חנות האפליקציות של צה"ל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חנות האפליקציות של צה"ל

יחידת לוטם פועלת כדי להעביר את צה"ל לענן ולשגר בהצלחה מידע מבצעי מאובטח מהשטח דרך המפקדה וחזרה לשטח ■ כדי להתמודד מול הביקוש למתגייסים מוכשרים מאמצת היחידה מאפיינים של סטארט־אפ: שפות תכנות מתקדמות, קוד פתוח ושיטות לימוד חדשניות ■ מחצית מהמתגייסים ליחידה הם נשים, ששיעורן בתעשיית ההיי־טק נמוך

10תגובות

פיתוח אג'ילי, האקתונים, אפליקציות ווביות, ממשק משתמש, קוד פתוח, גיימיפיקיישן (משחוק) וכמובן - סייבר. מלות הקוד האלה, שמשמשות בעיקר כדי לנסות למשוך כוח אדם איכותי לחברות ההיי־טק, חזרו על עצמן שוב ושוב ביום עיון שערכו בשבוע שעבר ביחידת לוטם של צה"ל, המתמחה בתקשוב מבצעי. "בחיים לא נתחרה עם המשכורות שנותנים בחוץ", הודה גורם ביחידה, "החבר'ה מחפשים אתגר ועניין - לדעת שהם עשו שינוי משמעותי".

לוטם, יחידה טכנולוגית לתקשוב מבצעי שכפופה לאגף התקשוב בצה"ל, אחראית על פרויקטים עם חשיבות לאומית - כמו תוכנית צה"ל רשתי, הכנת התשתיות התקשוביות למעבר בסיסי הצבא לנגב, והעברת צה"ל לעידן הענן. ואולם נראה כי התחרות על כוח האדם - עם חברות ההיי-טק בשוק האזרחי, שיכולות למשוך אנשי פיתוח במשכורות גבוהות ובתנאים מפנקים, ועם יחידות טכנולוגיות עם מוניטין יוקרתי כמו 8200 - חשובה למפקדי היחידה לא פחות מהפרויקטים הביטחוניים.

נראה כי ההכשרה שעוברים החיילים ביחידות הטכנולוגיות הצבאיות מכינה אותם טוב יותר לדרישות המחמירות של הסטארט־אפים וחברות הטכנולוגיה הרב־לאומיות. אם עד כה יחידות אלה היו כר גידול לאנשי פיתוח בתוכנות קנייניות (למשל סביבת דוט.נט של מיקרוסופט), כעת המשוחררים הטריים ייחטפו על ידי סטארט־אפים וחברות פרטיות הנואשות למפתחים בשפות המתקדמות ביותר.

כך למשל, אימצו בצה"ל תחליפים לאורקל שכוללים את MongoDB ,PostgreSQL 
ו-Neo4.J. דוגמה מייצגת לשינוי שעוברת היחידה הוא קורס התוכניתנים - מסלול ההכשרה המרכזי של היחידה, שממנו יוצאים מתכנתים ליחידות צה"ל. השנה תשתנה תוכנית הקורס, שבמתכונתו החדשה יכלול שפות תכנות כמו פייתון ושפות פיתוח לאינטרנט ולמובייל (כמו ג'אווה, HTML ופיתוח אנדרואיד). הדוט.נט ישאר בחוץ.

"המערכות מפותחות אחרת מבעבר", אומר סא"ל רמי שקד, מפקד בית הספר למקצועות המחשוב (בסמ"ח). "משקיעים המון אנרגיה ביצירת אווירת חדשנות ויצירתיות. גם תהליך ההכשרה מתחבר לכך. אנחנו חווים סוג של מהפכה. החיבור בין כל הגורמים בצה"ל מביא תוצאות - והערך הזה נובע מהערך המוסף".

גם גישת ההוראה משתנה - והיא תכלול פרויקטים אישיים של החניכים, שיוכלו לפתח משחקים ולמידה עצמאית של שפות, מתוך הבנה שעולם הטכנולוגיה משתנה במהירות, והחיילים יידרשו ללמוד שפות חדשות. המטרה היא לאפשר להם לרכוש מיומנויות, ולאו דווקא ללמד אותם טכנולוגיות.

בנוסף, ביחידה החלו לשלב באחרונה קורסים מבוססי רשת, שההשראה להם הגיעה מפרויקטים כמו קורסרה - פלטפורמה אינטרנטית שבה מרצים מובילים מאוניברסיטאות בכל העולם מעבירים קורסים בחינם לסטודנטים שצופים בשיעורים ומגישים מטלות מביתם. לראשונה, חיילים ואנשי קבע שיוכשרו בדרך זו יקבלו נקודות גמול (כלומר הטבה בשכר).

