מעלימים מס? אתם יכולים לישון בשקט - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעלימים מס? אתם יכולים לישון בשקט

רשות המסים מתפארת בכך שהיא מצליחה לשים את ידה על מפורסמים שמעלימים מס ■ אבל בפועל, בגלל חוסר יעילות ומחסור בכוח אדם מקצועי, את רוב המעלימים היא לא מצליחה ללכוד

36תגובות

אם ישאלו אתכם מה סביר יותר, למות כתוצאה מתקיפת כריש או כתוצאה מפגיעה של חלקי מטוס שייפלו מהשמים, סביר שתבחרו באפשרות הראשונה. אלא שהאמת היא שהסיכון למות מנפילת חלקי מטוס גבוה פי 30 מטריפה על ידי כריש. אז למה בכל זאת רבים חושבים כי סביר יותר שייטרפו בידי כריש? משום שידיעות על התקפות כרישים מופיעות בתקשורת הרבה יותר מידיעות על חלקי מטוס, וגם לסרט "מלתעות" יש תרומה לכך.

זאת אחת הדוגמאות שעולות בקורסי כלכלה התנהגותית באקדמיה כאשר עוסקים בהיוריסטיקת הזמינות, שלפיה אנשים נוהגים להעריך את ההסתברות לאירוע מסוים כגבוהה מדי אם הם יכולים לדמיין את האירוע בקלות.

אמיל סלמן

בהשאלה, אפשר להניח שהאזרח הישראלי הממוצע חושב שיש סיכוי גבוה שרשות המסים תערוך ביקורת בספריו, אך זאת אינה המציאות.

בשנים האחרונות כמעט אי אפשר לפתוח עיתון מבלי להיתקל בידיעות על רשות המסים. הנה כמה דוגמאות מהחודש האחרון: בעל מגרש מכוניות שלא רשם הכנסות של יותר מ–200 אלף שקל, קוסמטיקאית שלא רשמה הכנסות של 3,900 שקל, ובעל מספרה שלא רשם הכנסות של עשרות אלפי שקלים וטען שהיה עצוב כי כלבו נפטר.

התקשורת, ובכללה עיתון זה, מעניקה חשיפה נרחבת לנוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, זה שבו הרשות מזמינה את הציבור לדווח על הכנסותיו אם עדיין לא עשה כן כדי שיימנע מביקורת. היא גם מדווחת באריכות על מפורסמים שנחקרים לגבי העלמת מס, כמו הזמרים מושיק עפיה ואייל גולן.

הסיקור הזה משרת היטב את רשות המסים, שכן הוא יוצר הרתעה: אם האזרח יחשוב שיש סיכוי גבוה שרשות המסים תגיע אליו, הוא ייטה יותר לדווח על הכנסותיו ויעשה זאת בדיוק רב. הודות לסיקור הנרחב נדמה שאין סיכוי לחמוק מרשות המסים, שזרועה הארוכה מגיעה לכל פינה. אלא שהאמת עגומה, ואין די בעבודת ההרתעה באמצעות יחסי ציבור כדי לשפר את המצב: שיעור התיקים שעוברים ביקורת על ידי רשות המסים נמוך בכל העולם - וגם בישראל.

עופר וקנין

הנה נתונים שהגיעו לידי Markerweek: מדי שנה פחות מ–1% מתיקים עוברים ביקורת באגף מע"מ של רשות המסים. בישראל יש 520 אלף עוסקים מורשים, ומספר הביקורות מדי שנה הוא כ–4,000 בלבד. באגף מס הכנסה הכיסוי רחב מעט יותר, אבל רחוק מלהיות אפקטיבי - 2.5% בלבד. מתוך 900 אלף תיקים בודקים חוקרי רשות המסים 22 אלף תיקים בלבד.

השבוע התברר כי 40 אלף איש לא נענו לדרישות רשות המסים לדווח על הכנסותיהם, גם אחרי שהרשות שלחה להם מכתב נוסף. אלה כ–40% מהאנשים שנדרשו לדווח על הכנסותיהם במסגרת הגל הגדול הראשון.

הרשות דיווחה השבוע על אזרחים שהעלימו הכנסות מהשכרת דירות, ואף כינתה אותם סרבני ד"וחות. אחד מהם, תושב חוץ בעל אזרחות ישראלית, נעצר אחרי שלא דיווח על הכנסות מהשכרת דירות בגובה של 1.5 מיליון שקל בעשר השנים האחרונות, ושני בני זוג נעצרו אחרי שהעלימו הכנסות של 3 מיליון שקל מהשכרת דירות. הרשות טענה כי הם נמנים עם סרבני הדיווח שלא נענו לפניותיהם.

