קרוב יותר להייטק - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קריירה

קרוב יותר להייטק

התעשייה המסורתית בישראל בסכנת 
הכחדה. שלושה בעלי מפעלים קטנים 
שהחליטו לא להרים ידיים הכניסו לעסק 
מיכון ורובוטים, הקפיצו את הרווחיות 
ויצרו מקורות הכנסה חדשים

10תגובות

לפני כשנתיים נעצרה העבודה במפעל המתכת של שלמה שלסר, ש.שלס מתקפלים, המייצר רהיטי מתכת. ארבעת הרתכים שלו, ממוצא אריתראי, הכריזו על סכסוך עבודה ועזבו את המפעל. עזיבת הרתכים, שבהמשך גם תבעו את שלסר בבית המשפט, פגעה קשות בפעילות המפעל הקטן, השוכן בסככה במושב שדה עוזיהו. "הם עזבו בטענה שהתנאים שלהם נחותים. אני מסכים שמדובר בעבודה קשה מאוד, בתנאים לא פשוטים, אבל בפועל הם קיבלו שכר הוגן ואף גבוה מזה שמשולם לעובדים הישראלים".

כמו בכל סיפור טוב על יזמות, גם במקרה הזה ייזכר רגע המשבר הזה דווקא כנקודת מפנה חיובית. שלסר, חסיד גור שהקים את המפעל במו ידיו, נזכר כיצד כמה שנים קודם לכן, בתערוכה מקצועית, ביקר בדוכן של חברה יפנית שמייצרת רובוטים המתאימים גם לעסקים קטנים. התקנת רובוט נראתה לו אז יקרה ולא מציאותית, משהו שמתאים למפעל של טויוטה, אולי, אבל לא למסגריה שלו. עכשיו נראה היה שאולי בכל זאת יש משהו ברעיון המיכון. שלסר אזר אומץ והתקשר.

כחודשיים לאחר מכן, ולאחר השקעה של כחצי מיליון שקל שגויסו בחופזה, הושלמה התקנתה של הזרוע הרובוטית החדשה במפעל. "החודשים הראשונים היו קשים והריתוכים לא הצליחו במיוחד. אבל ככל שהזמן חלף השתפרנו", מספר שלסר. "מהרגע שהצלחנו להגיע לדיוק המבוקש הכל השתנה פה: העבודה עם הרובוט מדויקת הרבה יותר, והוא מסיים את העבודה מהר יותר מאשר ארבעה רתכים. גם מבחינת הוצאות מדובר בחיסכון משמעותי, כי במקום לשלם משכורת לארבעה עובדים אני משלם רבע מכך, כ־7,000 שקל בחודש, כהחזר על ההלוואה ששימשה לרכישתו. בסך הכל אני תלוי פחות באנשים, והכי חשוב, אני לא צריך לדבר איתו בכלל, וזה חוסך ממני המון אנרגיה. זו העסקה הכי טובה שעשיתי בחיי".

 

רק 4% מהמפעלים ביקשו תמיכה

המפעל של שלסר הוא עסק קטן שפועל בתוך התעשייה המסורתית — שם כולל למפעלים המאופיינים בהשקעה נמוכה במו"פ — ענף שנאבק על קיומו במציאות הכלכלית בישראל. מפעלים כאלה פועלים בתחומי העיבוד והייצור של מתכות, גומי, פלסטיק, עץ וחומרי בניין וגם בתחום המזון.

בענף זה מועסקים כ־200 אלף עובדים, והוא אחראי על 43% מהפדיון התעשייתי. בפועל, רוב הפדיון והייצוא מקורו בפעילותן של כמה חברות גדולות המשויכות לענף זה, ובראשן ישקר. הפריון הנמוך בענף, כ־60% מהפריון בתעשייה האמריקאית, מקורו בין השאר בהשקעה הנמוכה במחקר ופיתוח, והוא אחת הסיבות לכך שהשכר הממוצע למשרה בתעשייה המסורתית הוא 7,600 שקל בחודש בלבד, 60% מהשכר הממוצע בהייטק.

 

תומר אפלבאום

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

 

הוועדה לבחינת האמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית, שקמה ב־2007 ושבראשה עמד איש העסקים ומנכ"ל טבע לשעבר ישראל מקוב, דנה בדרכים לקדם את התעשייה המסורתית, בעיקר באמצעות השקעה בטכנולוגיה, והמליצה על תוכנית ממשלתית לעידוד החדשנות ב־1.8 מיליארד שקל במשך ארבע שנים. הוועדה קבעה כי עידוד תחרות ישירה במוצרים עתירי עבודה, מול מדינות שבהן עלות כוח העבודה נמוכה משמעותית מזו שבישראל, אינו מומלץ כפתרון ארוך טווח לתעשיות המסורתיות. לכן, אמרה, יש להתמקד בתחומים שבהם ניתן להשיג יתרון תחרותי באמצעות פיתוח מוצרים חדשים, שיפור מוצרים קיימים, פיתוח חומרים והשבחת תהליכי העבודה: "אלה מנועים חשובים בפיתוח היתרון היחסי של התעשייה המסורתית בזירה הגלובלית", נכתב בדו"ח המסכם של דיוני הוועדה.

