פרס בראיון לפני שנה: כך ניצחתי אינפלציה של 450% - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מגזין TheMarker

פרס בראיון לפני שנה: כך ניצחתי אינפלציה של 450%

הכלכלנים הזהירו, ההסתדרות איימה, החברים במפלגה הפנו כתף קרה אבל שמעון פרס התעקש, והוציא לפועל את תוכנית הייצוב

87תגובות

(פורסם ביולי 2015) כיף לראיין את שמעון פרס. עצם מיקום הפגישה, "מרכז פרס לשלום", מעניק לאורח הרגשה קטנה של חו"ל. אנשי ביטחון מקדמים את פניך, דלתות חרישיות מנחשות את צעדיך, עובדות הלשכה שואלות לשלומך. לפניך יוצאים ממשרדו של פרס כמה סנטורים מאמריקה, ואחריך עומדת בתור משלחת אנשי עסקים מאיטליה. ההרגשה היא שאנחנו מעצמה בקנה מידה עולמי שכולם מייחלים למוצא פיה, אבל האמת היא שמדובר במעצמה של אדם אחד: שמעון פרס.

תענוג גם לראיין אדם שבגיל 92 זוכר הכל ושולט בפרטים בלי להיעזר בשום נייר. לרגע לא היה לי ברור מי הצעיר (יחסית) ומי המבוגר.

שמעון פרס, איך זה שממשלת הרוטציה שקמה בספטמבר 1984 לא עשתה דבר, אלא חיכתה עד יולי 1985?

"בחודשים הללו היתה עשייה, אמנם לא פומבית. עשיתי תוכניות לפתרון האינפלציה של 450%, כאשר כל יום הלכו בחנויות עם אקדחי מחירים כדי להדביק מחירים חדשים, עשיתי תוכנית ליציאה מלבנון, עשיתי תוכנית לשיקום היחסים עם מצרים, והיתה גם תוכנית לקידום תהליך השלום. לכל התוכניות האלה נתתי תאריכים. אמרתי למשל, שבתוך תשעה חודשים נפתור את בעיית האינפלציה. כל החברים שלי אמרו: אי אפשר לצאת מאינפלציה כזו בלי להיכנס למריבה אדירה שתביא לניפוץ הממשלה, ולאי אמון של הציבור. למרות זאת החלטתי להיכנס לזה. ומשום שלא הייתי מומחה לכלכלה, החלטתי קודם כל להקשיב לכלכלנים המומחים אך גם ללכת לאנשי מעשה שיודעים איך הצעדים משפיעים בשטח.

פרס מודיע על התכנית לייצוב המשק
חנניה הרמן / לע"מ

לי יש תזה קצת שונה לעיכוב בלוח הזמנים. ישראל קיסר התמודד על ראשות ההסתדרות במאי 1985, ולא רצית להטיל גזירות על הציבור לפני אותן בחירות...

"לא, לא, לא היתה לזה שום השפעה. למדתי יום ולילה, והיו ישיבות גם בלילה כל התקופה הזו. השתתפו בישיבות מיכאל ברונו, חיים בן שחר, עמנואל שרון, אמנון נויבך. ולמדנו ותכננו".

בתשעת החודשים הללו עשיתם שתי תוכניות נפל בניסיון לעצור את ההיפר־אינפלציה, בהובלת גד יעקבי, שר התעשייה.

פרס עוצר אותי. הוא לא רוצה להתייחס ליעקבי. אבל ממקורות אחרים אני יודע שהוא הוציא אותו מתכנון וביצוע התוכנית.

"ידעתי שאני צריך לטפל מצד אחד בארגון הפוליטי, בממשלה, ומצד אחר בארגונים הכלכליים, ההסתדרות והמעסיקים. למדתי שההסתדרות והמעסיקים אינם מאמינים לממשלה. ידעתי גם שעם ישראל קיסר, מזכ"ל ההסתדרות, לא יתקדם כלום. הוא היה עקשן כפרד. חיים הברפלד (יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, נ.ש.) היה יותר מתון. התחלתי לחשוב מה הממשלה יכולה לעשות. היו שהציעו פיחות. ברונו הציע פיחות של 20%. שאלתי אותו כמה זה באבטלה, והוא אמר אותו דבר, 20%. אמרתי שזה בלתי אפשרי. דיברתי גם עם אנשי מעשה כמו אלפרד אקירוב, משה זנבר, בינו צדיק, אלי הורביץ ודב לאוטמן".

