מהפכת אשראי בדרך: כמה ריבית תחסכו? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת אשראי בדרך: כמה ריבית תחסכו?

צוות ממשלתי, הזוכה לתמיכת נתניהו, מציע לקדם תחרות בשוק האשראי הריכוזי: יוקם מאגר של היסטוריית האשראי של כל האזרחים

36תגובות

הממשלה החדשה זוכה עם תחילת כהונתה בהזדמנות לחולל קפיצת מדרגה תחרותית במשק: על שולחנה מונחת הצעה פורצת דרך לפתיחתו של שוק האשראי בישראל לתחרות. שוק זה הוא ריכוזי במיוחד, וקידום התחרות בו הוא מהרפורמות הפיננסיות הנחוצות ביותר למשק.

את ההצעה מגיש צוות בין־משרדי, שמינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעת כהונת הממשלה הקודמת. הצוות השלים בסוף השבוע את עבודתו, וממליץ על הקמת מערכת לשיתוף נתוני אשראי. מערכת כזאת היא הבסיס לדירוג הלקוחות – שהוא הכרחי לקיום תחרות בשוק האשראי.

המלצת הצוות מגיעה לאחר 15 שנה של ניסיונות כושלים לאמץ רפורמה מסוג זה בישראל. ההמלצה צפויה ליהנות מרוח גבית פוליטית חזקה: הצוות נהנה מתמיכתו של ראש הממשלה, וההמלצה גם עולה בקנה אחד עם הכוונות של שר האוצר הנכנס, משה כחלון, להכניס תחרות בשוק הבנקאות.

להמלצה הדרמטית שותפים כל חברי הצוות: נציגיהם של בנק ישראל, משרד המשפטים, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות ההגבלים העסקיים והמועצה הלאומית לכלכלה – שסגן היו"ר שלה, מוריס דורפמן, עמד בראש הצוות. זוהי הסכמה נדירה של כל זרועות הממשלה, לאחר שב-15 השנים האחרונות הניסיונות להקים מערכת דירוג אשראי בישראל הוכשלו בידי הממשלה. ב-2000 היה זה בנק ישראל שהתנגד להקמתה של מערכת כזו, ומאז התנגד לכך משרד המשפטים, בשל החשש שהקמת מאגר ארצי של נתוני אשראי תפגע בפרטיות האזרחים. לאחר ששני גופים אלה שינו את דעתם, ההמלצות המהפכניות של הצוות התקבלו פה אחד.

עופר וקנין

תוספת של 4% בריבית

ההמלצה העיקרית של הצוות היא להקים מערכת נתוני אשראי ארצית, שתכלול את היסטוריית האשראי של כל אזרחי ישראל, והעברת הנתונים אליה תהיה חובה. מערכת כזאת תאפשר לספקי אשראי להעריך את הסיכון של כל לקוח על פי ההיסטוריה שלו: הלוואות שפרע ותשלומים שעמד בהם, ולהפך — צ'קים שהעניק וחזרו, ואפילו פשיטות רגל. הנתונים במערכת ישמשו ספקי אשראי שונים, שיוכלו לבנות מודלים של דירוג אשראי על בסיסם, להעניק לצרכנים הפונים אליהם ציוני אשראי ולהתחרות עליהם. בלי דירוג כזה, הספקים אינם יודעים להעריך את סיכון הלקוח ונאלצים להציע לו ריבית המשקפת סיכון גבוה.

על פי הערכות, היעדרו של דירוג אשראי בישראל כיום מתבטא בייקור הריבית בכ-4%: לקוח שאינו מוכר לבנק נדרש לשלם על האשראי ריבית הגבוהה ב-4% מלקוח זהה לו המוכר לבנק. דירוג אשראי מונע את הבעיה הזאת, משום שהלקוח הלא מוכר מציג לבנק את הדירוג שלו, ובכך נהפך למוכר מבחינת הבנק.

