האיש שהפסיד במו ידיו את נשיאות ארה"ב - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שהפסיד במו ידיו את נשיאות ארה"ב

מייקל דוקאקיס נחל את אחת התבוסות הצורמות של מועמד לנשיאות כשהפסיד לג'ורג' בוש האב ב-1988, למרות יתרון מבטיח בסקרים והצלחה כמושל מסצ'וסטס ■ בראיון ל-MarkerWeek הוא מביע חשש שהדמוקרטים שוב יפסידו לבן משפחת בוש, משבח את הנשיא אובמה ולא מצליח להבין את ההתנהלות של נתניהו

2תגובות

"אחת הסיבות לכך שמייקל דוקאקיס מעולם לא נהיה נשיא ארה"ב היא רוצח בשם ווילי הורטון, ששוחרר לחופשה כשדוקאקיס היה מושל מסצ'וסטס וניצל את ההזדמנות לאנוס מישהי". התיאור הזה הופיע באחרונה במגזין "אקונומיסט" כהסבר לתבוסה הקשה שספג בבחירות לנשיאות ארה"ב אחד הפוליטיקאים המבטיחים, הנקיים ומלאי הכוונות הטובות שצמחו בשמאל האמריקאי בעידן שקדם לקלינטונים.

רצה הגורל והחודש, 27 שנה אחרי אותה מפלה, שנבעה גם בשל אותו רוצח שפניו כיכבו בתשדירי הקמפיין הארסי שניהל ג'ורג' בוש האב, שוב הוצמד שמו של דוקאקיס לזה של רוצח ידוע לשמצה במסצ'וסטס. הפעם היה זה המחבל ודוגמן השער של "רולינג סטון", דז'וחר צרנייב, שאחראי יחד עם אחיו הגדול טמרלן לפיגוע הקטלני במרתון בוסטון לפני שנתיים.

אי-פי

ב-4 ביוני, שבוע לפני הראיון שהעניק 
ל-Markerweek, העיד דוקאקיס בן ה-82 לטובת אחד מחבריו של המחבל דז'וחר - צעיר בשם רובל קיידן פיליפוס, שאמו חברה ותיקה של דוקאקיס. במכתב מיוחד ששלח לבית המשפט טען דוקאקיס כי פיליפוס בן ה-21, שנשלח לחמש שנות מאסר לאחר ששיקר בחקירתו בנוגע לקשריו עם המחבל, הוא בסך הכל "בחור טוב שיכול היה לממש עתיד מזהיר בשירות הציבורי".

נדמה שהתיאור הזה תקף גם לדוקאקיס עצמו. הוא נולד בפרבר קטן של בוסטון למהגרים מיוון, והתגייס לצבא עם סיום התואר הראשון ב-1955, הוצב בקוריאה בשנות המתיחות שלאחר המלחמה ועם שובו פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד. הקריירה הציבורית שלו המריאה מיד עם כניסתו בגיל 25 לפוליטיקה המקומית, במסגרת המפלגה הדמוקרטית. אחרי ארבע כהונות רצופות כחבר קונגרס מסצ'וסטס בין 1960 ל-1972, נבחר דוקאקיס למושל ב-1974 בזכות הבטחותיו לחלץ את המדינה ממשבר כלכלי עמוק וגירעונות תופחים.

"הנס הכלכלי" של מסצ'וסטס, שהתרחש במהלך שנות ה-80, עם צניחה באבטלה מ-12% ל-3% וזינוק של ההיי־טק ותעשיית הפיננסים, נרשם על שמו של דוקאקיס והעניק לו ניצחון בעוד שלוש מערכות בחירות, מה שהפך אותו למושל שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר - 12 שנה. הנס הכלכלי גם שימש את דוקאקיס כמקפצה מהירה בזירה הארצית ובבחירות לראשות המפלגה הדמוקרטית ב-1987, אז גבר בקלות על כמה מועמדים חזקים, בהם שני סגני נשיא לעתיד - אל גור וג'ו ביידן.

