מי יעז לגעת בהן? תשע הטבות המס הגדולות בישראל שוות 42 מיליארד שקל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יעז לגעת בהן? תשע הטבות המס הגדולות בישראל שוות 42 מיליארד שקל

הסיכוי שנתניהו וכחלון ישנו או יבטלו חלק מהטבות המס שמהן נהנות קבוצות שונות בישראל - קלוש ■ אילו הטבות מס מוצדקות גם היום, ואילו יש לשקול לבטל?

26תגובות

אחת ההחלטות הכלכליות החשובות וכבדות המשקל שהממשלה החדשה תצטרך לקבל, תהיה אם לפעול בהתאם להצעת משרד האוצר, שאושרה בממשלה ובכנסת בקריאה ראשונה לפני הקדמת הבחירות, למתן הטבות מס בסכום של 52.6 מיליארד שקל ב–2015. באוצר מעריכים כי סכום ההטבות יהיה בסופו של דבר נמוך במעט, שכן תוכנית מע"מ 0% על דירות חדשות שיזם שר האוצר היוצא, יאיר לפיד, הכרוכה בהפסד הכנסות של 2 מיליארד שקל לקופת המדינה, לא תיכלל בתקציב 2015 שיוגש בקרוב לאישור הממשלה והכנסת - כך שסכום הההטבות צפוי להגיע "רק" ל–50.6 מיליארד שקל.

הטבת מס מוגדרת כהפסד הכנסות של המדינה בשל פטורים או הנחות במס הניתנים לקבוצות באוכלוסייה או למגזרים במשק. הטבות המס ניתנות משיקולים כלכליים (סיוע להתפתחות וצמיחת המשק), חברתיים (סיוע לקבוצות חלשות) או לאומיים (סיוע ליישובי גבול ופיזור האוכלוסייה). התוקף של כל הטבה נקבע בחוק שחוקקה הכנסת בשלוש קריאות.

מאחורי כל הטבת מס יש, או היה, רציונל שהביא לאישורה. ברוב המקרים, ניתן להבין בקלות את ההצדקה למתן ההטבות - כמו החוק לעידוד השקעות הון, הפטור ממס על קצבאות הביטוח הלאומי, הפטור ממס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים על הכנסות בחו"ל, ופטורים ממס על אשפוז קרוב משפחה במוסד רפואי, על הכנסה מיגיעה אישית של עיוורים ונכים (עד 51.2 אלף שקל בחודש), על חיסכון בקרנות השתלמות ועל פחת מואץ.

עם זאת, יש הטבות במס שכבר כשניתנו היה ברור כי מאחוריהן עומד לובי חזק ומתוקשר, כמו במקרים של הפטורים ממע"מ באילת ועל פירות וירקות. ויש הטבות שהזמן עשה את שלו, ואף שהיתה הצדקה להעניק אותן בשעתו — הרי שכיום צריך לחשוב על ביטולן, על צמצומן או על הכנסת שינויים בכללי הזכאות להטבות. כך, ההקלות במס שניתנות לתושבי קרית שמונה איבדו מהרלוונטיות שלהן לאור השינויים במפת הסיכונים הביטחוניים, והטבות הניתנות כחלק מהסדר הסולר.

דוברות אינטל

פטור משינויים

המקסימליסטים מדברים על קיצוץ אפשרי בהטבות - בלי לפגוע ביעדים הכלכליים, החברתיים והלאומיים העיקריים — בסכום של 10–15 מיליארד שקל. למקסימליסטים משתייכים גם אנשי מינהל הכנסות המדינה במשרד אוצר.

להערכת התומכים בקיצוץ ובביטול הטבות המס, ניתן להקטין בין השאר את סכומי ההטבות לפנסיה (הסתכמו בהצעת תקציב 2015 ב–13.9 מיליארד שקל) ולפי חוק עידוד השקעות הון (7.6 מיליארד שקל), ואת הפסד ההכנסות למדינה כתוצאה מהסדר הסולר (3.09 מיליארד שקל).

הריאליסטים אומרים שניסיון השנים האחרונות מלמד כי מרב הסיכויים שלא תהיה פגיעה בהטבות המס גם בתקציב 2015. הדרג המקצועי בממשלה, באוצר ובבנק ישראל — וכך גם לפי המלצה של חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ', בסקירה שפירסמה בסוף מארס על כלכלת ישראל — מעוניין בביטול כמה הטבות ובקיצוץ משמעותי בסכומים של הטבות אחרות. עמדתם זוכה לתמיכה בקרב חלק מהמומחים הכלכליים.

לעומתם, בדרג הפוליטי — הממשלה והכנסת — מתנגדים לביטול הטבות המס, או שאינם מעוניינים להיכנס למאבקים הכרוכים בצמצום ההטבות. סוד ידוע הוא שמאחורי כל הטבה ניצבים מי שנהנים ממנה, והם יצאו למאבק כדי למנוע את ביטולה. בשנים האחרונות, ידם היתה תמיד על העליונה.