מאז החל יישומה של תוכנית מקוב, אכן מורגשת התעוררות בפניות לקבלת סיוע להשקעה במחקר ופיתוח בתעשייה המסורתית מהמדען הראשי (ר' מסגרת). ואולם, רוב הסיוע עדיין מופנה לעסקים גדולים. שלסר לא ביקש סיוע אף שרכישת הרובוט חיסלה את רוב ההון שעמד לרשותו, ולא נותר לו כסף לרכישת ציוד היקפי הדרוש להפעלתו. הוא ייצר בעצמו את ההתקנים השונים הנחוצים לשם כך. קושי נוסף התגלה כאשר שלסר נדרש להשתמש בלוח הבקרה של הרובוט המופעל בשפה האנגלית, שפה ששלסר, בוגר החינוך התורני, מעולם לא למד. גם כאן נמצא פתרון מקורי: הוא שינן בעל פה את הפקודות. "מזל שהיה לי בכיתה ח' מורה תלמוד תורה שלימד אותנו את האותיות הלועזיות. כיום זה עוזר מאוד", הוא אומר.

ירון מרדכי, מנהל מכירות בחברת יאסקאווה, מתמוגג למראה היישום של הרובוט מתוצרתה במפעל של שלסר: "בחברות גדולות אנו עובדים מול מחלקה ייעודית שיש לה ידע וניסיון בהטמעת מיכון. כשעובדים מול בעלים של עסק קטן הדרך ארוכה יותר, אבל גם הסיפוק גדול בהרבה. הם ממש בונים את העסק מסביב לרובוט ומצליחים להביא עוד עבודה בזכותו, כך שגם אנחנו שותפים בעקיפין לצמיחת המפעל. אנחנו צוחקים ששלסר ממש השיג אינטימיות עם הרובוט ומבלה איתו שעות ארוכות. לפעמים אני מקבל ממנו טלפון בתשע או בעשר בלילה, כאשר אני כבר בבית עם המשפחה, והוא מברר משהו לגבי תכנות. זה ה'בייבי' שלו, ואני מקבל את זה באהבה".

מסביב לרובוט טורחים פועלים נוספים. יצחק גרוס, תושב אשדוד, עובד שכם אל שכם עם הרובוט ותפקידו להזין אותו בחומר גלם: "זה שינוי משמעותי מבחינת הייצור. ברגע שהוא מסיים לרתך שולחן אני מכין לו ספסל וכן הלאה, ואני נדרש לעבוד במהירות ועושה איתו תחרות כדי שהוא לא יעצור", הוא אומר.

 

משבוע עבודה ליום המתנה

תומר אפלבאום

מספרם של המפעלים הזעירים בישראל שהטמיעו רובוטים בפס הייצור מסתכם ככל הנראה בעשרות בודדות, אולם הירידה המתמדת במחיריהם של הרובוטים מבטיחה שבעתיד יפנו יותר ויותר מפעלים קטנים למיכון כדרך לייעול תהליכי עבודה. זאת התוכנית שמקדם מרדכי קריסטל, המהנדס של מפעל המתכת בקיבוץ כפר מנחם, שהתקין בו זרוע רובוטית בעלות של 100 אלף שקל. על כתפיו הדקות של הרובוט הזה מוטלת המשימה של צביעת חבקי מתכת המיועדים לתעשיית החשמל. קריסטל שואף להתקין במפעל שלושה רובוטים, אך בינתיים מתמודד עם קשיי ההתאקלמות של הראשון מביניהם: "לקחנו רובוט של שישה צירים שממש מחקה את פעולת היד, שכן הצביעה מחייבת זווית מכחול מדויקת מאוד", הוא אומר. "זה יישום שקשה לרובוט לבצע, והוא מחייב בקרה ידנית כדי לוודא שהצביעה הצליחה. באופן מסורתי ביצעו את העבודה הזאת מתנדבות מהקיבוץ, אבל מאז שהקיבוץ הופרט בשנת 2006 המתנדבות הפסיקו להגיע. ניסינו אמנם להקים צוות צביעה קבוע של שמונה עובדים, אבל בנות הקיבוץ רואות בזה לכל היותר פרנסה זמנית, והן מגיעות לתקופות קצרות ועוזבות. למפעל זה לא טוב".