אלא שגם לרשות ברור כי לא תצליח להגיע לכולם, וכך הסבירה בבית המשפט בבקשת המעצר של אותו תושב חוץ כי היא מתכננת לחקור בקרוב עשרות אזרחים נוספים שלא נענו לדרישותיה, כלומר אחוזים זניחים בלבד. להגיע לכל סרבני הדיווח, יודעת גם הרשות, ייקח לה שנים ארוכות. הסיכוי הסטטיסטי שהמעלימים יאותרו הוא נמוך ביותר, וכפי שרבים טוענים הסיכוי הסטטיסטי לאתר את מי שמי שעושה מניפולציות בדו"חות שהוא מגיש לרשות המסים נמוך אפילו יותר.

לאזרחים כדאי לרמות

מנהל רשות המסים, משה אשר, סבור כי שיעור כיסוי טוב בביקורות הוא 10% מכלל התיקים המבוקרים. מומחים רבים בתחום המיסוי מסכימים עמו, אבל איך מגיעים לשם? הרי מדובר בפי ארבעה משיעור הביקורת במס הכנסה ופי עשרה מהשיעור במע"מ. ברשות המסים לא יודעים לומר מהם שיעורי כיסוי המס בעולם, אבל בכיר לשעבר במס הכנסה שעמו דיברנו אומר כי אחוזי הכיסוי בישראל מעט נמוכים מאשר במדינות מפותחות.

ברשות המסים טוענים כי הסיבה לשיעורי הכיסוי הנמוכים נעוצה במחסור בכוח אדם מקצועי. לטענתם, אם מספר המבקרים יגדל הדבר יתבטא בגידול של שיעורי כיסוי טובים יותר, ולפיכך גם בגידול בהכנסות המדינה ממסים. זה נשמע הגיוני, אך לא בטוח שהסיבה היא מחסור בכוח אדם. ייתכן כי זאת דווקא העבודה הלא יעילה של כוח האדם הקיים ברשות והניהול הלא יעיל של כוח אדם זה.

על פי הרשות, מערך המע"מ כולל 150 מפקחים, ובמס הכנסה יש 375 - לאחר גידול בשנה האחרונה. בשנה הקרובה יתוגבר כח האדם: למערך המע"מ כבר נוספו 70 מבקרים ולמערך מס הכנסה יצטרפו עד סוף השנה קרוב ל–200 מפקחים. אפשר היה לצפות שהתוספת המהותית למספר החוקרים ברשות המסים תשפר את אחוזי הכיסוי - אך אלה לא משתנים כבר שנים. אשר אשר מסביר זאת בכך שחלק מהמפקחים פורשים לגמלאות וחלקם עוזבים, כך שלא בהכרח מדובר בשינוי דרמטי. לדבריו, כדי לשפר את אחוזי הכיסוי צריך מאות עובדים נוספים. ברשות מודים כי הם מתמודדים עם עזיבה של כוח אדם איכותי בשל בעיה באפיקי הקידום ושכר נמוך יחסית שמציעה להם הרשות לעומת האפשרויות במגזר העסקי. דו"ח מבקר המדינה שפורסם באחרונה מתח ביקורת על אופן התנהלות הרשות, שהעדיפה עד כה לא לחקור רבנים, טייקונים ומשפחות פשע. לכל זה תורמות גם מערכות מחשוב מיושנות וכן העובדה שאין תיאום אמיתי בין אגפי מע"מ, מס הכנסה ומס שבח, וכך ייתכן מצב שבו שלושה חוקרים בוחנים במקביל את ענייניו של אותו אזרח - מכיוונים שונים.

עופר וקנין

עו"ד רו"ח אלי אור, סגן ראש המחלקה לחשבונאות בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, מדגיש את המחסור במשאבים. "בעבירות מס גלויות, כגון אי־הגשת דו"חות ואי העברת ניכויי מס, רשות המסים מטפלת ב–10% מהמקרים במישור הפלילי", הוא אומר. "בעבירות של העלמות מס הרשות מצליחה להגיע אולי ל–0.5% מהמקרים.

"במחקר שערכתי בעבר מצאתי כי יש צורך לערוך ברשות המסים ארגון מחדש ווהקצאת משאבים נכונה. לדוגמה, במחלקת החקירות פועלים עשרה עורכי דין שמטפלים במישור הפלילי, ורוב עבודתם שלהם מתרכזת בהגשת כתבי אישום בעבירות של אי־הגשת דו"חות. אבל אין צורך לטפל בכך במישור הפלילי, ואפשר לסיים זאת במישור המינהלי על פי חוק העבירות המינהליות, וכך ליצור הרתעה משמעותית יותר. צריך להסב את כוח האדם הזה לטיפול בעבירות פליליות קשות יותר. רשות המסים אמרה ב–2014 שתעשה זאת, אבל זה עדיין לא מורגש בשטח".

