ערן אזרן

"גם על יוסי לנגוצקי אמרו שהוא משוגע לפני שמצא את תגלית תמר", "ראשית, לועגים לה, אחר כך, מתנגדים לה בתקיפות, ולבסוף - מקבלים אותה כמובנת מאליה", בנימוקים אלו ואחרים השתמשו הום (ד') בחברת האקספלורציה שפע ימים, כדי להסביר את ההחלטה להמשיך ולתור אחר יהלומים בסמוך לנחל הקישון, לאחר שכבר "שרפו" כ-83 מיליון שקל בפעילות החיפושים, שני שליש מהסכום - כספי הציבור, והיתרה מיוחסת לבעלים.

שפע ימים, שבשליטתו של אברהם טאוב (מכהן גם כמנכ"ל וכדירקטור), עוסקת בחיפוש אבנים יקרות. החברה, שנסחרת בבורסה לפי שווי של 58 מיליון שקל בלבד, נוסדה על ידי טאוב, חרדי שהיה מקורב לרבי מלובביץ'. טאוב פירש נבואה שניתנה על ידי הרבי בתחילת שנות ה-90 כהוראה לעסוק בכריית יהלומים, ומאז הוא משקיע את כל מרצו בחיפושים באזור נחל הקישון.

אברהם טאוב, מנכ"ל שפע ימים
אברהם טאוב, מנכ"ל שפע ימיםצילום: מתוך TheMarker TV

אתמול (ד') ערכה החברה כנס משקיעים בבורסת תל אביב. על בסיס תמהיל המשתתפים, משקיעי החברה כוללים כנראה לא מעט דתיים אורתודוקסים ומאמינים מחסידות חב"ד. בנוסף הם כוללים פעילים סדרתיים מתחום הגז והנפט, ובהם צביקה בורודצקי, שהחזיק בין היתר בגלוב אקספלורישין ובשותפות גבעות עולם וייצג את קבוצת "משקיעי הגז הקטנים" בפני ועדת ששינסקי.

"המטרה המרכזית שלנו היא למצוא מרבצים כלכליים, כדי שנוכל להגיע לשלב שבו נוכל לפתוח מכרה פעיל עם רווחיות גבוהה", הסביר טאוב. "בשנים האחרונות אנשים לא מבינים מה שאנחנו עושים. אנחנו עוסקים בחיפוש, בדגש על מקצועיות. הגיאולוגים שמלווים אותנו (ד"ר ג'ון ווארד וד"ר רנטו ספג'יארי - ע"א) הם הטובים בעולם. כרגע, אנחנו מקווים שנוכל לסיים את בדיקת מקטע התיכון של הקישון ולהתקדם בשלבים כדי לאתר מרבץ כלכלי".

יו"ר שפע ימים, שמעון הייבלום, שכיהן בעבר בין השאר כמנכ"ל סולל בונה, הסביר שחיפוש אבנים יקרות הוא תהליך ארוך ומוסדר. "לוקח כ-25 שנה עד שמגיעים למכרה שמפיק ומייצר הכנסות. לפי חוות הדעת של גיאולוגים ולאור הממצאים – אנו בדרך הנכונה. אנחנו עובדים לפי החזון של הרבי, אך עם הגיאולוגים מהשורה הראשונה בעולם. הצלחנו לגייס 20 מיליון דולר שזה אולי סכום מצחיק לעומת תעשיית הגז ונפט, אבל מדובר בתהליכים זולים יותר".

ורד טולדו, מנהלת הפרויקטים של שפע ימים, הסבירה על תהליך החיפושים: "אנו מחפשים מינרלים יקרים – כל מינרל שישי לו ערך כלכלי. אימצנו שיטות עבודה בינלאומיות – חזון, קידוחים, מיפוי, איסוף דוגמאות. השלב האחרון שאליו אנו מנסים להגיע בימים אלו - הגדלה מאוד משמעותית של נפח הדיגום כדי להתקדם בהתאם למודל הגיאולוגי של החברה. ככל שאנו מתקדמים בפרויקט - רמת הביטחון עולה ורמת הסיכון יורדת".

כמה שוות האבנים?

שפע ימים מחזיקה כיום בהיתרי חיפוש בשטח כולל של כ-660 אלף דונם. שטחי ההיתרים כוללים את אפיק נחל קישון בעמק זבולון, עמק יזרעאל, הכרמל, אזור רמות מנשה ומגדל העמק. התמקדותה של החברה באזורים אלו נובעת, בין היתר, ממידע גאולוגי וגאופיזי מוקדם, לפיו רכס הכרמל מורכב מגופים מגמטיים בהם התרחשה פעילות געשית המצביעה על אפשרות מציאת אבנים יקרות.