אבל חששת לבצע את התוכנית. גם לא האמנת לכלכלנים, אתה לא מתפעל מהם.

"אמרתי לעצמי: 'אם אתם כלכלנים כל כך טובים, איך אפשרתם למשק להגיע למצב כה רע?".

אבל לא הכלכלנים הובילו את המשק למשבר, אלא הפוליטיקאים.

זאב

"יורם ארידור (שר האוצר בשנות ההיפר־אינפלציה, שהיה גם כלכלן נ.ש.) היה כלכלן גדול, לא? ותראה לאן הגענו. לכל מה שעשיתי במהלך חיי, הכלכלנים התנגדו. קח למשל את התעשייה האווירית. אף כלכלן לא האמין בה. קראו לזה 'פיל לבן'. ראיתי בכלכלנים אנשים שחיים בעבר. כבר אז, לפני 40 שנה, דיברתי על טכנולוגיה עלית והם לא קיבלו את זה. ואם הפרופסורים לכלכלה כל כך חכמים, איך זה שהם לא מיליונרים?

"הגעתי למסקנה שאני חייב להוריד את הוצאות הממשלה. אין לי שום סיכוי שההסתדרות תלך אתי או שהמעסיקים יסכימו, אלא אם הממשלה תהיה הראשונה לעשות. ואז הכלכלנים אמרו לי תיזהר, יש סכנה שעקב הקיצוצים האבטלה תעלה וההון הזר יברח. החלטתי לנסוע לארצות הברית כדי לבקש מטריה כלכלית. נפגשתי עם ג'ורג' שולץ, מזכיר המדינה, שמינה שני פרופסורים לכלכלה, הרב שטיין וסטנלי פישר, שישבו אתי. הם אמרו, יש לנו ניסיון עם ממשלת ישראל שמבטיחה אבל לא מקיימת. במה תהיה טוב מהם? אמרתי: מה שאני מבטיח אני מקיים.

"הם הגישו לי רשימה של עשר דרישות. עברתי על הנקודות ואמרתי 'אני מקבל את כולן'. הם היו המומים. אמרתי להם, 'מה ייצא לי מלהתווכח אתכם, שתעלו לי כאן ותורידו לי שם?'. היו נקודות כמו לקצץ בתקציב, להפסיק להדפיס כסף, להפסיק לסבסד את ההון, וכך הלאה. הייתי בטוח בעצמי שאעשה את זה, את כל הנקודות, כי ידעתי שאם אתחיל לעשות הנחות, אני גמור. אני אאבד את האמינות. כאן זה מקרה ברור של 'טייק איט אור ליב איט'. ואז האמריקאים נתנו לי את רשת הביטחון, 1.5 מיליארד דולר בנוסף לסיוע הרגיל בסך 3 מיליארד, וזה היה חסר תקדים. אבל בתוך המפלגה היו לי בעיות. אף אחד לא רצה פיחות. אף אחד לא רצה אבטלה. כרגיל הם רצו הבראה בלי לעשות ניתוח".

וההסתדרות?

"אמרה שהממשלה פועלת נגד העובדים. ההסתדרות לא רצתה לשמוע על ביטול הסובסידיות למוצרי יסוד, שזה מהלך מהפכני. אבל ברונו אמר לי שחייבים לבטל אותן. ערב הגשת התוכנית לממשלה, רציתי להופיע בטלוויזיה, כדי להסביר אותה לציבור, אבל ההסתדרות עשתה שביתה ברשות השידור ולא נתנו לי להופיע. ההסתדרות שלי עשתה נגדי שביתה".

ומה היה עם יצחק רבין? הרי היה צורך לקצץ בתקציב הביטחון סכום נכבד.

"יצחק לא היה מוכן לשמוע על קיצוץ, ודובר אז על קיצוץ עצום של 500 מיליון דולר. אמרתי לו: 'היית בעד הקמת ממשלת האחדות ואמרת שתעזור לי. עכשיו אתה צריך לעזור. אני צריך להוריד ממך וממשרד החינוך, אלה התקציבים הכי גדולים'. המקסימום שהשגתי ממנו היה הימנעות בהצבעה בממשלה. חששתי ששר החינוך יצחק נבון יהיה אתי ברוגז עקב הקיצוץ, וכך היה. כאב לי מאוד שהיחסים עמו נפגעו. היינו אז חברים בלב ובנפש. אמרתי, אני אעבור על כל הוצאה בתקציב של יותר מ־100 אלף, כדי להוריד, וכך עשיתי".

