"ביטול הסנקציות דווקא יגדיל את המוטיבציה של חרדים לשרת בצה"ל" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ביטול הסנקציות דווקא יגדיל את המוטיבציה של חרדים לשרת בצה"ל"

שיעור גיוס החרדים מוערך ב-25% בלבד, ובצה"ל מקווים להכפיל את הנתון ■ לפי הערכות, הממשלה תבטל את הסנקציות הפליליות המוטלות על חרדים שלא התגייסו ■ "חרדי שחושב שהשירות הצבאי לא מתאים לו ערכית - טועה"

22תגובות

בגיל 25, אחרי לא מעט התלבטויות, החליט מוטי מרינגר להיפרד מהמסגרת החמימה של הישיבה החרדית, ולהתגייס לצבא. מאחר שהתגלה כבעל נטייה למחשבים, הצבא שיבץ אותו, לאחר מיון מקצועי ושלב של הכשרה, ביחידה היוקרתית 8200 של חיל המודיעין כבודק תוכנה. במוחו עבר הרעיון ללכת לקורס קצינים, אך רעייתו התנגדה מכיוון שהדבר היה כרוך בהיעדרות ממושכת מהבית.

כשהשתחרר בגיל 28 הוא לא יצא לטיול במזרח, כמו רבים מחבריו החילוניים ליחידה, אלא פנה לשוק העבודה. תוך יומיים הוא נקלט בחברה למערכות ניהול תורים כראש צוות.

לדברי מרינגר, כיום בן 31, מי שמתמזל מזלו לשרת בצבא במקצוע טכנולוגי, גבוהים סיכוייו למצוא עם שחרורו מצה"ל עבודה בשוק האזרחי, אך לא כולם זוכים לכך. "יש לי מכר שנשר מקורס המחשבים הצבאי, ומצא את עצמו משרת ברבנות הצבאית. כיום הוא נהג מונית. לגביו, אני לא בטוח שהגיוס לצבא הועיל לו מקצועית. אבל בגדול, חרדי שחושב שהשירות הצבאי לא מתאים לו ערכית, טועה. הצבא של היום עושה הרבה כדי שחיילים חרדים ירגישו בנוח. עם זאת, כדי שהעסק יעבוד, צריך רצון טוב משני הצדדים".

חנוך זלץ, 30, התגייס לצבא בגיל 22 במסגרת שחר כחול, יחידה המשלבת חרדים בחיל האוויר. "ההחלטה לא היתה פשוטה מכיוון שאני בא מרקע חרדי אדוק, אבל בסופו של דבר הוריי לא התנגדו", הוא סיפר. "בטירונות היינו קבוצה הומוגנית של חרדים בלבד, אבל זו היתה תקופה קשה כי חרף הגיל המבוגר יחסית, לא עשו לנו הנחות באימונים, וגם נראה לנו מוזר לקבל פקודות ממ"כ בן 19".

ניר קידר

זלץ הוכשר כאיש תוכנה בממר"ם, ובעקבות זאת שובץ יחד עם חיילים חרדים אחרים ביחידת אופק של חיל האוויר, שבה היה ראש צוות של בודקי תוכנה. זלץ יצא לקורס קצינים, "כי קורס הקצינים הוא הזדמנות לפגוש אנשים עם רקע שונה משלי, מה שמרחיב את האופקים". בשל היותו קצין, שירת זלץ בצבא שש שנים. לדבריו, "כשלושה חודשים לאחר השחרור, מצאתי עבודה ב-mPrest (חברה בת של רפאל), העוסקת בשליטה ובקרה על מערכות תוכנה, ובין היתר מפתחת את מערכת כיפת ברזל. אני ראש צוות בחברה, בשכר טוב מאוד".

יכולת לרכוש את ההכשרה בתוכנה גם בלי לשרת בצבא?

