הדור החדש של החממות: הכנה למרכזי פיתוח זרים או כר לצמיחת חברות בוגרות? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדור החדש של החממות: הכנה למרכזי פיתוח זרים או כר לצמיחת חברות בוגרות?

תוכנית החממות של המדען הראשי התנערה מתדמית מיושנת, הצליחה למשוך משקיעים ותבחר החודש חממות חדשות ■ מחקר של PwC ו-IVC קובע כי אף שחברות חממה נחשבות עתירות סיכון, סיכויי הצלחתן דומים לאלה של סטארט-אפ רגיל ■ מדוע צריכה המדינה להמשיך לממן את התוכנית?

תגובות

החודשים האחרונים היו טובים לחממות הטכנולוגיות הממשלתיות. במארס רכשה פייפאל בכ-65 מיליון דולר את חברת סייאקטיב מחממת הסייבר של קרן JVP בבאר שבע, JVP סייבר לאבס. האקזיט הגיע בתוך פחות משנתיים מהקמת החברה, ו-20 העובדים שהעסיקה יעמדו בבסיס מרכז פיתוח חדש שפייפאל מקימה בעיר הדרומית.

בשבוע שעבר הודיעה צ'קמרקס, בוגרת ותיקה של חממת ניות של עופר היי־טק, כי קרן הפרייבט אקוויטי אינסייט ונצ'ר פרטנרס השקיעה 84 מיליון דולר בחברה. חלק מהסכום נועד לרכוש אחזקות של משקיעים בחברה.

מאז שנוסדה בשנות ה-90, תוכנית החממות הטכנולוגיות של המדען הראשי במשרד הכלכלה לא יצרה סיפורי הצלחה רבים. שתי הדוגמאות האחרונות בוודאי יעמדו מול עיניהם של המתמודדים, שייגשו ב-15 ביולי להליך התחרותי שבו יתמודדו על זכייה בהפעלת החממות בנפות חיפה, עכו והגולן. המתמודדים מקווים למנף כסף ממשלתי זול והשקעה קטנה יחסית שנדרשת מהם, לטובת אקזיט מהיר או תשואה נאה על ההשקעה. רפורמה מהותית שהוכנסה בתוכנית ב-2011 נועדה לשנות את התדמית ארוכת השנים שדבקה בתוכנית כמסורבלת, וככזו שמצמיחה חברות שמשקיעי ההון סיכון מתרחקים מהן.

בינתיים, נראה שהמהלך הצליח. מאז 2011 זכו בזיכיון להפעלת חממה חברות וגופים כמו פיליפס, טבע, שחנכו אתמול חממה ברעננה, נילסן, האצ'יסון ווטר, אלביט, שטראוס והמשקיע והיזם הסדרתי ד"ר שמעון אקהויז. סביר להניח שגם בהליך התחרותי הנוכחי יתחרו גופים בקנה מידה דומה, בעיקר על הפעלת החממה בחיפה, שנמצאת במיקום אטרקטיבי. בהמשך השנה יתחילו גם ההליכים התחרותיים להפעלת חממות במחוזות ירושלים ותל אביב, שימשכו עניין רב אף יותר.

בסוף התהליך יעמדו בראש 18 החממות הטכנולוגיות של המדען הראשי זכיינים שנבחרו בהליך התחרותי החדש. לפי שעה, אין תוכנית להרחיב את התוכנית ולפתוח חממות נוספות. ככלל, הזכיינים החדשים הם משקיעים אסטרטגיים ותאגידים גלובליים חזקים.

עוד מוקדם לבדוק את הצלחת החברות שמשתייכות ל"דור החדש" של החממות, ואולם לפי נתונים חדשים שנאספו ונותחו על ידי פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC וחברת המחקר להיי-טק IVC נבדקו סיכויי ההצלחה של חברות בוגרות חממה שהוקמו בעשור האחרון, נמצא שהן מצליחות במידה דומה לחברות שלא קיבלו מימון וסיוע בחממות - נתון חיובי לפי הפירמה, שכן חברות החממה נחשבות לחברות עתירות סיכון.

החממות לא משפרות את סיכויי ההצלחה

לפי המחקר, שמובא כאן לראשונה, מ-2005 ועד אפריל השנה הצטרפו 659 חברות היי־טק צעירות ל-34 חממות. 62% מהחברות עדיין פעילות והשאר (38%) נסגרו. 409 החברות הפעילות מעסיקות 3,400 עובדים - נתון שמצביע על תרומת התוכנית למשק. בקרב החברות הפעילות, 290 (44%) עדיין נמצאות בשלבי מחקר ופיתוח, ו-119 (18%) מהן רושמות הכנסות.19 מהחברות (2.9%) נמכרו וביצעו אקזיט. ואולם מרבית החברות שנמכרו (14) עשו זאת כשהן עוד היו בשלבים מוקדמים, עוד בתקופת החממה, לפני שהספיקו לבנות פעילות עסקית משמעותית ורק חמש נמכרו לאחר סיום התוכנית.

