ביקורת בוועדת הכספים: "נבחרת הדירקטורים מייצגת רק את האליטה" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביקורת בוועדת הכספים: "נבחרת הדירקטורים מייצגת רק את האליטה"

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "הקריטריונים שנקבעו לדירקטורים יוצרים הדרה של קבוצות שלמות באוכלוסייה" ■ היו"ר גפני: נעקוב אחר ההתנהלות השוטפת של רשות החברות

תגובות

ועדת הכספים תעקוב אחרי ההתנהלות השוטפת של רשות החברות ועל התהליכים שעוברות החברות, במיוחד חברות כמו תעש, חברת הדואר ועוד" - כך הודיע אתמול יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדיון שקיימה הוועדה על רשות החברות.

"למרות שהחוק מחייב את רשות החברות לתת דין וחשבון שנתי לשר האוצר ולוועדת הכספים, הדבר לא נעשה עד כה", ציין גפני, והוסיף וכי בכוונתו "להקפיד על כך שהרשות תדווח באופן קבוע לוועדה".

בדיון מתחו הח"כים ביקורת על הרשות, על הפרטה מסיבית של חברות וקריטריונים שמקשים על קבוצות שלמות מהאוכלוסייה להתמנות ל"נבחרת הדירקטורים".     

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים
טלי מאייר

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "בשנים האחרונות הפרטה הפכה לתשובה לכל דבר. הרבה פעמים העברה של נכסי ציבור לידיים פרטיות יצרה ריכוזיות גדולה יותר. חוקקנו את 'חוק הריכוזיות', וזה נתן רק מענה חלקי במקרה של מעבר מונופול לידיים פרטיות. האם כל חברה שזקוקה לרפורמה צריכה הפרטה? זה לא מייצר תחרות אמיתית".

ח"כ נורית קורן (הליכוד) קבלה כי "הקריטריונים שנקבעו לנבחרת הדירקטוריונים לא מאפשרים למועמדים צעירים להיכנס. צריך לבדוק מיהם הדירקטורים, אם אמורים לשקף את מדיניות השר, שכן אם לא, הם מחבלים בפעילות החברות".

ח"כ אלי כהן (כולנו) אמר כי "התחושה היא שנבחרת הדירקטורים היא מייצגת 'אליטה מסויימת', בעוד שהמנכ"לים של החברות הממשלתיות צריכים להיות המקצועיים ביותר בדירקטריון, חשוב לתת ייצוג למגזרים מרכזיים ולפרירפיה". כהן הוסיף כי "תוצאות החברות הממשלתיות מ-2014 מאכזבות. המדינה לא רואה מהן כסף, אלה תוצאות שלא היו מתקבלות בהבנה בשום גוף עסקי! המדינה קיבלה ב-2014 דיווידנד של 373 מיליון שקלים על הון עצמי של 42 מיליארד שקלים - פחות מ-1% תשואה".

תומר אפלבאום

ח"כ נאוה בוקר (הליכוד) אמרה כי "קיבלתי תלונות על כך שאין מספיק ייצוג הולם למזרחיים בנבחרת הדירקטורים. הקריטריונים מקשים עליהם להתקבל". 

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) טענה כי "הקריטריונים שנקבעו לדירקטורים יוצרים הדרה של קבוצות שלמות באוכלוסייה. של מי שיכול בכלל לגשת להיות חלק מאותה נבחרת. למשל הגיל הממוצע היום הוא 55. נדרשות 7 שנות ניסיון ניהולי. התחושה שמנסים לשמור על גילדה מסוימת. רוצה לדעת מי קבע את הקריטריונים ולמה? גם נראה שיש כוונה לקלוט עובדים חדשים בשכר נמוך מאוד ולא הולם".    

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) טען כי "הקריטריונים הם לא 'של העם' אלא לסיעה מסוימת ששלטה, לא מייצגים את העם, אין מקום לנבחרת הדירקטורים הזאת". 

ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) הביא דוגמה לדחיית מועמדים מהסקטור הדרוזי, למרות שכולם בעלי דרגות בכירות בצבא של תת אלוף ואלוף משנה, שניהלו אוגדה וחטיבה. "אנשים שרוצים לתרום לחברות הממשלתיות אך נדחו".    

ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת) טען כי " הממשלה מתייחסת לחברות הממשלתיות כחצר האחורית שלה, כקופה הקטנה להוצאות. למשל, מדיבידנדים של החברות הממשלתיות מממנים מטרות מזדמנות, לעיתים מטרות פוליטיות. אם יש 20 חברות שמפסידות מיליארד ו- 20 שמרוויחות מיליארד האם זה מתקזז או שמהרווחים מתקציבים כל מיני מטרות וההפסד מגולגל על הציבור? האם החברות הן גוף שהממשלה מושכת ממנו כספים ככל שהיא חפצה? על הדירקטורים לפעול אך ורק למען האינטרסים של החברה ולא של הממשלה בהיבט הצר".   

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, אמר כי "ביצועי החברות הממשלתיות בישראל נחותים משמעותית בהשוואה למדינות המפותחות, יש להן רווחיות תפעולית נמוכה. 3.6% רווחיות תפעולית ב- 2013 ו- 8.4% ב- 2014 לעומת 8.5% בצרפת בתקופה המקבילה, 15.2% בשבדיה, 20.6% בניו-זילנד, 23% בנורבגיה".

בצד הרווחיות הנמוכה של החברות הממשלתיות הסביר יוגב כי "שכר העובדים בחברות גבוה כמעט פי-3 מהשכר הממוצע והוצאות השכר מהוות כ- 60% מההוצאות התפעוליות. מהפסד של מיליארד שקלים ב- 2013, צופים רווח של 2 מיליארד שקלים ב- 2016, מעבר מבזבוז משאבים ניכר להתייעלות, מעבר מרמת שירות נמוכה להעלאת רמת השירות ושביעות הרצון".      

יוגב ציין, כי הרשות מתמודדת עם תופעות פסולות; שחיתות, תפקוד לקוי והעברת אנשים מתפקידיהם, תקנות בנושא קרובי משפחה – "לא קולטים יותר קרבה ראשונה" ופוליטיזציה. לגבי נבחרת הדירקטורים אמר: "המהלך החשוב ביותר לשיפור היעילות, השירות ומניעת הישנות תקלות לאורך זמן והספדים של מיליארדים".

בתוך כך, סיעת המחנה הציוני מסרה על שמות חבריה בוועדת הכספים: הח"כים אראל מרגלית, מנואל טרכטנברג, ומיקי רוזנטל. הח"כיות שלי יחימוביץ וסתיו שפיר לא יהיו חברות בוועדה. שפיר היתה אחת הח"כיות הבולטות בועדה בקדנציה הקודמת בזכות תביעותיה להגברת השקיפות ויחימוביץ' היתה פעילה במיוחד בקדנציות הקודמות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#