מלאי, לקשרי לקוחות ועוד עשרות פתרונות. הכוונה למוצרים סגורים שנמצאים על הענן, במודל שמזכיר את חנויות האפליקציות הסלולריות. לאמזון יש את Marketplace בענן ולגוגל את Cloud Launcher.

אמזון נגד מיקרוסופט נגד גוגל

אמזון מובילה את שוק שירותי הענן. לפני תשע שנים החליטה החברה למכור עודפי כוח מחשוב במודל השכרה לכל דורש, ומאז צמח העסק לממדי ענק. החברה חשפה בראשונה בדו"חות הרבעון הראשון כי הכנסותיה לרבעון משירותי ענן הן 1.57 מיליארד דולר. אמזון, מעריכים מומחים, גדולה במונחי הכנסות בתחום שירותי הענן מכל מתחרותיה גם יחד, פי ארבעה. חלק הארי של מכירות אלה, כ–95%, הן ממה שמכונה EC2: הענן האלסטי (Amazon Elastic Compute Cloud). על פי גרטנר, כוח המחשוב של שירותי המחשוב בענן של החברה (AWS — Amazon Web Services) גדול פי 10 מכל 14 המתחרות שלה יחדיו.

שתי המתחרות הגדולות של אמזון הן גוגל, שלה שירות מתחרה בשם Google Cloud Platform, ולמיקרוסופט שירות בשם Azure. גם במקרה זה מדובר בשתי חברות שממילא יש להן כוח מחשוב עצום, וניתן לייעד חלקים ממנו לטובת עסקי ענן.

התחרות בתחום מחשוב הענן רבה, ובאה לידי ביטוי בהפחתות מחירים תכופות. שירות הענן של אמזון, AWS, יצא לשוק ב–2006. מאז החברה ביצעה 48 הוזלות יזומות. גוגל לא נשארת חייבת. לדברי חינסקי, "מחירי שירותי הענן הציבורי יורדים ב–6%–8% מדי שנה, בעוד מחירי החומרה שאנחנו קונים יורדים ב–30%–40%. במארס 2014 התחלנו להרוג את המרווח הזה — להעביר את כל ההנחה אל הלקוחות. ב–2014 הורדנו מחירים שלוש פעמים והתחלנו את 2015 עם עוד הורדת מחיר".

"גודל השוק הפוטנציאלי הוא עצום", אומר יפהר. לדבריו, באמזון מבינים שבשוק הזה יש יתרונות לגודל, ולמתחרות קטנות קשה מאוד להתחרות באמזון בגזרת המחיר.

האנליסטים מסכימים שמיקרוסופט היא המתחרה המשמעותית ביותר של אמזון כיום. ההערכה של דויטשה בנק היא ששירות הענן של מיקרוסופט מגלגל כ–175 מיליון דולר ברבעון. החברה דיווחה על הצטרפות של 10,000 לקוחות חדשים לשירות כל שבוע. בין לקוחות Azure ניתן למנות את איזיג'ט, זירוקס, 3M רשת NBC, ואפילו את עיריית תל אביב. מלבד זאת, אין כיום כמעט חברה גדולה בזירת הטכנולוגיה שלא מנסה למכור חלק מהשירותים שלה בענן, כולל אורקל ויבמ (עם שירות הענן Softlayer, שבאחרונה הכריזה החברה שתשקיע בפיתוחו 3 מיליארד דולר).

בקצה אפשר למצוא עוד חברות קטנות ואגרסיביות בתחום הענן, כמו DigitalOcean 
ו–Linode. גם חברות טלקום התחילו להציע שרתים וירטואליים במודל השכרה, למשל ורייזון בארה"ב. גם כאן בישראל, בזק בינלאומי הקימה לפני כשנה וחצי שירות מתחרה למחשוב על פי דרישה בשם Virtual Nest.

יש לחברות הענן תוכניות זולות מאוד עבור חברות הזנק. חברות הענן עושות זאת, כי אחרי שלקוח מצטרף, ההגירה לשירות ענן מתחרה היא קשה, אפילו קשה מאוד. חברה כמו ווייז, לאורך כל חייה נשענה על הענן של אמזון. החברה נרכשה על ידי גוגל לפני שנתיים, ביוני 2013, אך עד היום לא השלימה את הנדידה לענן של גוגל בצורה מלאה. רק 70% מהשירות הועבר.

חברת ההזנק הישראלית Cloudyn מספקת כלי עבור חברות לניטור תעבורת הענן ולטיוב בחירת השרתים והחבילות. החברה מנטרת כיום כ–15% מתעבורת הענן של שלוש הספקיות הגדולות, וכ–150 אלף שרתים וירטואליים. לדברי יואב מור, מנהל שיווק המוצרים בחברה, "אמזון היא בהחלט מובילת שוק, עם ניסיון אדיר, תמיכה טובה בלקוחות, ובדרך כלל ראשונה להשיק שירותים חדשים. ב–Azure, לעומת זאת, אנחנו רואים זינוק אדיר באימוץ. זו הפלטפורמה הצומחת ביותר, שמספר הלקוחות שלה גדל ב–130% בשנה החולפת. גוגל עוד קצת מאחור. לכל חברה יש גם את מנגנון ההנחות שלה: באמזון נותנים הנחות למי שמזמין מראש שרתים. מיקרוסופט מציעה הנחות משמעותית לארגונים שחותמים על עסקה לרכישת מוצרים אחרים של החברה. גוגל נותנת החזר כספי בסוף החודש, ועבור סטארט־אפים בראשית דרכם היא בכלל מציעה את הענן בחינם".

