למדינה אין מושג איך לחשב את המשכורות לעובדיה - וחברה פרטית מרוויחה בגדול - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למדינה אין מושג איך לחשב את המשכורות לעובדיה - וחברה פרטית מרוויחה בגדול

האוצר משלם לחברת מלם מערכות כ-45 מיליון שקל בכל שנה לצורך חישובי השכר של עובדים וגמלאים במגזר הציבורי ■ מתחקיר של צ'יקו מנשה ברשת ב' עולה כי המדינה אינה מוציאה את השירות למכרז - מפני שבזמן הפרטת מלם, המדינה לא קיבלה ממנה את מאגר הנתונים הדרוש לקביעת השכר

14תגובות

משרד האוצר משלם לחברה הפרטית מלם מערכות עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, וכמיליארד במצטבר מאז שנות ה-90. התשלום נעשה לצורך קבלת שירותי חישוב שכר לעובדי המדינה, תוך מתן פטור ממכרז.

מתחקיר של העיתונאי צ'יקו מנשה, בתוכנית "סדר יום שלישי" ברשת ב', עולה כי אף שבמשק יש כמה חברות שעוסקות בתחום חישובי השכר, במשרד האוצר ממשיכים מדי שנה לאשר פטור ממכרז לחברה אחת בלבד, מלם מערכות, שהופרטה באמצע שנות ה–90, לאחר שהיתה עד אז יחידת סמך ממשלתית. הסיבה לפטור ממכרז, למרות היקפי ההתקשרות, נעוצה בכשל מתמשך: כשהופרטה החברה, ב–1993, נשארו אצלה כל מאגרי המידע בנוגע לאופן חישוב שכרם של עובדי המדינה. המאגרים, המכונים חוקת שכר, נשארו בידי מלם עד היום, ולדברי בכירים באוצר מעולם לא הועברו לידיהם, בשל רשלנות מצד החשב הכללי. בכך נמנעה מאגף החשב הכללי היכולת לקיים מכרז יעיל, שהרי בסיס הנתונים נותר כבן ערובה בידי החברה 
שהפכה לפרטית.

ניסיון אחד בלבד לצאת למכרז, ב–1996, הביא לזכיית חברה מתחרה, חילן, ואולם לאחר זמן קצר ביקשה המדינה להפסיק את ההתקשרות ואף שילמה פיצויים לחילן. גורמים במשרד האוצר אומרים כי הסיבה להפסקת ההתקשרות היתה חוסר יכולתה של חילן לבצע את העבודה כנדרש, שכן לא היתה בידה חוקת השכר. כך חלפו להן 22 שנים שבמהלכן שילמה המדינה כמיליארד שקל לחברה פרטית, תוך מתן פטור מחובת מכרז 
שוב ושוב.

מיכל עבאדי בויאנג'ו
עופר וקנין

הנתונים המוצגים בבקשות הפטור אף הם מעלים שאלות. לדוגמה, החשב הכללי ביקש פטור ממכרז בעבור שירות שעלותו 45 מיליון שקל ב–2007–2011. בקשה אחרת קבעה עלות של 22.5 מיליון שקל בעבור שלושה חודשים בלבד - מאפריל 2012 עד יולי 2012. הבקשה האחרונה עמדה על אותו סכום - 22.5 מיליון שקל, אולם הפעם לשנה - מפברואר 2015 עד פברואר 2016.

בפברואר האחרון ביקש אגף החשב הכללי פטור נוסף ממכרז, בעבור התקשרות בסך 45 מיליון שקל עם מלם מערכות. בסיכום הדיון של ועדת הפטור טענו אנשי אגף החשב הכללי כי "האגף נערך לקיום הליך תחרותי לחילול שכר מזה תקופה ארוכה". ואולם, אנשי האוצר לא ציינו כי ההליך אורך זמן רב במיוחד: במאי 2008 הצהירו אנשי אגף החשב הכללי כי הם נמצאים "בהליכי בנייה מתקדמים לבניית חוקת שכר", לצורך יציאה למכרז חדש והפסקת מתן הפטור ממכרז לחברת מלם מערכות. הצהרה זו נמסרה כחלק מבקשה נוספת לפטור ממכרז בעבור מלם מערכות, בסך 45 מיליון שקל.

החברה הופרטה והמידע לא נשמר

ביולי 2011 הצהיר האגף כי הוא "עובד על פרסום מכרז פומבי לחילול שכר עובדי המדינה", וביקש פטור ממכרז לצורך התקשרות עם מלם מערכות שמטרתה הוגדרה במסמכי החשב הכללי: "הסכם היפרדות מחברת מלם". אולם ההיפרדות לא קרתה, אף ששולמו למלם 4.5 מיליון שקל בעבור התהליך.

