כמה זה יעלה לנו? אינתיפאדה חדשה - 250 מיליארד דולר, חרם - 6 מיליארד דולר, שלום - רווח של 123 מיליארד דולר - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה זה יעלה לנו? אינתיפאדה חדשה - 250 מיליארד דולר, חרם - 6 מיליארד דולר, שלום - רווח של 123 מיליארד דולר

מכון ראנד האמריקאי ניסה לבחון את המספרים מאחורי חמישה תרחישים: שתי מדינות לשני עמים, נסיגה ישראלית חד צדדית, נסיגה ישראלית מתואמת, התנגדות פלסטינית לא אלימה וחידוש העימות האלים

129תגובות

בישראל קיימת הסכמה רחבה, לפיה לשלום יציב בין ישראל לפלסטינים יהיו פירות כלכליים ניכרים לשני הצדדים לעומת מצבי עימות או אף המשך המצב הנוכחי. ההסכמה מבוססת על הנחה, שיציבות בטחונית תוביל להגדלת השקעות וסחר. מכון ראנד האמריקאי ניסה לבחון את המספרים שמאחורי ההנחות הללו בעזרת מומחים וכלכלנים מארה"ב, אירופה, ישראל והרשות הפלסטינית. המחקר שערך התבסס גם על פרסומים קודמים, ראיונות עם מומחים ותקדימים היסטוריים.

החוקרים בחנו עלויות של חמישה תרחישים: שתי מדינות לשני עמים, נסיגה ישראלית חד צדדית ללא תיאום עם הרשות הפלסטינית, נסיגה ישראלית מתואמת, התנגדות פלסטינית לא אלימה וחידוש העימות האלים. סמינר מרכזי לליבון הנושא נערך לפני כשנה בחסות ממשלת יוון. המכון, לדברי נציגיו, פועל ללא כוונות רווח וללא הטיות פוליטיות, במימון התורם דייויד ק. ריצ'ארדס.

הממצאים שהעלה הם שדיבידנד השלום של ישראל צפוי להגיע לסכום מצטבר של כ-123 מיליארד דולר בעשור הקרוב, עד שנת 2024. הגידול מבוסס על עלייה בהשקעות, בסחר, בתיירות ובפריון וירידה בהשקעה בשטחים תוך הפניית הכספים לצמיחה בתוך הקו הירוק.

הרף המשותף להשוואה עבור כל התרחישים הוא מודל הבסיס, שכולל את הנחת הצמיחה של המשק ללא כל שינוי איזורי. על פי המחקר, אם יימשכו המגמות הנוכחיות במשק הישראלי, ללא שינוי גיאופוליטי, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל ב-2024 יהיה 439 מיליארד דולר לעומת 295 מיליארד דולר ב-2014.

סעיף אחד משמעותי, שקשור להשפעה הכלכלית על כל תרחיש, אינו מפורט דיו. מדובר בסעיף שנקרא חוסר יציבות וחוסר ודאות, שמייחסים לו השפעה חיובית על ישראל בהיקף של 9 מיליארד דולר במצב של שלום והפסד של 39 מיליארד דולר במצב של חידוש האלימות. מדובר בהערכות לגבי שורת פרמטרים כלכליים, בהם השקעות עתידיות, מקומיות וזרות, הפסד או תוספת לצמיחה (למשל, הפסד של 15% בצמיחה במשך 3 שנים במצב של אלימות מחודשת), ותוספת או פגיעה בסחר עם אירופה (באינתיפאדה השניה ירד הסחר עם אירופה ב-10%).

במצב של שלום המבוסס על שתי מדינות, התמ"ג הישראלי ב-2024 יהיה 462 מיליארד דולר, עלייה של 23 מיליארד דולר באותה שנה לעומת המשך המצב הקיים. התמ"ג לנפש צפוי לעלות ב-5%.

במצב זה תהנה גם הרשות הפלסטינית מתוספת של 8.8 מיליארד דולר לתמ"ג ב-2024, וסך הכל מתוספת מצטברת של 50 מיליארד דולר לתמ"ג שלה. התמ"ג הפלסטיני ב-2014 היה 13.9 מיליארד דולר. במצב בו נמשכות המגמות הנוכחיות, ב-2024 צפוי התמ"ג הפלשתיני להיות 19.9 מיליארד דולר. במצב של שתי מדינות הוא צפוי להיות 28.7 מיליארד דולר ב-2024. התוצר לנפש צפוי לזנק ב-36.7% ב-2024 לעומת המשך המצב הנוכחי.

