יעקפו את האמריקאים? הסינים כובשים את ההיי-טק הישראלי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יעקפו את האמריקאים? הסינים כובשים את ההיי-טק הישראלי

משקיעים סינים צפויים להיות שותפים למחצית מגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות ב-2015 ■ וואווי ופוסון כבר כאן, עליבאבא, באידו ושיאומי יצטרפו ■ מהנדסים ישראלים יצטרכו להסתגל לתרבות ארגונית חדשה

5תגובות

את צמרת עולם הטכנולוגיה כבשו בשנים האחרונות שמות חדשים. לשמות ותיקים כמו מיקרוסופט, מוטורולה ואינטל, ושמות צעירים יותר כמו גוגל ופייסבוק, הצטרפו עליבאבא, באידו, וואווי ושיאומי. בשנים האחרונות החברות האלה כבשו בסערה את וול סטריט או הגיעו לשווי אדיר כחברות פרטיות, על בסיס הפוטנציאל הכלכלי האדיר במדינה שבה צמחו כל החברות האלה - סין.

בדומה לתהליך שעברו מתחרותיהן מעמק הסיליקון (ומיתר ארה"ב) בעשורים הקודמים, גם החברות הסיניות מבינות שישראל, המדינה הקטנה במזרח התיכון, היא תחנה חשובה להמשך ההתפתחות שלהן.

ואכן, בחודשים האחרונים החברות האלה מעלות הילוך: נוכחותן בשטח בדמות השקעה בסטארט־אפים ובקרנות הון סיכון ישראליות גדלה והולכת. מאז 2012 נכנסו לישראל 30 משקיעים סינים חדשים שביצעו השקעות ביותר מ–80 חברות ישראליות, כך לפי חברת המחקר להיי־טק IVC. במקביל מתחילים לראות את ניצני השלב הבא באבולוציה שעברו החברות האמריקאיות שהגיעו לישראל: רכישת סטארט־אפים ישראליים והקמת מרכזי פיתוח.

בינתיים, מרכז הפיתוח הסיני המרכזי הוא של חברת וואווי (שפועל תחת השם טוגה נטוורקס). בנוסף, חברת פוסון פארמה הסינית פועלת בקיסריה לאחר שרכשה את חברת אלמה לייזרס הישראלית. ואולם גם חברת לנובו, יצרנית המחשבים והסמארטפונים שרכשה את חטיבת השרתים של יבמ, התניעה לאחרונה פעילות בישראל וניתן להעריך שחברות נוספות יגיעו אחריהן.

אי־פי

"מתחילת השנה יש קפיצה משמעותית ברמת הנראות הסינית בשוק הישראלי", קובע רו"ח טל חן, ראש מגזר ההיי־טק בדלויט. חן מספר כי באחרונה הקימה פירמת ראיית החשבון והייעוץ דסק ישראל־סין במטרה לגשר בין המדינות. הדסק הוקם לאחר ביקור של הנהלת החברה בסין, שבמהלכו התברר עד כמה החיבור הוא אסטרטגי.

"בשנתיים האחרונות יש יותר ויותר ענקיות סיניות שנהפכות לגופים גלובליים משמעותיים. יש שינוי בתמהיל של החברות שנכנסות למדד פורצ'ן 500 ובמספר החברות הסיניות שמונפקות בנאסד"ק", מסביר חן את קפיצת המדרגה בפעילות של חברות סיניות בהיי־טק הישראלי. "רמת הביטחון לעשות עסקים עם חברות מהסוג הזה גבוהה יותר, וכך גם הפוטנציאל העסקי. ככל שחברה נעשית משמעותית יותר — עם נתח שוק גדול יותר ברמה העולמית — היא נהפכת לשותף משמעותי יותר לדיאלוג בנוגע להשקעות ועסקות", הוא מוסיף.

בתעשיית ההיי־טק הישראלית מעריכים כי מגמה זו נמצאת רק בראשית דרכה, וכי נמשיך לראות את התחזקותה בשנים הקרובות. מבחינת התעשייה המקומית זוהי הזדמנות גדולה, לצד הסיכונים הכרוכים בה, שמשנים את תמהיל השחקנים שמשפיעים על הזירה. מבחינת היזמים המקומיים מתרחב מעגל המשקיעים הפוטנציאליים, הלקוחות הפוטנציאליים והרוכשים הפוטנציאליים. מספר גדל של מהנדסים ישראלים ימצאו את עצמם מועסקים בחברות סיניות עם תרבות ארגונית שונה מזו שהתרגלו אליה.

