בלי 5 יחידות מתמטיקה לא יהיה היי-טק - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלי 5 יחידות מתמטיקה לא יהיה היי-טק

שר החינוך הנכנס נפתלי בנט אחראי להעתיד ההיי-טק לא פחות משר הכלכלה

15תגובות

ההיי-טק הישראלי נמצא כיום בנקודה קריטית בחייו. 280 מרכזי פיתוח של חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בעולם פועלות בו היום ומעסיקות 24 אלף איש המהווים מנוע צמיחה וחדשנות של המשק הישראלי – רק השנה הצטרפו למעגל הזה דרופבוקס, אמאזון, ו-ebay שמקימה מרכז בנגב. אבל מה שמושך אותם כיום להגיע לכאן היא התשתית הרחבה של הון אנושי הכולל מהנדסים ואנשי מחשב, הולכת ומדלדלת בקצב מהיר ובטווח של 5 עד 10 שנים כבר תציב את ישראל בבעיה.

מספיק להסתכל על הנתונים שפורסמו השבוע בנוגע למספר התלמידים הניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה כדי להביא את מקור הבעיה, ועומקה – אחרי עשור של ירידה מתמדת בהיקף הניגשים לחמש יחידות, עומד היום חלקם מכלל הנבחנים על 10% בלבד. מרבית הניגשים לבחינה - 65% מהם, ניגשים לבגרות ברמת 3 יחידות ורק 23% לרמת 4 יחידות. מספר הניגשים ל 3 יחידות עולה בהתמדה, בעוד מספר הניגשים ל-4 ו-5 יחידות עולה בקצב איטי הרבה יותר. לנתונים הללו יש השפעה ישירה על פוטנציאל החדשנות של המשק הישראלי – אם בתחילת שנות ה 90' עמד חלקו של המו"פ האוניברסיטאי – זה שמניע את החדשנות במשק –על 25% מכלל המו"פ האזרחי של ישראל, היום הוא עומד רק על 13%.

חלק ניכר מפעילות המו"פ של ישראל מתבצע בשיתוף החברות הבינלאומיות הפועלות כאן, כך שאם אנו רוצים להמשיך ולהיות יעד לאותן חברות, אנו צריכים לוודא שיהיה גם את ההון האנושי שיאפשר לבצע את העבודה הזו. ללא שכבה מספקת של בוגרי 5 יחידות במתמטיקה אשר בהמשך ילמדו מקצועות כמו מדעי המחשב פשוט לא יהיה מי שיאפשר לנו לעצור את הירידה הזו. כשאנחנו שואלים את מנהלי ההיי טק הגדולות, ובעיקר של החברות הבינלאומיות הגדולות המחזיקות מרכזי פיתוח בישראל, מה הנושא הבוער ביותר מבחינתן, עונים כולם תשובה זהה - "שממשלת ישראל תדאג לחינוך. אנחנו לכל השאר".

מדוע? משום שכולם רואים את התמונה הגדולה – תוך 5-10 שנים, ישראל נותרת ללא הון אנושי שהוא למעשה המנוע של אותה " אומת סטארטאפ " שכולנו מתגאים בה. כשמדינות מזרח אירופה ואסיה נושפות בעורפנו ומראות יכולות טכנולוגיות גבוהות ובעלויות נמוכות משמעותית מישראל, אין ספק שתוך כעשור תאבד ישראל את היתרון היחסי שלה.

אלון רון

כבר היום אנו רואים תחילתה של מגמה של חברות טכנולוגיה שמעסיקות עובדים ממזרח אירופה, בשל היעדר כח אדם מתאים. מדינת ישראל, שהחלה את דרכה כמרכז פיתוח, מוציאה את הפיתוח מחוצה לה. במקום שהמשכורות למהנדסים ילכו לעובדים ישראלים, הן יוצאות החוצה. המשמעות היא פגיעה כלכלית בכלכלה הישראלית. מנכ"לי חברות הטכנולוגיה כבר מבינים את זה ומיישמים תכניות שונות במערכת החינוך. הם הבינו שאי אפשר לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה מהם והלאה.

גוגל, אינטל, מיקרוסופט, סנדיסק, IBM, קוואלקום,,פיליפס, ebay, מארוול, רד הט ועוד חברות רבות אחרות מיישמות כבר היום תכניות –החל מבניית מעבדות בבתי ספר ועד למפגשים עם מהנדסים, הרצאות בבתי ספר, פגישות אישות עם תלמידים, בניית תכניות לחיזוק המורים והעלאת הרמה שלהם ועוד. עכשיו ראוי גם שמנהלי בתי הספר ואנשי משרד החינוך הנכנסים בימים אלו לתפקידם – לא יגידו "זה לא במשמרת שלי".

אחריות שר החינוך להתוות תכנית אסטרטגית ארוכת טווח, כזו שלא תסתיים בתום הקדנציה שלו אלא תאפשר לישראל להגדיל את מספר התלמידים הניגשים לבגרויות ברמות הגבוהות של מקצועות כגון מתמטיקה. זה חיוני למשק כדי להשיג שילוב של נשים, חרדים וערבים בשוק העבודה, ביכולת שלנו להשאיר כאן את החברות שיוצרות מסביבן אלפי מקומות עבודה לווייניים, ובהשארת ישראל מוקד לחדשנות.

משרד החינוך יכול לפעול לשינוי שיטת תגמול בתי הספר – במקום לתמרץ מנהלים על עמידה בכמות התלמידים הניגשים לבגרויות של 4 ו-5 יחידות, הן בוחנות אותם בפרמטר של מספר התלמידים הזכאים לתעודת בגרות, ובכך למעשה מפחיתה את האינטרס שלהם לדחוף את תלמידיהם למצוינות. במשרד החינוך נשמעים לאחרונה קולות אופטימיים לאור העובדה שבשנה קודמת, לראשונה מאז 2006 חלה עליה קטנה במספר הנרשמים לבגרות 5 יחידות ובעקבות פרוייקטים שהחלו שם בקדנציה הקודמת כבר צופים עליה ליעד של 15%.

ח"כ נפתלי בנט, שר החינוך הנכנס מכיר את תעשיית ההיי טק ופוטנציאל התרומה שלה מקרוב מפעילותו בשנים האחרונות במשדר הכלכלה ולכן אנו פונים אליו ואומרים – נפתלי, זה במשמרת שלך.

הכותבים הם היו"רים של איגוד התעשיות המתקדמות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#