מגדל הזכוכית שמטגן ביצים ומכוניות ברחובות לונדון - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מגדל הזכוכית שמטגן ביצים ומכוניות ברחובות לונדון

המגדל בן 37 הקומות שהוקם ברובע הפיננסי של לונדון, תוכנן להיות היהלום הנדל"ני בקו הרקיע של העיר ■ בשל עיצובו המוזר כונה המגדל "ווקי טוקי", אלא שמהר מאוד התברר כי מדובר בקטסטרופה תכנונית - מעטפת הזכוכית שלו גרמה למיקוד קרני השמש לרחובות הסמוכים, תוך סיכון עוברי אורח והמסת חלקי פלסטיק של מכוניות בסביבה

19תגובות

את קו הרקיע של לונדון מעטרים בשנים האחרונות עוד ועוד גורדי שחקים, והמנופים הרבים שצמחו כמעט בכל פינה בעיר מסמלים את תנופת הבנייה בבירת הממלכה המאוחדת. רבי-הקומות האלה, שתכנונם החל עוד לפני המשבר הכלכלי של 2008, מקבלים שמות יצירתיים, לפי מיטב ההומור הבריטי, כמו "המלפפון החמוץ", "הרסיס", "הפומפייה" או "ווקי טוקי".

האחרון זוכה להבלטה מיוחדת בדיווחים התקשורתיים בבריטניה, אם כי לא בהקשר חיובי. הביקורות הפחות חריפות עסקו בעיצובו המוזר, שבגינו הדביקו לו את הכינוי "ווקי טוקי", בחוסר ההתאמה של המבנה לסביבה ברובע הפיננסי ההיסטורי של לונדון, ובעוד ליקויים מתחום האסתטיקה התכנונית. רוחות הביקורת התלהטו, פשוטו כמשמעו, כשהתברר כי הזכוכית שעוטפת את המגדל היא האשמה במקרים של המסת חלקי פלסטיק במכוניות שחנו בסביבה - בשל כשלים בתכנון.

עד 2008 ניצב ברחוב פנצ'רץ' 20 בניין אחר בבעלות לאנד סקיוריטיס. הבניין הישן התנשא לגובה של 90 מטר "בלבד". העלייה המתמשכת במחירי הנדל"ן בלונדון בימים שלפני המשבר הכלכלי העלתה גם את מפלס הציפיות של החברה ואת גובהו של המבנה שתיכננה להקים - ליותר מ-160 מטר. כשהוקם ב-1968, גם הבניין הקודם משך תשומת לב רבה. הוא היה הבניין הגבוה הראשון בסיטי של לונדון, וגם בו ניתן היה להבחין מגשר לונדון, אבל העיצוב שלו לא גרר ביקורות כה קשות.

בלומברג

בקיץ 2013, לקראת סיום הקמתו, התחילו להופיע בבריטניה דיווחים על תופעה מוזרה: במכוניות שחנו בסביבת הבניין נמסו חלקים מפלסטיק. הבניין, שהיה אז בשלבי הקמה מתקדמים, גרם למיקוד קרני השמש ולהיווצרות חום כה גבוה, עד כדי המסת חלקי פלסטיק במכונית יגואר שחנתה בסמוך. שלושת מקומות החניה שהיו המועדים יותר להמסה, נסגרו על ידי הרשויות. בין צוותי התקשורת שהגיעו למקום היו גם כתבי רשת סקיי, שטיגנו חביתה באמצעות החום שהקרין המגדל.

"קרן המוות"

מקור הבעיה התגלה מהר למדי: אדריכל המגדל בן 37 הקומות, רפאל וינולי מאורוגוואי, עיצב אותו בזוויות קעורות - מה שהקנה לזכוכית העוטפת אותו תכונות של זכוכית מגדלת, שממקדת את קרני השמש במשך כשעתיים ביום, במשך שבועיים־שלושה בשנה. היזמים "בוחנים פתרונות לטווח ארוך", נכתב בהודעה שפורסמה אז. "לא מדובר על עבודת בנייה גדולה", אמר מקורב לחברה לסוכנות הידיעות רויטרס כשהופיעו הדיווחים על המכוניות הנמסות. "בין האפשרויות: כיסוי חלק מהחלונות כדי לשבש את החזרת קרני השמש".

כמה ימים אחרי שהפרשה עוררה הד נרחב בבריטניה, התראיין וינולי ל"גרדיאן" הבריטי והודה בטעויות הרבות שנעשו בתכנון הבניין. הוא צפה את החזרת קרני השמש, לדבריו, "אבל לא חשבתי שזה יהיה כל כך חם. עשינו הרבה טעויות בבניין הזה, ונתקן את כולן", אמר. וינולי ניסה לתרץ את הכשלים, והסביר כי לא היו תוכנות מתאימות שיאפשרו לנתח את הבעיה במדויק. "כשגילינו את הבעיה בהדמיה השנייה בעיצוב, חשבנו שהטמפרטורה תגיע ל-36 מעלות צלזיוס, אבל התברר שהיא הגיעה ל-72 מעלות. קוראים לזה 'קרן המוות' - אם אתה הולך שם, אתה יכול למות. זו תופעה מיוחדת", אמר ונולי.

ליזמי הבניין ולוינולי היה תירוץ נוסף: זווית השמש בשמים השתנתה עם השנים, וחוץ מזה, העולם התחמם. "כשהגעתי ללונדון, המצב היה שונה", אמר וינולי ל"גרדיאן". "עכשיו יש יותר ימים שטופי שמש - אז צריך להאשים גם את ההתחממות הגלובלית, לא?"

