"מתנדבי השירות האזרחי-לאומי עלולים לאיים על עובדים קיימים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מתנדבי השירות האזרחי-לאומי עלולים לאיים על עובדים קיימים"

מספר הצעירים המשרתים בשירות אזרחי-לאומי עשוי להפר את האיזון התעסוקתי במשק, כשבעלי משרות יוחלפו במתנדבים ■ "למרות התועלת המוכחת של השירות האזרחי-לאומי למתנדבים עצמם, יש להגביל את מספר המתנדבים בשירות זה עד 30 אלף בשנה", כותבים חוקרים בספר חדש

תגובות

המגמה מרשימה: בתוך עשור, הכפיל עצמו מספר המתנדבים לשירות אזרחי־לאומי — מ–8,647 ב–2004 ל–17,051 איש בתחילת 2015. חלק משמעותי בהתרחבות הזאת שמור למתנדבים ערבים ודרוזים, שלפני עשור רק 240 מהם הצטרפו לשירות, וכיום הם מונים 4,157 איש (90% מהם בנות).

הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי אמר לא מכבר כי חזונו הוא להפוך את השירות האזרחי־לאומי לשירות חובה, אליו יצורף כל מי שיש לו פטור משירות צבאי. החזון הזה עומד עדיין על הפרק דרך חוק שוויון בנטל, שיאפשר לכל מי שלא ירצה להתגייס לפנות לשירות האזרחי.

אולם אל מול מי שסבור כי מדובר בכלי חשוב, הן לשירות המדינה והן לשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, ושמח על הגידול, נשמעים באחרונה יותר ויותר קולות המזהירים מכך שכל מתנדב המוצב במקום עבודה מערער את מעמדו של העובד הקבוע — עד כדי כך שאותו עובד עלול לאבד את משרתו.

מתנדבות שירות לאומי ערביות בבית חולים. מפתח להעסקה?
ירון קמינסקי

ספר חדש שיצא לאור בימים אלה "שירות חובה או חובה לשרת? — תרחישים של שירות אזרחי חובה בישראל", מתריע מפני ההשלכות השליליות הטמונות בהמשך ההרחבה של השירות, ועוסק בסיכונים לחברה ולמשק, בעיקר אם יוחל כשירות חובה.

עורך הספר, פרופ' יגיל לוי, ראש תוכנית MA בלימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה ומומחה ליחסי צבא, חברה ופוליטיקה, טוען כי המעבר של השירות האזרחי־לאומי מהתנדבות לחובה הוא אמנם קיצוני, אך לא מופרך.

לדבריו, בגרמניה כל מי שקיבל פטור משירות צבאי, שהיה חובה עד לפני שנים מעטות, הוצב אוטומטית בשירות אזרחי, וכך הדבר בשווייץ כיום. עם זאת, לטענתו, בישראל לשינוי דומה יהיו השלכות שליליות. "כבר כיום, לפני שהשירות האזרחי ייהפך לחובה, נפגעת התעסוקה בשוק האזרחי — בגלל המתנדבים", הוא טוען.

לוי טוען כי מתנדבת בשירות לאומי, שמוצבת ככוח עזר בבית חולים, עשויה להיות איום על מקום עבודתה של עובדת כוח עזר המועסקת במקום בשכר מלא; גם מתנדבת שעובדת לצדו של פקח במשרד לאיכות הסביבה בהחלט עשויה לתת לאותו פקח את התחושה שהוא מאוים על ידה. "הצפת שוק העבודה בעשרות אלפי צעירי השירות האזרחי, אם וכאשר שירות זה יתרחב עוד, בהחלט תוציא את שוק העבודה מאיזון", הוא מזהיר.

יגיל נסמך בין היתר על שניים מהכותבים בספר, אסף מלחי ובני פפרמן, עובדי משרד הכלכלה, שהתנגדו לעיבוי השירות האזרחי, בניגוד לקו שנקט שר הכלכלה היוצא נפתלי בנט. בפרק משותף שכתבו בספר, מזהירים מלחי — רכז תחום מחקר חרדים במינהל המחקר של משרד הכלכלה — ופפרמן — ראש מינהל המחקר במשרד — כי צבא המתנדבים החדש ידחוק בתהליך מהיר עובדים המועסקים בשכר במקומות עבודה שונים, בעיקר בתפקידים בלתי־מקצועיים בענפים הפופולריים גם כיום — חינוך, בריאות ורווחה.

