הדור החדש של הגברים החרדים: מלימודי קודש לאחים אקדמאיים בבית חולים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדור החדש של הגברים החרדים: מלימודי קודש לאחים אקדמאיים בבית חולים

במשך ארבע שנים מגיעים 35 גברים חרדים למרכז האקדמי לב שבירושלים, לומדים אנטומיה, גנטיקה, סטטיסטיקה, ביוכימיה ומקצועות נוספים, בתוכנית פורצת דרך שתכשיר אותם להיות אחים אקדמאים ■ "זאת ההוכחה שאפשר גם לעשות יום-יום חסד ומצוות, וגם להתפרנס בכבוד" ■ ומה יקרה כשהם יצטרכו לטפל בנשים? "יש אישור הלכתי"

21תגובות

שאול (השם המלא שמור במערכת), 35, נולד בארה"ב למשפחה חרדית, סיים שם לימודים בישיבה תיכונית ועלה לישראל. בארץ הוא השלים את המסלול של בחור ישיבה, ואפילו הוסמך לרב, אבל לאורך כל הדרך קיננה בו המשיכה לעולם הרפואה. "מילדותי רציתי לעשות משהו בתחום", הוא מספר, "אבל לא היה לי כל כך מה, אז התחלתי להתנדב במד"א".

לפני כמה חודשים שמע שאול על אפשרות לימודית חדשה ויוצאת דופן, מהפכנית כמעט בכל הקשור לאפשרויות העומדות כיום בפני חרדים צעירים: תוכנית חדשה ללימודי סיעוד לגברים, שנפתחה במרכז האקדמי לב שבירושלים. "כששמעתי על זה קפצתי", הוא מספר בחיוך. "זה נותן לי אפשרות גם לפרנס את המשפחה בכבוד וגם לעסוק בתחום הרפואי, שכל כך מדבר אלי. אני חושב שזה טוב גם בשבילי וגם טוב לכלל, וזו ההוכחה שאפשר גם לעשות יום־יום חסד ומצוות, וגם להתפרנס בכבוד".

טלי מאייר

שאול הוא אחד מ-35 סטודנטים במחזור הראשון במסלול הסיעוד במרכז שמיועד לגברים. מחצית מהמחזור הם גברים חרדים, שבתום ארבע שנות לימוד יוסמכו לאחים אקדמאים בעלי תואר ראשון בסיעוד - עניין שרק לפני שנים ספורות נשמע בדיוני כמעט. לימודים אקדמיים הם חלק טבעי לכאורה מההתפתחות של יציאה לעבודה בקרב החברה החרדית, אך הדבר רחוק מלהיות פשוט: האתוס החרדי עדיין מעלה על נס את לימודי הקודש, רבים מהבנים מפסיקים ללמוד חשבון ואנגלית בגיל צעיר מאוד, ויוצאים לבגרות כשהם כמעט בורים במקצועות בסיסיים. בנוסף, יש עניין הלכתי שקשה להתעלם ממנו סביב הקשיים שעלולים להתעורר בעקבות הדרישה מאחים לטפל בנשים, לעתים במצבים אינטימיים ביותר. דווקא אנשי המרכז סבורים כי לא מדובר במשוכה גבוהה מדי, בטח לא כזאת שיכולה לטרפד את שילוב הגברים במקצוע. "כולם מבינים שיצטרכו לעשות התנסויות קליניות, לטפל בנשים, אבל יש לכך גיבוי של פוסקי הלכה ושל רבנים", אומרת פרופ' חיה גרינברגר, דקאן הפקולטה למדעי החיים והבריאות במרכז. "חלק מהסטודנטים שלנו כבר יילדו נשים בעבר, למשל במסגרת ההתנדבות שלהם במד"א".

הנשים הקדימו אותם במסלול: מזה שמונה שנים מתקיימים מחזורי לימוד סיעוד לנשים דתיות וחרדיות, עד כה בהצלחה רבה. "התחלנו עם הנשים מתוך כוונה להכשיר אותן רק במסגרות אקדמיות כנדרש", אומרת ד"ר שושי ריב"א, אחות ראשית ארצית וראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות. "הגענו להסדר עם המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שלפיו בגלל המגבלות התרבותיות שלהן, הן ילמדו בקמפוס נפרד בבני ברק שהולם את הצרכים שלהן, אך הן מסונפות למוסד אקדמי מוכר. הן מקבלות את תוכנית הלימודים המלאה - ללא הנחות.

