משטרת ישראל פחות גרועה מכפי שנדמה לכם - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משטרת ישראל פחות גרועה מכפי שנדמה לכם

מדדים חיצוניים מציבים את המשטרה במקום טוב באמצע בהשוואה למדינות כמו יפן, נורווגיה וגרמניה ■ אמנם לא הכל ורוד, ותוכניות השיפור עדיין לא הושלמו - אך הרצון לשינוי ניכר במערכת

24תגובות

ב–2010 חילקה משטרת התנועה כ–1.25 מיליון דו"חות תנועה לנהגי ישראל. ב–2014, מספר הדו"חות ירד ל–606 אלף — צניחה של 50% במספר הדו"חות בתוך ארבע שנים. זה, כמובן, לא קרה משום ששוטרי התנועה התפטרו בהמוניהם, או חדלו לעבוד. זה קרה בגלל הוראה מפורשת של פיקוד המשטרה, כחלק מהצבת היעדים הניהוליים החדשים למשטרה שקבע המפכ"ל יוחנן דנינו.

התוכנית הניהולית החדשה של המשטרה, תוכנית מפנה, קבעה כמה יעדים מצומצמים שהמשטרה צריכה להתמקד בהם, ושכולם יעדי תפוקות הקשורים לתפקוד המשטרה. במקום מדידה של מספר התיקים, שהוא מספר תוצאתי שקשור להיקף הפשיעה, המשטרה קבעה לעצמה יעדים של אפקטיביות המאבק בפשע. תוכנית מפנה התמקדה בעיקר בעבירות חמורות, ובהן נקבעו יעדים כמו גידול במספר המעצרים עד תום ההליכים (כלומר, שהמשטרה מתמקדת במעצר של מי שביצעו עבירות חמורות, המצדיקות מעצר עד תום ההליכים), גידול בשיעור כתבי האישום מתוך סך התיקים הנפתחים, יעדי חילוט כספי (רלוונטי בעיקר לפשיעה מאורגנת), ובתחום תאונות הדרכים — התמקדות בעבירות של בריונות, להבדיל מעבירות תנועה שגרתיות.

בתום ארבע שנים להפעלת תוכנית מפנה, הנתונים מלמדים על מפנה בתפקוד המשטרה. משטרת התנועה, למשל, הקטינה את מספר הדו"חות ב–50%, לאחר שכל היעדים של מספרי דו"חות תנועה רגילים בוטלו לחלוטין. אין למשטרת התנועה יותר יעד של מספר דו"חות, כי אם יעד של גידול מתמיד במספר הדו"חות על עבירות תנועה קשות (בריונות). ואכן, לצד הצניחה במספר דו"חות התנועה הרגילים נרשם גידול מתמיד במספר הדו"חות על עבירות בריונות — מספר דו"חות הבריונות הוכפל מאז 2010, ושיעור דו"חות הבריונות מתוך סך הדו"חות כמעט ושולש במשך ארבע שנים והגיע ל–33%.

במקרה של משטרת התנועה, יש ספקות אם המדיניות החדשה הוכיחה עצמה — לאור הגידול המחודש בשלוש השנים האחרונות במספר ההרוגים בתאונות. מצד שני, משטרת התנועה גאה להציג שיפור נמשך במרבית הנתונים האחרים הקשורים לתאונות דרכים: ירידה במספר התאונות, במספר הנפגעים (פרט להרוגים), במספר התאונות בכבישים אדומים, בתאונות של צעירים, משאיות ותאונות במגזר הערבי.

מוטי מילרוד

יש חשוד ביותר ממחצית התיקים

רק שבעוד ההצלחה של משטרת התנועה נתונה במחלוקת, בשאר יעדי הפשיעה שהציבה לעצמה המשטרה ניכרת מגמה ברורה של שיפור. כך, שיעור המעצרים עד תום ההליכים, מתוך סך המעצרים, עלה מ–31% ב–2011 ל–37% ב–2014. שיעור כתבי האישום מתוך סך התיקים עלה מ–12% לכמעט 15%. סכומי החילוט הכספי זינקו מ–216 מיליון שקל ל–436 מיליון שקל. ובפעם הראשונה בהיסטוריה של המשטרה, שיעור התיקים שיש בהם חשוד חצה את רף ה–50%. במקביל, עם או בלי קשר להצלחה של המשטרה בהגברת אפקטיביות האכיפה שלה, נרשמה ירידה במספר מקרי הרצח, מספר מקרי השוד ומספר אירועי הירי.

בחלוף ארבע שנים, ההערכה הרווחת גם מחוץ למשטרה היא שתוכנית מפנה היא הצלחה — משום שהיא באמת חוללה תפנית בתפקוד המשטרה. המשטרה, עד רמת התחנה הבודדת, מודדת את עצמה יום־יום, כשהמדידה היא שקופה לכל הארגון, היא יחסית לביצועים של יחידות מצטיינות ולביצועים של אותה יחידה בשנים קודמות, והיא ממוקדת מאוד — כאמור, בעיקר פשיעה חמורה, לצד יעדים ממוקדים גם בתחום השירות לאזרח ורווחת השוטר.

משטרת ישראל אינה היחידה בעולם שמודדת את עצמה כך. משטרות טובות אכן מציבות לעצמן יעדים ומודדות את הצלחתן בהשגת היעדים, אבל מי שעוקבים אחרי משטרות בעולם טוענים שמערכת מפנה היא אחת המוצלחות בעולם בזכות ההטמעה המהירה שלה בתרבות הפנימית במשטרה. "יש כיום צוות שינוי במשטרה", הם מפרטים, "שעובר בין תחנות משטרה, ומסייע להן להשתפר בהתמדה. מתברר שהביקוש לצוות הזה הוא עצום — מפקדי תחנות מבקשים לקבל ייעוץ, כי זה משפר להם את הציון במפנה. זה שיפור מדהים בתפקוד של המשטרה".

אמיל סלמן

השוואה בינלאומית מלמדת כי השיפור הזה הוא ממשי. השוואה של 28 משטרות בעולם, מבחינת היחס בין מספר השוטרים לאוכלוסייה, ממקמת את משטרת ישראל בפסגה — מקום רביעי בעולם מבחינת מספר השוטרים לאוכלוסייה. השוואה של שיעור השוטרים המשמש במינהלה, לעומת השיעור הממלא תפקידי שטח, מלמדת שמשטרת ישראל נמצאת קרוב לממוצע העולמי המוכר — עם מינהלה המהווה 18% מכוח האדם. ההשוואה המעניינת ביותר היא של שיעור כתבי האישום מתוך סך תיקי החקירה — אחד המדדים המרכזיים של מערכת מפנה. מתברר שהשיפור במספר כתבי האישום שיפר את מיקומה היחסי של משטרת ישראל, והיא ממוקמת (בהשוואה של שמונה משטרות) בדיוק באמצע הטווח העולמי, עם ביצועים טובים משל יפן, נורווגיה וגרמניה.

הערכה של מומחים חיצוניים למשטרה שעוקבים אחר משטרות בעולם היא שגם מבחינה איכותית משטרת ישראל אינה נופלת מהמקובל במשטרות מובילות. כך, מערכת מפנה הועתקה מ–NYPD האמריקאית, אבל ההטמעה הישראלית שלה טובה בהרבה. כך, השיפור בתקציבי המשטרה הביא להטמעת טכנולוגיות חדישות, מה שמוביל לכך שלפי ההערכות של אותם גופים "המז"פ לא נופל כיום מה–FBI".

זה לא אומר שהכל במשטרה עובד היטב. "המשטרה קצת הגזימה עם השירות לאזרח", אומרים אותם גורמים, "וכיום הם מרתקים יותר מדי חוקרים לתחנות, כדי שאזרחים לא ימתינו יותר משבע דקות להגשת תלונה". בכלל, בעוד היחידות הארציות נחשבות ליחידות טובות יחסית, נקודת התורפה של המשטרה היתה תמיד התחנות שלה. מהסיבה הזאת הוזמנה חברת מקינזי לפני כמה שנים לבחון את תפקוד התחנות, ולייעץ כיצד לשפרן.

מקינזי מצאה שיש בזבוז זמן ניכר בתחנות — מתוך משמרת של שמונה שעות, השוטר נמצא רק 50% מהזמן בסיור. עוד 30% מהזמן מוקדש לעבודות משטרתיות חשובות שאינן סיור, ו–20% מהזמן מבוזבז לחינם. השוואה בינלאומית מעלה שהנתונים הללו אינם גרועים מאוד — המשטרות הטובות בעולם מצליחות להגיע לניצול זמן סיור של 70%. 50% ניצול, לכן, אינו נתון טוב, אבל גם אינו נתון רע במיוחד. זה מעמיד את משטרת ישראל, שוב, במקום טוב באמצע.

הערכה ניהולית היא שהמשטרה עדיין סובלת מקשיים במבנה שלה, ובניהול כוח האדם שלה. כך, המבנה הארגוני של המשטרה הוא מסורבל, עם חלוקה לארבעה דרגים (מהמחוז ועד לתחנה הקטנה), ויש בו כנראה דרגי ניהול מיותרים. באותה מידה, שאלות על תפקידו של מג"ב, עם 8,000 השוטרים־חיילים שלו, ושאלת הפעלת מערך המתנדבים העצום של המשטרה, אינן פתורות.

גם הניצול של כוח האדם, אפרופו זמן הסיור שהתחנות מצליחות להפיק מכל משמרת, הוא לוקה. אחד הממצאים הבולטים הוא שהמשטרה מתקשה לנהל את השוטרים שלה — למשל, להקצות מספר שונה של שוטרים למשמרות בבוקר ובלילה. במשטרה אין ועד עובדים, ועדיין כוח האדם שם התרגל לתנאי שירות מסוימים — וקשה מאוד למנהלי התחנות לגלות גמישות בהקצאת כוח האדם שלהם, או אפילו בהקצאת ניידות בין תחנות משטרה שונות בהתאם לצרכים.

מחלוקת אידיאולוגית

בתוך המשטרה גם קיימת מחלוקת אידיאולוגית לגבי הטיפול בעבירות איכות חיים, כמו התלונה על מסיבה רועשת אצל השכנים. המשטרה לא אוהבת לטפל בעבירות הללו, שהן כמובן עבירות קלות מאוד, ומסיטות אותה מהמיקוד בטיפול בעבירות החמורות, אבל היעדר הטיפול משפיע קשות על התדמית הציבורית של המשטרה. התחושה של הציבור ש"אף פעם אין שוטר כשצריך אותו", מדרדרת את אמון הציבור במשטרה.

"שאלת איכות כוח האדם וניהול כוח האדם של המשטרה רחוקה מלהיות פתורה", אומרים גורמים שעוקבים אחר המשטרה, "אבל אין ספק שעשו שם כברת דרך עצומה. העובדה היא שמבחינת גודל, יעילות של זמני השוטרים בתחנות, או שיעור כתבי האישום, הביצועים הם בסך הכל במקום טוב באמצע בהשוואה עולמית. רק בדבר אחד משטרת ישראל ממוקמת ממש בתחתית העולמית — באמון הציבור בה. המשטרה היא בינונית, לא גרועה, אבל הציבור חושב אחרת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#