ד"ר אניה אלדן
דניאל צ'צ'יק

בדיקה נוספת שנעשתה נוגעת למימון החברות: החברות שהצטרפו לתוכנית מאז 2005 גייסו במצטבר כ-720 מיליון דולר. הזכיינים עצמם השקיעו כ-130 אלף דולר בממוצע בכל חברת חממה - סכום שהצטבר לכ-80 מיליון דולר בשנים שנבדקו. בנוסף, 142 חברות חממה (21%) גייסו כסף מחוץ לחממה - כ-4.5 מיליון דולר לכל חברה ובסך הכל 640 מיליון דולר.

המסקנה העיקרית שעולה מהנתונים היא שתוכנית החממות אינה משפרת את סיכויי ההצלחה של חברות, אלא מביאה אותן לשיעורים דומים לאלה של כלל החברות. נתוני החברות שנסגרו לעומת אלה שפעילות דומים לאלה שנמצאו בבדיקה שערכה לפני כמה חודשים חברת המחקר להיי־טק IVC. הבדיקה מצאה כי שני שלישים מהחברות שהוקמו מאז 2005 עדיין פעילות. 2.5% מהחברות הגיעו לאקזיט מוצלח - בסכום גבוה מזה שהושקע בהן. שיעור זה דומה גם כן למצב בחממות, אולם, יש להביא בחשבון שרוב חברות החממה נמכרו כשהיו עדיין צעירות מאוד. לכן, גם אם המשקיעים הרוויחו, מבחינת המדינה ייתכן שהן היו יכולות לייצר יותר תשואה משקית בצורת מקומות עבודה, תרומה לתוצר ומדדים אחרים.

מנגנון נוח למינוף מימון ממשלתי

אם כך, מדוע צריכה המדינה להמשיך לממן את התוכנית, שתקציבה ב-2014 הגיע ל-141 מיליון שקל? גורמים בתעשיית ההיי-טק, שמכירים את התוכנית ומלווים גופים שמתעניינים בזיכיונות לחממות, טוענים כי התוכנית מטפלת בכשל השוק אותו היא נועדה לפתור, ולכן כדאית לכל הצדדים המעורבים.

"המטרה של תוכנית החממות היא לעודד השקעה בפרויקטים עם סיכון גבוה שקשה להם לגייס כסף במקומות אחרים. אנחנו מעודדים את הזכיינים לחפש פרויקטים פורצי דרך עם טכנולוגיות ייחודיות. בתחומים של קלינטק ומכשור רפואי החממות הן המשקיע העיקרי או היחיד בשלב הסיד", מסבירה אניה אלדן, מנהלת תוכנית החממות הטכנולוגיות של המדען הראשי במשרד הכלכלה, את המטרה שהמדינה רואה לנגד עיניה בתוכנית. אלדן מרוצה משיעורי ההצלחה, השרידות והגיוסים של חברות החממה.

אייל פרידמן

מהם המדדים שלכם להצלחה?

אלדן: "המטרה של המדען הראשי היא שגשוג כלכלי באמצעות חדשנות טכנולוגית. שגשוג כלכלי נמדד במונחים של המשק, לכן אנחנו צריכים שהחברות והחממות יצליחו כדי שיהיה אפקט לכל המשק. חשובה לנו הזליגה לתעשייה, יצירת חברות חדשות ואקו־סיסטם חדש, למשל בתחום הפודטק (טכנולוגיות מזון) שהוא תחום חדש ומעניין, שחם מאוד בעולם כיום".

עבור הזכיינים החממות הן מנגנון נוח למינוף מימון ממשלתי ואפשר להבין למה הגופים מתחרים עליהן - הם נדרשים לממן 15% בלבד מההשקעה בחברות בתקופת החממה, בנוסף להוצאות התפעול, שנאמדות בכ-12 מיליון שקל במשך תקופת הזיכיון - שמונה שנים, עם אופציה להארכה בשנתיים. מרבית החממות מקצות סכום גדול יותר - כ-20 מיליון שקל - כדי לשמור על גמישות תפעולית.

