גיל שויד: "גופי הסייבר שתוקפים כיום הם סופר-מקצועיים, מפחיד לראות את האיומים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גיל שויד: "גופי הסייבר שתוקפים כיום הם סופר-מקצועיים, מפחיד לראות את האיומים"

ראיון מיוחד עם מנכ"ל צ'ק פוינט: "לאוצר יש כוונות טובות, אבל התחושה היא שמנסים לגרש אותנו"

20תגובות

לכל תקופה יש טרנד טכנולוגי משלה, שמאפשר לסטארט־אפים לרכוב על גל תשומת הלב הציבורית ולזכות בהשקעות. כיום אחד הטרנדים הבולטים הוא אבטחת סייבר.

כל אירוע בתחום, כל פריצת אבטחה מתוקשרת וכל הודעה של הממשל האמריקאי על 
השקעה גוברת בענף מגדילים את המודעות, וגורמים לתנודתיות במניות של חברות הסייבר. צ'ק פוינט, ממציאת חומת האש (הפיירוול), היא בין החלוצות בתחום - עוד מהימים שבהם חברות הסייבר נקראו חברות אבטחה.

"מפחיד לראות את האיומים. אני אומר את זה בלי להסס בכלל", אמר מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שויד. "תמיד 
חשבתי שאבטחה זה חשוב, גם לפני 20 שנה, אבל אז נאבקנו בילדים ובחובבנים. כיום גופי הסייבר שתוקפים הם גופים סופר־מקצועיים. רואים חלק קטן מזה בהתקפות המפורסמות על חברת סוני ואחרות. מישהו, שעד היום אפילו לא בטוחים מי זה, לוקח חברת ענק ומביא אותה לקרשים".

תומר אפלבאום

ואולם ככל שצ'ק פוינט והמתחרות שקמו לה עשו את העבודה שלהן טוב יותר, כך השתכללו ניסיונות החדירה לרשת. "מה שהתוקף מנסה לעשות זה לתקוף בכל מיני דרכים עקיפות לרשת, למשל באמצעות מסמכים נגועים. התפקיד של הפיירוול הוא למנוע חדירה מהדלת הראשית, אך במקביל לזהות פריצות שאינן מתבצעות דרך הפיירוול, ועדיין למנוע אותן", הוא מוסיף.

כדי להתמודד עם פריצות כאלה מפתחת צ'ק פוינט Software Blades - מודולים של תוכנה המוסיפים יכולות אבטחה. שויד הדגיש כי הדנ"א של החברה הוא לעצור התקפות, ולא רק להודיע עליהן, אך תוך הקפדה על מינימום התרעות שווא, שגם הן מזיקות לפעילות הארגון. Software Blades כאלה יכולים להיות מוצרים למניעות הדלפת מידע, או Threat Prevention - מוצר שבעצם לוקח את הקבצים המתקבלים במחשב, מריץ אותם בסביבה נייטרלית ומנסה להבין אם ההתנהגות שלהם לגיטימית או זדונית.

בפברואר רכשה צ'ק פוינט את חברת היפרווייז (Hyperwise), שיודעת לזהות הפעלה של תהליכי חומרה. היכולות שלה מהוות נדבך נוסף בתחום זה. לפי צ'ק פוינט, אף חברה אחרת לא פיתחה יכולות דומות לאלה של היפרווייז. הכנסות החברה מתחום ה–Software Blades צמחו ב–20% ברבעון הראשון - יותר מהצמיחה של החברה בשאר התחומים.

"יש בשוק פוטנציאל, ואפשר להצליח יותר"

צ'ק פוינט מעסיקה כ–3,500 עובדים, כ–1,600 מהם בישראל. החברה הכריזה בתחילת השנה על תוכנית להגדלת כוח האדם בחברה ב–600 עובדים, שמהם גויסו כבר יותר מ–200. "השנה החלטנו להשקיע בחברה ולהגדיל אותה יותר מאשר בשנים קודמות. יש פוטנציאל בשוק, ואנחנו יכולים להצליח יותר", אמר שויד.

לדבריו, התפקיד של החברה בשנים הקרובות הוא להיות הקונסולידטור של התעשייה: "אחת הבעיות של 
ארגונים היא שבשביל למצוא את פתרון ההגנה שלך, אתה צריך ללכת ל–20 חברות ולהביא 20 מוצרים ולבנות ביחד את אבטחת הארגון - וזה לא יקרה, אלא הארגון יתרכז בשניים־שלושה מוצרים עיקריים. לכן אנחנו מפתחים את Software Blades, ככה שהם יורכבו על אותה פלטפורמה.