ההפרש העצום הזה בריבית שמשלמים לקוחות זהים כיום נובע מהמבנה הלא־שוויוני והלא־תחרותי של שוק האשראי בישראל. בהיעדר דירוג אשראי, רק הבנק של כל לקוח, המכיר אותו, יכול להציע לו הצעת אשראי אטרקטיבית, ולא בנקים מתחרים. בכך, כל הלקוחות בישראל הם בפועל שבויים בידי הבנקים שלהם. שני הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, המחזיקים בנתונים על 60% מהלקוחות בישראל, ונהנים עקב כך מיתרון תחרותי מוחץ — רק הם יכולים להציע להם הצעות מחיר סבירות, ולכן 60% מהלקוחות בישראל שבויים בידיהם. כל בנק אחר שאותם 60% מהלקוחות יפנו אליו יחשוש, בהיעדר מידע, כי הם פונים אליו מכיוון שבנק האם סירב להעניק להם אשראי, ולפיכך כי אלה לקוחות מסוכנים - ולכן יציע להם אשראי בריבית גבוהה בלבד.

הלקוח לא יצטרך לאשר את העברת המידע

כדי לשבור את שיווי המשקל הלא תחרותי הזה, הצוות ממליץ על הקמת המאגר. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יהיו מחויבים בחוק להעביר את כל המידע על התנהלות האשראי של לקוחותיהם למאגר — בין שהמידע חיובי (הלוואות ותשלומים שנפרעו בזמן) ובין שהוא שלילי (פיגור בתשלומים או תשלומים שלא שולמו כלל). גם חברות שגובות תשלומים מהציבור – חברת החשמל, תאגידי המים, ובעתיד ייתכן שגם הרשויות המקומיות (תשלומי ארנונה) – ידווחו למאגר כחובה.

החובה להעביר את המידע נקבעה מאחר שברור שלבנקים אין כיום אינטרס לחלוק את המידע על לקוחותיהם — העובדה שהפועלים ולאומי מחזיקים כיום במונופול המידע על 60% מהלקוחות בישראל מעניקה להם יתרון תחרותי עצום. כדי למנוע מהבנקים להתחמק מהעברת המידע, הצוות ממליץ שהעברת המידע תיעשה בלא אישור של הלקוח אלא רק תוך יידוע שלהם. רק אם לקוח יתנגד באופן אקטיבי להעברת המידע עליו, המידע לא יוזרם. עם זאת, לקוחות שיתנגדו להעברת נתוניהם עלולים להרע את מצבם בשוק: היעדר דירוג אשראי יעורר מיד חשד כי הלקוח בעייתי, ולכן הוא עלול למצוא את עצמו מודר משוק האשראי.

הצוות אף בוחן הצעה שלפיה גם במקרה שבו לקוח אינו מעוניין בהעברת המידע עליו, המידע יועבר בכל זאת, אך ייאסר השימוש בו — כדי למנוע מצבים שבהם לקוחות יצטערו בדיעבד על אי־העברת המידע, אבל אז כבר יהיה מאוחר להעבירו, והם ימצאו את עצמם בלא היסטוריית אשראי חיובית.

ההסכמה שהמידע יעבור אוטומטית, ללא אישור הלקוחות, היא הסכמה תקדימית של משרד המשפטים. למרות החששות לפרטיות הלקוחות הישראל, במשרד הבינו את חשיבותה הקריטית של הקמת המאגר למניעת אפליית אשראי ולהנגשת האשראי דווקא לשכבות מוחלשות.

גם בעלי היסטוריית אשראי רעה מרוויחים

ממחקרים שנערכו בחו"ל עולות תוצאות חד־משמעיות, שלפיהן לקיומו של מאגר נתוני אשראי יש השפעה חיובית גדולה על התחרות באשראי, על הנגשתו דווקא לאוכלוסיות חלשות ועל מניעת אפליה בו. מחקרים על השוק האמריקאי לימדו כי המרוויחים העיקריים מהקמת מאגרים כאלה הם שחורים, היספנים וצעירים.

