עוני ותחלואה: החצר האחורית של ארה"ב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוני ותחלואה: החצר האחורית של ארה"ב

אזור האפלצ'ים בארה"ב הוא שם נרדף לעוני ולעליבות בלב הכלכלה הגדולה בעולם ■ לפני 50 שנה הכריז הנשיא לינדון ג'ונסון על תוכניות רווחה שנועדו לצמצם את הפערים בין העניים לעשירים - אבל המצב השתנה בעיקר לרעה, ותושבי המקום מאשימים את הממשל באוזלת יד

62תגובות

בגבעות הירוקות סביב פיינטסוויל, עיירה קטנה בחבל האפלצ'ים במזרח קנטקי, בכמה מהבתים הנחמדים יותר יש שבילים שמובילים מהמרפסת הקדמית לשער. מהחצרות מציצים קברים משפחתיים עם מצבות מעוטרות בפרחים מלאכותיים. בתי הקברות הקטנים האלה הם אחד הגורמים שמעוררים תמיהה בקרב מי שאינם גרים באפלצ'ים: מדוע האנשים שחיים באזור כל כך קשורים למקום שכוח־האל הזה, שנהפך שם נרדף לעוני במשך 50 שנה?

הסוציולוגית סינתיה דנקן חזרה לאפלצ'ים באחרונה כדי לעדכן את ספרה המשפיע "עולמות נפרדים" (Worlds Apart), שהתפרסם ב–1999 ועסק בעוני. היא אומרת כי למרות בתי הספר העלובים וחיבתם של אנשים לנוף ילדותם, האנשים העניים ביותר באפלצ'ים הם גם אנשים שיש להם עמידות רבה לקשיים, שמהם יש כאן בשפע. דנקן גילתה שב–15 השנים האחרונות המחוזות הקשים ביותר — במרכז האפלצ'ים, אזור המשתרע על פני וירג'יניה המערבית וקנטקי, ובחלק הדרום־מערבי ביותר של האזור שמשתרע גם בצפון מיסיסיפי — סבלו מנסיגה, שכן בעיות חדשות צצו ונוספו לקודמות.

כמו בחלקים האורבניים העניים של ארה"ב, המבנה המשפחתי באזורים הכפריים העניים נהפך על ראשו. באפלצ'ים היו בעבר הרבה משפחות גדולות עם שני הורים, שבהן הילדים נושרים מהתיכון כדי לסייע להביא פרנסה, ורבים מהם עובדים "בשחור". כיום יש הרבה משפחות קטנות עם הורה יחיד, או לעתים ללא הורים. במשפחות שבהן ההורים התמכרו לקריסטל מת', משככי כאבים או הרואין, סבים תפסו את מקומם וחזרו לגדל שוב ילדים. דנקן מספרת על אם אחת שמכרה את ילדיה לסביהם, שתבעו אותה כדי שיוכלו לקבל את הקצבאות הממשלתיות במקומה. זה אינו סיפור נפוץ, אבל הוא אנקדוטה מהסוג שמתדלק את העוינות למדיניות רווחה.

TRAVIS DOVE / NYT

מחכים לפריחה הבאה

לפני 51 שנה הכריזה ארה"ב מלחמה על העוני. שנה לאחר מכן עבר החוק לפיתוח אזורי של האפלצ'ים. הוויכוח בשאלה מדוע יש מקומות שאינם מצליחים להתנער מעוני עדיין סוער. הרפובליקאים טוענים כי מדיניותו של הנשיא לינדון ג'ונסון, עם שלל תוכניות רווחה מלאות כוונות טובות, הנציחה את עוניים של רבים במקום לשחרר אותם. הדמוקרטים ממשיכים לטעון כי הממשלה צריכה להוביל את הפיתוח באזורים הנידחים והעניים ביותר. ייתכן ששני הצדדים טועים.

מאז שנות ה–60 פער ההכנסות בין אזור האפלצ'ים ושאר ארה"ב הצטמצם (ראו מפה), בעיקר הודות לתשלומי העברה מהממשלה הפדרלית בדמות תלושי מזון, הטבות מס וסיוע זמני למשפחות נזקקות. ההשקעה בכבישים פדרליים, שעלותם גבוהה בשל תוואי השטח, סייעה גם היא. בלי התמיכה הזאת היו גרים פחות אנשים במרכז האפלצ'ים, ואלה שגרים שם היו עניים יותר.