"יש פגיעה בעיקרון הנייטרליות של שוק העבודה, שלפיו מתנדבים אינם תופסים משרות קיימות בשכר, או מונעים כניסת משרות חדשות לענף מסוים", טוענים השניים. "האוכלוסיות המוחלשות וחסרות ההשכלה והמיומנות מקרב העובדים בשכר יהיו הראשונות להיפגע מהצבתם של מתנדבי השירות האזרחי־לאומי במקומות עבודתם, ואלה אוכלוסיות קשות לניידות בין תפקידים ובין מקומות עבודה".

חוסר יעילות וחוסר התאמה של מתנדבים

לחיסכון הכלכלי הנובע מעבודתם של עשרות אלפי המתנדבים יש מחיר גבוה, הנובע מיעילות נמוכה ממגוון סיבות: חוסר התאמה בין התפקיד לכוח אדם, בשל הפניית מתנדבי שירות לאומי לתפקידים בתחומים שזרים להם כמעט לחלוטין; בזבוז של כוח אדם ואיוש יתר של משרות במשרדי הממשלה ובמגזר השלישי, הנובעים מהפיתוי להסתייע במתנדבים שעלויות ההעסקה שלהם נמוכות (השכר של מתנדב בשירות לאומי הוא 600–800 שקל בחודש); תחלופה גבוהה של מתנדבים; ומוטיבציה נמוכה. בנוסף, יש נוכחות גבוהה של מתנדבים בתחום העבודה הסוציאלית ובמערכת הבריאות, מצב שעלול לפגום ברמת השירותים הניתנת לציבור.

המתנדבים אינם מוגנים בדרך כלל על ידי חוקי העבודה, אך הם נתונים לפיקוח קשוח מצד הגופים המפעילים אותם — מצב שהופך אותם לחסרי מעמד וזכויות. לפיכך, למרות התועלת המוכחת של השירות למתנדבים עצמם, טוענים מחברי המחקר כי יש להגביל את מספר המתנדבים בשירות זה עד 30 אלף בשנה, שהם קרוב לפי שניים ממספר המתנדבים כיום.

ממלאים תפקידים שלא מעוניינים בהם

דוד עברי, לשעבר מפקד חיל האוויר וסגן הרמטכ"ל וכיום נשיא בואינג ישראל, נחשב לאביו ומולידו של השירות האזרחי־לאומי ומי שעד לאחרונה ליווה מקרוב את התנהלותו. לדבריו, החשש שהתעצמות השירות תפגע בשוק העבודה הוא סביר, אך נסבל יחסית ליתרונות. "אם נשלח בת שירות לאומי לבקר ניצולי שואה ולסייע להם ברגעיהם הקשים, ייתכן שיש כאן פגיעה בתעסוקה של עובדים סוציאליים", הוא מודה. "אבל טענה דומה אפשר להפנות כלפי השירות הצבאי, שגם הוא פוגע לכאורה בתעסוקה במשק, למשל בשוטרים. ניתן לווסת את התפקידים. בני ובנות שירות לאומי יכולים לסעוד חולים בודדים, ויש רבים כאלה, אבל התפקיד לא קיים. לא הייתי מציב בת שירות לאומי בתפקיד של כוח עזר, כי אז באמת יש סכנה שתיפגע המשרה של אותה עובדת".

עברי נותן דוגמה נוספת לשימוש נכון בכוח המתנדבים: "במסגרת השירות האזרחי יש 700 נערים בסיכון, חלקם מוצבים בשירותי כיבוי האש. הם עונים לפניות טלפוניות ולא תופסים את מקומו של עובד קיים. נערות ונערים אוטיסטים מוצבים בכל מיני משרדים במגזר הציבורי ועוסקים בפיזור הדואר המגיע לארגון — זה לא בא על חשבון שום דבר. מנגד, יצרנו לצעירים האלה עמדת עבודה קבועה. רוב הציבור בישראל לא מוכן לעבוד בעיסוקים שנחשבים ל'נמוכים', אז טוב שהצעירים של השירות האזרחי יעסקו בזה".

לפי עברי, עם 17 אלף הצעירים בשירות הלאומי נמנים 3,500 ערבים, שרואים בשירות האזרחי־לאומי אמצעי המגדיל את סיכוייהם להיקלט בשוק העבודה. "אני לא אומר שיש להפוך את השירות הלאומי לחובה באופן מלא, אך יש להגדיל את מספר התקנים במקומות העבודה העומדים לרשותו בכ–1,000 בשנה, מכיוון שרבים מבוגרי השירות ממשיכים לעבוד אצל אותם מעסיקים. במיוחד הייתי שם דגש על המשטרה ושירות בתי הסוהר, שיכולים לקלוט את הצעירים האלה, אולי לא בתפקידי לוחמה — אבל בהחלט כיומנאים, פקידים או נהגים".