למרות הניסיונות הרבים, עד כה התקשתה שפע ימים להציג הישגים משמעותיים שישנו את התמונה העסקית בחברה. בינואר 2013 דיווחה שפע ימים כי מצאה אבן ספיר בגודל של 5.72 קראט. באפריל אותה השנה דיווחה החברה בדו"חותיה הכספיים כי מצאה אבני ספיר בגדול של כ-67 קראט, "רובם באיכויות גבוהות ובגדלים מסחריים". בנובמבר 2014 מסרה החברה כי מצאה ריכוז גבוה של 95.88 קראט של אבני חן מסוג קורונדום, ספיר ורובי ולמעלה מ-30 אבני חן מסוג מויאסנייט; והיו לה עוד כל מיני דיווחים לאורך השנים.

במהלך האסיפה נשאלה שפע ימים בנוגע לדו"ח הערכת שווי, שפורסם ב-2013 ושהוכן על ידי Diamond Resources, בנוגע לשווי האבנים שנמצאו. בדו"ח נקבע כי הערך הנוכחי הנקי למשאבי היהלומים של שפע ימים עומד על 95 מיליון דולר – רחוק משוויה הנוכחי בבורסה. היועץ המשפטי, עו"ד איתי גפן ממשרד גורניצקי ושות', השיב כי החברה אינה יכולה לשלוט בשערי המניה בבורסה – ואינה עוסקת בהערכות שווי של אבנים שנמצאות.

"קביעת שווי הממצאים אינו יעד עבור שפע ימים", הסביר גפן. "המשקיעים צריכים לדעת שלא מדובר בחברת כרייה או של מסחר ביהלומים - אל כחברת אקספלורציה, שהמטרה שלה היא לייצר תמונה טובה, עד כמה שניתן, לקרקע. האמצעים הם בדיקות גיאולוגיות, סקרים מגנטיים ואמצעים שונים נוספים. בדרך נמצאים גם מינרליים, שיש להם שווי. עם זאת, מתן תג מחיר לאבן כזו או אחרת - עלול להיות עד כדי מידע מטעה", הדגיש.

"דרך אגב, בניגוד לתעשיית הגז, התמלוגים בישראל בתחום אבני החן נמוכים יותר – 5%. כשהחזון הופך למציאות 'מתנפלים' על היזמים - אני מקווה שלא יקרה כאן אותו הדבר" הוסיף גפן.

אבן ספיר בגודל של 3.34 קראט

ערב קודם לכיונוס בבורסה, שפע ימים דיווחה על שורה של ממצאים למדגם חול, בגודל של כ-400 טון, שנאסף בתעלה במקטע התיכון של נחל הקישון, שליד חיפה. לפי הדיווח, החברה מצאה אבן ספיר (מקבוצת המינרלים היקרים) בגודל של 3.34 קראט, וכן נוספים מינרלים מסוג קורונדום (מקבוצת המינרלים הכבדים לתעשייה), שהגדול בהם הוא במשקל 24.42 קראט וכמו כן בגדלים של 12.22 קראט, 3.58 קראט ו-3.31 קראט.

אבן הספיר שנמצאה בקישוןצילום: ללא קרדיט

בנוסף, שפע ימים מסרה כי נמצאו מינרלים רבים נוספים מסוגים שונים, בגדלים הפחותים מ-3 קראט, "הן מקבוצת המינרלים היקרים והן מקבוצת המינרלים הכבדים לתעשייה". קורונדום הוא סוג של אבן יקרה. אם הקורונדום נמצא בצבע אדום הוא מכונה "אודם" (אבן הרובי). בשאר הצבעים הקורנודום מוכר בשם אבן ספיר. בבדיקת היועצים של החברה נמצא כי חלק מהאבנים מכוסים בחומר וולקני. מניית שפע ימים עולה ב-6.5%.

שוויים הכלכלי של המינרלים שנמצאו ועליהם דווח אינו מהותי. עם זאת, יועצי האקספלורציה של החברה, בהם פרופ' ביל גריפין האוסטרלי, טוענים כי לממצאים חשיבות רבה לפעילות האקספלורציה. "הממצאים האחרונים, ביחד עם כל יתר ממצאי החברה, לרבות גודלם מחזקים את הערכות בדבר הפוטנציאל הגלום במקטע התיכון של נחל הקישון", נכתב בדיווח. "עובדת היותם של חלק מן המינרלים מכוסים בחומר וולקני, מלמדת על כך שהמקור הראשוני של המינרלים (המקום שבו הובלו מבטן האדמה אל פני כדור הארץ) - נמצא בקרבת מקום", הוסיפו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker