הסינים נכנסים גם לאנרגיה: יקימו תחנת כוח בכוכב הירדן - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסינים נכנסים גם לאנרגיה: יקימו תחנת כוח בכוכב הירדן

חברת התשתיות סינו היידרו, בשיתוף אלסטום הצרפתית, מנהלות מגעים להקמת פרויקט האגירה השאובה של תה"ל והאצ'יסון בתמורה ל-300 מיליון דולר ■ המיליארדר יצחק מירילשווילי הציע באחרונה לרכוש מניות תה"ל בפרויקט

17תגובות

חברות מסין מעמיקות את פעילותן בענף התשתיות בישראל, ולאחר שאספו מקבץ פרויקטים בתחום התחבורה הן עתידות לרשום דריסת רגל קבלנית ראשונה גם בענף האנרגיה. ל-TheMarker נודע כי חברת התשתיות הסינית סינו היידרו (Sinohydro), בשיתוף ענקית האנרגיה הצרפתית אלסטום, מנהלות מגעים מתקדמים להקים ביחד את תחנת הכוח המתוכננת בכוכב הירדן, תחנה בטכנולוגיית אגירה שאובה בהספק 340 מגה־ואט.

את הקמת התחנה יוזמות תה"ל מקבוצת קרדן (40.5%), קבוצת האצ'יסון (40.5%) וטריפל אר (19%) בהשקעה של 2 מיליארד שקל. לפי המתווה המתגבש, סינו היידרו תשמש קבלן התכנון וההקמה (EPC) של הפרויקט, בתמורה ל-300–350 מיליון דולר. סינו תבצע את עבודות ההנדסה האזרחית, לרבות כריית מנהרה שתזרים מים מגובה של 420 מטר, ואילו אלסטום תספק את המשאבות והטורבינות שיונעו בידי המים להפקת חשמל. העבודות צפויות להימשך כארבע שנים.

תחנת כוח באגירה שאובה

הצדדים עדיין לא חתמו על חוזה, אך בהיעדר שינוי של הרגע האחרון הוא צפוי להיחתם בתוך חודש. בשלב האחרון של ההתמחרות, החברה הסינית התמודדה על עבודות ה-EPC מול ונסי הצרפתית.

יש לציין, כי אלסטום מבצעת במקביל את עבודות התפעול והתחזוקה (O&M) של תחנת הכוח הראשונה באגירה שאובה, המוקמת בימים אלה בגלבוע על ידי החברות שיכון ובינוי ואלקטרה. לעומתה, בעבור סינו היידרו מדובר בעסקה מהותית ראשונה בענף התשתיות בישראל, לאחר פעילות שקטה של כמה שנים בייצוגו של תא"ל (מיל') איציק שגב, לשעבר מושל עזה ונספח צה"ל האחרון באיראן.

רמי נחום

חברות התשתיות הסיניות לא הצליחו עד כה לרשום דריסת רגל בענף החשמל בישראל. נגיעתן העיקרית היתה דווקא בענף ייצור החשמל הסולארי - שבו הן הספק הדומיננטי של פאנלים פוטו־וולטאיים. במקביל, החברות הסיניות (כולן בבעלות ממשלתית) רשמו הצלחה בתחום תשתיות התחבורה: הן זכו במכרזים לכריית מנהרות הכרמל, מנהרות גילון ומנהרות הרכבת הקלה בגוש דן, ובמכרזים להקמת נמל הדרום באשדוד ולהפעלת נמל המפרץ בחיפה.

הפקת חשמל בטכנולוגיית אגירה שאובה מבוססת על הפרשי גובה בין מאגרי מים, תוך ניצול הפער בתעריפי החשמל בין שעות השפל בלילה לשעות השיא ביום. מים ממאגר נמוך נשאבים למאגר גבוה בשעות הלילה, שבהן החשמל זול, ומוזרמים חזרה מטה בשעות היום כך שאנרגיית הזרימה מפיקה חשמל בשעות השיא. פרויקט כוכב הירדן יכלול שני מאגרי מים שיוקמו סמוך למושב מולדת, ובין קיבוץ גשר לנוה אור. בין המאגרים יוזרמו 2.5 מיליון מ"ק של מים במשך 8–10 שעות ביום.

הפרויקט נחשב למורכב מבחינה הנדסית ועתיר הון, אך הודות לתעריף רכישת חשמל מובטח על ידי המדינה, בעבור זמינות בלבד (שעתיד להוות 94% מההכנסות החזויות) וכתוצאה מעלויות התפעול הנמוכות, המיזם משקף - על הנייר - תשואה גבוהה יחסית.

עם זאת, תה"ל נדרשת למצוא שותף לקידום הפרויקט, בייחוד לנוכח קשייה הפיננסים של החברה האם, קרדן. תה"ל העמידה למכירה 49% ממניותיה במיזם (כ–20% בשרשור; ראו ידיעה מימין).

ברכישה צפויות להתעניין קרנות הכסף המוסדי, ובראשן קרן נוי, שכבר מחזיקה באופציה על מניות טריפל אר במיזם. בה בעת, נודע כי לפני חצי שנה קיבלה תה"ל הצעה לרכישת כלל אחזקותיה במיזם על ידי קבוצת פגסוס — זרוע השקעות פרטיות, שלפי הערכות שותף בה איל ההון יצחק מירילשווילי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#