העלאת גיל הפרישה לנשים - 
רק בשוק עבודה שוויוני - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העלאת גיל הפרישה לנשים - 
רק בשוק עבודה שוויוני

נוח לצייר את המאבק בהעלאת גיל הפרישה כמאבק אינטרסנטי השייך לארגוני הנשים בלבד, אבל האמת היא שכל מי שצדק חברתי, צמצום פערים ומאבק באפליה חשובים לו צריך לתמוך בו

6תגובות

אחת לתקופה, בשם שוויון מגדרי לכאורה, או גרוע מכך, בטענה שרק כך ניתן לסגור את הגירעונות של המוסד לביטוח לאומי, עולה במשרד האוצר ובמערכת הפוליטית הדרישה להעלות את גיל הפרישה לנשים.

לפני שלוש שנים הצלחנו, קבוצה של חברי כנסת בשיתוף ארגונים חברתיים, לעצור את ההעלאה שניסה לקדם שר האוצר דאז יובל שטייניץ, אך במקביל קבעה הכנסת כי ב–2016 תוקם ועדה שתדון בנושא. כיום, סביב הקמתה של הוועדה, חוזרת ועולה הדרישה להעלות את גיל הפרישה לנשים, ונדמה כי כבר עתה מופעלים על שר האוצר הבא לחצים כבדים מצדם של התומכים בה.

התפישה שלפיה אין מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים, כדי להגדיל את הרזרבות בתקציב הביטוח הלאומי, מתעלמת מהמציאות בשוק העבודה. הגישה הזאת מתייחסת לנשים ככלי לסגירת גירעונות תקציביים, בלי להתייחס לכך שהן עדיין מגזר מופלה לרעה בשוק העבודה בכלל, ובגילאים המבוגרים בפרט.

לטוענים כי יש להעלות את גיל הפרישה לנשים מטעמים של שוויון מגדרי, חשוב להבהיר כי שוק העבודה הישראלי רחוק שנות אור מלהיות שוויוני. נשים משתכרות בממוצע פחות מגברים, הן מהוות כ–70% מהמשתכרים שכר מינימום, והן כ–90% מהמועסקים במקצועות השוחקים - אחיות, עובדות סוציאליות ומורות. בנוסף, במרבית המקרים נשים גם נשחקות יותר מגברים בעבודות הבית.

כנגזרת של האי־שוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה, נשים רבות מאוד נפלטות משוק העבודה בגילי 50–55, ובהיעדר פתרונות תעסוקה לנשים מבוגרות - כל דחייה נוספת בגיל הזכאות לפנסיה דנה אותן לשנים נוספות של עוני ומחסור.

קביעת שוויון פורמלי במקום שבו אין שוויון צפויה להעמיק את הפערים הקיימים ממילא ולהחמיר את מצבן הכלכלי של נשים ואת מעמדן בשוק העבודה. מצדדי העלאת גיל הפרישה דורשים להשאיר את הנשים שנים רבות יותר בשוק העבודה, אך מתעלמים לחלוטין ממבחן המציאות. מחקר שפירסם בפברואר 2014 מרכז אדוה, החוקר את השוויון והצדק חברתי בישראל, מוכיח ששוק העבודה לא נותן מענה לאותן נשים ואינו מעסיק נשים מבוגרות. לפי המחקר, החל בגיל 50 חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בשיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה, נתון שמשמעותו ברורה: מי שנפלטת בגילים אלה מהשוק אינה משתלבת בו שוב.

עבור נשים אלה, שהממשלות הקודמות כשלו ביצירת פתרונות תעסוקה רלוונטיים עבורן, משמעות העלאת גיל הפרישה אכזרית במיוחד. כל שנה נוספת של דחיית גיל הפרישה היא שנה שבה הן אינן זכאיות לגמלה פנסיונית או לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי, ושבה הן מאבדות זכויות פנסיוניות עבור הגמלה העתידית.

נוח לצייר את המאבק בהעלאת גיל הפרישה כמאבק אינטרסנטי השייך לארגוני הנשים בלבד, אבל האמת היא שכל מי שצדק חברתי, צמצום פערים ומאבק באפליה חשובים לו צריך לתמוך בו. אני לא מכירה אישה פמיניסטית אחת שתתנגד להעלאת גיל הפרישה ביום שבו יהיה שוויון בשוק העבודה הישראלי - ביום שבו הממשלה תקיים את התחייבויותיה ותקדם מדיניות תעסוקתית שנותנת מענה לנשים בכל הגילאים ומונעת את הפגיעה בביטחונן הסוציאלי.

כל עוד המדינה לא פועלת להחלת מנגנונים של בקרה וקידום שוויון בשוק העבודה, בין היתר על ידי חקיקת חוק לעידוד תעסוקת נשים מבוגרות וייסודה של ועדת מעקב שתבטיח השוואת זכויות לנשים בשוק העבודה, אנחנו נשתמש בכל הכלים הציבוריים והפרלמנטריים שעומדים לרשותנו כדי למנוע את העלאת גיל הפרישה לנשים.

כל עוד המדינה לא פועלת לצמצום הפערים העמוקים בין נשים לגברים בשוק העבודה - בשכר, בדפוסי התעסוקה, בגובה הפנסיה ובזכויות הסוציאליות - אנחנו ניאבק נגד כל הרעה נוספת בזכויותיהן 
של נשים.

הכותבת היא חברת כנסת ויו"ר מפלגת מרצ

דרור ארצי,ג'יני


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#