האם הישראלים נוטשים את חלום הווילה עם גינה? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הישראלים נוטשים את חלום הווילה עם גינה?

הבנייה של צמודי קרקע ירדה ב-10% בתוך 4 שנים ■ "הפרויקטים קלים יחסית ורווחיים, אבל המינהל בקושי מפרסם מכרזים" ■ ואולי המחירים פשוט גבוהים מדי?

29תגובות

האם תנאי הסביבה והחברה המשתנים גורמים לישראלים לשנות דפוסי מגורים? במקביל לירידה הכללית של כ–8% במספר התחלות הבנייה ב–2014, מכ–47 אלף יחידות דיור ב–2013 לכ–44 אלף 
ב–2014, חלה ירידה בשיעורן של התחלות הבנייה של בתים צמודי קרקע, כלומר קוטג'ים דו־משפחתיים או בתים פרטיים, ואלה הגיעו לנתון הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות - כך לפי סיכום התחלות הבנייה ל–2014 שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשבוע שעבר.

אז האם הציבור הישראלי נוטש את חלום הבית עם הגינה? עדיין קשה לומר בוודאות. בין שזהו שינוי בטעם האישי, ובין שכורח כלכלי, הנתונים אינם מותירים מקום רב לספק לגבי המגמה בשנים האחרונות. לפי הלמ"ס, בשש השנים האחרונות חלה ירידה מתונה אך עקבית הן במספר האבסולוטי של בניית צמודי הקרקע והן בחלקה היחסי מכלל יחידות הדיור שנבנות.

בעוד שב–2009 התחילו בנייתם של כ–15,400 בתים צמודי קרקע, שהיו 45% מכלל התחלות הבנייה באותה שנה, הרי שב–2012 כבר היה מספרם 14,980 (36% מכלל ההתחלות), וב–2014 הגיע הנתון לשפל של 14,140 בתים, שהם 34% בלבד מכלל התחלות הבנייה.

אייל טואג

מגמה נוספת שעולה מהנתונים היא היותן של חלק גדול מאותן התחלות בנייה בהתנחלויות, עם כ–600 התחלות בנייה של צמודי קרקע ביישובי יהודה ושומרון היהודיים, וכן ביישובי המגזר הערבי בתוך הקו הירוק. שלושה מתוך שמונת היישובים עם המספר הגבוה ביותר של צמודי הקרקע שבנייתם החלה ב–2014 הם יישובים ערביים. כך, ברהט התחילה בשנה שעברה בניייתן של כ–300 יחידות דיור צמודות קרקע, בסכנין של 220 ובג'דידה־מכר של 140 צמודי קרקע.

לעומת זאת, התחלות בנייה של וילות וקוטג'ים בהיקפים גדולים ביישובים יהודיים בתוך הקו הירוק ניתן למצוא כמעט אך ורק בפריפריה, ושם דווקא חל גידול בלא מעט מהיישובים במספר צמודי הקרקע שבנייתם התחילה.

את הדוגמה הטובה ביותר מספקת העיר שגם מובילה את טבלת התחלות הבנייה לפי ערים - באר שבע. ב–2014 נרשמו בבירת הנגב 308 התחלות בנייה של יחידות דיור צמודות קרקע. מעבר לכך שזוהי כמעט מחצית מכלל התחלות הבנייה אשתקד בעיר, מדובר גם ביותר מפי שלושה התחלות בנייה מסוג זה ב–2011 (92), ויותר מכפליים הנתון ב–2013 (146).

את העלייה הזאת ניתן להבין על רקע המאמצים הגוברים של באר שבע לספק היצע דיור איכותי, לאור פתיחת פארק ההיי־טק, שכבר כיום מעסיק כ–1,000 מהנדסים בעיר, ופתיחתם הממשמשת ובאה של שני בסיסי הענק הצה"ליים בסוף העשור - בסיסי התקשוב ואמ"ן, על אלפי אנשי הקבע שישרתו בהם.