דובר צה"ל

תוכנות קטנות ורזות

גורם ביחידה הסביר בשבוע שעבר כי בשנתיים האחרונות, מאז נכנסו לתפקידם מפקד לוטם, תא"ל דני ברן, וראש אגף התקשוב, אלוף עוזי מוסקוביץ, היא עברה שינוי שמהותו התאמת פעילות היחידה לעולם המבצעי. הז'רגון של אנשי היחידה השתנה בהתאם - לא עוד פיתוח ארוך של מערכות כבדות ומורכבות, אלא מעבר לתוכנות קטנות, רזות, עם עדכונים תכופים. המדד החשוב שמסתכלים עליו ביחידה הוא time to market - הזמן שחולף עד להגעת המוצר ללקוחות הקצה שלו. מונח זה, שמשתלב באופן טבעי בעולם העסקים החוץ־צבאי, חדר לשפתם של לחיילי היחידה, שטוענים כי תהליכי הפיתוח התקצרו ב-30%–40%.

ב-2004, שנה לאחר הקמת אגף התקשוב בצה"ל, על יסודות חיל הקשר, אושרה תוכנית צה"ל ברשת. מהות התוכנית היתה חיבור בין כל הגורמים הצה"ליים בשטח ובמטה - הלוחמים בטנק, הקצין בחמ"ל, קצין המודיעין באוגדה ואנשי המטה - כך שהם יקבלו את המידע הרלוונטי להם בזמן אמת. גורם בכיר בלוטם אומר כי במבצע צוק איתן ובתרגילים שבוצעו בשנים האחרונות היו הספקים גדולים יותר של ירי באיכות גבוהה יותר, הודות לתוכנית. "בהשוואה לצבאות אחרים מצבנו מצוין", אמר הגורם הבכיר. "צוק איתן מוגדר כלחימה הרשתית הראשונה בעולם". הרישות איפשר להביא לחיילים בשטח מידע עדכני בזמן אמת, למשל על המנהרות ועל הפתעות אחרות שהתגלו. אחד האתגרים המרכזיים בהיבט זה הוא הנדסת רשת והיכולת לתת כיסוי נרחב בפס רחב גם באזורים לא נגישים.

תוכנית העבודה הנוכחית של היחידה מכונה "צה"ל רשתי", שמטרתה להשפיע על תהליכים מבצעיים באמצעות האינטרנט והמחשוב. ביחידה הסבירו שמהות השינוי היא להביא את היכולות המבצעיות לכל מקום. במוקד התוכנית - מעבר לשימוש משותף ביישומים על ידי היחידות השונות של הצבא במודל של ענן מידע פרטי. התכנון הוא שיהיו כמה עננים, למשל מבצעי, תומך לחימה ונוספים. כך, תתאפשר גישה ליישומיים מבוססי רשת שמאוחסנים על ענן, ממחשב שולחני או ממכשירי מובייל, בדומה למודל המוכר למשתמשים אזרחיים. בהתאם לתפישה זו גם פותחה חנות אפליקציות צה"ליות. המערכות החדשות מפותחות כבר בהכנה לענן, כך שניתן יהיה להעביר אותן לענן הצה"לי לכשיוקם.

אלון רון

הקוד הפתוח יחסוך מיליוני שקלים

תוכנית צה"ל רשתי כוללת שבעה נדבכים, ובהם תוכנית ERP, שכוללת החלפת מערכות תומכות לחימה ברוב יחידות צה"ל למערכת שתהיה יותר ריכוזית ומתקדמת טכנלוגית. השינוי הוא חלק מתוכנית הירידה של צה"ל לדרום. כמו כן, מוקם ענן תומך לחימה שירכז במקום אחד את השירותים האינטרנטיים שהחיילים והמפקדים מכירים מהאזרחות - מייל, וידאו, צ'ט, שיחות ועידה ופורטלים. רכיבים נוספים של התוכנית הם מעבר לרשת תקשורת צה"לית אחת, והגנת סייבר (בניגוד לתקיפות סייבר, שמבוצעות מאגף המודיעין).

בצה"ל מדגישים כי המעבר לסביבות פיתוח עדכניות מבוססות קוד פתוח, מאפשר ליחידה להתאים את עצמה לקיצוצים התקציביים המוכתבים מלמעלה. מלת המפתח שחוזרת על עצמה היא יעילות. "קוד פתוח, בדומה לתהליך הקיים בהיי־טק באזרחות, מטרתו לייעל את תהליך פיתוח היישומים. השיטה הזאת מביאה לייעול תהליכים ולחיסכון כספי. הערכות הן כי עשרות מיליוני שקלים נחסכים בצורה כזאת בתוכנית רב־שנתית", נמסר מצה"ל.

