"דעת הקהל המרכזית בבריטניה תומכת פחות בישראל" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חרם כלכלי

"דעת הקהל המרכזית בבריטניה תומכת פחות בישראל"

מתיו גולד, שגריר בריטניה בישראל והיהודי הראשון בתפקיד, חוזר לממלכה. ראיון פרידה על חרם, עסקים ועתיד מעורר חשש

תגובות

בעוד כמה שבועות שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, יוכל לנוח קצת מישראלים ופלסטינים. לאחר חמש שנים כנציג הבכיר של הממלכה המאוחדת והוד מלכותה יסיים גולד את התפקיד בישראל ויחזור ללונדון, שם קיבל תפקיד שעוד עלול להשאיר אותו בקשר עם כמה ישראלים: אחראי על תחום הסייבר במשרד ראש הממשלה. כמקובל בשירות הדיפלומטי, הימים האחרונים של הקדנציה הם מערבולת של אירועי פרידה והעברת מקל – על אחת כמה וכמה עבור 
השגריר הבריטי הראשון שהוא גם יהודי.

בחודש האחרון שוב עלה לסדר היום 
החרם הכלכלי נגד ישראל. מתי החרם הזה יתחיל להשפיע על ישראלים באופן ממשי? בטיול בלונדון, באקדמיה, בעסקים?

"ממשלת בריטניה מתנגדת בנחרצות 
לחרם. בריטניה מביעה את ההתנגדות הזו במונחים של פעילות כלכלית: סחר, קשרי מדע, קשרי פיתוח והייטק. המספרים מדברים בעד עצמם ובכל פרמטר של יחסים עסקיים הכיוון הוא חיובי. כמות שיתופי הפעולה, היקף הסחר, הקשרים הכלכליים – כולם מתקדמים יפה מאוד. אלה העובדות. עם זאת, מה שמדאיג אותי הוא לא מה יקרה לישראלים שמטיילים בלונדון. זה לא ישתנה. מה שמדאיג הוא מה יקרה לתדמית של ישראל בדעת הקהל של השדרה המרכזית בציבור הבריטי. בשוליים תמיד יהיו אנשים שיקראו לחרם, ונגד זה לא ניתן לעשות הרבה. אבל יש הרבה אנשים באמצע שהיו עד היום בעד ישראל – ועכשיו הם מתחילים לראות אותה דרך הפריזמה של הסכסוך עם הפלסטינים. בחמש־עשר השנים הבאות אני רואה את דעת הקהל משתנה והופכת לתומכת פחות בישראל. זה מה שמדאיג אותי".

טל כהן לונדון

האם ניתן לשנות את דעת הקהל הזו? יותר הסברה? ובכלל: האם החרם, בכל צורה שתהיה, ילך ויחמיר?

"יש עניין של יחסי ציבור, אבל זה לא 
הסיפור המרכזי. אין מדינה שיכולה לעשות הסברה טוב יותר מישראל. אני לא חושב שהחרם עצמו יחמיר. אבל כמישהו שישראל חשובה לו, אני אכן דואג היכן תהיה עמדת הציבור הבריטי כלפי ישראל בעוד כמה שנים".

האם השחיקה הזו בדעת הקהל לא משפיעה על העסקים בפועל?

"אני מטפל בכמה רמות של קשרים עסקיים בין המדינות, ובמיוחד בהייטק. למרות הדיבורים על חרם, מה שאני רואה בפועל זה שההייטק מתפוצץ מחדשנות, ויש המון חברות בריטיות המעוניינות בשיתוף פעולה עם 
חברות מקומיות ועם טכנולוגיות ישראליות. משלחות רבות של אנשי עסקים בריטים מגיעות לכאן. המציאות היא שיש המון אנרגיה בהייטק והמון התלהבות מצד עסקים בריטיים. היקף הסחר בין ישראל לבריטניה עלה וממשיך לגדול ב־8%־10% לשנה, וזה לא רק הייטק אלא גם קמעונות, אנרגיה, פארמה. 
מובן שיש לבריטים מנעד של ניסיון וחוויות בפעילות מול חברות ישראליות, אבל בממוצע יש להם הרבה עניין – והם רוצים לעשות דברים מעניינים".

היית השגריר הבריטי היהודי הראשון בישראל. בסיכום התפקיד, האם היהדות שלך היתה נכס או משקולת?

רויטרס

"אני רוצה לחשוב שהיא היתה נכס, אבל זה לא אומר שלא היו אתגרים. מלכתחילה היה לי ברור שאני חייב להיות שקוף לחלוטין בנוגע למי שאני. אני יהודי, אני רוצה את הטוב ביותר עבור ישראל – אבל אני השגריר הבריטי. אני מייצג את בריטניה ואת האינטרסים שלה. בסופו של דבר החוויה שלי בישראל היתה מהנה מאוד, בעיקר בכל מה שקשור לקשרי מדע, עסקים וטכנולוגיה. כמובן שהיו ביקורות, כולל ביקורות פוגעניות, במיוחד מהצד האנטי־ישראלי. למשל, בכל מיני בלוגים. זה לא נעים. גם בצד השני, היהודי, היו כל מיני ביקורות – למשל בטוקבקים במאמרים שלי".

עד כמה היית מחובר לישראל? מעבר לאליטה ולהנהגה, האם אתה מרגיש שהכרת את הציבור הישראלי ואת החוויה שלו? את המיעוטים החיים כאן?

"פגשתי את כל המיעוטים בישראל. רק אתמול הייתי בארוחת פרידה מהקהילה החרדית, ובשבוע הבא יש לי אירועים עם מיעוטים אחרים. היה לי חשוב מאוד להיות שגריר בריטניה מול כל חלקי הציבור בישראל. ובתקופה שהייתי כאן אחד הדברים שראיתי הוא עלייה בנכונות של מיעוטים וישראלים לקבל את העתיד שמגיע להם תוך שילוב כל חלקי האוכלוסייה".

בחודשים האחרונים מתפרסמות כתבות על הקטנת כוחה ועניינה של בריטניה בפעילות בזירה הגלובלית. זה נכון? זו מדיניות?

"אני לא חושב שבריטניה מקטינה את המעורבות שלה בזירה הבינלאומית. אומרים את זה על הרבה מדינות, אפילו על ארצות הברית. זה נראה לי כמו משהו אופנתי, שיחלוף. העובדות הן שהכלכלה הבריטית טובה יותר ביחס למדינות מפותחות גדולות, אנחנו רואים את המעורבות של בריטניה בכל העולם – באו"ם, בעיראק, בנפאל. הטענות הללו לא משקפות את המציאות - ובוודאי שלא את הכוונות של מנהיגי בריטניה".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#