אבחנה נוספת נעשית בין בנייה ביזמות פרטית של המשפחה הבונה ("בנה ביתך") לבין בנייה קבלנית של שכונה או של מתחם של צמודי קרקע. לדברי מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי, ישראל פסטרנק, את עיקר הירידה במספר התחלות הבנייה של צמודי הקרקע ניתן לשייך למגזר הקבלני, בעוד שמספר התחלות הבנייה על מגרשים המשווקים במכרזי "בנה ביתך" נותר קבוע בשנים האחרונות - בין 5,600 ל–6,200 התחלות בנייה מדי שנה. הערכות אלה נעשו, לדברי פסטרנק, על בסיס ניתוח מכרזי רשות מקרקעי ישראל (המינהל לשעבר) של מגרשים.

"מרכז הבנייה הישראלי עצמו מעביר קורסים מדי שנה ל–4,500–5,000 משפחות שבונות בעצמן, ומדובר בנתון יחסית יציב", אומר פסטרנק. לדבריו, בתחום זה של הבנייה העצמית בולט הגידול של הבנייה בערים, על חשבון בנייה שהיתה נרחבת יותר בשנים עברו במרחב הכפרי, כלומר ביישובים קהילתיים ובהרחבות מושבים וקיבוצים. "ראינו השנה עלייה בבנייה צמודת קרקע בראשון לציון ובהוד השרון", הוא אומר.

איציק בן מלכי

מנגד, על הירידה בהיקף הבנייה של החברות הקבלניות מעידה עפרה חדד, מנכ"לית חברת יורו־ישראל. החברה בונה כיום שלושה פרויקטים - בשכונת בוכמן במודיעין, בשכונת פסגת זאב בירושלים ובנתיבות, אך לדבריה, הירידה בהיקפי המכרזים שמפרסמת רשות מקרקעי ישראל לבנייה קבלנית צמודת קרקע מורגשת היטב: "אלה פרויקטים קלים יחסית לבנייה ורווחיים, אבל כיום המינהל בקושי מפרסם מכרזים כאלה, אם בכלל. באזורים המבוקשים יותר אין עתודות קרקע".

בעוד שבאזורי הביקוש מלאי הקרקע אוזל ולכן הנטייה היא לבנות לגובה, אומר צבי פוקס, בעלי חברת הבנייה צ.פ., ביהודה ושומרון יש עדיין עבודה בהיקפים גדולים, בוודאי עבור חברות בסדר גודל בינוני וקטן העוסקות בבנייה מסוג זה. צ.פ. בונה כיום כ–100 יחידות דיור ביישוב ניל"י, מספר דומה בקרני שומרון, וכ–60 יחידות דיור באפרת. "עיקר הבנייה נעשית ביישובים מעבר לקו הירוק, אבל בקרבתו", אומר פוקס.

1.1 מיליון שקל לבניית 200 מ"ר

עבור מי שמעוניין בכל זאת לבנות באופן עצמי, מרכז הבנייה הישראלי יקיים את תערוכת העיצוב הבינלאומית בגני תערוכה בסוף השבוע הבא, שבה תוצג שורה של מוצרים לעיצוב ואבזור הבית.

לדברי פסטרנק, עלות הבנייה בסטנדרט נפוץ של בית בן 200 מ"ר בשני מפלסים צפויה להיות 1.05–1.1 מיליון שקל (ללא רכיב הקרקע), כשהמחיר למ"ר בנוי הוא 5,200–5,500 שקל. עלות בנייתו של מרתף של 50 מ"ר תהיה 200–250 אלף שקל נוספים; בריכה של 8 על 3 מטרים תצריך תוספת של כ–160 אלף שקלים לתקציב; הוספת מעלית לתוך הבית תעלה 110 אלף שקל; מערכת חשמל חכמה לבית - 65 אלף שקל, וחיפוי אבן חיצוני ייקר את הבנייה בכ–170 שקל לכל מ"ר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#