יצחק מודעי טען שהוא, כשר האוצר, היה זה שביצע את התוכנית. הוא אף כתב על כך ספר: "מחיקת אפסים".

"אז מה? יש הרבה ספרים כאלה. יש גם ספר שאומר שמישהו אחר בנה את הכור. יש 'בובע מייסעס' בלי סוף", הוא צוחק. "אני לא מכיר נושא אחד שבו לא קמו אנשים ואמרו: 'אנחנו עשינו את זה וזה'. אבל זה לא מעניין אותי. עם מודעי היה גם סיפור. הוא סבל מאיזה מחלה, והיה לוקח כדורים, והיה נרדם בשעות הלילה בזמן הישיבות".

ערב הישיבה הגורלית, במוצאי שבת, לא היו לך פקפוקים? לא היו לך כאבי בטן?

"אין לי כאבי בטן, יש לי רק כאבי ראש. ידעתי שאם אוותר למישהו על משהו, אצטרך לקצץ יותר במשהו אחר. אין כאן קונצים. אם אני רוצה לוותר למשל על קיצוץ בסובסידיות אצטרך להוריד יותר בשכר".

מדוע הישיבה שבה הוחלט על הקיצוץ בתקציב ארכה יותר מיממה רצוף?

"כי התחלתי לקצץ בתקציב 100 אלף מכל תקציב, וכל השרים נאמו ונאמו שנכון שיש לקצץ, אבל רק לא אצלם. היו גם שרים שעצמו את העיניים לכמה דקות בישיבה בלילה, וזה עלה להם ביוקר. קיצצנו להם. בסוף הורדנו כ־20% מהוצאות הממשלה. אני הייתי היחיד שלא נרדם".

איך שכנעת את שרי העבודה להצביע בעד הקיצוצים בתוכנית?

"הם הבינו שאין להם ברירה. הם הבינו שאני אתפטר אם התוכנית לא תעבור".

איימת בצווי חירום על ההסתדרות להורדת שכר העובדים.

"נכון, איימתי, אבל לא התכוונתי. אני לא חושב שממשלה צריכה להוציא צווי חירום נגד ההסתדרות, אבל השתמשתי בשוט הזה. יש גם טקטיקות בדברים האלה".

לי זה נראה דווקא רציני.

"אם לא היתה ברירה, הייתי עושה את זה".

אתה זוכר את דוד לוי נואם נאום חוצב להבות בממשלה שהכל יתמוטט, שהאבטלה תעלה והמשק יתמוטט בגלל התוכנית?

"אני הקשבתי לו וזהו. עשיתי כל הזמן חשבון האם יש לי רוב, וברגע שהיה לי רוב לא בזבזתי הזמן והצבענו. על דוד לוי לא התרגזתי. הוא איפשר לי דבר אחר – לצאת מלבנון. לא באופן חלקי, אלא לגמרי. היה לנו קבינט שהיה מורכב מחצי מערך וחצי ליכוד, ודוד לוי נתן לי את הרוב הדרוש להחלטה על היציאה".

איך התייחסה התקשורת לתוכנית?

"העיתונאים היו בתחילה זועפים, אבל הציבור, בניגוד לחששות שלי, תמך בתוכנית. ככל שהגזרות היו נמרצות יותר וחד משמעיות, כך החלה יוקרתה של הממשלה להמריא וכך גם שלי. הגעתי לשיא פופולריות של 80%".

ואיך התקבלה התוכנית בעולם?

"התוכנית נהפכה לקלאסיקה. באו ללמוד אותה. ארגנטינה ניסתה ולא הצליחה. אני לא המצאתי את הגלגל, אבל יש מעט מאוד אנשים שהפכו תיאוריה למעשה. הגדולה היא שלקחנו את הדברים הכי חריפים בתיאוריה וביצענו אותם. הכי חשוב זה מבחן הביצוע, ועשינו מה שהבטחנו. באמת לא הדפסנו כסף (מכה על השולחן באגרופו), באמת ביטלנו את הסובסידיות, באמת קיצצנו את התקציב. והאינפלציה ירדה בבת אחת, אף דולר לא ברח, וגם לא היתה אבטלה. כל ההפחדות היו לשווא.

"ובגלל זה בדיוק אין לי אמון בכלכלנים. הם הפכו את הכלכלה לתכונה, לפסימיות. ככל שאתה כלכלן יותר פסימי, אתה נחשב לכלכלן יותר טוב. ואני בדיוק ההפך: אני לא מסוגל להיות פסימי, אני תמיד אופטימי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#