האם המזל של דיוויד קמרון עומד להיגמר? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם המזל של דיוויד קמרון עומד להיגמר?

במבט מבחוץ נראה כי הכלכלה של בריטניה משגשגת, אך בפועל פריון העבודה נמוך והשכר אינו צומח ■ אם קמרון באמת רוצה להיבחר - ולא כולם בטוחים בכך - כדאי לו להציג תוכנית לפתרון אמיתי של הבעיות

תגובות

נראה שראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, רוצה לנצח בבחירות שייערכו בעוד שבוע. כשהצטרפנו לנסיעה באוטובוס של קמרון בשעה 8:40 בבוקר, הוא כבר היה אחרי שלוש שעות עבודה, ולקראת יום שבו יבקר בחמישה מקומות ויישא חמישה נאומים. ובכל זאת, רבים עדיין מטילים בכך ספק.

"זה מתסכל מאוד", אומר קמרון, שלא נשמע מתוסכל מדי, בשעה שהנופים הירוקים של דרום אנגליה חולפים מבעד לחלונות האוטובוס. "לא הייתי עושה את העבודה הזאת אם לא הייתי נלהב לגבי מה שאני רוצה לעשות. אני חושב שלפעמים אנשים אולי רואים אותי כקצת, לא יודע, נינוח מדי. אבל זה לא מה שאני מרגיש, אני לא כזה", הוא מוסיף.

אבל לא משנה איזו סערה מתחוללת בתוכו, היעילות הרגועה שמאפשרת לקמרון לקבל עשרות החלטות קשות עוד לפני ארוחת הבוקר מתפרשת כשאננות מנוכרת. הליטוש של הפוליטיקאי בעל הקריירה הטיפוסית - קמרון תידרך שרים כבר בתחילת שנות ה–20 לחייו - הופך את זה לבולט יותר.

אי־פי

זוהי הסיבה שהאיש שמדורג באופן עקבי כמנהיג הטוב ביותר של בריטניה מוערך יותר מכפי שהוא אהוב, ערב הבחירות שעלולות לשים קץ לקריירה הפוליטית שלו, בגיל 48.

תומכיו אומרים שהוא חסר מזל (בחצי חיוך, מכיוון שזה אינו שם התואר המתאים לקמרון, שנולד עם כפית זהב בפיו). לקמרון, שנבחר ב–2005 לעמוד בראש מפלגתו לאחר שהבטיח להפוך אותה למודרנית, היתה התחלה טובה למדי, עם העלאתן של סוגיות כמו זכויות הקהילה הגאה, איכות הסביבה, והצגת הפנים הרגישים יותר של סדר היום השמרני. ואז פרץ המשבר הכלכלי, השאיר את בריטניה עם גירעון תקציבי של יותר מ–10%, פוגג את העניין במטרות של קמרון ועורר הרבה פחד.

תחת ניווטו של בעל בריתו הקרוב, שר האוצר ג'ורג' אוסבורן - שיושב ומעיין במסמכים במושב מרוחק באוטובוס - הצליחו קיצוצי ההוצאות של הקואליציה והרטוריקה הפרו־עסקית, בשילוב עם מדיניות מוניטרית אולטרה-משוחררת וחוקי עבודה, לשקם את הכלכלה.

צעדים אלה יצרו צמיחה משמעותית ו–2 מיליון משרות חדשות במדינה. ואולם גם אלה לא הפכו את קמרון לאהוב. "לא פשוט לבצע קיצוצים תקציביים של 120 מיליארד ליש"ט שיגרמו לאנשים לקפוץ מאושר", הוא אומר.

עם הכסף באות הצרות

וזוהי הבעיה של השמרנים בבחירות האלה. היתרון שלהם הוא בביצועים כלכליים שנראים חזקים יותר למתבוננים מבחוץ מאשר למקומיים בבריטניה. גורמים אופורטוניסטים משמאל, כמו המפלגה הסקוטית הלאומית (SNP), שפירסמה מצע בזבזני ביום שבו יצא קמרון לנסיעה, תולים את האשמה בקיצוצים.

בעיה גדולה הרבה יותר היא פריון העבודה הנמוך של בריטניה, שמשתקף בצמיחה העלובה במשכורות - שבלעדיה, כפי שקמרון כמעט מודה, הצמיחה במשרות אולי לא היתה מתרחשת.

"זאת היתה התאוששות שהורגשה במשרות במקום בעלייה בשכר. אני מעדיף את נס התעסוקה ואחריו לעבוד על הגדלת פריון העבודה מאשר שזה יהיה הפוך". סדר העדיפויות הזה השאיר את השמרנים להלך על הקו הדק שבין חגיגת ההתאוששות לבין זהירות שמא הציבור יחשוב שאין צורך בצעדי צנע נוספים. סקרי דעת קהל טוענים שהם מתקשים לעשות זאת.

ואם הבוחרים לא יודעים אם לצחוק או לבכות, הרי שאוסבורן לא עשה את חייהם קלים יותר, בהבטיחו קיצוצים נוספים בהוצאות, כולל 12 מיליארד ליש"ט (18 מיליארד דולר) בקצבאות רווחה וגם במסים. חשוב מכך, המצע השמרני - שאמור להיות מדריך לאופן שבו הממשלה צריכה להוביל את העלייה הנדרשת בפריון - אינו מרשים במיוחד.

קמרון מכחיש זאת. "ראו מה אנחנו עושים כדי לעודד עסקים להשקיע", הוא אומר, כשהוא מצביע על השיעורים הנמוכים של מס החברות ותוכניות הצמיחה האזוריות, שאמורים לאזן את הכלכלה - וזוכים להצלחה מסוימת, כולל זרימה מכובדת של השקעות. אלה דברים מבורכים, אך הם אינם מתכון לעלייה חדה בפריון, ביצוא ובשכר ולאיזון האזורי שלהם בריטניה זקוקה. יש הטוענים שהשמרנים לא עושים מספיק כדי להתמודד עם החולשה הכלכלית המסתמנת.

בהמשך היום, קבוצת פועלים שבגדיהם מוכתמים, לבושי מעילים כתומים וחסרי הבעה, מאזינים לנאומו של קמרון, שכותרתו "לאזן מחדש את כלכלתנו", בסדנת תחזוקת קרונות רכבת בעיירה קרו. נאומו של קמרון ללא רבב, אך הם אינם מריעים לו. "קיבלתי העלאה אחת במשכורת בשש שנים", אומר אריק, שעוסק בצביעת קרונות. "אני לא מצביע לו".

רויטרס

קמרון מעוניין בניגוח יריביו לא פחות מכפי שהוא מעוניין לדבר על הכלכלה. לדבריו, המרוץ בין השמרנים למפלגת הלייבור, בראשות אד מיליבנד, התחמם עם הזינוק של המפלגה הסקוטית הלאומית, ומפלגת הלייבור תזדקק ככל הנראה לתמיכתה כדי להקים ממשלה.

קמרון נותן תחזית קודרת שבה הבדלנים - שמעוניינים בפרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי - יחזיקו את הממשלה בת ערובה. "אם זה יקרה, העוינות שתצטבר תפעיל לחץ אדיר על בריטניה", הוא אומר. "כתומך נלהב באיחוד, זה ממש מדאיג אותי".

כשנשאל אם התגברות הלאומנות לא זורקת לו גם גלגל הצלה פוליטי, הוא משיב: "אני לא אחראי למחיקה של הלייבור בסקוטלנד".

כהונה שנייה קשה

עוד לפני שזה נראה בלתי־נמנע, הרטוריקה האנטי־עסקית של מיליבנד הרחיקה את אנשי העסקים ממנו והובילה אותם בהמוניהם לזרועות השמרנים. קמרון מספר כי אף קיבל מכתב תמיכה מיותר מ–100 מנכ"לים.

כשקמרון נשאל אם זה מגיע לו, בהתחשב בכך שיצר חוסר־ודאות כשהבטיח לקיים משאל עם על חברותה של בריטניה באיחוד האירופי עד 2017, הבעה נדירה של כעס נראית על פניו. "הבטחתי זאת לפני שנתיים, ומאז ההשקעות שזרמו לתוך בריטניה היו אדירות".

ואולם ההבטחה לרפורמה באיחוד האירופי אינה קוהרנטית עדיין, ונחה על טענה של קמרון כי יש לשנות את חוקי האיחוד האירופי לפי דרישתו - טענה שכמעט אף מומחה לא שותף לה. "אני פועל לפי העצות שאני מקבל, למשל שינויים בקצבאות הרווחה. ייעצו לי שהם מצריכים שינויים באמנת האיחוד", הוא אומר. קמרון, אדם חכם ופרגמטי, מכיר את כל המגרעות בתוכנית שלו, אבל הוא פשוט חושב שהיא תסתדר, כי באופן כללי הדברים אצלו תמיד מסתדרים בסוף.

האם הוא באמת בר מזל, בגלל כל המתנות והפריווילגיות שקיבל, או שלא, בשל הנסיבות שבהן הוא שולט? בחודש הבא נדע אם הבחירות יניבו את התוצאה שבה הוא מעוניין, אבל כדאי שקמרון יתחיל לפעול אם הוא באמת רוצה להמשיך לקדנציה שנייה. כשואלים אותו אם נותרו לו מהלכים הוא משיב: "בוודאי, יש לי עוד המון מהלכים", הוא צוחק, בעיתוי מושלם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#