"מי יקח אותי בגיל 53? אצטרך לעבוד כפרילנסרית בסכום מגוחך של 120 שקל לשעה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מי יקח אותי בגיל 53? אצטרך לעבוד כפרילנסרית בסכום מגוחך של 120 שקל לשעה"

מי ייפגע מהרפורמה בשירותי הנפש? תלוי את מי שואלים. באיגודי העובדים טוענים כי 3,000 עובדים, רובם מבוגרים, צפויים להיפגע ■ מנכ"ל הכללית: "דווקא נזדקק לתוספת של אנשי מקצוע. מי שייפגע יהיו בעלי הקליניקות הפרטיות"

59תגובות

שרית, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, עובדת כפסיכותרפיסטית כבר 18 שנה במרפאה לבריאות הנפש במרכז הארץ. היא מלאת חששות לקראת הרפורמה בבריאות הנפש, שתיכנס לתוקף ביולי הקרוב. על פי החלטת הממשלה, האחריות על הטיפול בבריאות הנפש, שנמצאת כיום בידי המדינה, תועבר אל קופות החולים, ומעתה יידרש טופס 17 (התחייבות כספית של הקופה) כדי לקבל טיפול במימון ציבורי.

"זו מעין הפרטה", אומרת שרית. "אני לא אומרת שאקבל מכתב פיטורים כבר למחרת תחילת הרפורמה, אבל אני מודאגת מכך שקופות החולים יתחילו לייבש אותנו, כשיעבירו מטופלים למרפאות שלהן במקום למרפאה כמו זו שאני עובדת בה, השייכת למדינה. במקום אלה שיפרשו מרצונם או ייצאו לפנסיה, לא יובאו אנשי מקצוע אחרים, ובסוף גם יגיעו הפיטורים.

טלי מאייר

"אני בת 53, ולא יודעת אם אוכל להיקלט במקום עבודה אחר בתחום עיסוקי. האלטרנטיבה היא לעבוד כפרילנסרית בסכום מגוחך של 100–120 שקל לשעה. אם אשרוד במקום העבודה, אני חוששת מירידת שכר שבעטיה אצטרך לחפש עבודה משלימה".

שרית וחבריה לעבודה כבר קיבלו הנחיות שנוגעות לתקופה שלאחר כניסת הרפורמה לתוקף. לדבריה, הם יידרשו לעבור לשיטות טיפול קצרות מועד. "עבור רוב האוכלוסייה שאני עובדת עמה — ילדים ונוער עם דיכאון קליני, סכיזופרניה והתקפי חרדה קשים — הטיפול חייב להיות ממושך, כי הוא כרוך גם בקשר עם הורי המטופל, מורי בית הספר, מחלקת הרווחה, רופא המשפחה ופקידת הסעד. אני חוששת שיכריחו אותי להוריד את רמת השירות".

יו"ר הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח (מח"ר), עו"ד יעל רון, ויו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, צפרא דוויק, מנהלות בימים אלה מאבק משפטי נגד המדינה בשל מה שהן מגדירות "ההשלכות החמורות ואף המסוכנות של הרפורמה בבריאות הנפש על הפסיכולוגים הקליניים והעובדים הסוציאליים המועסקים במרפאות לבריאות הנפש של משרד הבריאות".

ארז שני/סטודיו ניב מוסמן

השתיים פנו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שנמנע מלעצור את הרפורמה, אך הורה למדינה להידבר בעניין זה עם שני האיגודים. השבוע הצטרפה למאבקן גם הסתדרות עובדי המדינה, המייצגת את דרג הפקידים במרפאות. העומד בראשה, אריאל יעקובי, הכריז על סכסוך עבודה, אף שספק אם הצעד הזה ימומש לכדי שביתה.

"אני לא אומרת שהרפורמה בבריאות הנפש אינה חשובה, אבל יש להתייחס לכל ההיבטים שלה", אומרת רון. לדבריה, אדם שנקלע לדיכאון, יכול כיום להגיע ישירות לאחת המרפאות של משרד הבריאות. לאחר יישום הרפורמה והעברת האחריות לקופות החולים, אותו אדם לא יוכל לפנות ישירות למרפאה, אלא יהיה עליו לפנות לרופא המשפחה ולספר לו על הדיכאון אליו נקלע.

"בפני הרופאים יעמדו שלוש אפשרויות", אומרת רון. "האחת — לרשום לאיש תרופות אנטי־דכאוניות. זוהי הדרך הקלה והזולה עבור קופות החולים; השנייה היא להפנות אותו לפסיכולוג של הקופה; והשלישית היא להפנות את האיש למטפל המועסק כפרילנסר עבור הקופה.

"במציאות זו, המרפאות הקיימות, שכיום משויכות למשרד הבריאות, יתרוקנו מפעילות, ומכאן קצרה הדרך עד לפיטוריהם של אלפי אנשי צוות מקצועי ומינהלי.