קונים, לא ממזגים

אחת השחקניות הבולטות שממחישה היטב את העניין הסיני בישראל היא עליבאבא - קבוצת חברות סיניות שעוסקות במסחר מקוון, שהנפקתה בספטמבר 2014 בבורסת ניו יורק היתה הגדולה ביותר אי פעם. עליבאבא, שרבים עדיין לא מכירים, כבר הגיעה לשווי שוק אדיר של יותר מ–200 מיליארד דולר.

בינואר ביצעה החברה את הכניסה הרשמית שלה להיי־טק הישראלי באמצעות השקעה של כמה מיליוני דולרים בסטארט־אפ ויז'ואליד (Visualead), שפיתח פלטפורמה ליצירת קודי QR מעוצבים. במסגרת העסקה החברות החלו בשיתוף פעולה אסטרטגי ושילבו בין המוצרים של החברה הישראלית לצורכי החברה הסינית.

במארס ביצעה עליבאבא מהלך נוסף בישראל כשהשקיעה עשרות מיליוני דולרים בקרן ההון סיכון JVP. לטענת מקורות, החברה בוחנת הקמת מרכז פיתוח טכנולוגי ועסקי בישראל באמצעות גורם ישראלי שמינתה לבדיקת הנושא. ואולם גורם ממשלתי שנמצא בקשר עם החברה טוען שעוד לא התקבלה החלטה בנושא.

בניגוד לחברות האמריקאיות, לממשלה יש תפקיד משמעותי ביצירת הקשרים בין ההיי־טק הישראלי לסין, ומתנהל קשר שוטף בין אנשי משרד הכלכלה והמדען הראשי לגופים הסיניים הציבוריים והפרטיים.

ייתכן שגם לאחר שחברות הטכנולוגיה הסיניות יתחילו לבצע רכישות בישראל, עוד לא נראה מרכזי פיתוח במתכונת שהורגלנו אליה מהחברות המערביות, עם לוגו גדול של החברה האם הבינלאומית על בניין המשרדים ועל המכוניות. בכיר באחת מחברות הטכנולוגיה הגלובליות הגדולות טוען כי במקרים רבים נוהגות חברות סיניות לקנות חברות טכנולוגיה מבלי למזג את פעילותן. כלומר, הן שומרות על המותג המקורי ונוהגות באופן דומה לקרן פרייבט אקוויטי. כך למשל, חברת וואווי אינה פועלת בישראל בגלוי, אלא תחת השם טוגה נטוורקס.

מ-10 משקיעים ב-2012 ל-28 ב-2015

עליבאבא לא לבד. מתחילת 2015 ניתן להבחין בעלייה בקצב ההשקעות והעסקות שביצעו בישראל גופים סיניים — חברות טכנולוגיה וגופי השקעה פרטיים וממשלתיים. גם באידו, חברת האינטרנט הסינית שהנהלתה נפגשה עם שר הכלכלה הקודם, נפתלי בנט, ביצעה השקעה ישירה של 3 מיליון דולר בסטארט־אפ הישראלי Pixellot, ולאחר מכן הצטרפה להשקעה בטבולה הישראלית. גם במקרה זה ההשקעה היא לא רק פיננסית, אלא מייצגת שיתוף פעולה מסחרי אסטרטגי לשני הצדדים.

ב–2014 הושלמו 30 סבבי השקעות בסטארט־אפים ישראליים שבהם השתתפו 22 משקיעים סינים והונג קונגים, וגויסו בסך הכל 300 מיליון דולר לחברות, כך לפי נתוני IVC שהוצגו בכנס שערכה החברה בנושא באחרונה. בשנים האחרונות גדל שיעור המשקיעים הסינים שביצעו השקעות ישירות בסטארט־אפים ישראליים ב–50% בשנה.

ההשקעות הן לא רק של חברות הטכנולוגיה הסיניות, אלא גם של משקיעים אסטרטגיים אחרים. חברת הביטוח הסינית Ping An, למשל, ביצעה לא פחות משש השקעות ישירות בסטארט־אפים ישראליים, בהן eToro, חברה ישראלית שמפתחת רשת חברתית למשקיעים.

צביקה גולדשטיין

לדברי מיכל אדם, מנהלת הפיתוח העסקי והשיווק של IVC, ברוב הקרנות הסיניות יש מעורבות ממשלתית במימון ובקבלת החלטות, וחלק מהקרנות שייכות לממשל המקומי והעירוני. לפי קצב ההשקעות הנוכחי, ב–IVC צופים כי ב–2015 יגיע מספר המשקיעים הסינים בחברות הישראליות ל–28 ומספר ההשקעות יגדל גם הוא. זאת, בהשוואה לעשרה משקיעים בלבד שהשתתפו ב–22 השקעות ישירות בסטארט־אפים ישראליים ב–2012.