בממוצע, קיומו של מאגר נתוני אשראי ודירוג אשראי הביא לגידול של 47%–60% בהיקף האשראי בשוק האירופי ובשוק האמריקאי, לגידול של 88% בשיעור האישורים שניתנו לבקשות הלוואה ולצניחה של 50% כמעט בשיעור חדלות הפירעון. ההשפעה החיובית על פשיטות הרגל נובעת משלוש סיבות עיקריות. סיבה אחת היא שלקוחות בעייתיים אינם מצליחים לקבל אשראי, ובכך נמנעת מהם הסתבכות. סיבה נוספת היא אלמנט החינוך הפיננסי הכרוך בדירוג אשראי: מכיוון שכל איחור בתשלום פוגע בדירוג, לקוחות לומדים להתנהל יותר בתבונה. לבסוף, במקרה של לקוחות שנמצאים במצב קשה אבל עדיין לא בפשיטת רגל, דירוג האשראי עשוי להקל עליהם לקבל הלוואות גישור, אם היסטוריית האשראי שלהם טובה — ובכך הם יכולים להימנע מחדלות פירעון.

בשונה מהתפישה הרווחת, גם בעלי היסטוריית אשראי שלילית מרוויחים מהקמתם של מאגרי דירוג אשראי — משום שהמאגר אוסף גם מידע חיובי עליהם (כמו תשלומים בזמן לחברת החשמל), ומאפשר להם לשפר את דירוגם. בכל מקרה, המלצת הצוות היא שהמידע יישמר עד שבע שנים, כדי לאפשר ללקוחות למחוק בחלוף הזמן אירועים שליליים מעברם.

הדרישה כי גם חברות החשמל והמים יחויבו להעביר מידע למאגר נועדה לסייע לשכבות חלשות — לערבים ולחרדים, שכמעט אינם מקבלים אשראי אבל משלמים חשבונות חשמל ומים, וכן לצעירים שעדיין לא לקחו הלוואה כלשהי. כל אלה עלולים לסבול מכך שבהיעדר פעילות אשראי, הם אינם מצליחים לצבור היסטוריית אשראי חיובית. תשלומי החשבונות שלהם הם לפיכך הדרך היחידה לבנות להם דירוג אשראי חיובי.

הערכת הצוות היא כי בישראל יביא פיתוחו של שוק דירוג אשראי להגדלת היקף האשראי הניתן לעסקים קטנים, ולהקטנת ההסתמכות על ערבויות אישיות במתן אשראי להם. במיוחד מניח הצוות כי הקמת מערכת דירוג אשראי תצמצם את הפנייה של מי שנדחו בידי הבנקים אל השוק האפור.

מערכת הדירוג נועדה גם לטפל באפליית אשראי בוטה הקיימת כיום בשוק הישראלי. למשל, מי שכתובתו היא ביישוב ערבי, הסיכוי שלו לקבל אשראי קטן יותר, בשל הערכת הבנקים כי מוסר התשלומים בציבור הערבי נמוך. עם הקמת מערכת דירוג האשראי, אזרח בעל מוסר תשלומים גבוה יקבל דירוג גבוה ללא קשר לכתובת מגוריו. במערכת ייאסר לכלול נתונים מזהים שעלולים ליצור אפליה, כגון כתובת, גיל, מגדר, דת או גזע. הנתונים יהיו אישיים – כך שנתונים שליליים על אדם כלשהו לא ישפיעו לרעה על דירוג האשראי של בני משפחתו, למשל. במקביל, הצוות מעריך כי הקמת המערכת תשפר את מוסר התשלומים במשק, מכיוון שלקוחות יידעו שכל פיגור שלהם בתשלומים נרשם במערכת ופוגע בדירוג האשראי שלהם.