מצב של שתי מדינות כולל נסיגה של ישראל מהשטחים, למעט מגושי ההתנחלויות הגדולים, הסרת מחסומי דרכים המקשים על תנועת פלשתינים, חזרת 600 אלף פליטים למדינה הפלסטינית וחילופי שטחים עם ישראל. הקהילה הבינלאומית תממן את רוב שינויי ההתיישבות של המתנחלים ותערוב לביטחון ישראל. יוסרו מגבלות הסחר בין ישראל למדינות ערביות. ישראל תפנה כ-100 אלף מתנחלים והדו"ח מעריך, כי הוצאותיה בשטחים יקטנו ב-16%.

השלום יגדיל את ההשקעות בישראל ב-15% וכתוצאה מכך יגדל הפריון לעובד בכ-15% תוך שש שנים. בנוסף, צפוי גידול של 20% בתיירות, עלייה של 150% בסחר עם הפלסטינים, עליה של 200% בסחר עם מדינות ערביות ומוסלמיות. מספר העובדים הפלשתינים בישראל יעלה ב-50 אלף ל-110 אלף. מספר העובדים הלא חוקיים לא ישתנה. הפלסטינים יקבלו שליטה על מקורות המים והמחצבים, כולל גז מול רצועת עזה. יוסרו מגבלות תנועה וסחר. היקף ההשקעות הציבוריות והפרטיות בשטחי הפלשתינים יוכפל.

תחילה, התכוונו החוקרים להוסיף לתרחיש שתי המדינות את הורדת הוצאות הביטחון בישראל, אולם חזרו בהם לאחר שקיבלו הבהרות, כי ההוצאות לא יקטנו בגלל הצורך לחזק, לדוגמה, את המודיעין כתחליף לכוחות שנמצאים כיום בשטח.

התרחיש האופטימי - שתי מדינות לשני עמים - מבוסס על המודל שגובש על ידי הנשיא האמריקאי לשעבר, ביל קלינטון (מיתווה אולמרט-עבאס), שעיקרו הסכם שלום ומערכת יחסים נטולת פיגועים ומלחמות. התרחיש אינו מתייחס לאפשרות של פיגוע ראווה של גורמי טרור משטחי הרשות. אחד מעורכי המחקר אישר, כי תרחיש שכזה יהיה בבחינת פגיעה קשה במיוחד בכלכלה הישראלית, ועורכי המחקר התייחסו אליו, לדבריו, בתרחיש חידוש האלימות.

התרחיש הפסימי: חידוש האלימות ברצועת עזה והתרחבותה לגדה ולגורמי טרור חיצונים. האפשרויות כוללות אינתיפאדה שלישית ופיגועים תוך הצטרפות גוופי טרור חיצונים כחיזבאללה. בתרחיש זה צפוי התמ"ג בישראל לקטון ב-10% ב-2024 לעומת התרחיש הבסיסי, ל-395 מיליארד דולר. עם זאת, במצטבר לאורך כל העשור צפוי אובדן מצטבר משמעותי של 250 מיליארד דולר בתמ"ג.

המשק הפלשתיני צפוי להידרדר בתרחיש זה, כשהתמ"ג יהיה ב-2024 בסך 12.6 מיליארד דולר, נמוך בכ-7.3 מיליארד דולר המהווים ירידה של כ-37% לעומת המשך המצב הנוכחי. על פי המחקר, בתרחיש זה יעלו הוצאות הביטחון של ישראל ב-9% בשלוש שנים של עימות (3% לשנה), הסחר עם הפלסטינים יצטמצם ב-15% ותיפסק העסקת פלסטינים בישראל. ההשקעות בישראל יירדו ב-20%, התיירות תקטן ב-25%, הפריון יירד והצמיחה בשוק העבודה תקטן ב-50%. ברשות הפלשתינית יינזק שוק ההון ב-1.5 מיליארד דולר ומחירי השירותים בשטחים, כולל בנקאות ואישפוז יזנקו בכ-50%.

אי־אף־פי

תרחיש נוסף שנבדק הוא התנגדות פלסטינית לא אלימה באו"ם ובמוסדות בינלאומיים אחרים, מלווה בפעולות להחרמת ישראל בחו"ל. בתרחיש זה התמ"ג הישראלי ב-2014 צפוי להיות 424 מיליארד שקל, נמוך בכ-3.4% מהפוטנציאל של המשך המגמות הנוכחיות. התמ"ג הפלשתיני צפוי להיות 17.7 מיליארד דולר, נמוך בכ-2 מיליארד דולר (10.8%) מתרחיש הבסיס. הפגיעה בישראל תתבטא, על פי המחקר, בירידה של 10% בהשקעות ובירידה של 2% בתמ"ג בגלל חרם על עסקים עם ישראל. לפי תרחיש זה, מספר העובדים הפלסטינים בישראל יצטמצם ב-30 אלף.