אי־פי

ואולם בבחירות לנשיאות הנס התפוגג, ועמו יתרון מבטיח של 17% על בוש בסקרים שנערכו בתחילת הקמפיין. הוא ניצח ב-11 מדינות בלבד מתוך 50 - אחת המפלות הקשות בתולדות הבחירות לנשיאות בארה"ב. ההיסטוריון הפוליטי דיוויד גרינברג מאוניברסיטת רטגרס תיאר את הקמפיין שלו כ"נפילה טראגית של ממש". דוקאקיס ניהל קמפיין נאיבי, מהוסס ורצוף מעידות שהכין את הקרקע למפלה. עמדותיו הליברליות בסוגיות כמו התנגדות לעונש מוות ותמיכה בחופשות לאסירים הציגו אותו כפוליטיקאי נרפה. לכך תרם דימויו האפרורי כאדם מרוחק וחסר תשוקה, שזיכה אותו בכינויים הלועגים למוצאו היווני, כמו "זורבה הפקיד". סירובו לפרסם את התיק הרפואי שלו החמיר את מצבו לאחר שהוביל לדיווחים ב"ניו יורק טיימס" כי עבר טיפול פסיכיאטרי.

רק ב-2013 הודה דוקאקיס כי הסיבה המרכזית להפסדו נעוצה בהחלטתו "לא להגיב למתקפה של קמפיין בוש, שבמבט לאחור היתה החלטה מטופשת". תבוסתו הובילה למעשה לסיום הקריירה הפוליטית שלו. עם סוף כהונתו הרביעית כמושל מסצ'וסטס ב-1991 הוא פרש מפעילות במפלגה הדמוקרטית, מונה לדירקטור בחברת הרכבות אמטרק והצטרף כמרצה בכיר לממשל באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שב-2008 קראה למכון למדיניות פוליטית על שמו ועל שם אשתו קיטי, שגדלה במשפחה יהודית. השניים נשואים כבר חמישה עשורים ולהם שלושה ילדים. בת דודתו של דוקאקיס היא השחקנית אולימפיה דוקאקיס.

רודפים את הילרי

כיום, כשקמפיין הנשיאות של 2016 כבר בעיצומו, דוקאקיס בן ה-82 מזהיר מחזרה על השגיאות שעשה, שעלולות להוביל פעם נוספת להפסד של מועמד דמוקרטי לבן משפחת בוש. הפעם מדובר בג'ב בוש, שהכריז באחרונה רשמית על מועמדתו ומסתמן כמועמד המוביל של הרפובליקאים. דוקאקיס, כמו רבים במחנה הדמוקרטי, תומך בהילרי קלינטון שנראית פייבוריטית ברורה לזכות במועמדות המפלגה לנשיאות.

"אחד הדברים החשובים שהילרי צריכה לעשות ושאני לא עשיתי בקמפיין הנשיאות שלי הוא להבטיח שהיא מנהלת קמפיין חד, שמגיב מיד ובחריפות למתקפות", הוא אומר בראיון שהתקיים בקמפוס אוניברסיטת הרווארד, שם ביקר לרגל הרצאה. בשיחה עמו מותיר דוקאקיס רושם צעיר הרבה יותר מגילו המתקדם ומפגין חיוניות ומרץ. "צריך להבין שבארה"ב פועלת כיום תעשייה שלמה של Get Hillary ("לרדוף את הילרי" בתרגום חופשי, נ"פ), ממומנת בכסף של אנשי ימין עשירים ונועדה לשכנע ליברלים אמריקאים שהילרי אינה מתאימה להיות נשיאה".

אבל מה עם ההיבטים הפיננסיים הבעייתיים הקשורים לקמפיין של הילרי - ניצול כספים מקרן קלינטון לצורכי הקמפיין, חברת קש שהקימו בני הזוג קלינטון וקשרים מעוררי תמיהות עם תורמים שלה שהיו קבלנים של הממשל הפדרלי כשהיא היתה מזכירת המדינה?