"יכולתי להתפתח מקצועית גם בלי הצבא, אבל ראיתי בגיוס לצבא ערך בפני עצמו. היה לי קל להחליט שאני מתגייס, מכיוון שלא רציתי להמשיך ללמוד בישיבה ולקבל פרוטות לפרנסתי - פחות משכר המינימום. מי שלומד בישיבה שנים רבות, מגיע לגיל שבו הוא חי מהיד אל הפה, בעוד אשתו עובדת קשה. נכון שאלה הלומדים בישיבות עושים עבודה רוחנית חשובה, אך כלכלית מצבי טוב לאין שיעור משלהם. גם אשתי, קרן, עובדת - כאחראית משמרת בחברת אשראי".

צה"ל כאמצעי לתיקון עיוות חברתי־כלכלי

סרן ח', 32, חרדי שהתגייס לפני שבע שנים וכעת משרת בקבע כאחראי על קבוצה של 40 בודקי תוכנה, מתכוון להישאר בצבא עד שיגיע לגיל הפרישה לפנסיה. אשתו, דבורה, עובדת כמנהלת משרד 
לעריכת דין.

"אני נהנה מהשירות בצבא, ומנצל אותו גם כדי לסייע לצבא לקלוט חרדים נוספים לשורותיו", אמר דיקמן. "אחד הדברים שאני עושה הוא ייעוץ בתחום מבחני המיון. אני מייעץ לצבא להכין שאלונים מותאמים למועמדים חרדים כי הרקע התרבותי שלהם שונה בתכלית מזה של החילונים או חובשי הכיפות הסרוגות. למשל, אם המבחן כולל מושגים רבים באנגלית, הם עשויים להיכשל, מכיוון שזו שפה שהם אינם מכירים. אני גם מרצה בכנסים שהצבא מארגן לחרדים השוקלים להתגייס, ומנסה לענות על שאלות קשות מהקהל, כמו איך אסתדר עם הסביבה העוינת במקום מגורי אם אתגייס, או אם בכלל אצליח להישאר חרדי במשך 
שנות השירות".

מוטי מילרוד

ואכן, הוא מודה ביושר שמשהו בכל זאת קורה ל"חרדיות" של המתגייסים. לדבריו, "האנשים אינם משתנים ביסודם והם נותרים חרדים. בכל זאת, הם מתחילים להבין שלא יקרה כלום אם יימצאו לבד בחדר עם מש"קית ת"ש. במרוצת חודשי השירות, הם מגלים פתיחות לסביבה. גם חרדי שמשרת בצה"ל במקצוע לא מתוחכם, כמו עוזר לרב הבסיס או עובד באגף הרכב, יוצא נשכר מהשירות, מכיוון שבמסגרת מילוי תפקידו בצבא הוא בא במגע עם גורמים רבים. עם שחרורו לחיים האזרחים, סיכוייו להיקלט בשוק העבודה האזרחי טובים לעומת מצב שבו הוא לא שירת בצבא".

אשר מיינהרט, 24, חרדי שלמד בישיבת ברסלב בבני ברק, דווקא העדיף להתגייס ליחידת שדה, פלגת הנגב, הפועלת במסגרת חיל האוויר. יחידה זו היא חלק מפרויקט גיוס החרדים הקרוי "נצח יהודה" (לשעבר הנח"ל החרדי) - וזו היחידה הקרבית של החרדים, בניגוד ליחידות הטכנולוגיות.

"רציתי להתגייס לצבא אבל נתקלתי בקשיים, כי הפרופיל הרפואי שלי התגלה כנמוך", הוא סיפר. "אחרי מאמצים רבים הצלחתי להעלות אותו. כשהתחתנתי הגיוס לא עמד על הפרק, אבל באתי במגע עם העולם שאינו תורני: ביישוב איתמר שבשומרון, שעברנו להתגורר בו, עסקתי כשנתיים ברעיית צאן ובקר, ובטיפול בבעלי חיים".

אליהו הרשקוביץ

לדבריו, "יכול להיות שזה סלל לי את הדרך לצעד הבא - גיוס לצה"ל. אף שהשירות המקורי שלי בצה"ל היה אמור להימשך שנתיים בלבד, בצבא נענו לבקשתי להאריך את השירות לשלוש שנים, כדי שאוכל לצאת לקורס קצינים ולהישאר כמה שנים טובות במסגרת הצבאית. לדעתי מדובר במפתח להשתלבות בשוק 
העבודה האזרחי".