הפטור מגיוס הוריד את התנדבות החרדים

ראש רשות השירות הלאומי, שר־שלום ג'רבי, מאשר כי קיים חשש שצעירי השירות הלאומי יחליפו עובדים קיימים. ואולם לדבריו, החשש לא יתממש אם השירות הלאומי יפעל ככוח עזר בלבד ולא כגוף המספק למעסיקים כוח אדם מקצועי. "אנחנו בוחנים היטב כל פנייה של ארגון המבקש לקלוט את צעירי השירות הלאומי. כל גוף כזה — החל בעמותת צער בעלי חיים ועד מוסד סיעודי — חייב לספק לנו את רשימת התפקידים שימלאו המתנדבים, ואנו לא מהססים לפסול כל בקשה שנראית ככזו שנועדה להביא להעסקת כוח אדם בעלות נמוכה, במקום עובדים בזכויות מלאות. קבענו למשל, שבתי אבות פרטיים לא יוכלו לקלוט את המתנדבים אלא רק כאלה שהם מלכ"רים".

ג'רבי מצר על כך שבקרב החרדים בשירות הלאומי נרשמת ירידה בשנה האחרונה — מאז שהתקבל, בפברואר 2014, החוק לשוויון בנטל ביוזמת הוועדה לשוויון בנטל, בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי). "החוק הזה מאפשר לחרדים בני 22 לקבל פטור משירות צבאי, ולכן גם משירות לאומי. אנו מאבדים את הבחורים החרדים, אף שהמסגרת שלנו רק מועילה להם, וחבל".

התנדבו - ומצאו
חתן בחו"ל

דודו בכר

ב–1953 יזמה הכנסת את חוק שירות לאומי, החל על נשים שקיבלו פטור משירות צבאי לאחר שהצהירו שהן דתיות. זה אמור היה להיות שירות חלופי לנשים במסגרות אזרחיות, אלא שבפועל הוא לא נאכף בשל סערה שעוררו החרדים ופרישתה של אגודת ישראל מהממשלה בעקבותיו.

השירות מומש בהדרגה רק על בסיס התנדבותי במהלך שנות ה–60, כשהצטרפו אליו בנות דתיות. ב–1972 היו כבר 270 מתנדבות שפעלו בבתי הספר, וכן במערכות הבריאות והרווחה. רק ב–2005 חלה נקודת מפנה, כשהממשלה דאז הקימה את רשות השירות האזרחי־לאומי, כשהגורם המאיץ לכך היה הכישלון ליישם את חוק טל, כלומר הכישלון לשלב חרדים בשירות הצבאי.

כיום מוצבים המתנדבים ב–8,000 מקומות עבודה, המכונים גופים מפעילים. 75% מהגופים המעסיקים צעירים אלה הם משרדי ממשלה או יחידות סמך ממשלתיות, וכן עמותות כגון יד שרה, עזר מציון, הרשות למלחמה בסמים ובתי חולים וקופות חולים. ברשימה מופיעים גם כמה מפעלים, בהם רפאל, המרכז למחקר גרעיני, בתי אבות שאינם למטרת רווח, מעונות ויצ"ו, עיריות, גני ילדים ובתי ספר — שם המתנדבים בעיקר עוזרים לתלמידים מתקשים.

עיון ברשימת הגופים המעסיקים את צעירי השירות הלאומי מעלה כי חלק מהם נמצאים בחו"ל. כעת שוהות 120 בנות השירות בארה"ב, באוסטרליה, בקנדה באוסטריה, בצרפת וברוסיה. הצעירות מועסקות שם במוסדות יהודיים, בעיקר באולפנות ובבתי ספר. השליחות היא לשנה אחת, ואחריה הן חוזרות לישראל. "לא כל צעירה מתאימה לשליחות הזו ואנו מסננים את המועמדות. הנותרות עוברות סדנאות ייעודיות", מספר גורם במנהלת השירות.

לדבריו, הצעירות עוסקות בחיזוק הקשר שבין התלמידים באותם מוסדות לבין ישראל, וכולן שבות לישראל לאחר השליחות — "אלא אם הן פגשו בחו"ל חתן — ואז הסיפור מקבל תפנית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#