מגמה דומה נצפתה גם בהשקעות הסיניות בקרנות ההון סיכון הישראליות. כמעט כל הקרנות הישראליות שגייסו הון בשנים האחרונות צירפו לשורות המשקיעים בהן גופים סיניים — מוסדיים, אסטרטגיים וממשלתיים. בסך הכל 11 קרנות הון סיכון ישראליות גייסו הון ממשקיעים סינים בשנים האחרונות, ובהן פיטנגו, כרמל, JVP, וינטג', קיינן ישראל וגלילות קפיטל.

לפי IVC, ב–2012 גייסה קרן הון סיכון אחת בלבד הון ממשקיעים סינים והונג קונגים. ב–2014 מספר הקרנות שבהן השקיעו גופים סיניים הגיע לשבע ומספר המשקיעים גדל לתשעה לפחות (לרוב הקרנות לא חושפות את הרכב המשקיעים בהן). השנה צופים ב–IVC כי המספרים ימשיכו לצמוח וכי הקרנות שיגייסו ממשקיעים סינים והונג קונגים יהוו במצטבר כמחצית מההון שיגייסו קרנות הון סיכון ישראליות — 750 מיליון דולר.

ממלאים את הוואקום שהותירו האמריקאים

במידה רבה, המשקיעים הסינים ממלאים את הוואקום שנוצר כתוצאה מיציאתם של משקיעים אמריקאים, שבעבר השקיעו בקרנות ההון סיכון הישראליות וכעת עברו לבצע השקעות ישירות או ששינו את הקצאת ההשקעות שלהם.

"גם למשקיעים הפיננסיים הסינים יש אינטרס אסטרטגי. מבחינתם זו דרך להיחשף למה שקורה בשוק מבלי להתעסק ישירות בבדיקות נאותות ולחפש את החברות. אלה שכבר משקיעים בסטארט־אפים קיבלו ביטחון כי הם כבר השקיעו באסיה, בארה"ב ולפעמים גם באירופה. יש חשיבה אסטרטגית מאחורי המהלך", אומרת אדם.

דרך נוספת של הגופים להיחשף לעשייה בישראל היא באמצעות מינוי נציגים מקומיים. שלום שמחון, לשעבר שר התמ"ת, ושרון קדמי, שהיה מנכ"ל המשרד, מאתרים הזדמנויות עבור תאגיד Desay הסיני. "במקרים רבים השרשרת בין הקצה הישראלי לסיני ארוכה יותר בהשוואה למצב עם האמריקאים. יש עוד גורמים בתהליך — גורמים ישראליים בסין או גורמים שנמצאים על הקו והם סוג של מתווכים. אין עדיין סקאוטרים ומשרדים מקומיים, אבל זה יגיע", מעריך חן.

ההשקעות הסיניות מתבצעות במקביל לכניסה נרחבת יותר של חברות ישראליות לשוק הסיני. המקרה של ויז'ואליד מייצג זאת: בעקבות ההשקעה עברו לסין נבו עלוה, מנכ"ל ויז'ואליד ואחד ממייסדיה יחד עם מייסד נוסף, ושם הם הקימו פעילות מקומית וגייסו עובדים.

"רוב הקרנות הסיניות מחפשות חברות ישראליות עם זווית סינית. להביא חברה ישראלית שכל ההכנסות שלה נוצרות בשוק במערב אירופה ובאמריקה זה פחות יעניין את החברות הסיניות, אלא אם הכסף מגויס ספציפית לכניסה שוק הסיני", אומר חן. "זה שינוי שהחברות הישראליות צריכות ועוברות. אנחנו רואים יותר חברות היי־טק ישראליות שמכוונות את מנועי הצמיחה שלהן קדימה לעבר השוק האסיאתי, ובראשו השוק הסיני", מוסיף חן.

