לקואליציה של נתניהו אין גז

החשדנות בין ראש הממשלה לשותפיו כחלון ודרעי תקשה גם על אישור התקציב ועל קידום המסקנות של ועדת לוקר

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי זרחיה

ראש הממשלה, בגיוס רוב במליאת הכנסת לקידום . בכך נחל נתניהו תבוסה פוליטית קשה, שעלולה להשפיע על התנהלות הקואליציה בהמשך הקדנציה.

רק לפני כחודש וחצי הציג נתניהו בחגיגיות את ממשלתו בכנסת, וכבר כעת מתברר שהקואליציה שלו, שבה רק 61 חברי כנסת, שברירית. בכל הצבעה חשובה הוא נדרש לכתת רגליים אל השותפים כדי לגייס רוב — ולא תמיד בהצלחה.

לנתניהו לא הספיק הלחץ הכבד שהפעיל שלשום בפגישות אישיות בלשכתו בכנסת עם שר האוצר, משה כחלון (כולנו), ושר הרווחה, חיים כץ (הליכוד), שהחליטו להימנע בהצבעה, ועם שר הכלכלה, אריה דרעי (ש"ס).

אריה דרעי ומשה כחלון במליאת הכנסתצילום: אמיל סלמן

כחלון וכץ הם חברים של קובי מימון, המכחיש כי הוא בעל השליטה האמיתי בישראמקו — המחזיקה ב–28% ממאגר תמר, ואין לה אחזקות במאגר הגדול יותר, לווייתן. אם המתווה שמקדם נתניהו בשוק הגז לא יאושר, מימון עשוי להרוויח — מפני שרווחי תמר עשויים לגדול, ואף עשוי להינתן היתר להגדלת הרווחי היצוא ממנו, בעוד שהפיתוח של מאגר לווייתן יידחה. הקרב על הגז הוא גם קרב בין מימון — מקורבם של כחלון וכץ — לשלדון אדלסון, מקורבו של נתניהו, שפנה אשתקד לראש הממשלה בבקשה לסייע בהקלת הרגולציה בשוק הגז — מה שיסייע לנובל אנרג'י.

המפלה בגז עשויה להיות סימן רע לבאות. נתניהו, שהזיע שלשום בכנסת, דורש לקבוע תקציב תלת־שנתי ל–2015–2017 כדי שלא יצטרך לעבור מחדש בעוד כשנה וחצי, כשהכנסת תידרש לאשר תקציב ל–2017, את סבב ההשפלות שספג שלשום. אבל התנגדותם של כל ראשי סיעות הקואליציה — כחלון, דרעי, נפתלי בנט (הבית היהודי) ומשה גפני ויעקב ליצמן (יהדות התורה) — גורמת לכך שהצעת החוק לדחיית אישור מועדי התקציב ל–2015 תקועה בכנסת.

בכנסת מעריכים שלנתניהו לא תהיה ברירה, אלא להתקפל בסוגיית התקציב התלת־שנתי, כפי שהתקפל ודחה את ההצבעה על העברת הסמכויות בגז הטבעי.

השותפים הקואליציוניים לא יכולים להסכים לתקציב תלת־שנתי, שיקטין את יכולת המיקוח שלהם בשנים הקרובות. מבחינתו של כחלון, תקציב תלת־שנתי הופך אותו ל"מנהל חשבונות" חלש, ולא שר אוצר. תקציב כזה לא יאפשר לו להציג במשך הקדנציה שלו שינוי בסדר העדיפויות, וליישם את הרפורמות שהבטיח לציבור. במקרה כזה, "ארגז הכלים" הגדול שדרש לקבל יישאר נעול.

העימות הצפוי הבא בין נתניהו לשרים כחלון, דרעי, כץ ובנט צפוי להיות בעניין אימוץ המלצות ועדת לוקר לתקציב הביטחון. נתניהו כבר נכנע בשנים האחרונות לדרישות מערכת הביטחון והגדיל את תקציב. כל הגדלה נוספת בתקציב הביטחון בשנים הקרובות — ולכך יש להוסיף את עלות ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם נתניהו — תקטין את המקורות התקציביים לסעיפים החברתיים, הקרובים ללבם של השרים.

כחלון ודרעי, העומדים בראש מפלגות חברתיות, הבטיחו לשפר את מצב הציבור. איך הם יוכלו להסכים להגדלה של תקציב הביטחון? אולי גם הנושא הזה יצטרך לעבור לקבינט המדיני־ביטחוני, והתקציב יוגדל בשם "צורכי הביטחון".

מכל אלה מסתמנים חוסר אמון וחשדנות ביחסים בין נתניהו לשני השותפים הקואליציוניים הבכירים, כחלון ודרעי. הממשלה עדיין לא השלימה 100 ימי חסד, וכבר כל אחד מהצדדים רואה רק את הצד שלו. ממשלה כזאת, שאין לה יכולת משילות בכנסת, לא תוכל להצעיד את המשק קדימה, לבצע רפורמות להגברת התחרות ולקידום הצמיחה, ולהקנות יציבות כלכלית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker