איך מחסלים את הרעב העולמי? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך מחסלים את הרעב העולמי?

מומחים סבורים שהיעד השאפתני של סיום הרעב העולמי הוא בר השגה - אך לשם כך יש לעשות יותר מאשר רק להגדיל את היצע המזון ■ השיפור המרכזי התחולל באמריקה הלטינית ובאסיה, אך מרכז אפריקה, עיראק, סוריה ותימן נסוגו לאחור

4תגובות

הרבה השתנה באתיופיה מאז שמאות אלפי אנשים מתו ברעב של אמצע שנות ה–80. שיעורי התת־תזונה צנחו ב–25 השנים האחרונות, תמותת הילדים ירדה בשני שלישים ו-90% מהילדים לומדים בבית ספר יסודי.

כיום, המדינה ששמה היה בעבר מלה נרדפת לרעב, היא חלק ממאמץ גלובלי לשים קץ לרעב העולמי. מדינות בכל העולם כמו ברזיל, קמבודיה, איראן והפיליפינים דיווחו על התקדמות לכיוון השגת היעדים של Zero Hunger Challenge, קמפיין שבו החל האו"ם ב–2012.

מומחים טוענים שהיעד השאפתני של הקמפיין לשים קץ לרעב עוזר לתת מסגרת ובהירות למאמצים להבטיח שאפילו לעניים ביותר יהיה מספיק לאכול ולהפוך את מערכות המזון לעמידות יותר בפני שינויי אקלים, בצורות, שיטפונות ולחצים אחרים.
"Zero Hunger הוא אתגר וגם תקווה", אומרת דניאל נירנברג, נשיאת פוד־טנק, ארגון מניו אורלינס. "הוא נותן לנו מסגרת יציבה כדי שנוכל להגיע למצב שבו כולם מוזנים. אני חושבת שזה יעד שאפשר להשיג תוך 50 שנה".

אי־אף־פי

אבל היעד הזה מורכב יותר מכפי שהוא נשמע. האתגר הגדול ביותר, לדברי מומחים, אינו שהעולם כולו ייצר מספיק מזון, אם כי הלחצים של התחממות האקלים וגידול האוכלוסין בוודאי יקשו על כך. כדי לשים קץ לרעב העולמי צריך להבטיח שלעניים ביותר יהיו האמצעים לקנות או לגדל מספיק כדי להזין את בני משפחותיהם היטב, וכדי שהתשתית תהיה יציבה מספיק והשווקים חזקים כדי להעביר את המזון להיכן שזקוקים לו, אומרים מומחים.

וזה יותר מסתם למלא את הבטן. מחסור ביסודות קורט כמו ויטמינים וברזל, במיוחד בשנים הראשונות לחיים, עוצר את ההתפתחות ומשאיר ילדים עם בעיות פיזיות וקוגניטיביות קבועות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך, למשל, כי 500 אלף ילדים מתעוורים בכל שנה בגלל מחסור בוויטמין A, ומחצית מהם מתים.

אפילו בקרב מי שמקבלים מספיק מזון, זיהומים או מחלות אחרות שנגרמים מתברואה לקויה ומי שתייה מזוהמים עלולים להפריע לגוף שלהם לספוג את יסודות המזון החשובים, בעיה חמורה במיוחד בהודו. "לפני הרבה שנים חשבנו על רעב פשוט כבעיה של גידול מספיק מזון כדי להזין את העולם, ואני חושב שעכשיו הבנו שזה לא עניין של היצע מספק", אומר הומי קאראס, עמית בכיר במכון ברוקינגס. "העניין הוא להבטיח שאנשים שבאמת צריכים את המזון יכולים לייצר ולקנות אותו".

בעולם שבו כ–2.1 מיליארד אנשים עם השמנת יתר חולנית גם סובלים מתת־תזונה, שינוי מערכות ייצור מזון לא בריא ולא בר קיימא הוא תהליך חיוני, לדברי נירנברג.

שיפור התשתיות וחיזוק החקלאים

מאמצים בגיבוי הממשלה באתיופיה לחזק חקלאים קטנים ולהגדיל את התפוקה שלהם על ידי שיפור השימוש בדשנים וקוטלי עשבים, והרחבת ההשקיה, הצליחו לעשות את ההבדל, לדברי אמארה היילסלאסי, חוקר בכיר במכון הבינלאומי לניהול מים באדיס אבבה.

ואולם גידול האוכלוסין מעלה את הביקוש למזון וכל שינוי בדפוסי ירידת הגשם עלול לגרור בעיות, אומר היילסלאסי. עם זאת, אתיופיה כיום הרבה פחות פגיעה לרעב מכפי שהיתה בעבר, הוא מסביר, בין היתר בשל שיפור התשתיות והתמקדות מוגברת בבניית מאגרים לימים קשים. "עדיין מוקדם מדי לומר שאתיופיה במצב של ביטחון תזונתי, אבל נעשתה התקדמות", הוא אומר.

למרות שיפורים כאלה, אפריקה כמכלול משתרכת מאחור, לדברי ג'ומו קוואמה סונדראם, עוזר מנהל לכלכלה וחברה בארגון המזון והחקלאות. הארגון, זרוע של האו"ם, דיווח במאי כי 795 מיליון אנשים בכל העולם סובלים מתת־תזונה, 167 מיליון פחות מאשר לפני עשור, ו–216 מיליון פחות מבתחילת שנות ה–90.

העולם לא עומד ביעד שעליו הסכימו נשיאים וראשי ממשלות בשנת 2000, של הקטנת שיעור הרעב במחצית עד השנה. 10.9% מאוכלוסיית העולם סובלת מתת־תזונה, לעומת 18.6% ב–1992, לפי סוכנות המזון. במדינות מפותחות, השיעור הזה ירד ל–12.9% לעומת 23.3%. "התקרבנו - אבל לא הגענו ליעד", אומר סונדראם. לדבריו הרף נמוך, כי רק מי שרעבים כל השנה נספרים, והרף הקלורי שמרני בהתחשב בכך שעניים רבים עובדים בעבודות כפיים.

ההתקדמות שהושגה בתחום התרכזה באמריקה הלטינית, באיים הקאריביים ובמזרח, דרום־מזרח ומרכז אסיה, לדברי סונדראם. אף ששיעור הרעבים באפריקה ירד, המספר המוחלט שלהם גדל. מרכז אפריקה הוא אחד משני אזורים שנסוגו לאחור. השני הוא מערב אסיה, שכולל את עיראק, סוריה ותימן. הנסיגה בשני האזורים, לדברי סונדראם, ממחישה כיצד תהפוכות פוליטיות ומלחמות עלולות לגרום לפגיעה בביטחון התזונתי.
הדוגמה הברזילאית ההצלחות הגדולות ביותר נרשמו במדינות "שבהן יש מחויבות גדולה של המנהיגים בדרג הגבוה ביותר - נשיא או ראש ממשלה", הוא אומר. זה מה שקרה בברזיל, שנתפשת כמודל לחיקוי על מאמציה המוצלחים להיאבק ברעב.

כשלואיס אינסיו לולה דה סילבה היה נשיא המדינה, ב–2003–2011, שיפור התזונה "היה חשוב לו מאוד מבחינה אישית", בהתחשב בהתמקדות שלו במאבק בעוני, אומר קאראס ממכון ברוקינגס.

תוכנית לבתי הספר מספקת ארוחות ל–43 מיליון ילדים ברזילאים בכל יום, ומסייעת להפחית את תת התזונה של ילדים ב-73%, לפי תוכנית המזון של האו"ם. ברזיל גם מעניקה מזומן למשפחות העניות ביותר אם הן עומדות בתנאים כמו שליחת ילדים לבית הספר וחיסונם.

בברזיל וסין, תוכניות לארוחות בבתי הספר קונות מחקלאים, לדברי סונדראם. זה מעודד חקלאים קטנים, וגם מחייב אותם לגדל גידולים מזינים יותר, דרישה שגם משפרת את המגוון המוצע בשווקים המקומיים, הוא אומר.

בפקיסטן, לעומת זאת, 58% מהאוכלוסייה עדיין לא מקבלת מספיק מזון, אומר עביד קאיום סולרי, מנהל מכון למדיניות פיתוח קיימות, ארגון מחקר באסלאמבאד. המנהיגים אמנם פתחו בתוכנית Zero Hunger והבטיחו ליותר בתי ספר ארוחות ותוספים לילדים ונשים בהריון, אך "התוכנית לעולם לא תוכל להמריא, משום שמשרד האוצר אף פעם לא הקצה לכך כספים", אומר סולרי.

יותר מדי בכירים פקיסטנים, לדבריו, מאמינים שארצם לא יכולה לסבול מחוסר ביטחון תזונתי משום שהיא מייצאת מזון. במציאות, פקיסטנים רבים עניים מכדי לקנות לעצמם מספיק מזון, וזיהום המים פוגע ביכולתם של אנשים לספוג את יסודות המזון. הניסיון לחסל את הרעב יהיה בוודאי מעוגן ביעדי הפיתוח בר הקיימא, שורה של יעדים ל-2030 שנועדו להמשיך את יעדי המילניום להפחתת העוני עד 2015, שעליהם הסכימו מנהיגי העולם ב–2000.

קאראס ממכון ברוקינגס אומר כי יש צורך בכמה מאמצים משולבים, כמו חיבור בין חקלאים קטנים לרשתות אספקה גדולות, עידוד הסחר הבינלאומי של מזון והרחבת המחקר בחקלאות. סיום הרעב העולמי הוא יעד בר השגה, הוא אומר. "רק אם נעשה דברים בצורה קצת שונה ממה שעשינו עד עכשיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#