המלחמה הקרה השנייה

מה הביא לעליית המדרגה בהשקעות הסיניות בהיי־טק הישראלי, שמתקיימת על רקע פעילויות השקעה סיניות נוספות בתנובה, במגדל ובחברות אחרות? "יש יותר קרנות בסין, משום שיש יותר יזמות ופתיחות של הממשלה להשקעות מחוץ לסין", אומרת אדם. "במקביל, בין גופים שפועלים בסין יש תחרות רבה על השקעות והם מחפשים לגוון באמצעות יציאה מחוץ לסין. יש פתיחות כללית של הממשלה בסין כלפי ישראל ומאמצי שיתוף פעולה של שתי הממשלות. ההשקעה בקרנות הון סיכון היא דרך טובה להיחשף לטכנולוגיות הישראליות שהם שמעו עליהן מבלי להגיע לישראל. במקביל, המשקיעים הישראלים גילו שבסין יש כסף שמחפש השקעות", היא מוסיפה.

"מתנהלת כיום מלחמה קרה שנייה על חדשנות. מצד אחד, מי שיצליח להביא יותר חדשנות לשוק ולחברות, ככל הנראה יהיה המנצח ברמה הגלובלית. שתי המעצמות הדומיננטיות בעולם בתחום הן ארה"ב וסין. מצד שני, החדשנות שצומחת ופורצת דרך בעיקר נוצרת בשוק האמריקאי ובשוק הישראלי. לסינים יש חסרונות בהתמודדות על חדשנות אמריקאית בארה"ב. מבחינת פוטנציאל עסקי ומבחינה גיאופוליטית, הכי נוח לסינים בשוק הישראלי", אומר חן.

העניין של התאגידים הטכנולוגיים הסיניים בהיי־טק הישראלי לא שונה במהותו מזה של התאגידים האמריקאיים. "אנחנו הרבה יותר בשלים מבחינת מרכזי פיתוח ביחס למדינות אחרות. זה לא רק הכישרון ההנדסי, אלא גם הבשלות והיכולת לספק את הסחורה מבחינת מי שמחזיק את המרכז בישראל", אומר לירון ורמן, מנהל הפיתוח של סיטי בישראל, שמפתח טכנולוגיות בתחום הפיננסים. "אחד היתרונות של מי שפועל בישראל הוא הקירבה לסטארט־אפ ניישן והאקו־סיסטם של יזמות שיש פה. זה גם מה שרואים אצלנו. קל יותר לייצר חיבור עם חברות ישראליות אם יש לך זרוע פעילות על הקרקע", הוא מוסיף.

מתעניינים בעיקר בתחום המכשור הרפואי

האם יש הבדל בין תחומי הידע שמושכים את הסינים לישראל בהשוואה לתאגידים ומשקיעים ממדינות אחרות? לדברי חן, הגופים הסיניים — ובהם חברות פרטיות, משקיעים פרטיים ופארקים תעשייתיים — מתעניינים בעיקר בחברות בתחום המכשור הרפואי להשקעה או רכישה. חן מציין כי המטרה של המשקיעים היא לאו דווקא החזר גבוה על ההשקעה, אלא יבוא של הטכנולוגיות לשוק הסיני, שהפוטנציאל העסקי בו רב.

חן מסביר שחברות סיניות שאינן חברות טכנולוגיה מחפשות חדשנות ישראלית, למשל בתחום הרכב. בכיר באחת מענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות טוען שהחברות הסיניות מתעניינות בישראל גם בטכנולוגיות בתחום האחסון ובמנגנונים עוקפי חסימה אמריקאיים.

חן מתייחס לאתגרים עמם מתמודדים ההיי־טקיסטים הישראלים בפתיחת השערים לסין ואומר כי "כיום האתגרים נובעים בעיקר מחשש מהלא נודע. הרבה יותר קשה לעשות עסקים בסביבה שפחות מכירים. החברות הסיניות הגדולות פתוחות לעולם המערבי ומבינות את הסטנדרטים שעליהן לעבוד מולם. יש התנהלות שונה מזו האמריקאית, שנובעת מהתרבות העסקית".

חן מעריך כי "אף שאנחנו נמצאים כעת בגל סיני, יש מסה קריטית שעוד לא הגענו אליה. כשהיא תיחצה ברמת החברות הסיניות שתהיה להן נציגות — מספר החברות הסיניות שישיקיעו ומספר החברות הישראליות שיירכשו על ידי שחקנים סיניים — נראה פריצה משמעותית יותר של עשיית עסקים בין ישראל לסין".

אדם צופה כי "יש לאן לשאוף. יש הרבה משקיעים ותאגידים שיש להם פוטנציאל. אנחנו עוד בשלבים מוקדמים. ב–2014 ביקרו בישראל 400 משלחות מסין. התהליכים לוקחים זמן".