לדברי אור, לשיעורי הביקורת הנמוכים יש השלכות דרמטיות על התמריץ של האזרחים לדווח. "לאזרחים כדאי לרמות, כלומר להגיש דו"חות שקריים", הוא אומר, "כי הסיכוי שיבדקו את הדו"חות שלהם אפסי. בכל פעם רשות המסים בודקת שלוש שנות מסים. הסיכוי שיגיעו לאזרח בשנים האלה הוא 7.5%, כלומר יש סיכוי של 92.5% שלא יגיעו אליו, ואחרי שלוש שנים הדו"חות מתיישנים. אם בהמשך כן יגיעו אליו, הוא יוכל לשלם את הכסף, אבל בעיקרון אין שום סיכוי שזה יקרה. נגיד שיגיעו אלי פעם ב–30 שנה, אז בעצם 27 שנה עדיף לי לעבוד על רשות המסים".

אור טוען כי הפתרון אינו הגדלת כוח האדם שיבדוק את הדו"חות, אלא הרתעה והגברת האכיפה הפלילית במקרים קשים, צעדים שלדבריו לא ננקטים בהיקף מספק. "ברשות המסים מקבלים כעת מאות בקשות של אנשים שרוצים לשלם מסים, אבל לא מקבלים תשובות בלוחות זמן סבירים. כשהם כבר כן מקבלים תשובות, אין מי שיטפל ביעילות ובזריזות בגביית המס. מדובר בצ'יקים של מיליונים רבים הממתינים לגבייה.

תומר אפלבאום

"אני מכיר אנשים שהגישו בקשות לגילוי מרצון לפני שבעה־שמונה חודשים. הרשות דחתה אותן בשל חוסר התאמה להליך גילוי מרצון. כלומר, יש נישומים שרוצים לשלם מסים - ואף אחד לא מטפל בהם. אשר הבטיח באחרונה שבקשות לגילוי מרצון שיידחו יעברו לטיפול פקידי השומה כדי שאותם מבקשים יוכלו לשלם מס, אבל בינתיים זה לא ממש קורה".

התמריץ: לכלול תכנוני מס

עו"ד טלי ירון־אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וכיום שותפה במשרד ירון־אלדר־פלר־שורץ, מסכימה עם אור לגבי ההשלכות של שיעורי הביקורת הנמוכים. לדבריה, הבעיה שנוצרת כתוצאה משיעורי הביקורת הנמוכים אינה שאנשים לא ידווחו, אלא שאנשים מקבלים תמריץ לכלול במסגרת הדיווחים תכנוני מס כאלה ואחרים. "אם ברשות היו יותר מפקחים שהיו עורכים יותר ביקורות, אפשר היה לאתר יותר תכנוני מס. כיום, דו"חות שמתקבלים ברשויות המס עוברים סקירה ראשונית, ורק אלה שהיה בהם משהו מיוחד, ייחודי או בולט - יעברו לביקורת. בשל מספר המבקרים הנמוך, שנאלצים לעבור על אלפי דו"חות בתהליך הסקירה הראשונית, יש קושי אובייקטיבי לאתר את כל תכנוני המס בהם".

דניאל בר און

האם לא עדיף לא לדווח כי גם ככה אין סיכוי שיגיעו אליך?

"לא עדיף לא לדווח. כשאין דיווח כלל, לרשויות המס קל יותר לאתר אדם באמצעות מאגרים חיצוניים, כגון מאגרי הבנקים או חברות האשראי, ואז להאשימו שלא דיווח. בכלל, יש הרבה אינדיקציות חיצוניות שמאפשר לאתר אי־דיווח בקלות יחסית. מנגד, לרשויות הרבה יותר קשה לאתר ולאכוף אנשים שמדווחים באמצעות דו"חות שנכללו בהם תכנוני מס. אם דיווחתי נכון ואמת ועשיתי תכנון מס, לרשות יהיה קשה לאתר את זה. מנגד, אם לא דיווחתי כלל, לרשויות יש מספיק מקורות מידע חיצוניים וחלופיים שיאפשרו לאתר את הפעולות החריגות, כמו קניית נכסים, נסיעות לחו"ל או החזקת כספים בבנקים".

האם זה נובע ממחסור בכוח אדם או מבעיה של הקצאת משאבים לא יעילה?

"אני חושבת שכיום כבר מבינים באוצר שתוספת מפקחים היא חשובה, וגם רואים את התוצאות בכך שהרשות הרבה יותר חזקה לאחר שקיבלה מספר לא מבוטל של תקנים. עם זאת, כנראה שיש עוד הרבה מה לעשות בהקשר זה".

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#