"לזכיין ולמדינה יש את אותו אינטרס - המדינה רוצה לעודד חברות שקשה להן לגייס מחוץ לחממה בלי מימון של המדינה, הן עתירות סיכון ומו"פ, והסייקלים שלהן ארוכים. המדינה משתתפת בסיכון, כי השוק הפרטי פחות שש לקחת את הסיכון. צריך לחשוב על זה כמשולש שבראש שלו המדינה, ובשני הקודקודים הנוספים הזכיין והיזם. כל אחד מהם בא ממקום אחר, וכשעובדים נכון - זה לטובת כולם", אומרת עו"ד אילת טורם, שותפה בפירמת עמית, פולק מטלון ושות' (APM) המתמחה בהקמה ובליווי של גופי השקעה כקרנות וחממות, שליוותה בין היתר את הקמת חממת TerraLab של קרן טרה ונצ'רס וחממת The Kitchen של שטראוס.

כדוגמה לסימביוזה בין כל הגורמים, טורם מציינת שבתיקון האחרון בהליכים התחרותיים (ראו תיבה) נקבע שהזכיין יקבל 20% ממניות חברות החממה, בהשוואה ל-30%-50% עד כה, כדי לטפל בצורכי היזמים.

ואולם ייתכן שניתן היה להשיג את אותן תוצאות גם באמצעות כלי תמיכה אחרים של המדען הראשי. "אם פיליפס וטבע הן בעלות חממה, ניתן לשער שחברה שנמצאת בה תקבל יותר ערך מוסף מאשר הכסף של המדינה. אנחנו רוצים מאוד שהחממות ישקיעו בטכנולוגיות עם סיכון גבוה ומקפידים על זה יותר", אומרת אלדן.

שלום סופר, שותף הערכות שווי מחברת הייעוץ של
PwC Israel שהוביל את המחקר בפירמה בנוגע לחממות, אומר כי "תוכנית החממות באה לענות על כשל שוק - ליזמים קשה מאוד לגייס מימון התחלתי כדי להרים את החברה ולהגיע לאבטיפוס או למוצר בטא ראשוני, בעיקר בתחומים כמו מדעי החיים או ביו־טכנולוגיה, שבהם מחזור החיים וההבשלה של החברות אורכים זמן רב. התוכנית מכניסה כסף למקום בו היזמויות צמאות לכסף ועוזרת מאוד ליזמים בשלב הזה".

לדבריו, "יתרונות נוספים של התוכנית הם איכות המשקיעים והניסיון והאיכות של הצוות. היא נותנת ליזמים מטרייה של ליווי גם בצד הפיננסי ובפיתוח העסקי. יש הפריה לאקו־סיסטם שהיא מעבר לכסף שמשולם ומוזרם לחברות. יש מעטפת שעוזרת להן לפרוץ קדימה ולעמוד על הרגליים. אם תוכנית החממות לא הייתה קיימת, 657 חברות לא היו קמות. גם אם חברת חממה נכשלת זה לא נורא, כי היזם רכש ניסיון ויכול לקחת את הידע למקום אחר. זה מקדם את התעשייה באופן כללי".

האם משתלם להשקיע בפריפריה?

חלק מהטענות כלפי תוכנית החממות מצביעות על כך שהיא מממנת חברות גם בתחומים שבהם לא קיים כשל שוק במימון בשלב הסיד, כמו חברות אינטרנט, מובייל ואפליקציות. ראיה לכך היא שהחממה המצטיינת בשנים האחרונות הייתה חממת TheTime של אילן שילוח וניר טרבלסקי, שעוסקת בעיקר בתחומים אלה. ואולם, לפי הבדיקה של PwC כ-47% מהחברות שהצטרפו לתוכנית מאז 2005 עוסקות בטכנולוגיות בתחום מדעי החיים. לתחומים האחרים יש ייצוג קטן יותר: 13% בתחום הקלינטק, 12% בתחום האינטרנט, 11% בתחום התוכנה הארגונית ו-IT, ו-10% בתחום התקשורת.

"מבחינת המדינה, נותנים עדיפות למדעי החיים וביו־טכנולוגיה, מתוך ראיה שתחומים אלה דורשים השקעות גדולות יותר וזמן ארוך יותר לשלב המכירות ואקזיט והם אולי לא היו מתפתחים ללא החממות", אומר סופר. אלדן מציינת כי "בתחומים כמו מכשור רפואי, פארמה וקלינטק, החממות הן כמעט המשקיע היחיד ואין להן תחליף. ואולם, גם בחברות האינטרנט יש תחומים שבהם הסיכון גבוה וישראל יכולה להצליח בהם גם בעולם, כמו ביג דאטה ובריאות דיגיטלית".