"לא כל חברה שואפת ויכולה לעשות קונסולידציה. הרבה סטארט־אפים מתמקדים ברעיון אחד ספציפי, ואין להם את היכולות האחרות ואת כוח האדם. גם לא קל להגיע ללקוחות וליצור את המוניטין. לנו יש גם את הפלטפורמה המצוינת בתחום הארגוני כי כל הטראפיק כבר עובר דרכנו", מוסיף שויד.

רכישה נוספת שביצעה צ'ק פוינט בחודשים האחרונים, מלבד זו של היפרווייז, היא של חברת לאקון, תמורת עשרות מיליוני דולרים. לאקון מפתחת פתרון אבטחה לטלפונים סלולריים, שנועד להביא את הפיירוול מהמחשבים האישיים לסמארטפונים ארגוניים. הפתרון של החברה מנתח את תקשורת הנתונים של המכשיר בחיבור Wi–Fi ובחיבור דרך הרשת הסלולרית, ומטרתו לזהות הדבקה של הסמארטפון בתוכנות זדוניות ודליפה של מידע ארגוני רגיש. כך, יכולות לדלוף הודעות אי־מייל ושיחות לגורמים לא רצויים. היתרון בתוכנה הוא בכך שהיא לא מותקנת על הסמארטפון עצמו, וכך היא לא תפסיק לעבוד במקרה של פגיעה במערכת ההפעלה.

"השנה שמנו דגש על שני דברים - מניעת איומים ופתרונות מובייל. הסמארטפון יכול לעקוב אחריך, לצלם אותך. בהדמיה של לאקון הם הראו לנו כי אפשר לקחת אפליקציה פשוטה ולהפוך אותה לנגועה. התהליך מסווה את עצמו בתוך האפליקציה היטב. אני חושב שכל התחום הזה הוא מאוד מוזנח כיום, ושזה פוטנציאל מאוד חשוב ללקוחות שלנו".

תחום המובייל יכול להיות מנוע צמיחה גדול עבור החברה?

"אני מקווה. לדעתי כן. זה תחום חדש. האתגר בכניסה לתחום חדש זה שיש הרבה דברים שאתה עוד לא יודע. אתה גם לא יודע מה גודל השוק הזה שנמצא עדיין בחיתוליו. נכנסנו לזה בסוף 2014 עם הקפסול, שבעצם יוצרת סביבת עבודה מאובטחת על המובייל הכוללת את כל הסביבה הארגונית - הדואר, לוח השנה, הודעות פנים ארגוניות, האתר הפנימי של החברה. כל האפליקציות הפנים ארגוניות".

לצד היכולות הטכנולוגיות, גם בתחום השיווקי יש לחברה שני מנועי צמיחה עיקריים: הרחבת העסקים עם הלקוחות הקיימים, שמרביתם עסקים בינוניים או גדולים, או הגדלת נתח השוק במוצרים לעסקים קטנים. "הפוטנציאל הגדול שלנו הוא להתרחב ללקוחות קיימים עם יותר טכנולוגיה - יש לנו כמעט 100 אלף לקוחות שקנו אצלנו מוצרים", אומר שויד. "אם הלקוח קונה ממני ב–10,000 דולר בשנה, אין סיבה שהוא לא יקנה ב–30 או ב–50 אלף דולר בשנה, כי הוא באמת צריך את המוצרים האלה".

שוק המוצרים לעסקים קטנים מוערך בכמיליארד דולר, אך צ'ק פוינט מחזיקה בחלק קטן מאוד ממנו והוא אחראי לשיעור קטן מהכנסותיה. "יש לנו פוטנציאל עצום אצל עסקים קטנים ויש לנו קו מוצרים מאוד יפה בשבילם", אמר שויד. "אנחנו משקיעים בשוק הזה הרבה, אבל לצערי זה לא עיקר הפוקוס שלנו. המוצר שלנו יצא לפני שנתיים, ומאז אנחנו גדלים ב–40%–50% בכל שנה. אנחנו צריכים לפתח אסטרטגיות מכירה, למצוא את המפיצים שעוסקים בזה ולפתור את הבעיות של המשתמשים".

מרכז סייבר מקומי

אחד הנושאים שחזרו ועלו בראיון עם שויד הוא היחסים ההדדיים בין החברה לתעשיית הסייבר המקומית, שגם מאפשרים לחברה להיות מעודכנת בחזית הטכנולוגית. "משקיעים בחברות באים אלינו כדי לשאול מה מעניין אותנו ומה אנחנו חושבים שרלוונטי, ואנחנו שואלים אותם מה הם רואים בשוק ובמה הם משקיעים", מספר שויד. "ככה יותר קל למשקיעים לקבל החלטות לגבי השקעות - או שהם ימכרו יום אחד את החברה לצ'ק פוינט או לחברות אחרות, או שאם אנחנו כבר משקיעים באותו תחום - אז אולי לא כדאי להם להשקיע בזה", הוא מסביר.

"מה שיפה בשוק ההיי־טק זה שהוא בנוי על חדשנות והמצאות. בשווקים אחרים יש יציבות במשך 30 שנה: יוצא מוצר פעם בכמה שנים, וגם זה לפעמים רק החלפת התווית על הבקבוק. בשוק ההיי־טק אתה חייב לחדש, זה אומר שכל הזמן מישהו מנסה לחדש - גם 
אנחנו וגם סטארט-אפים - זה מעין אקו־סיסטם שאני מאוד אוהב אותו. כיף להיות בסביבה שבה אתה כל הזמן חושב על הדבר הבא, שאתה מאותגר, שאתה צריך לעשות עוד, שאתה מוקף ברעיונות חדשים ובאנשים צעירים. זו סביבה שמאוד מוצאת חן בעיני".

לגבי הדרך שעושה החברה עד שהיא רוכשת חברות אחרות מספר שויד כי "מנהל הפיתוח העסקי שלנו כל הזמן נפגש עם חברות ומקבל רעיונות. ראינו לפני כן עשרות או מאות חברות חדשות. פעם בשבוע הוא בא אליי ומראה לי את הרעיונות המעניינים, אבל לא כל דבר מתאים לנו. למשל, 95% מהדברים שהיפרווייז פיתחו עשינו גם בעצמנו, אבל החלטנו 
שמשתלם לנו לשלם עבור ה-5% הנותרים".

איך קובעים מה הסכום שאתם משלמים בעבור רכישה?

"הלוואי שהיתה נוסחה טובה מאוד. יש נוסחאות פיננסיות להערכת שווי. בחברות ותיקות רואים את זה לפי ההכנסות. ללאקון יש לקוחות, אבל להיפרווייז לא - אז מנסים להבין מה זה יעשה למוצר שלנו. אם יש מוצר שיכול להימכר במאות מיליוני דולרים, ואני חושב שהיכולת של היפרווייז תגרום לו להצליח הרבה יותר - אז שווה לי לשלם למשל כמה עשרות מיליוני דולרים".

מפריד בין 
עסקים לחברוּת

הרכישות שביצעה צ'ק פוינט מתחילת השנה, של לאקון והיפרווייז, הגיעו לאחר תקופה ארוכה שלא ביצעה רכישות. בשתי החברות האלה היה מושקע שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט וחברו של שויד. "לא דיברתי עם קרמר על הרכישות", אומר שויד. "אני סומך עליו, חושב שהוא איש חכם ומאוד מעריך את דעתו. יש לנו יחסים חבריים, אנחנו נפגשים, אבל דווקא בענייני ביזנס לא דיברנו. אנשים עושים עסקות בגלל חברויות ולא בגלל ביזנס, אז אני מאוד מנסה להימנע מהשפעה כזו. אני לא רוצה שזה ישפיע על השיפוט המקצועי שלנו, ולכן הדרגים המקצועיים עושים את העבודה בלי מעורבות שלי".

שלמה קרמר
שרון ברקת

איך אתה רואה את ההשפעה של הדור שלכם על תחום אבטחת המידע?

"קודם כל, כנראה שיש לנו השפעה כי עובדה שצ'ק פוינט זה עוגן גדול והיא מכשירה הרבה מאוד אנשים שנמצאים בסטארט־אפים ובחברות אחרות שנמצאות סביבנו. קרמר מאוד מצליח גם בתור יזם וגם בתור משקיע בתחום הסקיוריטי - וההוכחה היא שאפילו אנחנו קנינו כמה חברות שלו. אין ספק שכמות ההצלחות שלו היא מאוד מאוד מרשימה".