"בכירי לנובו באו לישראל בצוק איתן. יש כאן חדשנות והמשקיעים לא חוששים"

"לנובו עשתה כמה השקעות בקרנות ובסטארט־אפים בישראל. אנחנו רציניים ורוצים לעבוד עם השוק המקומי. הבכירים ביותר בארגון מגיעים לעתים תכופות לישראל", אומרת ארנית שנער, שלפני כמה חודשים מונתה לתפקיד דירקטורית חדשנות חוץ בלנובו. בחודשים האחרונים מגבירה חברת הטכנולוגיה הסינית את פעילותה בהיי־טק הישראלי, ותפקידה של שנער הוא להביא טכנולוגיות ישראליות מחוץ ללנובו באמצעות השקעות בסטארט־אפים, יצירת שיתופי פעולה ואף רכישות אפשריות.

בעתיד, רכישה כזו תוכל להיהפך למרכז פיתוח של לנובו בישראל. ואולם לפי שעה לחברה עוד אין פעילות פיתוח מקומית שבה מועסקים מהנדסים. שנער מאתרת עבור לנובו חברות טכנולוגיה משלב הסיד ועד לשלב הבגרות והמכירות. לנובו לא מצפה שלחברות תהיה פעילות בסין או שהן יעתיקו את פעילותיהן אליה. החברה כבר ביצעה השקעה בקרן ההון סיכון קיינן פרטנרס ישראל, שתחשוף אותה לטכנולוגיות מקומיות. פעילויות נוספות של החברה בישראל צפויות להיחשף בקרוב.

בניגוד למרבית החברות הסיניות שנחתו בישראל ובוול סטריט, שמוכרות בעיקר בשוק המקומי שלהן, לנובו היא מותג עולמי מוכר ומוביל בנתחי השוק שהיא מחזיקה בשווקי הסמארטפונים, המחשבים והשרתים. כמחצית מעובדי החברה נמצאים בארה"ב ועבדו קודם לכן בארגונים גלובליים כמו יבמ ודל.

העניין של לנובו בישראל לא שונה מהותית ממה שמחפשות בה תאגידים אמריקאיים. "כיום פועלת לנובו במגוון רחב של תחומים. אנחנו הבעלים של פעילות השרתים שרכשנו מיבמ, השחקן השלישי בתחום הטלפוניה בעולם ומובילים בתחום המחשוב. טכנולוגיות שמעניינות אותנו הן בתחומים מגוונים — החל בפתרונות לתחום השרתים והמחשבים, אינטרנט של הדברים ומציאות רבודה. ישראל מאפשרת לראות במקום מרוכז המון חדשנות. הערך המוסף שלנו לחדשנות הישראלית הוא רב — כי ישראלים טובים בלחשוב על רעיונות חדשניים, וחדשנות צריכה לעתים עזרה בייצור והפצה", אומרת שנער.

האם ישראלים שיצטרפו לתאגידים הסיניים כשאלה יקימו כאן מרכזי פיתוח יידרשו ללמוד תרבות ארגונית חדשה? שנער סבורה שלפחות בלנובו לא נהוגות נורמות שונות מאלה שחוותה בארגונים גלובליים אחרים. "אני לא מתעלמת מהאתגר הלשוני, אבל ההנהלה של הפיתוח היא מערבית לחלוטין. סמנכ"ל הפיתוח, פיטר הורטנסיוס, הוא קנדי שמגיע מיבמ. ההבדלים התרבותיים לא מתבטאים בביזנס — העבודה היא אותה עבודה, הכללים והגבולות מאוד דומים", אומרת שנער.

"הרקע שלי הוא של חברות ענק. בהשוואה למקומות שבהם עבדתי בעבר, לנובו דומה לארגונים האמריקאיים", היא מוסיפה. לדבריה, החברה גם לא נוהגת לעשות רילוקיישן לעובדים. לכן, גם כאשר החברה תגייס עובדים בישראל, הם לא צפויים להידרש לעבור לסין.

סוגיה נוספת שעדיין לא התבררה היא רמת המחויבות של התאגידים הסיניים כלפי ישראל. אחרי עשרות שנות נוכחות בשטח, התאגידים המערביים הוכיחו שגם בעתות משבר ומלחמה הם לא סוגרים את מרכזי הפיתוח בישראל — נוכח חששות שהיו קיימים בעבר. האם אפשר לצפות למחויבות דומה מהסינים? "בכירי החברה טסו לראיין אותי בישראל באמצע המלחמה בקיץ שעבר", מספרת שנער. "זו דוגמה טובה לאיך שהם תופשים את ישראל. אנחנו מבינים שיש בה חדשנות ועניין ומשקיעים בה ולא בורחים או חוששים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#