אחד השימושים המעניינים של היחידה, שהוצגו בשבוע שעבר, המחיש את הפוטנציאל הגלום בהתייעלות ושיפור התנאים למשרתים הודות לטכנולוגיות ביג דאטה. בצבא נאגרים הררי נתונים, בין היתר בנוגע לחיילים המשרתים ביחידה. באחרונה, בעקבות ניתוח מידע שכולל רקע על החיילים, פותח כלי לחיזוי ההסתברות שחיילים ינשרו מתפקידם או מהשירות הצבאי. כלי זה תומך בהחלטות קציני המיון. נמצא, למשל, שחיילים שסובלים מעקמת, בעיה שאינה משפיעה על הפרופיל הרפואי, נוטים לנשור מחיל השריון והתותחנים, ככל הנראה בגלל הצורך לסחוב פגזים - אך אין להם בעיה להשלים שירות בחי"ר ובהנדסה.

השינויים בשיטת ההכשרה והעבודה של היחידה נועדו להגביר את היעילות, לצמצם עלויות ולקצר זמני פיתוח. במידה רבה הם גם מקצרים את הדרך בין הצבא לבין תעשיית ההיי־טק, שמשוועת לכוח אדם מנוסה.

דובר צה"ל

מקפצה לשוק ההיי־טק

ביחידת התקשוב לוטם מבינים שיחידות הטכנולוגיה הצבאיות משמשות מקפצה וכרטיס כניסה לעולם הטכנולוגיה האזרחי. באמצעות הכשרה אינטנסיבית וצבירת ניסיון, צה"ל מכשיר בפועל עובדי היי־טק מבוקשים, ובהם מתכנתים, מגני סייבר ואנשי תשתיות מחשב.

ב-2012 חשפו ב-TheMarker נתונים שהראו כי שיעור החיילים המשרתים בתפקידים טכנולוגיים מאזור תל אביב והמרכז גבוה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסיית החיילים. בשנים האחרונות מנסים בלוטם להכניס למעגלי היחידה אוכלוסיות נוספות, ובהם יוצאי אתיופיה, חיילים מהפריפריה הגיאוגרפית ומאות חרדים שייצאו בשנים הקרובות לשוק העבודה עם מקצוע טכנולוגי.

עם זאת, הסוגיה הרגישה של מעבר ידע בין הצבא לתעשיית ההיי־טק, שניזונה כל הזמן מהכישרונות בתחום, עדיין לא נפתרה. גורם ביחידה אמר שכל עוד אין יציאה של סודות ביטחוניים, אין בעיה בזליגת הידע, בכפוף לתקופת צינון לחייל.

בכל שנה מוכשרים 10,000 חיילים בבית הספר למקצועות המחשוב (בסמ"ח) - מהם מאות מתגייסים טריים שמגיעים מהתיכון ועוד אלפים שעוברים הכשרות מתקדמות. גורם ביחידה אומר כי מחצית מהמתגייסים ליחידה הם נשים - ששיעורן בתעשיית ההיי־טק במקצועות פיתוח נמוך (כחמישית מאנשי המו"פ הם נשים). כדי להרחיב את המגוון הוחלט שלא להגביל את מאגר הגיוס רק לבוגרי מקצועות הנדסיים, מדעיים או טכנולוגיים בתיכון. כ-1,500 מועמדים מתמיינים ליחידה בכל שנה, ושליש מהם עוברים את המיונים. התחרות המרכזית של לוטם היא על חיילים שמתמיינים במקביל לתפקידים ביחידות כמו 8200, הנהנות ממותג יוקרתי. עם זאת, ביחידה טוענים שאין תחרות בין היחידות ושהן מסתכלות על מאגר שונה של מועמדים.

ביחידה גם עורכים האקתונים - מרתונים של מפתחים. כך למשל, באירוע כזה בתחום האינטרנט של הדברים, השתתפו 140 חיילים במשך יומיים בפיתוח יישומים שאין להם תרומה מיידית לצבא. מיזם כזה מעודד יצירתיות ומכניס לעולם הצבאי הסגור מתודות מעולם האזרחות. ואולם נשאלת השאלה אם הצבא אכן זקוק לאירועים מסוג זה לפעילותו השוטפת, או שזו הדרך שלו למשוך כוח אדם ולהציע למתכנתים - מצרך יקר ומבוקש - סביבה שמתחרה באלטרנטיבות האזרחיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#