לגבי החיבור עם הדור הצעיר אומר שויד: "אני חושב שזה מאוד מפרה אחד את השני. אני לא רוצה לחשוב על עצמי בתור זקן, אבל אני מאוד מאמין שהגיל הממוצע לא צריך לגדול, אף שזו תכונה אנושית להביא אנשים דומים לי. אנחנו די מצליחים בזה - הגיל הממוצע פה נשאר יציב. אני מאמין שארגון צריך להיות מגוון - רקעים, יכולות וגילים שונים - וצריך להביא את כל צורות המחשבה לתוך הארגון, ולא להתקבע על תפישות ישנות".

למרות היותה חברה גלובלית, אי־אפשר להתעלם מכך שצ'ק פוינט נשארה ישראלית באופיה. ואכן, ההנהלה ורוב מחלקות המחקר והפיתוח שלה נמצאות בישראל. "אני מבין שכדי להיות חברה גלובלית מצליחה, אז כל מערך המכירות שלנו צריך להיות בחו"ל", אמר שויד. "חשוב להבין את התרבות של הלקוחות. אני כל הזמן מפחד שאנחנו מפספסים את הלקוח, שאנחנו לא מבינים אותו מספיק טוב".

לצד זאת, לשויד יש תלונות על שיטת המיסוי בישראל, שעברה מספר שינויים בשנים האחרונות. לדבריו, היה שיפור מסוים בתחום ולמרות העלאת המסים, השיטה היתה יותר פשוטה ונוחה לחיזוי. ואולם שויד טוען כי בעקבות שינויים בחוק, המס הפך להיות לא תחרותי, מסורבל וקשה לחיזוי. "אני נותן קרדיט לכל האנשים המקצועיים שיושבים במשרד האוצר שיש להם עודף כוונות טובות, אבל התחושה שלנו היא שמנסים לגרש אותנו".

ויש סיכוי שזה יצליח?

"צ'ק פוינט היא חברה ישראלית ותהיה ישראלית. אבל אם מחר בבוקר אני קונה חברה שוודית - האם אני עושה את המאמץ להביא את הרווחים שלה וחלק מהעובדים והפעילות שלה לישראל, או שאני עושה מאמץ הפוך, להעביר חלק מהפעילות שלי מפה אליה? קנינו בעבר את חטיבת האבטחה של נוקיה, שהיתה גדולה מאוד ביחס אלינו, ועשינו את כל המאמץ להביא את הביזנס לפה. זה עצוב לי, אבל משרד האוצר לא עזר, אלא להפך.

"בסוף, כל דולר שאני מביא לפה - במקום להשאיר אותו בחו"ל - זה פלוס לישראל, גם במאזן התשלומים, גם במסים. אם אני עושה להפך, אז אני אומר: יש לי כבר ישות אמריקאית, אז קו המוצרים הבא של צ'ק פוינט יהיה של האמריקאים. ואז לאט־לאט הפעילות עוברת, וגם הכסף - וזה רע מאוד לישראל. אני אהיה פה ואני עקבי בזה, אבל לטובת המדינה היא צריכה להיאבק על החברות".

"אפילו שורת קוד אחת לא נלקחה מהצבא"

מספר יוצאי יחידות טכנולוגיות ומודיעניות בחברות ההיי־טק הוא גבוה מאוד. בשנים האחרונות גם שומעים יותר על יחידות הסייבר, במקביל לעלייה במודעות לתחום. ואולם לפי שויד, "יותר מ–90% מהאנשים שאנחנו מגייסים הם יוצאי אוניברסיטאות עם רקע צבאי לא כל כך רלוונטי. בשנים האחרונות היתה עלייה של אחוזים בודדים של יוצאי יחידות צבאיות עם רקע בסייבר - אני מקבל את הרושם שזה בגלל עלייה במספר האנשים ביחידות האלה. אבל קשה לגייס אותם, הרבה פעמים יש להם רצון לפתוח סטארט־אפ משלהם".

בתשובה לשאלה לגבי סוגיית הקניין הרוחני של יוצאי היחידות הצבאיות וזליגת הידע לחברות פרטיות אומר שויד: "הרעיון של צ'ק פוינט זה רעיון שפיתחתי חלק ממנו בצבא, אני לא מתכחש לזה. ואולם במקרה שלי גייסו אותי לצבא כדי שאני אביא את הידע שלי, ולא להפך. בנוסף, כשיצאתי לאזרחות עשיתי דברים אחרים במשך שנתיים, ובצ'ק פוינט הקפדתי לא לקחת אפילו שורת קוד אחת מהצבא, כדי שלא תהיה לאף אחד חס וחלילה תביעה, ואכן לא היתה".

