"הדבר החשוב ביותר לירושלים בטווח הארוך - שהערבים יצליחו ושהם ירגישו חלק מהעיר" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הדבר החשוב ביותר לירושלים בטווח הארוך - שהערבים יצליחו ושהם ירגישו חלק מהעיר"

פרופ' מייקל פורטר, אבי תורת האסטרטגיה של ערים וגורו ניהול עולמי מאוניברסיטת הרווארד, הדגיש בראיון ל-TheMarke את המומנטום הכלכלי החיובי שנוצר בירושלים בשנים האחרונות, לאחר שהיה שותף מרכזי בתוכנית הפיתוח "ירושלים 2020"

3תגובות

"הצמיחה הנמוכה של ירושלים נובעת בעיקר משיעור ההשתתפות הנמוך של חרדים וערבים בעיר ומרמות ההכנסה הנמוכות שלהם. כשבונים תכנית עסקית למקום כמו ירושלים, חייבים לוודא שהיא תיצור הזדמנויות תעסוקה לאוכלוסיות כאלה. בטווח הארוך, הדבר הכי חשוב בירושלים הוא שהאוכלוסייה הערבית בעיר תצליח, שתרגיש חלק מהעיר, שתהיה לה איכות חיים טובה" - כך אמר בראיון ל-TheMarker פרופ' מייקל פורטר, אבי תורת האסטרטגיה של ערים ומדינות, שהיה שותף מרכזי לגיבוש תוכנית "ירושלים 2020", שיזם ראש העיר ניר ברקת.

התוכנית, שהוצגה היום במוזיאון ישראל, היא ניסיון לנצל את היתרונות היחסיים של בירת ישראל בתחומי התרבות ותעשיית ההיי-טק והביוטכנולוגיה, לצד פיתוח המעמד היצירתי ושדרוג התשתיות בעיר.

פורטר, מהמומחים הגדולים בעולם הניהול ויועץ אסטרטגי מוביל לראשי מדינות ותאגידים כבר 25 שנה, הביע בריאיון עמו אופטימיות לגבי עתידה של העיר הגדולה והענייה בישראל, והדגיש את המומנטום הכלכלי-חיובי שנוצר בה בשנים האחרונות. "ניקח לדוגמה סטארט-אפים שפועלים בעיר. בשלוש השנים האחרונות מספרם עלה מ-12, ל-40, ליותר מ-100. זאת דוגמא להתקדמות של העיר, ותוצאה של תמריצים שונים ושל מוסדות יזמות שהוקמו כאן. התחום הזה ימשיך להתפתח כי הטבע של ההיי-טק הוא להזין את עצמו, למשוך עוד ועוד יזמים ולצמוח", אמר פורטר, המשמש מרצה בכיר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. 

ברק אהרון

בין הישגיו הבולטים, פורטר בן ה-67 פיתח את תיאוריית "חמשת הכוחות של פורטר", שמסבירה מה מניע את האסטרטגיה של חברות המתחרות בשוק, ואת תיאוריית "האשכולות", שמציעה דרכים לאחד כוחות של שחקנים שונים שפועלים באותו אזור גיאוגרפי כדי לשמר את היתרון התחרותי של חברות ומדינות. ב-2004 סימן פורטר את ירושלים כמקרה מיוחד לעיר שאינה אטרקטיבית לעסקים, ושיכולה להפוך למקום תחרותי ומושך השקעות.

לדברי פורטר, "רואים התקדמות משביעת רצון בעיר גם בתחומים אחרים - פריחה של אירועי תרבות, פתיחה של מקומות חדשים ושל מסעדות, עלייה בהרשמת תלמידים לבתי ספר אחרי שנים של ירידה. גם בענף התיירות, העיר הזאת שיגשגה עד צוק איתן וזה מפתח כלכלי מאוד חשוב מבחינתה".

ירושלים 2020 היא תוכנית פיתוח וצמיחה לבירה לחמש השנים הקרובות, ששמה דגש על מוקדים מחוללי צמיחה בירושלים. התכנית היא פרי עבודת מחקר של צוות מומחים בינלאומי שגייס ראש העיר ברקת, בראשם פורטר והכלכלן האורבני ריצ'רד פלורידה, שביקר בירושלים באחרונה. ראש העיר ניו יורק לשעבר, המיליארדר מייקל בלומברג, שותף גם הוא בפיתוח התוכנית.

במסגרת התוכנית יושקעו כ-30 מיליארד שקל בפרויקטי תחבורה בעיר, בהם הרכבת הקלה והכבדה, וכן בבניית פארק תעשייה מתקדם בקמפוס ספרא בגבעת רם, שיצור כ-5,000 מקומות עבודה. בנוסף תוקם קרן השקעות ביוצרים עצמאיים ויאוחדו במתחם אחד בתי הספר הגבוהים לאמנות בעיר, בהם סם שפיגל וניסן נתיב, לצד הקמת אולפני קולנוע וטלוויזיה בינלאומיים, והשקעה בתקציבים מיוחדים בשילוב המגזר הערבי והחרדי בשוק התעסוקה.

התוכנית, שהוצגה במעמד שר הכלכלה המיועד אריה דרעי ובכירים בתעשייה, תוגש לראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ממשלה מיוחדת לרגל יום ירושלים ביום ראשון הבא. בהצגת התוכנית אמר ברקת כי "בירת ישראל בשלה לשלב הבא במיצוי הפוטנציאל העצום שלה, כדי שתעמוד בגאווה בשורה אחת עם בירות העולם המשגשגות, אחרי שהחזרנו את ירושלים למסלול ההצלחה והשבנו את האמון בה".