במבט ראשון, סכום הטבות המס הצפוי ב–2015 נראה גבוה במיוחד. 50.6 מיליארד שקל מהווים 19.5% מסך הכנסות המדינה ממסים השנה — להערכת האוצר, גביית המסים ב–2015 תסתכם ב–259.7 מיליארד שקל — או על 4.5% מתוצר המשק בשנה שלמה. אבל מתברר כי היחס בין סכום ההטבות להכנסות מגביית מסים ולתוצר השנתי נותר דומה בחמש עשרה השנים האחרונות.

הריאליסטים אומרים כי "מה שהיה הוא שיהיה" — עובדה, בכל תקציבי המדינה לשנים האחרונות לא בוטלו פטורים ממס. גם לא בתקציב 2015, שאושר בממשלה בקיץ האחרון ובכנסת, בנובמבר 2014. תקציב שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל.

בהצעת התקציב הקודמת, ל–2013–2014, נוכח הצורך בהקטנת הגירעון בתקציב, נדונו באוצר ובממשלה כמה הצעות לצמצום הטבות מס במקום להעלות מסים. ולמרות זאת, הממשלה החליטה כי מתוך העלאת הכנסות בכ–13 מיליארד שקל ב–2014, רק 1.6 מיליארד שקל היו צמצום הטבות מס (3.1 מיליארד שקל בהבשלה מלאה). בסופו של יום, הכנסת אישרה צמצום הטבות מס של 0.4 מיליארד שקל בלבד (1.4 מיליארד שקל בהבשלה).

במשרד האוצר ובבנק ישראל, כשמדברים על ביטול פטורים והטבות, נוהגים לשלוף את הגזרים, ובהם ההבטחה שביטול הפטורים ימנע העלאת מסים. בפועל, מתברר כי בממשלה ובכנסת לא ממש משתכנעים מהגזרים של האוצר, וטעמם עמם — אחרי הכל, ביטול פטורים משול לעלייה על מוקשים.

קשה מאוד לבטל הטבות מס, אפילו יותר מלהעלות מסים. בשנים האחרונות הועלו הרבה מסים — מס הכנסה, מע"מ, מס חברות — בעוד הדיבורים וההצהרות על ביטול וצמצום הפטורים כמעט לא באו לידי ביטוי בשטח. וגם כשבוטלו, היו אלה פטורים שוליים בשווי כספי נמוך.

בלומברג

כחלון שכח
 את הטבות המס

לפי המסתמן בשעת כתיבת דברים אלה, בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה ומשה כחלון יעמוד בראש משרד האוצר. שניהם, כנראה, לא יתנו יד לביטול פטורים. נתניהו מנע, כשיובל שטייניץ היה שר אוצר, את ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות. הפוליטיקה כמעט תמיד מנצחת.

נתניהו וכחלון אפילו עשויים לתמוך בהוספת פטור, כבד, לרשימת הפטורים הארוכה ממס של מדינת ישראל. כחלון פירסם לפני הבחירות מצע כלכלי מפורט, והוא מתכוון לקיים אותו. על ביטול פטורים לא שמענו במצע של כחלון.

כרגע, נראה ודאי שפרק הטבות המס שהכין האוצר לתקציב 2015, בעידן לפיד, ובו אין ביטול פטורים, יועתק לתקציב 2015. להוציא, כמובן, מע"מ 0% על רכישת דירות חדשות — ואולי בתוספת, למגינת לבו של הדרג המקצועי באוצר, של פטור חדש.

הרבה דיברו על הפטור הזה בתקופת הבחירות. גם ראש הממשלה נתניהו. מדובר במע"מ 0% על מזון ותרופות. למה, שאלו הפוליטיקאים בזמן הבחירות, לא ניתן פטור ממע"מ על כלל מוצרי המזון בעוד ניתן פטור כזה על ירקות ופירות — פטור שעלותו לקופת המדינה 3.2 מיליארד שקל בשנה? המתנגדים לפטור ממע"מ על פירות וירקות שאלו את אותה השאלה מהכיוון ההפוך: למה על ירקות ופירות לא משלמים מע"מ ועל מזון כן?

הפסדי מע"מ 0% על מזון לקופת המדינה מוערכים ב–2 מיליארד שקל בשנה, בדיוק כמו אומדן ההפסדים לקופת המדינה ממע"מ 0% על דירות. במלים אחרות, בתקציב המדינה ל–2015 לא ייווצר חור בצד ההכנסות אם יונהג מע"מ 0% על מזון. בש"ס וביהדות התורה יחגגו אם אכן יוחלט לבטל את המע"מ על כל מוצרי המזון. שווי מע"מ 0% על תרופות מוערך במאות אלפי שקלים בשנה.

רוב הטבות המס שנכללו בתקציב 2015 שהכינו באוצר בתקופת לפיד (לא כולל מע"מ 0% על דירות חדשות), בסכום של 40.8 מיליארד שקל, היו במסים ישירים (מס הכנסה, מס חברות ומסי מקרקעין), ו–9.5 מיליארד שקל היו במסים עקיפים (מע"מ, מס קנייה ומכס). ההטבות באגרות ממשלה הסתכמו ב–0.3 מיליארד שקל בלבד.