המערכת שעל הקמתה ממליץ הצוות היא מערכת מלאה — כזאת שבה ייאספו נתונים חיוביים ושליליים כאחד. כיום נאסף רק מידע שלילי, ולכן נוצרה מעין רשימה שחורה של לווים שאיש אינו רוצה להעמיד להם אשראי. פרדוקסלית, החוק כיום מפלה לרעה לווים בעלי מידע שלילי — פתיחת תיק בהוצאה לפועל מדווחת כמידע שלילי, אבל סגירת התיק בשל תשלום החוב אינה מדווחת.

ההחלטה כי למאגר יועבר מלוא המידע התקבלה על דעתו של משרד המשפטים, שהיה הגורם העיקרי שמנע עד כה את תיקונו של חוק נתוני האשראי הקיים — בשל חששות לדליפת פרטים ופגיעה בפרטיות. כדי להתגבר על החששות האלה, במאגר הנתונים תהיה הפרדה בין פרטי האשראי שנאספו לפרטים המזהים של הלקוח. רק באישור מפורש של הלקוח יוכל ספק אשראי לקבל את היסטוריית האשראי של הלקוח יחד עם שמו, וזאת כדי לקבוע את דירוג האשראי שלו.

הצוות להגברת התחרותיות בענף הבנקאות, שבראשו עמד המפקח על הבנקים היוצא, דודו זקן, המליץ לחייב את הבנקים להנפיק ללקוחותיהם "תעודת זהות בנקאית", שתכלול מידע על נכסיהם והתחייבויותיהם בבנקים. בנק ישראל מקדם בימים אלה את הנפקת התעודות, שעדיין לא התחילה. ההמלצות של הצוות בנושא מערכת נתוני אשראי הולכות כמה צעדים קדימה: המערכת תכלול נתונים מקיפים בהרבה מאלה שאמורים להופיע בתעודות הזהות הבנקאיות, ובראשם ההיסטוריה של תשלומים שנפרעו בזמן – או באיחור.

ניר קידר

הקמת המאגר היא פרויקט יקר

היישום של המלצות הצוות צפוי להיתקל בקשיים – והחשש לפרטיות האזרחים אינו היחיד בהם. הקושי העיקרי הוא מימוני־תפעולי: הקמת מאגר ארצי, שיכלול את כל פעולות האשראי והתשלומים של משקי הבית בישראל, היא פרויקט יקר, שעלות הקמתו נאמדת בכ–50 מיליון שקל, והוא אינו קל לתפעול.

כמו כן, לא ברור למי יהיה אינטרס להקים מאגר נתונים. הצוות התלבט ארוכות לגבי המודל של מאגר הנתונים - כיצד הוא יוקם ועל ידי מי. כיום פועלים בישראל שני מאגרי נתונים, של החברות הפרטיות BDI ודן אנד ברדסטריט. המאגר של BDI הוא הגדול מבין השניים. שניהם מכילים רק נתוני אשראי שליליים, כלומר מכילים נתונים על כ–10% מהאוכלוסייה בלבד, והם כיום רווחיים.

בחו"ל מקובל מאוד המודל של חברות פרטיות שמתחרות זו בזו על אספקת נתוני האשראי, אבל הצוות חשש כי המבנה הלא תחרותי של שוק האשראי הישראלי - והעובדה שהבנקים הם לקוחות מרכזיים של שני המאגרים הקיימים - עלולים לפגוע באינטרס של מפעילי המאגרים הקיימים להרחיב את מאגריהם כך שיכללו את כל נתוני האשראי במשק. אפשרות חלופית היתה להקים מאגר ממשלתי. גם מודל זה קיים בעולם, אבל בדרך כלל למטרות של מחקר ויציבות פיננסית ולא לשם פתיחת שוק האשראי לתחרות.

ההחלטה שהתקבלה היא על מודל מעורב: המדינה תקדם הקמה של מאגר לאומי אחד, אבל הוא יוקם ויופעל בידי זכיין פרטי בשיטת BOT, במסגרת מכרז שתפרסם המדינה — בדומה למודל של המסלקה הפנסיונית שהוקמה בשנה האחרונה. הזכיין יהיה חייב לעמוד בפיקוח קפדני של המדינה, והכנסותיו ינבעו ממכירת נתוני אשראי לספקי אשראי.