רק 25% מתגייסים

פוטנציאל הגיוס המלא של גברים חרדים בגיל גיוס הוא, לפי נתוני צה"ל, 8,500–9,500 מתגייסים. לצד זאת, יעדי הגיוס אינם דורכים במקום. כך, ב-2015 יעד הגיוס הוא 2,300 חיילים חרדים, לאחר שב-2014 היה היעד 2,000, וב–2011 רק 1,200. משך השירות אינו אחיד. ב–2016 מתכוון צה"ל לגייס 3,200 חרדים, שהם כשליש מהפוטנציאל. אלפי החיילים החדשים מוזמנים לשני מסלולים. האחד, שמיועד לצעירים בני 19–22, נמשך שלוש שנים, שמהן שנתיים בשירות רגיל ועוד שנה המוקדשת להכשרה למקצועות אזרחיים שונים.

מסלול שני, שנמשך שנתיים בלבד, מיועד בדרך כלל למתגייסים מעל גיל 22, ובמהלכו החיילים מקבלים הכשרה במקצועות טכנולוגיים, כמו בודקי תוכנה, מפעילי מערכות ERP, כלכלנים, חשמלאים או מכונאי רכב, בתיאום עם משרד הכלכלה. בעתיד הקרוב מתוכנן שילוב חרדים בתחומים שבהם לא עסקו עד כה בצה"ל, כמו לוחמת סייבר ומערכות מידע גיאוגרפי.

ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללה החרדית למדעי המדינה, מעריך כי שיעור המתגייסים מקרב החרדים הוא מעט יותר מ-25%.

לדבריו, "אם נגיע לכך ששני שלישים מהפונטציאל שבקרב החרדים יגויס, זה יהיה הישג. המודל שהתיקון לחוק שירות ביטחון חותר אליו הוא ש–80% מהחרדים בגילאים המתאימים יגויסו, וזה שיעור שאפתני. צריך להביא בחשבון שגיוס חרדים בשיעור גבוה, שילווה בהקמת יחידות הומוגניות מבחינה מגדרית, עלול לפגוע במעמדן של החיילות בצה"ל. אולם הצבא אכן חותר להגדלת שיעור החרדים המשרתים בו גם מסיבה כלכלית: הוא מעוניין שישרתו בו כמה שיותר חיילים סדירים, שעלות שכרם נמוכה, לעומת אנשי הקבע או מילואימניקים שעלותם גבוהה".

עו"ד חיים זיכרמן, אף הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ובעצמו חרדי, משוכנע שחזרת המפלגות החרדיות לקואליציה בעקבות הבחירות האחרונות יעודדו את תהליך ההצטרפות של חרדים לצה"ל, כמו גם לשירות האזרחי־לאומי. ואולם לדבריו, התיקון לחוק שירות ביטחון שיזם בשנה שעברה ח"כ עפר שלח מיש עתיד, שכולל הטלת סנקציות כלכליות (אי־העברת תקציבים לישיבות) וסנקציות פליליות בגין חרדים שיסרבו להתגייס לצבא, 
אינו מעשי.

"זה ביטוי לחוסר סובלנות כלפי החרדים. קשה לראות פלוגות של המשטרה הצבאית נכנסות לישיבות ועוצרות בחורים חרדים שהוגדרו כמשתמטים", אמר זיכרמן. להערכתו, עם הקמת הממשלה החדשה, יתחיל תהליך של ביטול החוק, "ואז תושג רגיעה ביחסי החרדים והמדינה, שדווקא היא תגדיל את המוטיבציה של החרדים להתגייס לצה"ל. במצב שבו מחצית מהחרדים בגיל 20 אינם בכוח העבודה הישראלי, בעיקר הגברים שביניהם, צה"ל הוא כבר לא מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לתיקון של אותו עיוות 
חברתי־כלכלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#