בלונדון לא הסתפקו בהסברים האלה לפרשת הקרניים המטגנות. כך, גילו בעיתונות הבריטית כי חברת הבנייה ניסתה לחסוך בחיפוי הזכוכית שעליו המליץ וינולי. גורדון אינגראם, מומחה שבדק את ההשפעות הסולאריות של הבניין בשלבי התכנון הראשוניים שלו, אמר כי החברה שלו התריעה על ליקויי הבנייה. כשהפרשה נחשפה, כיסו את הבניין עד למציאת פתרון קבע.

רויטרס

בעלת המבנה, לאנד סקיורטיס, הכריזה במאי 2014 על הפתרון לבעיית המסת המכוניות - להצליל את גג המגדל. החברה לא פירטה כמה תעלה ההצללה של הבניין, אבל ציינה כי הסכום לא תוכנן בחשבון ההוצאות, אחרי שגם שילמה פיצויים לנפגעים מקרני השמש הלוהטות.

"הדראג קווין של הבניינים"

מיקוד קרני השמש הוא הבעיה העיקרית של המגדל, שהופך אותו לקטסטרופה תכנונית של ממש, אבל זאת אינה הבעיה היחידה. גם חזותו מעוררת לא מעט מחלוקת. במדור האדריכלות של העיתון "אובזרבר" פורסמה בתחילת ינואר ביקורת על הבניין, שזכתה לכותרת "מנופח, לא אלגנטי, בריוני". מבקר האדריכלות של העיתון, רוואן מור, כתב כי הבניין, שהקמתו עלתה 200 מיליון ליש"ט, פשוט מכער את הנוף הלונדוני. גם תושבי הבירה מתלוננים על כך שניתן לראות את הבניין הבולט מיותר מדי מקומות בעיר, וכי הוא מתחרה בבולטות באחד הסמלים של לונדון - גשר לונדון.

"הוא תופח בקומות העליונות כדי שיהיה אפשר לחגוג על מחירי הנדל"ן הגבוהים, שצומחים ככל שמטפסים במעלה הקומות, וכדי לתת יותר מרחב מדרכה למבקרים שיימשכו לבניין", כתב מור. לדבריו, אין למגדל קשר עם דבר שנמצא מסביבו או בקו השמים של העיר, ונראה כי המטרה היחידה בתכנונו היתה שיהיה איקוני - ולא משנה באיזה מחיר.

למגדל הווקי טוקי יש גם מעריצים, אם כי גם הם מתארים אותו באופן לא שגרתי. טום סליי, חבר מועצת העיר, הגדיר אותו כ"דראג קווין של הבניינים, עם קימורים חדים". המגדל ממחיש, לדבריו, איך בניין יכול להיות "חושני וסקסי".

בינואר האחרון התגאו יזמי המגדל בפתיחת הגן הבוטני - "גן השמים", בתרגום חופשי - בקומה העליונה שלו. הם רואים ב"גן הציבורי הגבוה ביותר בבריטניה" ניסיון להתחבר לעיר. אלא שמהר מאוד התברר שהביקור בגן הבוטני כרוך בתשלום - מה שעורר ביקורת נוספת על היזמים ועל ה"ציבוריות" של המגדל, שמוגבלת כנראה רק לבעלי אמצעים. גם העיצוב של הגן לא זכה לשבחים רבים, בלשון המעטה.

בלומברג

"זה מרגיש כמו טרמינל של שדה תעופה", כתב מבקר האדריכלות של "גרדיאן", אוליבר ויינרייט. אבל לא סתם טרמינל - זה טרמינל יוקרתי, שהכניסה אליו דורשת הרשמה מראש, בתאריכים מוגבלים. אם תרצו לבקר שם בחינם - תוכלו לעשות זאת רק בשעות מסוימות, והסיור מוגבל רק לכמה אזורים בגן.

מי שרוצה ליהנות מכל הגן, ייאלץ להזמין מקום באחת המסעדות או הברים במקום. הצצה בתפריט הבר שעל הגג מגלה שכוס תה תעלה 3.5 ליש"ט (כ-21 שקל). אבל אולי זה בכלל מיותר לבקר בכל חלקי "הגן השמימי". "לא משנה איפה אתה נמצא בסקיי גרדן, הנוף נראה רחוק באופן מתסכל", כתב ויינרייט.

פיטר ריס, לשעבר מהנדס העיר לונדון, ספג ביקורת רבה בשל תמיכתו בפרויקט. בראיון שהעניק ב-2012 לויינרייט, הצדיק ריס את הפרויקט. הוא התגאה בעיקר בגן שתוכנן אז בראש הבניין, שאותו כינה "החזית של הספינה שלנו (לונדון)". ואולם גם ריס מבין כנראה שהיו טעויות בשיקול הדעת באישור התוכנית. "אני חושב שלקרוא לו 'הגן השמימי' זה אולי מטעה", אמר ריס ל-BBC. "מי שחושב שמדובר באלטרנטיבה לגני קיו (גנים בוטניים בבריטניה, י"פ), יתאכזב. המקום לא תוכנן רק כגן - הדגש היה על מתן גישה חופשית לציבור לקומות העליונות, כדי שיוכלו לצפות בנוף הנפלא של לונדון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#