"עשינו מסע ארוך כדי להכניס חרדיות למקצוע ולאפשר להן לרכוש את המקצוע, ואחר כך לעזור בשיפור רמת החיים באוכלוסיה החרדית. אנחנו מעודדים אותן ללכת לתחנות טיפת חלב, למרפאות שכונתיות. הן השליחות הכי טובות של מערכת הבריאות בנושא קידום בריאות באוכלוסיה שבה הן חיות, משום שהן מבינות את הצרכים, את הקהל, מאוד אהודות. כמובן שהן לא חייבות לעבוד רק בתוך הקהילה, אלא יכולות לעבוד בכל מקום במערכת הבריאות".

יוסי כהן

לימודים אקדמיים הם סדין אדום

הניסיון החיובי עם הנשים, בשילוב הביקוש במערכת הבריאות ובחברה החרדית לגברים בתחום הסיעוד, הביא את משרד הבריאות ואת המל"ג להשקיע בפתיחת תוכניות נוספות - הפעם לגברים בלבד. "הציבור ובתי החולים צמאים לגברים בתפקידי סיעוד", אומר נשיא המרכז האקדמי לב, פרופ' חיים סוקניק. "זה מקצוע שצריך שיהיו בו אלמנטים נשיים, אך גם גבריים".

אך כשמדובר בגברים חרדים, האתגר הלימודי להם ולמערכת עצום. לעומת נשים חרדיות לא מעטות, הם נטולי תעודת בגרות ופסיכומטרי, וכדי להגיע לרמת הסף של לימודים אקדמיים עליהם להשקיע שנה אינטנסיבית רק בהשלמת פערים. "בעוד שהבנות החרדיות הן בוגרות 12 שנות לימוד, ולחלקן אפילו יש תעודת בגרות, הבנים מגיעים אלינו למכינה בלי רקע של לימודי חול - בלי מתמטיקה, בלי אפילו לדעת לקרוא אנגלית בסיסית", אומרת ורדית מרקוביץ, מנהלת המכינות הקדם־אקדמיות. "תחילה הם עושים קדם-מכינה, שם הם לומדים אנגלית ומתמטיקה מהבסיס ועד רמה של סוף כיתה ח'. לאחר מכן הם ממשיכים למכינה, שבסופה, בתום שנה מתחילת הלימודים, עליהם להגיע לבגרות במתמטיקה ברמה של ארבע יחידות לפחות".

תוך שנה אתם מביאים אותם ממצב של בורות כמעט מוחלטת עד ארבע יחידות מתמטיקה? איך עושים את זה?

"כל מי שמגיע לפה נמצא כאן מבחירה, כך שיש השקעה גדולה מצד התלמידים. הם אמנם לא למדו מתמטיקה ואנגלית, אבל הם באו מחברה עם הרגלי למידה מאוד חזקים. לבסוף, צריך לזכור שזה אכן קשה מאוד - ורק 50% מהסטודנטים שהתחילו את המכינה מסיימים שנה א' בתואר. מחציתם נושרים בדרך. זה קשה אפילו יותר, כי הלימודים פה הם משעות הצהריים המאוחרות ועד הערב. בבוקר רבים מהסטודנטים החרדים לומדים בכולל. תארו לכם כמה כוח רצון דרוש לגבר צעיר בן 28, נשוי עם שלושה ילדים או יותר, להתחיל מאפס ולהגיע עד לתואר מהנדס תוכנה או אח אקדמי. אבל גם אלה שנושרים בדרך כלל ישתלבו כך או אחרת בשוק העבודה".

מתן נוצקי, 29, מבית שמש, נשוי אב לשלושה ילדים, עלה מארה"ב בגיל 11, למד בישיבות והתחתן. הסיפור המשפחתי שלו מזכיר את זה של סטודנטים רבים לרפואה, גם החילונים שבהם: אביו רופא מרדים ואמו אחות. אלא שבאופן פרדוקסלי, דווקא הם - ההורים החרדים האקדמאים שלמדו בארה"ב - היו מעדיפים לראות אותו לומד בכולל. עם זאת, הם תומכים בבחירה שעשה: "תמיד רציתי ללכת לכיוון של פרנסה. עשיתי בגרויות והשלמתי פסיכומטרי בכוחות עצמי, ומגיל 19 אני מתנדב בכל מיני מסגרות של עזרה ראשונה. תמיד רציתי ללמוד סיעוד או משהו ממקצועות הרפואה, אבל זה לא היה נגיש לי. כשהמסלול הזה נפתח, זה מיד התאים לי. אני אוהב את זה. עכשיו קשה, כדי שבעתיד יהיה טוב יותר".