"ירושלים היא עסק מאוד מורכב לנהל"

פרופ' פורטר, ירושלים 2020 היא תוכנית מאוד שאפתנית, אך היא לא מתייחסת במלה לאחת הבעיות הגדולות ביותר של העיר כיום - מחירי הדיור. כמו בערים גדולות אחרות בעולם, אם העיר הזאת רוצה לשמור את הצעירים המוכשרים והמבטיחים שלה, אתה לא חושב שהיא צריכה לספק להם דיור בר השגה ותמריצי דיור אחרים שיגרמו להם להישאר כאן ולבנות את העתיד שלהם - ושל ירושלים? מדוע האנשים שאחראים לתכנית לא התייחסו לבעיה הזאת?

ברק אהרון

"התוכנית הזאת מתמקדת בפיתוח עסקי, אם כי יש שורה של דברים אחרים שהם חלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר - תשתיות, חינוך, וגם דיור. לראש העיר יש חזון לגבי הנדל"ן בעיר - החייאה של מרכז העיר במקום התפזרות של השכונות ושמירה על איכות הנכסים בשכונות הליבה של ירושלים. המידע שאספנו מסקרים שערכנו מחזקים את הנקודה שלך לגבי יוקר הדיור בעיר, אבל אנחנו התמקדנו יותר בהיבט העסקי, משום שבסופו של יום עלינו ליצור משרות כאן ועלינו להגדיל את הזדמנויות התעסוקה, שיגרמו לערבים ולחרדים למצוא עבודה כאן".

אבל איך ירושלים יכולה להתחרות בערים כמו תל אביב, וגם ברלין, במשיכה של אוכלוסייה צעירה חזקה, של דור העתיד ושל המעמד היצירתי? רוב הצעירים האלה עוזבים את ירושלים ברגע שהם יכולים. ברלין, למשל, מצליחה למשוך אוכלוסיה בזכות יוקר מחיה נמוך ותמריצים שונים שהעיר מספקת לתושבים, כמו דיור בר השגה ופיקוח על דמי שכירות.

"יש לא מעט נקודות דמיון בין שתי הערים, אבל אחד הדברים הבולטים והייחודיים בירושלים שגילינו הוא הקשר הרגשי העמוק שיש לתושבים כלפיה. זה אחד הדברים שמשאיר אותם כאן. עשינו סקר בקרב 350 אנשי עסקים והבעיה הגדולה ביותר היתה מחירי הנדל"ן, ואני מקווה שנוכל לתת מענה גם לזה. בסך הכל קיבלנו כמות מפתיעה של עמדות חיוביות בנוגע לקלות עשיית העסקים בעיר והשירות שהממשלה והעירייה מעניקה לעסקים. אני אולי לא נייטרלי אבל אני חושב שיש כאן ראש עיר עם מנהיגות פוליטית יוצאת דופן, רוב הפוליטיקאים אינם כאלה. ירושלים היא עסק מאוד מורכב לנהל, ועם הנסיון שלו במגזר העסקי הוא יוכל להצעיד אותה קדימה".

פורטר - מחברם של 18 ספרים, והחוקר המצוטט ביותר במחקר האקדמי של כלכלה וניהול - מתח ביקורת ב-2011 נגד השיטה הקפיטליסטית הנוכחית. במאמר בשם "יצירת ערך שיתופי - כיצד להמציא מחדש את הקפיטליזם" שפורסם בכתב העת "הרווארד ביזנס רוויו", טען פורטר כי הגיעה העת לפתח צורה מתוחכמת יותר של כלכלה קפיטליסטית, כך שתתמקד ביצירת ערך חברתי לצד הערך הכלכלי. פורטר ציין כי ביקר בישראל כתריסר פעמים ב-20 השנה האחרונות, ומאז בחירתו של ברקת לראשות העיר ב-2008 הוא נפגש עמו בירושלים שלוש פעמים.

אתה חושב שמשלושה ביקורים בירושלים קיבלת מושג טוב לגבי האווירה של העיר, ולגבי שלל הבעיות והאתגרים שלה?

"אני חושב שכן. המטרה בגיבוש התוכנית הזאת לא היתה לבוא מבחוץ ולהכתיב מה צריך לעשות, אלא לעבוד בשיתוף פעולה עם הקהילה המקומית ומוסדות עוגן בעיר, כמו בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית, ולראות מה צריך לעשות שיתאים לצרכים הייחודיים של ירושלים. לצערי, מאגרי המידע של נתונים כלכליים ודמוגרפים בעיר אינם מספקים. לקח לנו הרבה זמן לאסוף אותם בגלל שבישראל אין תמ"ג אזורי, אז חייבים לעשות סקרים. פשוט אין נתונים. בעניין זה, כדאי לציין שמדינות שיש להם הכי הרבה נתונים ופועלות בשקיפות גם מצליחות הכי טוב".

ומהו לדעתך האתגר הגדול ביותר של ירושלים?

"יותר סיכון מאתגר, הוא שתפרוץ כאן מלחמה נוספת שתבלום את כל ההתקדמות. אבל גם אם זה יקרה, כל דבר שאנחנו עושים כאן ישפר את ירושלים. בינתיים, העיר הזאת פשוט צריכה שינקו אותה כמו שצריך ושהשכונות שלה יהיו מטופחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#