"מעולם לא ראיתי ראיות לכל הדברים האלה, גם כשהיא היתה מזכירת מדינה. וחלק מהדברים האלה הם פשוט מגוחכים. האם יש ראיות שהיתה לכך השפעה על ההחלטות שלה כמזכירת מדינה? התשובה היא לא".

אי־אף־פי

מי מממן את הרדיפה הזאת אחריה? האחים המיליארדרים צ'רלס ודייויד קוך?

"כן, הם חלק מהחבורה הזאת".

גם שלדון אדלסון?

"לא יודע, תשאל אותו".

אתה חושב שקלינטון, כמוך, עלולה להפסיד לנציג של משפחת בוש?

"אני מקווה מאוד שלא. ג'ב בוש הוא לא מציאה גדולה".

ובין קלינטון לבין הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן, שנאבקת בוול סטריט וקוראת לפרק את הבנקים הגדולים, במי היית תומך?

"אני אוהב מאוד את וורן, אבל היא לא רצה לנשיאות, וכמו רבים מאתנו גם היא תומכת בקלינטון".

היית רוצה לראות את וורן רצה לנשיאות ב-2020?

"לא, אני חושב שזאת תהיה טעות, ואני אומר את זה בתור מעריץ גדול שלה".

ג'ורג' בוש האב
VIA BLOOMBERG NEWS

למה, אתה חושב שהיא יותר מדי שנויה במחלוקת?

"היא בעצמה יודעת יותר טוב מכולם שהיא צריכה להמשיך את מה שהיא עושה כיום - יש לה תפקיד חשוב בסנאט ושם היא צריכה להיות".

אחרי שש שנים וחצי של נשיאות, מה לדעתך ההישג הגדול ביותר של הנשיא ברק אובמה?

"היכולת להחזיר את הכלכלה האמריקאית למסלול של צמיחה. בניגוד חד למה שקורה באירופה שנמצאת בקיפאון, הצלחנו לצאת מהמשבר הכלכלי בזכות צעדים שלא כללו מדיניות צנע. אני לא מצליח להבין איך עוד יש אנשים בעולם הזה שחושבים שצנע היא הדרך לצאת ממיתון. הרי בארה"ב ניסינו את זה ללא הצלחה ב-1929, בשפל הכלכלי הגדול בהיסטוריה, אז למה לחזור על זה? אני פשוט לא מבין מה עובר בראשם של המנהיגים הכלכליים באיחוד האירופי".

משפחתך הגיעה מיוון. מה אתה חושב על המדיניות כלפיה כיום באירופה?

"זה טירוף. פשוט טירוף. מה שדרוש כאן, וזה לא כל כך קשה, הוא מדיניות של האיחוד שמחייבת את יוון להתמודד עם הבעיות העמוקות שלה, כמו גביית מס ורפורמות מבניות. אבל להמשיך להטיל עליה מדיניות צנע, שברור מאליו שרק החריפה את המצב, כפי שאנשים הזהירו כבר בהתחלה, זאת שגיאה קשה. הרי אם אתה אומר לאנשים שאתה תקצץ בהוצאות ותעלה במסים, ברור לכולם מה יקרה - וזה מה שקרה ביוון. למה לעזאזל הצורך לשמור על מאזן חיובי בחשבון השוטף נהפך לדבר כל כך חשוב? אתה לא תחיה מחדש כלכלה שכבר קיצצה במשכורות ובהוצאות הממשלתיות עם התעקשות על צעדים כאלה. אל תבין אותי לא נכון, ליוונים יש הרבה מאוד עבודה. הם חייבים לשפר את הביצועים הכלכליים, לקבוע סטנדרטים שיחזירו את האמון בהם ולהנהיג משטר מס יעיל. בכל מקרה, אני לא תומך ביציאת יוון מגוש היורו".

אתה תומך בשלטון של סיריזה, שהיא מפלגת שמאל קיצוני?

"אני לא חושב שהיא קיצונית. המדיניות שלה מזכירה לי את הניו דיל של רוזוולט".

היא מורכבת מכמה מפלגות שחלקן קומוניסטיות באופן מוצהר, ושר האוצר היוצא יאניס ורופאקיס הוא מרקסיסט.

"אני לא יודע עד כמה הוא מרקסיסט. ורופאקיס הוא חבר קרוב של הכלכלן ג'יימס גלבריית מאוניברסיטת טקסס (בנו של ג'ון קנת גלבריית, מגדולי הכלכלנים האמריקאים, נ"פ), הם רואים עין בעין בהרבה נושאים וגלבריית אינו מרקסיסט. מה שאומרים ורופאקיס וראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס לאירופאים, הוא שהם רוצים להישאר בגוש היורו אבל הם חייבים לקבל מרחב פעולה גדול יותר כדי להחזיר את הכלכלה לתלם. חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן אומר את הדברים האלה שוב ושוב כבר שנים".

"רק פתרון של שתי מדינות"

אתה משבח את המדיניות הכלכלית של אובמה, אבל אתה ודאי מודע למשבר האי־שוויון והשכר שדורך במקום בארה"ב כבר שנים ארוכות. כמי שאחראי במידה רבה לנס הכלכלי של מסצ'וסטס וכמי שראה עצמו נבחר לנשיא בתקופת המיתון הכלכלי של סוף שנות ה-80, איך היית פותר את זה?

"ג'ון קנדי נהג לומר שהפתרון הכלכלי הטוב ביותר הוא תעסוקה מלאה, ואנחנו סוף סוף מגיעים למצב הזה כיום אחרי כמה שנים קשות מאוד".

אבל רוב המשרות החדשות שנוצרו בשנים האחרונות הן בעלות הכנסה בינונית או נמוכה, ונתונים מראים שב-15 השנים האחרונות השכר הממוצע של בוגרי תואר ראשון בארה"ב נפל ב-2.5%.

"אבל זה משתנה עכשיו, ומדוע? כי המשק האמריקאי מתקרב לתעסוקה מלאה, וכשזה קורה מעסיקים חייבים לשלם שכר גבוה יותר לעובדים. כבר התחלנו לראות את המגמה הזאת בחודשים האחרונים. מעניין גם לראות שהעלאת שכר המינימום בארה"ב היא רעיון שזוכה לתמיכה רחבה כיום. 70% מהאמריקאים תומכים בשכר מינימום גבוה יותר".

וכמה גבוה צריך להיות שכר המינימום? 15 דולר בשעה?

"אני חושב שהמגמה שמתפתחת עכשיו היא 10 דולרים בשעה, כמו שקבעו בלוס אנג'לס. אמנם יש כיום קונגרס רפובליקאי שלא מאמין בשכר מינימום, אבל אם תשאל את האמריקאים, כולל במדינות שמרניות, יש תמיכה חזקה בשכר מינימום ובהעלאתו, כמו גם התמיכה בהעלאה משמעותית של המיסוי על העשירים. אני חושב שזה אחד הדברים שאובמה צריך לעשות".

דוקאקיס מבקש להדגיש הישג נוסף של אובמה, הפעם במדיניות החוץ שלו. "אובמה הצליח להרחיק את ארה"ב במידת מה ממדיניות שהובילה לאחת הטעויות הקשות ביותר של ממשל אמריקאי - הפלישה לעירק. כנופייה שלמה היתה אחראית למעשה המטופש הזה - דיק צ'ייני, דונלד רמספלד, פול וולפוביץ'. אבל האמת היא שאני לא בטוח שלמדנו את הלקח מעירק. ניקח את סוריה למשל, מה חשבנו שיקרה אם נפלוש לסוריה?"

