"אם יש לך אפשרות להוביל רפורמה — תרוץ כמו משוגע" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
איפה טעיתי

"אם יש לך אפשרות להוביל רפורמה — תרוץ כמו משוגע"

כשירון זליכה היה החשב הכללי באוצר הוא רצה להוביל רפורמה בתחום סליקת כרטיסי האשראי. כששר האוצר אמר לו שהוא לומד את הנושא, זליכה לא הבין את הרמז

תגובות

בשנת 2004 חוותה כלכלת ישראל צמיחה גדולה וד"ר ירון זליכה, החשב הכללי באוצר באותה תקופה, חשב שזאת הזדמנות להוביל רפורמה חיונית בתחום סליקת כרטיסי האשראי. "באותן שנים ישראכרט לא סלקה את ויזה ולהפך", הוא מספר. "דומה הדבר לחוסר היכולת לקיים שיחה בין שני טלפונים סלולריים של שתי חברות, אלא אם אתה מנוי של שתיהן. המצב הזה יצר בעיה - בית עסק שהיה מנוי של ויזה לא יכול היה לקבל טרנזקציות של כרטיסים אחרים כמו ישראכרט, כך שבמקום שבעל העסק ייהנה מתחרות בין שלוש חברות שונות (ישראכרט, ויזה כאל וויזה לאומי קארד) הוא היה חייב לשלם לכולן. כיוון שיותר ממחצית מהשוק נתפסה על ידי ישראכרט, היא בעצם נהפכה למונופול". "באותה תקופה מצב הכלכלה היה טוב וגופים בינלאומיים החלו להתעניין בכניסה לשווקים לא תחרותיים כמו השוק הפיננסי. עם זאת, אף חברה לא היתה נכנסת לשוק בתנאים ששררו אז. היה לי ברור שדרוש חוק שיחייב סליקה צולבת – חברה אחת תסלוק טרנזקציות של השנייה, ולהפך".

זליכה היה בטוח שמדובר בעניין פשוט יחסית. התחום אמנם לא היה תחת פיקוחו של החשב הכללי, אך הוא פנה מיוזמתו לשר האוצר אז, בנימין נתניהו, וביקש ממנו למנות אותו ליו"ר ועדה בין־משרדית שתהיה בעלת הסמכות להכין את החוק.

"נתניהו הסכים", מספר זליכה. "אבל ברגע שעמד לחתום על כתב המינוי הגיע יוסי בכר, אז מנכ"ל האוצר, ובגיבוי בכירים אחרים באוצר אמר לנתניהו: 'אל תחתום. זליכה מתכנן עוד רפורמה שעלולה לפגוע ברפורמה שאני מתכנן' - רפורמה שלימים נקראה רפורמת בכר - ומטרתה היתה להפריד בין הבנקים לקופות הגמל וקרנות הנאמנות. לרפורמה ההיא התנגדתי בזמן אמת".

גלי איתן

נתניהו הקשיב להתנגדות של בכר. "בתמימותי לא רציתי להצטייר כמי ששם מקלות בגלגלים, או כמי שמתנגד לרפורמה שהוא לא מוביל, ולכן מחפש רפורמה משלו טכאן עשיתי טעות", הוא מספר, "לא נלחמתי במלוא הכוח, כמו שאני יודע. אמרתי: לא נורא, נחכה שהרפורמה האידיוטית של בכר תצא לדרך, ואז נלך על הרפורמה בשוק כרטיסי האשראי". עברה כחצי שנה עד שנתניהו חתם על רפורמת בכר, אבל השמחה של זליכה היתה מוקדמת מדי. לא חלפו כמה שבועות, ונתניהו התפטר. זליכה לא התכוון לעצור. הוועדה הוקמה, ישבה על המדוכה והכינה את החוק. עכשיו צריך היה לקבל את אישורו של שר האוצר החדש, אהוד אולמרט. "גייסתי את משרד המשפטים והגעתי עם החוק לאולמרט. הוא אמר לי: 'תן לי ללמוד את העניין'. אחרי שבועיים שאלתי מה קורה, הוא ענה: 'עדיין לומד', חולפים עוד שבועיים והוא 'עדיין לומד'. בשלב כלשהו הוא שאל אותי, 'תגיד, אתה לא מבין רמזים? אני לא אסיים לעולם ללמוד'".

זליכה המאוכזב החליט להמשיך להיאבק, והדליף לחבר הכנסת גלעד ארדן, שהגיש הצעת חוק פרטית. "הממשלה התגייסה כאיש אחד כדי לחסום את הצעת החוק. שבע שנים לחצתי בכל דרך, בתקשורת, בספרים שלי, בשיחות עם אנשים. ב־2012 יובל שטייניץ העביר את החוק".

את הנזק למשק מעריך זליכה בלא פחות ממיליארד שקל בשנה. "עד שהחוק עבר החברות נהפכו לענקיות, קצב הצמיחה של המשק הואט, ובלי תחרות אף גוף בינלאומי לא התדפק על הדלתות. זו רפורמה חשובה, אבל המומנטום התמסמס. עיקר התועלת שלה היתה בכך שתאפשר לחברות חדשות להיכנס לשוק, וזה לא קרה וכבר לא יקרה".

ומה למדת מהטעות שלך?

"כשאתה צריך להעביר רפורמה – לך כמה שיותר מהר. אל תיתן לאף אחד להגיד לך 'חכה כמה חודשים'. הסחבת תהפוך את הרפורמה ללא רלוונטית. אל תתבייש, אל תהסס, אל תקשיב. רוץ כמו משוגע, כי ההזדמנויות להעברת רפורמות במשק מצומצמות. הפילוסופיה של הטייקונים וסייעניהם בממשלה היא תמיד להשהות ולהרוויח זמן, בתקווה שהכלב או הפריץ ימותו".

זליכה ממליץ גם למונופולים ללמוד מהטעות שלו: "רפורמות שמצליחים לדחות סופן שלא יהיו רלוונטיות, ואז תיאלצו להתמודד עם רפורמות הרבה יותר אגרסיביות לטיפול באותה בעיה. כיום, למשל, כבר מדברים על הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים.

אם הרפורמה שתכננתי היתה יוצאת לדרך במקום רפורמת בכר, היינו מרוויחים פעמיים: לא היינו סופגים את העלייה הדרמטית בדמי הניהול שארגן לנו בכר, וכן היינו מייצרים מה שאנחנו כה זקוקים לו - תחרות במגזר הבנקאי". 

 

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

 

/

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#