נוצקי יוצא דופן: הוא היה היחיד בין הסטודנטים החרדים שהסכים להתראיין בשמו המלא ולהצטלם לכתבה. שאר הסטודנטים עדיין מעדיפים לשמור על דיסקרטיות, אף שבסביבתם הקרובה יודעים כי הם לומדים במסלול אקדמי. "זה עדיין מאוד רגיש", מסבירים לנו במרכז.

המרכז האקדמי לב הוא מכללה ציבורית המתוקצבת על ידי המדינה, שנחשבת למובילה מבין המוסדות האקדמיים לדתיים ולחרדים. כשליש מהסטודנטים במכללה, כ-1,500 סטודנטים, הם חרדים, מהם כשליש גברים. הסטודנטים לומדים מקצועות כמו הנדסה, מדעי המחשב, חשבונאות וניהול בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים. המכללה היתה הראשונה שהכשירה חרדים למקצועות ההנדסה וההיי־טק, היא מתגאה באחוזי השמה גבוהים ביותר של 90% מהבוגרים שעובדים במקצוע שאותו למדו, וכעת היא מתרחבת לתחום הסיעוד האקדמי (אח/אחות אקדמי/ת) - מקצוע שיש לו ביקוש רב בשוק העבודה וגם בקרב הציבור החרדי. עלות הלימודים היא כבכל מוסד אקדמי מוכר (10,200 שקל לשנה), אך בשל הרקע הסוציו־אקונומי הלא פשוט של רבים מהסטודנטים והעובדה שבמהלך הלימודים רבים מהם לא עובדים אלא לומדים לימודי קודש בשעות הבוקר - רובם מקבלים מלגות לימודים הממומנות על ידי תורמים שונים.

הסטודנטים הצעירים שאנחנו פוגשים במרכז הם במובנים מסוימים פורצי הדרך למקצוע אקדמי חדש למגזר החרדי. "מגיעים לפה תלמידים מכל הציבור החרדי - ליטאים, חסידים, ספרדים, ולומדים בלי הפרדה", אומרת מרקוביץ. "הקושי שלהם, מלבד הפער הלימודי, הוא שכשהם יוצאים מעולם התורה והולכים לאקדמיה, בעיקר אצל הליטאים, הם נהפכים למעין סוג ב'".

עם זאת, במרכז מרגישים שהלימודים האקדמיים נהפכים אט־אט למקובלים יותר גם בחוגים המחמירים של החברה החרדית: "זה תלוי בשכונה, במשפחה, אבל יש שינוי: אם פעם רק הנושרים מהישיבות היו מגיעים, כיום יש גם התעניינות מצד המיינסטרים של החברה החרדית והחסידויות. אנשים רוצים קריירה ופרנסה", אומר סוקניק.

אייל לנדסמן

ומה אומרים הרבנים?

"אנחנו בהחלט לא באוויר במובן הזה, אלא זוכים לגיבוי של פוסקי הלכה. ההסכמה היא לכל מקרה לגופו. אין הסכמה גורפת, אין רב שאומר באופן גורף שמותר לבחור ישיבה ללכת לאקדמיה. אבל הניסיון מלמד שאם יש בקשה פרטנית, אז באחד על אחד מקבלים אישור רבני".

לדברי ריב"א, "הסטודנטיות מגיעות לתוכנית אחרי שהתחתנו, כי הרבנים מאשרים את הלימודים רק לנשים נשואות, חלקן הגדול אמהות ליותר מילד או שניים, והן עומדות בכל המשימות והקשיים הלכאורה טכניים".

במרכז מנסים להטמיע בציבור החרדי את התפישה שאפשר גם וגם: גם ללמוד לימודים אקדמיים וגם לימודי קודש. באחרונה הפיץ המרכז סרטון שנהפך מהר מאוד לוויראלי בקרב הקהל החרדי, שבו נראה חרדי צעיר פורץ לחדר ההמתנה של הרב, ומתחנן לקבל ברכה לשידוך. הגבאי מתעניין קודם בלימודיו של הצעיר. "אני לומד מסכת בבא קמא בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות בירושלמי - ופיזיקה", עונה החרדי. הגבאי אינו מתבלבל: "מכניקת הקוונטים או תורת היחסות?". לאחר דין ודברים הרב מציע לו את בתו כשידוך.

"המסר הוא שאפשר ללמוד תורה ופיסיקה", אומר סוקניק. לדבריו, "היו שצחקו אתנו, היו שצחקו עלינו, והיו שממש כעסו שאנחנו מושכים כביכול את החבר'ה אלינו".

במרכז גאים בהצלחות שלהם, אבל גם לא מסתירים את הקשיים. לא אלה הלימודיים, ולא החברתיים. "יש לחץ, שלא תבינו אחרת", אומרת הילה שי־וזאן, דוברת המרכז. "האנשים שלנו בבני ברק מספרים שיש לא מעט רבנים שאומרים לבנות: 'ברגע שאתן הולכות על אקדמיה - זה סדין אדום'. יש למשל משפחות שחוששות שאם אשה הולכת ללימודים אקדמיים, אחותה לא תתקבל ללמוד במוסדות הנחשבים. החשש הוא מהיציאה מהחומות והפגישה עם העולם הגדול. אבל לא כולן יכולות להיות במיינסטרים של להיות מורות או גננות". עם זאת, היא מספרת שמלים כמו "הגשמה עצמית" עדיין לא חדרו, לפחות לא באופן גלוי, לשיח במגזר: "אם תשאלי סטודנטית למה את לומדת, התשובה הנפוצה תהיה 'לפרנס את המשפחה, כדי שבעלי יוכל ללמוד בכולל'. זו תמיד המטרה".

איך מיילדים? בסימולטור

בעניין הטיפול בנשים, המערכת גם יודעת להתגמש כשהיא רוצה: "אנחנו לא הולכים עם הראש בקיר", אומרת ריב"א. "אין הנחות בתוכנית הלימודים, בסופו של דבר כולם נבחנים באותן בחינות רישוי ומקבלים את אותה תעודה. הדבר היחיד שהסכמתי לצאת מהקופסה לגביו זה לאפשר לסטודנטים החרדים לעשות את לימודי המיילדות בסימולטורים מתוחכמים. הסימולטורים כל כך מדמי מציאות שאין שום פגיעה באיכות הלימודים, למעט העובדה שזה יקר".

דווקא הסטודנטים לא מתרגשים: "אני מתנדב באמבולנס וחצי מהמטופלים הן נשים", אומר שאול. "יש עניין בהלכה שנקרא 'עסוק במלאכתו'. כשאח מודד לחץ דם, למשל, הוא לא חושב על דברים אחרים. צריך גישה בוגרת לדברים".

לדברי בנימין צעיר, אח בכיר ביחידה לטיפול נמרץ בשערי צדק וראש המסלול לסיעוד גברים במרכז, יש ביקוש בקרב הקהל החרדי לאחים חרדים: "לא תהיה להם שום בעיה למצוא עבודה, יש ביקוש בקרב הקהל החרדי לאחים גברים", הוא אומר. לדבריו, הקושי האמיתי הוא השלמת הפערים: "חלק מהסטודנטים באים עם רקע חסר בלימודי חול, וזה לא קל בעומס לימודי כזה, בעיקר מכיוון שזה עוד בא בנוסף ללימודי הקודש בבוקר".

ומה הלאה? האם הפתח ללימודי הסיעוד פותח את התיאבון של הצעירים החרדים גם ללימודי רפואה? כאשר אנחנו שואלים אותם אם יש מחשבות כאלה לגבי העתיד, הם מהנהנים. "אנחנו עסוקים בלעבור כל יום ביומו, אבל לימודי הרפואה בהחלט נמצאים ברקע כמעט עבור כולם בכיתה", אומר נוצקי.

האם תרצו שילדיכם יהיו אקדמאים או תלמידי ישיבה?

נוצקי: "אני רוצה שהם יהיו מה שטוב להם. שיהיו יהודים טובים, עם כבוד ופרנסה".

שאול: "לכל אחד יש את הכישרונות שלו. חשוב לא לקבוע לבן אדם מראש את דרכו בחיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#