מייק

אף שנראה כי הדמוקרטים ניצחו בוויכוח, הפיתוח הכלכלי שקיוו שיגיע בעקבות ההשקעה הממשלתית לא התממש. במחוז פרי, שבו העיירה הזארד (בעברית — "סיכון"), יש אבטלה של 42.5%; במחוז ג'ונסון, שבו פיינטסוויל, שיעור האבטלה הוא 41% (הממוצע בארה"ב הוא 5.7%). בשתי העיירות האלה, עמותת האיגוד ההררי לפיתוח כלכלי לקהילות מספקת הלוואות לעסקים — אבל העסקים השוקקים ביותר הם משרדי עורכי דין קטנים, שמתמחים בהשגת קצבאות ילדים, פיצויים לתאונות דרכים ופציעות אישיות. שלטי חוצות מפרסמים את שירותיהם של עורכי דין לכורי פחם פצועים, ואלה גובים נתח מכל פיצוי.

אף שמצבו הכלכלי של האזור השתפר, האנשים החיים בו כיום חולים יותר. הצירוף של סוכרת ובריחת צעירים הוביל להגדלת הפער מול שאר ארה"ב במונחי תמותה. תוחלת החיים לגברים במחוז פרי היא 66.5, כמו במונגוליה. זו של נשים טובה יותר, אך ירדה ב–2.5 שנים מ–1985.

האזור עבר תקופות רבות של שגשוג כלכלי צנוע בעבר — בתחום העץ, המלח, הנחושת והזהב עוד לפני פריחת תחום הפחם בראשית המאה ה–20 — ולמרות זאת, אזור האפלצ'ים ממתין לתעשיית הצמיחה הבאה כבר הרבה זמן. דעיכת המשרות בתחום הפחם התחילה עוד לפני הכרזת המלחמה על העוני. הכרייה נהנתה מתחייה מסוימת בשנות ה–70, במהלך משבר הנפט, אך המשיכה לאחר מכן לדעוך. הגז הטבעי והפחם שהתגלו בכמויות ממערב לאזור פגעו בתחרותיות של המכרות באזור האפלצ'ים. המקומיים נוטים להאשים את ממשל הנשיא אובמה במלחמה נגד הפחם, שבה הסוכנות להגנת הסביבה מגלמת את תפקיד חיל הרגלים.

Richard Elzey

לדברי אן קינגסולבר מאוניברסיטת קנטקי, קנטקי השתמשה בחלק מהכסף שקיבלה מיישוב תביעה נגד חברות הטבק ב–1998 כדי לעודד עסקים אחרים, מגידול יענים ולאמות ועד כרמים, אך אלה לא התרוממו. התקוות לעתיד הכלכלי של האזור הן סביב תיירות, מרכזי שירות לקוחות ומכירת שירותים סביבתיים כמו היתרי פליטת פחמן. ואולם כל אלה דורשים כוח עבודה משכיל יותר, וכרגע, מי שלומד לימודים על־תיכוניים נוטה לעבור לגור במקום אחר. מסיבה זו דנקן אינה אופטימית לגבי העתיד של האפלצ'ים.

עוינות כלפי 
הממשל הפדרלי

השינויים המטלטלים שעברו על עסקי הכרייה והמשפחות, בצירוף היעדר תקווה לשינוי, מסבירים עוד עניין מתמיה לגבי המקום. אף שהבוחרים בווירג'יניה המערבית ומזרח קנטקי מרוויחים רבות מכספי העברות מהממשל הפדרלי, הם עוינים כלפיו. מאז רפורמת הבריאות הידועה כאובמה־קייר ירד שיעור התושבים בקנטקי שאין להם ביטוח בריאות מ–20.4% ל–9.8%, אבל רוב האנשים מגנים את הרפורמה.

הבחירות במדינה השנה עשויות להכתיר את הרפובליקאים כמנצחים במרוץ לבית המושל, לאחר שאלה קידמו את רעיון צמצום ההוצאות. הדמוקרטים טוענים שמדובר במזימה רפובליקאית לגרום לבוחרים לחשוב שהם לצדם. מיטש מקונל, מנהיג הרוב בסנאט, המכהן כסנאטור מקנטקי כבר 30 שנה, שיכלל זאת לכדי אמנות והציג בשנה שעברה מדבקה למכוניות שעליה נכתב בפשטות: "פחם. רובים. חירות".

ואולם, יש דרך נוספת לפרש את השינוי הפוליטי, שמתרחש גם בצדם השני של ההרים, במערב וירג'יניה, שהיתה מעוז דמוקרטי במשך שנים. מרכז האפלצ'ים סבל שינויים כואבים במשך עשורים, ועדיין קצם לא נראה באופק. בנסיבות אלה, אין זה מפתיע שמפלגה שמציעה לפתור את כל הקשיים מושכת יותר בוחרים מזו שממשיכה באותה הדרך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#