אמיל סלמן

רשימה חלקית

ויש עוד הטבות מס, שאינן באות לידי ביטוי ישירות בתקציב המדינה. סכום ההטבות במס, המוערך ב–50 מיליארד שקל ב–2015, מתייחס רק להטבות במסי ממשלה. הוא אינו כולל הטבות בדמי הביטוח הלאומי, במס הבריאות ובמסי הארנונה שזורמים לקופות של הרשויות המקומיות.

הטבות אלה מצטברות לסכומים משמעותיים. כך, נוסף על הטבה במס הכנסה על ההפקדה ועל התשואה, המפקידים בקרנות ההשתלמות נהנים מהטבה בדמי הביטוח הלאומי ובמס הבריאות בסכום כולל של 1.9 מיליארד שקל בשנה. המפקידים בקופות גמל, בקרנות פנסיה ובביטוחי חיים נהנים מהטבה בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות של כ–2.2 מיליארד שקל בשנה.

אחת הטענות החזקות של המתנגדים להטבות המס היא שאם יבטלו את כולן — מה שכמובן אינו מעשי — אפשר יהיה להפחית את משקולת המס במדינת ישראל ב–15%.

על פי תחזיות האוצר בתקציב 2015 שהגיש לפיד, תשע הטבות מס נוגסות, כל אחת, יותר מ–1.1 מיליארד שקל בשנה מקופת המדינה. הסכום הכולל של תשע ההטבות, 41.8 מיליארד שקל, מהווה 83% מכלל הטבות המס — כלומר הן הרוב המכריע של ההטבות.

ארבע ההטבות הגדולות ביותר — פנסיה (הפקדה וצבירה בניכוי משיכה) בסכום של 13.9 מיליארד שקל, החוק לעידוד השקעות הון בסכום של 7.6 מיליארד שקל, פטור ממס על קרנות השתלמות בסכום של 4.26 מיליארד שקל, ופטור ממס שבח על דירת מגורים בסכום של 4.2 מיליארד שקל — מהוות כ–60% מכלל ההטבות.

באוצר מציינים שחישוב הסכומים של הטבות המס אינו מדויק, שכן בהעדר בסיס נתונים מפורט ועדכני על ניצול ההטבות — האומדנים מחושבים לפי נתונים חלקיים ובפיגור של כמה שנים. נתונים אלה מקודמים לערכי שנת התחזית בהנחה שאין שינויים בהתנהגות. הנחה שבדרך כלל אינה מתקיימת במלואה.

אחת הטענות השכיחות נגד הטבות המס היא שהנהנים העיקריים מהן נמנים דווקא עם השכבות המבוססות. כך, הקלה במס הכנסה מפלה לרעה את העניים הנמצאים מתחת לסף המס — ובה בשעה מעבירה את נטל תשלום המס אל כלל האוכלוסייה, ובכך מרעה את מצבה.

בנוסף, הטבות המס גורמות לעיוות בנטל חלוקת המס בחברה, מסבכות את חוקי המס, מעודדות התחמקות והימנעות מתשלום מס אמת, ובאופן כללי — ההטבות מקשות על עבודתה של רשות המסים. ההטבות גם מביאות להעלאת מסים, כדי לממן אותן. בעיות נוספות הכרוכות במתן הטבות המס: עיוות בהקצאת המקורות במשק, פגיעה ביעילות ובפריון, ועידוד שתדלנות והפעלת לחצים מצד אינטרסנטים על מקבלי ההחלטות.

זיכוי במס לשנה - שמתחדש כבר 29 שנה

הניסיון הבינלאומי והישראלי מלמד שקשה לבטל הטבות מס. הסיבה העיקרית לכך היא שקבוצות הלחץ שדאגו למסד את מתן ההטבות, לא יסכימו בקלות לוותר עליהן — גם אם חלף זמנן, וגם לא תמורת פיצוי חד־פעמי. לעומתן, לציבור אין בדרך כלל שדולה או אמצעי לחץ אחרים, שיפעלו לצמצום ההטבות שפוגעות ברווחתן.

מסיבה זו, תוחלת החיים של הטבות המס ארוכה, גם אם הן ניתנו במקור באופן זמני. כך, הזיכוי במס לעבודה במשמרות, שהונהג ב–1986 לשנה אחת בלבד, זוכה להארכה מדי שנה — עד היום.

מצד שני, האומדן הכספי של הטבות המס בישראל ב–2015, 4.5% מהתמ"ג, אינו חריג בהשוואה למדינות אחרות. לפי נתוני OECD, בבריטניה סכום ההטבות מגיע ל–12.6% מהתוצר, ובסין הוא שקול ל–10% מהתמ"ג. בצד השני של הרשימה נמצאות גרמניה, שבה הטבות המס מסתכמות ב–0.7% מהתוצר, והולנד עם 2% מהתמ"ג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#