במקרה זה הכנסת הרובוט למפעל גרמה לחשש בקרב העובדים. במפעל, שנוסד בשנות ה־40 ומייצר את החבקים מאז 1974, מועסקים כיום 60 עובדים, בהם רבים מבני הקיבוץ המבוגרים, המבצעים עבודה ידנית חדגונית. ביום שבו אנו מבקרים במפעל עובדות בפס הצביעה הנוכחי כמה פועלות באווירה רגועה למדי. "הרובוט הזה יגזול לנו את מקום העבודה ובהמשך גם לאחרים. זה חשש די ודאי אצלנו", אומרת ניקי מור, חברת קיבוץ העובדת במפעל זה כשנה וחצי.

החשש הזה מובן, אבל מור תתעודד בוודאי כשתשמע כיצד הכנסת מיכון לתהליך הייצור מובילה לעתים דווקא ליצירתם של מקורות הכנסה חדשים לעסק. כך קרה למשל לנתי להט, מנכ"ל ובעלים של נגריית ירוק עבודות עץ מקריית ביאליק, המעסיקה 11 עובדים. "לפני כשנתיים ערכתי חישוב והבנתי שטעויות מדידה גורמות לי לנזק חודשי של כ־15 אלף שקל, סכום אדיר מבחינתי, ולמרות שאני בודק את עצמי שוב ושוב, בדרך מהרישום ועד הייצור תמיד נופלות טעויות. ידוע שנגר טוב טועה או בסנטימטר או בעשרה סנטימטרים, בגלל הנקודה העשרונית".

להט חיפש כלי טכנולוגי שיסייע לו לייעל את תהליך העבודה ולהימנע מטעויות. "איתרתי תוכנה שאפשרה לחלק את שלב המדידות לשלבים נפרדים ויצרה רשומות מסודרות יותר לקראת שלב החיתוך. גם תהליך המדידה השתנה ונעשה בלייזר: מכשיר מדידה סורק את החדר ויוצר קובץ תלת־ממדי שבו מפורטות המידות לצד נקודות ציון חשובות כמו שקעי חשמל. בהמשך מזינים את הקובץ לתוכנת הייצור ומשם למכונת כרסום (CNC), שיודעת לבצע הוראות חיתוך וקידוח על בסיס הנתונים שמגיעים מתוכנת הייצור. בתהליך החדש התוכנה מפרקת את העבודה למשימות הרכבה, שולחת הוראות חיתוך למכונה, ובמקביל ממספרת את החלקים ומסמנת אותם בברקודים. כל חלק מקבל ברקוד, כך שאם יש לבצע עליו פעולת עיבוד נוספת היא מבוצעת בהמשך. בסוף התהליך המכונה מפיקה חוברת הוראות להרכבה וממספרת את החלקים השונים, כך שעבודת ההרכבה נעשית פשוטה יותר עבור המתקין".

רמי שלוש

להשלמת התהליך הממוכן נעזר להט במכונה לייצור חזיתות מטבחים. בסך הכל, לדבריו, השקיע כחצי מיליון שקלים במיכון העסק כולו. "הטמעת המערכות החדשות נמשכה כחצי שנה. זה כמו ללמוד שפה חדשה, כיום אפשר כבר לומר שהתהליך שיפר את התפוקה ב־30% לפחות, הגדיל משמעותית את יעילות העובדים ושיפר גם את רמת הבטיחות, מכיוון שהמכונות ממוגנות מאוד ובטוחות לשימוש.

"אם בעבר הייתי זקוק לנגר שיעשה את עבודת הנגרות והחיתוך, היום דרוש עובד שיזין את המכונה בחומר. הוא מקבל הכשרה של שבוע, והעבודה פשוטה כמו להפעיל אפליקציה בטלפון. גם זמן הייצור התקצר מאוד: ייצור חזיתות למטבח דרש עבודה של עובד במשך שבוע. כיום אני מכניס למכונה שתי פלטות, המכונה עובדת בלילה ובבוקר יש לי חזית למטבח ברמה גבוהה בהרבה מזו שעובד יכול לייצר".

בתוך פחות משנתיים פתח להט שני מרכזי רווח חדשים: האחד, אספקת שירותי הכנת חזיתות לנגריות אחרות; והשני, חברת מדידה שהקים המבצעת את המדידות במקומו. "אני כבר בכלל לא יוצא מהעסק, הכל מנוהל מהמחשב", הוא אומר. "נהפכתי מנגר לאיש הייטק". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#