אם כבר מדברים על המזרח התיכון, איך לדעתך אובמה צריך לפעול במשבר המחריף עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו?

"בערך כפי שהוא פועל כעת - להביע תמיכה בישראל אבל לנסות להבהיר לנתניהו שכל דבר מלבד פתרון של שתי מדינות יפגע בישראל".

אתה חושב שזאת מחשבה ריאלית, בהתחשב בכך שנתניהו לא עשה צעדים משמעותיים בכיוון הזה בתשע השנים שבהן הוא ראש ממשלה, ובכך שבישראל הוקמה עכשיו ממשלת ימין שמתנגדת בתוקף למדינה פלסטינית?

"חייבים להמשיך לפעול בנושא הזה, אין ברירה אחרת. לגבי נתניהו, האמת שאם אתה יכול להסביר לי את הקמפיין שלו, הדברים שהוא אמר לפני הבחירות והדברים שהוא אמר אחריהן בנוגע לערבים, אתה מוזמן. כשתראה את נתניהו תגיד לו להתחיל להיות רציני בנושא של שתי מדינות".

קמפיין 2016: האב, הבן, הבעל ואשתו

קמפיין הנשיאות של 2016 צפוי להפגיש ראש בראש נציגים של שתי השושלות הפוליטיות החזקות כיום בארה"ב - בוש הרפובליקאית וקלינטון הדמוקרטית. במשך 20 שנה, בחמש מערכות בחירות רצופות בין 1988 ל-2008, נציגי המשפחות האלה נכנסו ויצאו מהבית הלבן, בסיוע בעלי הון שתרמו לכל צד מאות מיליוני דולרים בכל קמפיין.

פעם אחת ניצבו שתי המשפחות זו מול זו, כשביל קלינטון זכה בניצחון סוחף על ג'ורג' בוש האב ב-1992. קרב כזה עתיד להתרחש כעת שוב: הילרי קלינטון, אשתו של ביל ולשעבר סנאטורית מניו יורק ומזכירת המדינה, צפויה לזכות בראשות המפלגה הדמוקרטית ועשויה להתמודד מול בן אחר של משפחת בוש הטוען לכתר הנשיאות, מושל פלורידה ג'ב בוש. בעוד קלינטון שועטת בקלילות לעבר ראשות המפלגה הדמוקרטית כשהיא מובילה בפער אדיר על פני קומץ מתמודדים אלמונים, בוש מכין עצמו למרוץ צמוד ומתיש מול שורה ארוכה של מועמדים פופולריים לא פחות ממנו.

בסקרים שפורסמו בסוף יוני הובילה קלינטון ב-60% מהדהדים על פני השני במרוץ הדמוקרטי - הסנאטור מוורמונט ברני סנדרס. בוש, לעומתה, מקושש כל קול ונאחז בתמיכה של פחות מ-15% בקרב רפובליקאים, כשצמודים אליו יריבים כמו המיליארדר דונלד טראמפ, מושל ויסקונסין סקוט ווקר והסנאטור מפלורידה מרקו רוביו.

קלינטון מציבה בחזית הקמפיין את בעלה, אדם שהכריזמה שלו הפכה אותו לאחד הנשיאים הפופולריים בכל הזמנים. בוש מתרחק מדמותו של אביו ומתקשה להעלות על דל שפתיו את שמו של אחיו, ג'ורג' בוש הבן.

בקרב ביניהם, ידה של קלינטון על העליונה בסקרים, עם הובלה של כ-7% בממוצע, לפי שקלול של תשעה משאלי דעת קהל מהחודש האחרון. ואולם כפי שהוכיח מייקל דוקאקיס בכישרון רב ב-1988, הובלה גדולה בסקרים בתחילת הקמפיין אינה ערובה לנסיקה אל עבר אייר פורס 1.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#