גלי איתן

וכך, גם בספטמבר 2012 זכתה מלם מערכות לפטור נוסף ממכרז, וגרפה לכיסה 22.5 מיליון שקל בעבור חישובי השכר של עובדי המדינה בחמשת החודשים שלאחר מכן. ממסמכי החשב הכללי עולה כי האגף ניסה, אחת לכמה שנים, לבדוק את ההיתכנות ליציאה למכרז, שילם מיליוני שקלים לצורך הכנת המכרז, אך מכרז כזה לא יצא אל הפועל עד היום.

גורמים באוצר אישרו שהטיפול בנושא נמשך שנים רבות, וכי מקור הכשל נובע מהדרך שבה בוצעה ההפרטה. לדבריהם, בעת שהופרטה החברה, לא דאגו באוצר לדרוש את הידע הקיים ביחידת הסמך. הם טענו כי הצורך להעניק למלם מערכות פטור ממכרז במשך שנים רבות, נובע ממורכבות הנושא בהיבט המחשובי.

עוד אמרו כי "לכל מערכת שכר יש עשרות רבות של ממשקים מול הביטוח הלאומי, מרשם האוכולוסין, אחזקת רכב, חברות ביטוח, כל קופות הגמל, וקרנות ההשתלמות". לטענתם, העיכובים נובעים מהסיכונים הגדולים הכרוכים בכישלון של יציאה למכרז נוסף. "כישלון בפרויקט שכזה יביא לכך שעובדי המדינה, מפקיד פשוט ועד שר או שופט לא יקבלו את משכורתם", אמרו. אותם גורמים התקשו להסביר, עם זאת, מדוע במשך 20 שנה לא הצליח אגף החשב הכללי באוצר למצוא פתרונות 
מחשוביים לסוגיה.

ירון זליכה, החשב הכללי ב–2003–2007, מכיר היטב את הנושא. לדבריו, "הבעיה העיקרית אינה בעיית מחשוב אלא העובדה שיש מאות חוקות שכר בממשלה. הממשלה לא שמרה אצלה את התיעוד המתאים, ולכן היא אינה מסוגלת להורות לחברה שתזכה במכרז מהו התלוש המדויק שיש להכין לכל אחד מעובדיה. עם זאת, הממשלה בהחלט יכולה היתה לבצע שחזור לאורך השנים. אני מצטער שעד שלמדתי את העניין כבר חלפה מחצית מכהונתי, כך שלא יכולתי להשלים את המשימה בעצמי.

"עם זאת, ב–2006 הוריתי על מיפוי ושחזור חוקות השכר ועל יציאה לפיילוט שעליו עבדנו שנתיים תמימות בשכר המורים. משרד החינוך, וגם אנשי החשבות במשרד, גררו רגליים, ורק באיומים אגרסיביים שלי הצלחנו לצאת למכרז שבועות אחדים לפני פרישתי, כשאני נאלץ לקחת את הסיכונים של מכרז שאינו מוכן ב–100%. סירבתי ללחצים לדחות את המכרז בחודשיים בלבד כדי להשלים את ההיערכות, והעדפתי לצאת במכרז לא אפוי עד הסוף, מחשש כי לאחר שאפרוש כל המערכת תיסוג, והמכרז לא יפורסם לעולם.

"אני מניח שבטקטיקות דומות נתקל גם מחליפי, ולכן משימת השחזור של חוקות השכר, כמו גם יציאה למכרז המלא של כלל מערכת השכר, לא בוצעו עד כה. ההפרטה היתה נכונה, אולם אי־שמירת התיעוד לחוקות השכר בממשלה היתה טמטום שאין שני לו".

מאגף החשב הכללי נמסר בתגובה כי "תשלום השכר ל–210 אלף עובדי המדינה וגמלאיה מבוצע באמצעות חברת מלם. בימים אלה הורה אגף החשב הכללי על יציאה למכרזים לחישוב והפקת תלושי שכר בקרב שב"ס, משטרת ישראל, הרשות לזכויות ניצולי השואה, וכן על מיפוי אופן חישוב השכר בקרב 100 אלף 
גמלאי המדינה.

"בנוסף, מתבצעת בדיקה למיפוי חוקת השכר בשני משרדי ממשלה. מדובר על מרבית עובדי המדינה. אגף החשב הכללי פועל ויפעל לשימור הידע והבאת חוקת השכר לידי המדינה. נבהיר כי החלפת מערכת לחישוב והפקת תלושי שכר היא תהליך מורכב הטומן בחובו סיכונים ממשיים. לכן, החלפת המערכת מתבצעת תוך בחינה וניטור הסיכונים הקיימים בפרויקט והמשך סדיר של הפקת תלושי שכר לעובדי המדינה וגמלאיה".

מחברת מלם תים נמסר כי "מלם שכר נמצאת בקשרי עבודה מקצועיים שוטפים עם משרד האוצר, ופועלת בהתאם לסיכומים והסכמים החתומים בין הצדדים. החברה תמשיך לשרת את עשרות אלפי עובדי המדינה בנאמנות, במסירות ובמקצועיות כפי שעשתה ב–50 השנים האחרונות. החברה לא מסרבת, לא נדרשה ולא צריכה להעביר את חוקת השכר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#