אז היית מודע לכך שיש עם זה בעיה?

"כן, אבל על רעיונות אין שייכות לאף אחד, על טכנולוגיה יש. ההבחנה לא קלה - מה זה ידע, מה זה רעיון, מהי טכנולוגיה, ומה זה קניין רוחני. אני מאוד הקפדתי שתהיה חומה מאוד ברורה. אני מניח שהצבא יודע לשמור על סודותיו. אנשים שמגיעים לכאן מהצבא עם ידע, לא מוציאים כלום ממנו".

תשואה שנתית ממוצעת של 22% בחמש שנים

צ'ק פוינט הוקמה ב–1992 על ידי שלושה חברים: המנכ"ל הוותיק גיל שויד, שמחזיק ב–13.5% ממניות החברה, ואינו נוהג לממש מניות, אלא שומר על אחזקותיו בחברה כי "מבחינתי זה בית", לדבריו; מריוס נכט, שמכהן כדירקטור בחברה ומחזיק ב–11.5% מהמניות; ושלמה קרמר, שעזב את החברה ב–1998 ומימש את אחזקותיו בה לפי שווי של כחצי מיליארד דולר, והוא כיום אחד מהמשקיעים הבולטים בתחום של אבטחת מידע.

השלושה המציאו את מערכת חומת האש (הפיירוול), שתפקידה למנוע כניסה לא מורשית לרשת הארגונית או למחשב יחיד. הפיירוול הפכה להיות סטנדרט בקרב חברות רבות, וכיום המערכת של צ'ק פוינט מותקנת אצל 98% מהחברות 
המשתייכות לפורטצ'ן 500. למערכת הפיירוול של צ'ק פוינט קמו גם מתחרים, למשל, מערכת שפיתחה חברת פאלו אלטו של ניר צוק, יוצא צ'ק פוינט ואחד מעובדיה הראשונים, שגם בחברה שלו השקיע קרמר.

מערכת הפיירוול שפיתחה הביאה את חברת אבטחת המידע לשווי של 16 מיליארד דולר, שממקם אותה כחברה הישראלית השנייה בגודלה, אחרי טבע. הכנסות החברה, שנסחרת בנאסד"ק, הסתכמו ברבעון הראשון ב–370 מיליון דולר, גידול של 9% לעומת הרבעון המקביל ב–2014. שווי החברה צומח באופן יציב ובחמש השנים האחרונות הניבה המניה תשואה שנתית ממוצעת של 22%. "שוק ההון הוא פחות במיקוד שלי, לא כי הוא לא חשוב, אלא כי חשוב גם לייצר תוצאות. אני חושב שבנינו לעצמנו מוניטין די טוב בשוק ההון, שאנחנו עקביים בעמידה בתחזיות, וזאת עבודה די קשה לשמור על כך. המשקיעים מצד אחד אוהבים שהחברה גדלה בקצב מאוד גבוה, אבל הם שונאים שהחברה לא עומדת בתחזיות שלה", אמר שויד.

המשקיעים גם עומדים במרכז ההחלטה לבצע תוכנית ביי־באק על ידי החברה (רכישה עצמית של המניות), ולא לחלק דיווידנד. החברה רכשה במהלך הרבעון הראשון מניות בסכום של 242 מיליון דולר, ועד כה היא ביצעה רכישה עצמית של מניות בסכום של 4 מיליארד דולר.

"השיקולים שלי בתור מנהל זה לשמור על הכסף בתוך החברה כדי שהיא תהיה יותר חזקה. בתור בעל מניות השיקול הוא לחלק דיווידנד כי אני הייתי הנהנה העיקרי מכך, ובכל זאת אני עושה ביי־באק, כי זה מה שבעלי המניות רוצים. לאורך זמן יש צדק בכך, כי ערך המניה עולה וזה טוב למשקיעים. יש קרנות שמשקיעות בחברה כמה שנים והן רוצות לראות גידול של המניה, ולא דיווידנד. בסוף אנחנו עושים מה שהם רוצים, אני אומר את זה בשיא הכנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#