קושי נוסף שהצוות חוזה הוא הצורך לחייב את הבנקים לשתף פעולה בהעברת נתונים למאגר — שיהווה בסיס לתחרות בהם. ההערכה היא שהבנקים ידרשו פיצוי על המאמץ המחשובי הכרוך בכך, ואף ינסו לעכב את העברת הנתונים בתואנות מחשוביות שונות.

דירוג כתנאי לקבלה לעבודה? לא בישראל

קושי צפוי שלישי נוגע לסוגיית הפרטיות. משרד המשפטים אמנם השתכנע כי הפרטיות תישמר, וכי בכל מקרה הקמת המאגר מצדיקה את הפגיעה האפשרית בפרטיות, ולמרות זאת קיים חשש ממאבק ציבורי נגד המאגר על רקע החששות לפרטיות.

כדי להגן על הפרטיות הוגבל השימוש במידע במאגר רק לצורכי קבלת אשראי. הצוות החליט לאסור על שימושים שקיימים בעולם, כמו שימוש בדירוג אשראי במסגרת קבלה לעבודה או השכרת דירה, למעט לצורכי חוזי שכירות לדירות לטווח ארוך.

על פי ההערכה, דירוג אשראי טוב יתמרץ משכירים להתקשר עם שוכרים לשנים ארוכות. שימושים אחרים בדירוג האשראי נאסרו, וכן נקבע כי מי שדורש לקבל דירוג אשראי בצורה לא מורשית — למשל, משכיר דירה לטווח קצר שידרוש זאת כתנאי להשכרה — יוכל להיתבע על כך.

גורמים נוספים שיוכלו לפנות למאגר, באישור הלקוח, הם יועצים פיננסיים. אלה ישתמשו בהיסטורית האשראי כדי לחנך את הלקוח להתנהלות פיננסית נבונה. המאגר ישמש גם למחקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבנק ישראל ובמשרד האוצר — אבל רק תוך שימוש בנתונים הגולמיים, ללא זיהוי אישי. ההערכה היא שהנתונים במאגר יוכלו לטייב מאד את הידע של בנק ישראל על התפלגות האשראי במשק, על הקשיים של משקי בית ועל הסכנות ליציבות הפיננסית של מערכת הבנקאות. המדינה תוכל ללמוד טוב יותר על אפליה בתחום האשראי ועל פערים בין משקי בית. כל המידע הזה אינו קיים כיום במדינת ישראל.

לפי המלצת הצוות, ללקוחות תהיה זכות ערעור על נתונים שמופיעים במאגר. כמו כן, המלצת הצוות מצטרפת למהלך שמקודם כבר במשרד המשפטים, של הקלת הליכי פשיטת רגל בישראל.

ההערכה היא שבעידן של דירוג אשראי מלא על כל הלווים, יש מקום להקל על פושטי רגל - הליך פשיטת הרגל כבר לא צריך להיות הליך של ענישה והרתעה, מכיוון שפושטי הרגל כבר משלמים את המחיר דרך דירוג האשראי שלהם. למעשה, המלווים כבר מפצים עצמם מראש על סיכון פשיטת הרגל דרך דירוג האשראי שהם נותנים ללקוח, ולכן ניתן להקל עם מי שפשטו את הרגל.

המלצות הצוות התקבלו כאמור פה אחד, וככל הידוע הן נהנות מתמיכה צפויה של הדרג הפוליטי הבכיר: נתניהו היה מי שמינה את הצוות, השר כחלון מחויב להגדלת התחרות בבנקים ואף ציין במצע שלו את הצורך להקים מאגר נתוני אשראי בישראל, וגם שרת המשפטים הנכנסת איילת שקד נתפשת כמי שמאמינה בקידום התחרות. על רקע זה, הצוות מתכוון לנסות ולקדם תזכיר חוק להקמת מאגר נתוני אשראי בקרוב, ולהשלים את חקיקתו אפילו עד סוף השנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#