בנוסף, ישנם שני תרחישי נסיגה ישראלית מרצון מהגדה: האחת מתואמת עם הרשות הפלסטינית והשנייה ללא תיאום. לפי מחברי המחקר, למרות שהנושא שנוי במחלוקת בעולם ובישראל, נמצא שמקבלי החלטות בישראל דנים בו כאפשרות לצמצום חיכוך בגדה, כשמתווה של שתי מדינות לא נראה באופק. בתרחיש זה צפויים 60 אלף מתנחלים לחזור לגבולות הקו הירוק ובגדה יוותרו גושי ההתנחלויות הגדולים הקרובים לקו הירוק. בתרחיש הנסיגה המתואמת, התמ"ג הישראלי צפוי להיות 439 מיליארד דולר ב-2024, בדומה להמשך המצב הנוכחי. התמ"ג הפלשתיני צפוי להיות 21.5 מיליארד דולר, גבוה ב-1.6 מיליארד דולר (8.1%) מהמשך המצב הנוכחי.

בנוסף, ההוצאה הממשלתית הישראלית על ההתנחלויות תקטן בהתאם ב-10% בשנה. 75% מעלויות המעבר ימומנו על ידי הקהילה הבינלאומית. התיירות לישראל תעלה ב-5%, הסחר עם הפלשתינים יגדל ב-5% ומספר אישורי העבודה של פלשתינים בישראל יירד ב-30 אלף. הרשות הפלסטינית תרחיב את שליטתה בשטחים שיפונו. המעברים בגדה ייפתחו ועלויות המעבר ייעלמו. עלויות חסמי הסחר יפחתו ב-10% ויתרחב זרם ההשקעות לתשתיות ממשלתיות ופרטיות.

בתרחיש של נסיגה ללא תיאום התמ"ג הישראלי צפוי להיות 436 מיליארד דולר ב-2024, נמוך ב-3.5 מיליארד דולר (0.8%) מהתמ"ג של המשך המצב הנוכחי. התמ"ג הפלסטיני צפוי להיות 19.9 מיליארד דולר, בדומה להמשך המצב הנוכחי. בתרחיש זה יתפנו 30 אלף מתנחלים. הוצאות הביטחון יעלו ב-2%. הוצאות הממשלה על ההתנחלויות יפחתו בהתאם ב-5% בשנה. ההשקעות יקטנו ב-5% והתיירות תצטמק בשיעור דומה. מספר העובדים הפלסטינים החוקיים בישראל יקטן ב-30 אלף. ישראל לא תקבל מימון בינלאומי ליישוב המתנחלים בתוך הקו הירוק. לפי התרחיש, הרשות הפלסטינית תשתלט על מחצית מהשטח שישראל תפנה ותקבל מימון לכמחצית מההשקעות הנדרשות.

"אנו מקווים שהניתוח והכלים שלנו יעזרו לישראלים, לפלסטינים ולקהילה הבין-לאומית להבין טוב יותר כיצד המגמות הנוכחיות מתפתחות ולזהות את העלויות והתועלות של חלופות למעגל ההרסני הקיים של פעולה, תגובה וחוסר פעולה", אמר ס. רוס אנתוני, מוביל במשותף של המחקר ומנהל היוזמה הישראלית-פלסטינית של ראנד.

אי–פי

"פתרון שתי המדינות מוביל לתוצאות הכלכליות הטובות ביותר, בפער משמעותי, הן עבור הישראלים והן עבור הפלסטינים", הדגיש צ'רלס רייס, מוביל שותף של המחקר וסגן נשיא בין-לאומי בראנד. "בעשור, הישראלי הממוצע יראה עלייה בהכנסה של בערך 2,200 דולר לעומת רווח של 1,000 דולר אצל הפלסטינים, בהשוואה לתחזיות שלנו לגבי המשך המגמות הנוכחיות. לפלסטינים יש תמריץ גבוה בהרבה, להתקדם לעבר שלום".

חישובי העלויות והיתרונות הכלכליים של כל תרחיש התבססו בעיקר על "מחשבון עלות הסכסוך" חדשני. המחשבון מספק ניתוח מפורט של עלויות ותועלות כלכליות עבור כל תרחיש, ומאפשר למשתמשים לשנות הנחות על מנת לחקור טווח רחב של תרחישים. לדוגמה, אם הנחת החוקרים היתה, שפעולות החרם נגד ישראל משפיעות בשיעור של 2% מהתמ"ג, ולמשרד האוצר מעריכים, שהעלות היא עד 1% מהתמ"ג, יוכלו כלכלני משרד האוצר לשנות במחשבון את השיעור, והתוצאה החדשה של ההשפעה על המשק תתעדכן אוטומטית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#