"לכן הדרישה שלנו היא לשמור על ביטחונם התעסוקתי של עובדי מרפאות בריאות הנפש. אנו דורשים שייחתם עמנו הסכם שיכלול התחייבות שלא יהיו פיטורים, ואם בכל זאת יש בעיה — העובד יועבר לתפקיד אחר. לחילופין, אנו מציעים שקופות החולים יתחייבו להעביר 70% ממטופליהן בתחום בריאות הנפש אל המרפאות הקיימות. 'ייבוש' המרפאות גם יפגע במתמחים, שכן אלה לא יוכלו לבצע את ההתמחות במקומות שאין בהן תעסוקה".

לדברי דוויק, "על פניו, הרפורמה היא נהדרת, כי היא מעבירה לקופות החולים, האחראיות לטיפול בגוף, גם את האחריות לטיפול בנפש. גם הנגישות של הציבור לקבלת טיפול נפשי תגדל, מכיוון שבניגוד למדינה, שמנהלת מרכזי טיפול נפשי רק במרכזים העירוניים הגדולים, הפריסה של קופות החולים, ובמיוחד של שירותי בריאות כללית, היא כמעט בכל מקום במדינה.

"מאידך, יש סכנה מוחשית ש–3,000 פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים ועובדי מינהל, רובם עובדים ותיקים בשנות ה–50 לחייהם, לא יצליחו להיקלט בקופות החולים וייהפכו למובטלים. במקרה הטוב, הם ייקלטו בשכר נמוך יותר, או בחצאי משרות, או כפרילנסרים חסרי מעמד יציב".

לדברי רון, הרפורמה מעלה גם בעיה אתית. "שירותי בריאות כללית דורשת מהעובדים להגיש לה מדי רבעון דו"ח מפורט על כל מטופל. בחוק הפסיכולוגים ובחוק העובדים הסוציאליים נאמר שאסור למטפלים להעביר דו"ח כזה, מטעמים של חיסיון הלקוח. הצעתי למשרד הבריאות לקבוע בהסכם קיבוצי שהדו"ח יוגש, אבל המטפל יהיה מוגן מפני תביעות. משרד הבריאות מסרב, בטענה שהגנה כזו אינה חוקית".

האם תידרש תוספת שכר, כדרכן של קבוצות במגזר הציבורי שדורשות הטבות שכר עבור כל רפורמה באשר היא?

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס
תומר אפלבאום

רון: "עוד לא הגענו לזה".

"מי יטפל 
באנשים האלה?"

צביאל רופא, פעיל חברתי ותיק בתחום מתמודדי הנפש, שמח על הדיון הער. "אילו לא היה רעש סביב הרפורמה הזו, איש לא היה מסתכל עלינו, שנמצאים בתחתית סולם העדיפויות הלאומי. כל קיצוץ נעשה ממוסדות בתחום בריאות הנפש, ולא ממכוני הלב. בתי החולים הכלליים מגייסים כספים, ולעומתם בתי החולים הפסיכיאטריים מגרדים פרוטות, בגלל הסטיגמה", הוא אומר.

דודו בכר

"אומרים שצריך לעצור את הרפורמה כי לא נעשו הסדרים הוגנים עם העובדים — למה? שינהיגו רפורמה עם הסדרים משתלמים לעובדים, כפי שעשו בבריטניה. הבעיה היא שבישראל איש לא ייתן שקל לקבוצות עובדים חלשות, כמו אקדמאי המח"ר והעובדים הסוציאליים. על המדינה לשלוח יד לכיס ולתת משהו לאנשי המקצוע האלה — מגיע להם. האיגודים עשויים לנסות לתקוע את הרפורמה מכיוון שמתקמצנים אתם, ואז ישפכו את התינוק עם המים".

בכיר במשרד הבריאות, שביקש להישאר בעילום שם, רואה רק את הכיוון החיובי. "כל שינוי כרוך בחששות, אבל לא יפטרו איש, מכיוון שצריכים את העובדים האלה. הביקוש לשירות הנפשי יגדל. אנשים שמנסים לקבוע תור כיום, עשויים לחכות שנה עד לקבלת טיפול. והנה, סוף־סוף מוציאים את התחום מחשכת ימי הביניים.

"יש אנשים שמתביישים לפנות למרפאות שתלוי בהן שלט של 'בריאות הנפש'. אז עכשיו הם ייכנסו למרפאה של קופת חולים וכך הסטיגמה תטושטש".

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, אומר שלא מובן לו פשר מאבק האיגודים, לרבות ההכרזה על סכסוך עבודה. "בהסכם עליו חתמה הכללית עם משרד הבריאות, אותו אימצו גם יתר הקופות, יש מחויבות של משרד הבריאות לא לצמצם את שירותי בריאות הנפש שהוא מעניק עם הפעלת הרפורמה ולא לסגור מרפאות. במסגרת הרפורמה זקוקים לתוספת של פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים, אז נגד מה יש להיאבק כאן? מי שייפגע באמת מהרפורמה הם אלה המעניקים טיפולים באופן פרטי, ולעתים משתמטים מתשלום מס. הם ייאלצו להיכנס למסגרת חוקית. החל ב–1 ביולי אנו נקיים בכל שבוע כינוס בריאות הנפש שינתח את פניות הציבור, לרבות העובדים, והבעיות הלא פתורות יתנקזו אלי אישית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#