איזה ענן מתאים לכם?

מבחינת ההתאמה של הענן לחברה, לחברות חשובה מהירות הענן ומהירות התגובה (Latency), חשובים הפיצ'רים וחשוב מאוד המחיר. באשר למהירות, קרבת השרת לחברה חשוב לכך שמהירות השירות תהיה טובה יותר. למרות מרכזיותה של ישראל בכלכלת ההיי־טק העולמית, לאף אחת מהחברות הגדולות בעולם אין מתקן בישראל (חוץ 
מדיימנשן דאטה, אך זו פונה בעיקר לשוק התאגידי).

הסיבות נעות בין סיכונים גיאולוגיים ("השבר הסורי־אפריקאי") לבין גיאופוליטיקה ("נופלים פה טילים"). יש האומרים שיזמים בעולם יחששו לארח את השירות שלהם בישראל מחשש שהמוסד יושב על צינור המידע. מי שחשוב לו שהשרת יהיה קרוב יכול לבחור בשירות שמציעות חברות התקשורת הישראליות, אלא שמרבית חברות ההזנק רוצות לספק שירות ללקוחות בכל העולם, ולא רק בישראל, ולכן חשוב להן יותר שהשרתים יהיו קרובים ללקוחות, ולא לחברה. לאמזון יש פרישה של 11 מקומות בעולם לשירותי הענן, והיא הכריזה באחרונה על פתיחת מוקד נוסף בהודו. למיקרוסופט יש אפילו יותר — 19 אזורים. לגוגל? כנראה פחות.

חברת גרטנר בחנה באמצעות "ריבוע הקסם" שלה — שמחלק את החברות ל"מאתגרות", "מובילות", "שחקניות נישה" ו"בעלות חזון" — את חברות הענן. בתחום ה–IaaS הוגדרו כ"מובילות השוק" רק שתי חברות — אמזון, ומעט אחריה מיקרוסופט. אחד מגורמי הבידול של Azure הוא הנוכחות של מיקרוסופט במערכות IT ארגוניות והיכולת להציע ענן היברידי, שחלקו נמצא פיזית בשרתי הארגון וחלקו בענן המרוחק. בגרטנר ציינו כי שירות Azure עוד מועד לתקלות רבות יותר מאצל המתחרה אמזון, שעליה כתבו בגרטנר שהיא "מובילת שוק מובהקת, חדשנית, גמישה ומגיבה מהר לצורכי השוק".

בבדיקה שערך במארס 2014 הכתב פיטר ויינר ממגזין "InfoWorld", באמצעות מבחני מהירות לשלוש ספקיות הענן הגדולות, נמצא הענן של גוגל כמהיר ביותר ב–13 מתוך 14 בדיקות שנעשו. גם במבחן המחיר נמצאה גוגל הזולה ביותר — בשמונה מתוך 14 בדיקות, וביתר הובילה Azure.

איך קונים מחשב בענן?

הדרך לקנות מחשב בענן דומה במקצת לקניית מחשב ביתי. מגדירים איזה מעבד רוצים, כמה זיכרון פנימי, כמה נפח אחסון — ומקבלים מחיר. אלא שבניגוד למחיר של מחשב, בענן התשלום הוא לשירות, והמחיר הוא לפי זמן השימוש.

חברת הענן הקטנה והצומחת DigitalOcean מציעה באתר שלה מחשבון לרכישת שרת בענן (המונח המקצועי הוא Virtual Private Server). למשל, אם תרצו שרת בסיסי עם מעבד אחד, זיכרון חישוב של 1 ג'יגה־בייט ואחסון של 30 ג'יגה־בייט — תשלמו על השירות 10 דולרים בחודש, או 0.015 דולרים בשעה. אם תקחו שרת ענן עוצמתי עם 4 מעבדים, 8 ג'יגה זיכרון חישוב ועוד 80 ג'יגה־בייט אחסון, תשלמו 80 דולר בחודש, או 12 סנט בשעה.

עוד סנט ועוד דולר נאספים לכסף גדול: בכיר בשוק אמר לנו שחברת הזנק בוגרת ובעלת לקוחות יכולה למצוא עצמה מוציאה כסף רב על שירותי הענן. הוא העריך שחברה כמו גט (לשעבר גט טקסי) משלמת לאמזון 150–200 אלף דולר בחודש עבור . עם זאת, הוא אומר, "התשלום הוא מול לקוחות אמיתיים ומשלמים, וזה גם עדיין הרבה יותר זול מבחינת החברה מאשר להחזיק שרתים פיזיים בעצמה".

מרבית חברות ההזנק שקמות כיום מעדיפות לשלם על שירותי ענן על פני החזקת שרתים בעצמן. בוויקס, למשל, לא תמצאו חדר שרתים. בזירה הבינלאומית אפשר למנות את נטפליקס ו–AirBNB, שמשתמשות בשרתים של אמזון. מבין חברות ההזנק הישראליות אפשר להזכיר את Glide, מג'יסטו ו–Meerkat שפועלות בעזרת שרתי ענן.
 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#