החלטת המדען הראשי לא להכריז על הקמת חממות בתחומים ממוקדים שהם מעוניינים לקדם, גוררת ביקורת בתעשייה. "אני שומעת ביקורת על כך שהמדינה לא מציינת באיזה תחומים היא רוצה לראות חממות. אני לא מסכימה עם הביקורת, כי אני חושבת שהמדינה צריכה להיות פתוחה להצעות שעולות מהציבור. אי־אפשר לדעת איזה גוף רב־לאומי ירצה להגיע לכאן", טוענת טורם.

סופר מצביע על יתרון נוסף של התוכנית - עידוד יזמות בפריפריה. ואולם, לפי הערכות בתעשייה, אף קבוצה אינה מתכוונת להתמודד על זיכיון החממה בגולן שמרוחקת מריכוז יזמים, משקיעים או מוסדות לימוד טכנולוגיים. החממה היתה חלק מההליך התחרותי הקודם, ובסופו של דבר לא נבחר לה זכיין. סוגיה זו מעלה את התהיה אם יש טעם להקים חממות הרחק מריכוזי ההיי־טק בכל מחיר, מתוך שאיפה להקים סביב החממה קהילת יזמות טכנולוגית, או שעדיף להתאים את התוכנית לפיזור מרכזי היזמים והמשקיעים בשטח.

ניקוד נוסף לגופים עם ערך מוסף וכיסים עמוקים

הרפורמה בתוכנית החממות, שהתחילה ב-2011, מגיעה כעת לישורת האחרונה של החלפת הזכיינים המפעילים את החממות. הזוכים במכרז החממות הקרוב יקבלו זיכיון להפעלת החממות לשמונה שנים, שבמהלכן ישקיעו בחברות צעירות בסיכון גבוה.

כל חברה תשהה בחממה שנתיים, ויושקעו בה 2 מיליון שקל (או 2.5 מיליון שקל בחממות בפריפריה) - 85% מתוכם במימון ממשלתי והיתר מכיס הזכיין. ההשקעה תינתן כמענק ולא כהלוואה (כפי שהיה נהוג בעבר), והיא תוחזר כתמלוגים רק אם החברה תצליח להגיע למכירות. חברות סייבר, קלינטק וטכנולוגיות רפואיות יקבלו מימון גדול יותר.

בהליך הנוכחי, שייסגר באמצע יולי, שונו הדרישות בנוגע להרכב הזכיינים והאמצעים הפיננסיים שעומדים לרשותם. השינויים הללו ממחישים את שאיפות המדינה מהזכיינים והאופק של החברות.

כתוצאה מהשינוי, במכרז הנוכחי להפעלת החממות עתידים לזכות גופים חזקים יותר, שפועלים כשילוב בין כמה חברות או משקיעים, ושבבעלותם כיסים עמוקים יותר. עו"ד אילת טורם, שותפה בפירמת עמית, פולק מטלון ושות' (APM), צופה כי השינוי יתרום לשיפור תוצאות החממות של הזכיינים החדשים.

קבוצות שיורכבו מכמה בעלי מניות, שכל אחד מהם יוכל לתמוך בחברות החממה, יקבלו עדיפות. דוגמה לשילוב כזה היא החממה שעוסקת במכשור רפואי, שחנכו אתמול חברת התרופות טבע ופיליפס העולמית. הוחלט על העדפה זו עקב הביקורת שנשמעה נגד מתן זיכיון לשטראוס, שתפעיל את החממה כזרוע מחקר ופיתוח תאגידית במימון ממשלתי.

שינוי נוסף הוא העלאת סכום ההתחייבות המינימלי הנדרש מהזכיינים מ-20 מיליון שקל ל-50 מיליון שקל. בנוסף, סך מקורות המימון הזמינים של הזכיינים עלה ל-150 מיליון שקל, בהשוואה ל-100 מיליון שקל לפני כן. הסעיף שווה ל-20% מהניקוד הכללי.

בהליך המכרז הנוכחי שמים במדען הראשי דגש על הערך המוסף שיביאו הזכיינים לחברות - מדד שמשקלו 25% מהניקוד למועמד. "המטרה היא להביא משקיעים עם ערך מוסף, שיכולים לעזור לחברות להצליח, ולהביא ערך עסקי ושיווקי", מסבירה אניה אלדן, מנהלת תוכנית החממות במדען הראשי. "ראינו שכשמגיעים זכיינים חזקים כמו נילסן הם נותנים ערך מוסף מדהים - משקיעים המון בחברות, מביאים את החברות לפיילוטים", אומרת אלדן. כתוצאה מגישה זו, שהתחזקה בהליכים האחרונים, רוב הזוכים הם תאגידים בינלאומיים, תאגידים ישראליים ומשקיעי הון־סיכון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#